מגזין סרטים (עמוד 261)

"אני מונופוליסט" בפייסבוק: חברת התמלוגים ליוצרים, תל"י, עשויה להיסגר

אנשי תעשית הקולנוע והטלויזיה בישראל משמיעים את חששם מפני סגירת הארגון המסדיר את התמלוגים שלהם באמצעות הכותרת "אני מונופוליסט" ברשתות החברתיות. חברת תל"י המסדירה את תשלומי התמלוגים ליוצרי הקולנוע והטלויזיה בישראל, נמצאת בסכנת פירוק לאחר שהרשות להגבלים עסקיים בוחנת את עיסוקה, ולאישור חששותיה של הרשות התייצבו חברת פרטנר וזכייניות ערוץ 2, קשת ורשת.

תל"י הוקמה בשנת 2000 ודאגה מאז להסדרת התמלוגים לכ-1,700 יוצרים על יצירותיהם הטלויזיוניות והקולנועיות, מול תאגידי שידור כגון ערוץ 2, ערוץ 10, הוט ויס (על שידוריהן השוטפים ועל ה-VOD), חברות סלולר, אתרי אינטרנט ומקומות ציבוריים המציגים תכניות וסרטים. היא פנתה לרשות להגבלים עסקיים כדי להסדיר את פעילותה מול החוק, מתוך מחשבה שהיא מעין גרסה של ועד עובדים העומד על זכויותיהם של היוצרים.

רשות השידור, ערוץ 10 ו-yes תומכים במיסודה החוקי של תל"י בדומה לארגון אקו"ם עבור יוצרי המוסיקה. אלא שחברת פרטנר (מפעילת מותג הסלולר "אורנג'", שעתידה להיכנס לשוק הטלויזיה) דווקא מתנגדת להתנהלותה, ובשבוע האחרון הצטרפו להתנגדות גם זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת. קשת מסרה: "כמו התסריטאים והבמאים, אנו מחויבים ליצירה, כפי שאפשר ללמוד מהסכומים שאנו משקיעים מדי שנה בהפקות מקור ומהמאמצים הבלתי נלאים להביא את היצירה העברית אל מרכז המסך. אנו רואים חשיבות גדולה בטיפוחם של היוצרים וקידומם ולכן איננו מתנגדים לקיומה או פעילותה של תל"י. עם זאת, אנו סבורים כי יש להציב שורה של תנאים לפעילותה של תל"י, בדומה לארגוני תמלוגים אחרים כגון אקו"ם והפדרציות לתקליטים."

ואלו הם דבריהם של היוצרים:

פול ראד יגלם את גיבור-העל "אנט מן". כן, באמת.

פול ראד, מתוך "והרי החדשות 2".

השחקן הקומי פול ראד ("הכל יחסים", "אחינו האידיוט") יגלם את גיבור-העל "אנט מן" ("איש הנמלה" בתרגום חופשי) על פי קומיקס מבית אולפני מארוול ("איירון מן", "ספיידרמן"). האישור הסופי לליהוק המוזר בסרטו של אדגר רייט, הגיע שלשום באתר הרשמי של מארוול.

"אנט מן" הוצג לראשונה ב-1962, פרי מוחם של ענקי הקומיקס סטן לי וג'ק קירבי, יחד עם לארי ליבר. "אנט מן" המקורי היה מדען שהצליח לשנות את גודלו הפיסי, ויחד עם חברתו "וואספ" ("הצרעה" בעברית) היו מהחברים המייסדים של קבוצת "הנוקמים" ("האוונג'רס" בלעז). לימים, "הנוקמים" עובדו לאחד מהסרטים הרווחיים ביותר בקולנוע, ולכן נראה הגיוני שמארוול תנסה לסחוט מהחבורה כמה שיותר כסף עם סרטים אישיים לכוכביה (והקשר ההדוק לסרט ההמשך "הנוקמים 2", הוא שאת הנבל הרשע בסרט יצר אנט מן). אבל פול ראד בתור גיבור על שכזה? זה כאמור מוזר. לא משום הקריירה הקומית של ראד – כי הקומדיה של רוברט דאוני ג'וניור היא מה שהפכה את "איירון מן" הראשון להפתעה הנפלאה ביותר בתולדות הקומיקס בקולנוע. ראד, שהשתתף בין היתר בסדרת הלהיט "חברים" וקנה לעצמו מקום חם בליבי על אף המשך הקריירה שלו, הופיע מאז בעיקר בסרטי קולנוע קומים-מדכאים שבהם הוא גם לא חשש להציג את פנים מגוחכות בתרבות האמריקאית: "אחינו האידיוט", "את, אני והשאר" ו"אידיוט לארוחה" למשל.

"אנט מן" עתיד להגיע לאקרנים בארה"ב ב-31 ביולי, 2015. סרטים שיוצאים ב(סמוך ל-)חודש אוגוסט הם לאו דווקא סרטי קיץ מאופי זהה לאלו שיוצאים במאי ויוני (ולהדגמה ניתן לבחון את סרטי "איירון מן" ו"תור" מול "קפטן אמריקה").

אוסקר 2014: "בית לחם" הישראלי בחוץ, "עומאר" הפלשתיני בפנים

"עומאר". אדם בכרי עם לים לובאני.

תשעה סרטים התמיינו בדרך לחמישיה הסופית המועמדת לפרס האוסקר 2014 (ה-86 במספר) לסרט הזר הטוב ביותר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע. בין הסרטים העולים שלב לא ניתן למצוא את "בית לחם" הישראלי, ואף לא את הסרט "העבר" האיראני של אשגאר פרח'אדי זוכה 2012, אבל כן את הסרט "עומאר" הפלשתיני של האני אבו-אסעד ("גן עדן עכשיו"). "עומאר" יגיע לסינמטקים בישראל ב-9 בינואר, ועוד מבין אלו שכבר הוקרנו בארץ ניתן למצוא את "גרנד מאסטר" שחלף גם הוא בסינמטקים, ואת "ניצוד" הדני שהרעים כאן בביקורות עם הפצה רחבה יותר.

טקס הענקת פרסי האוסקר 2014 יערך ב-2 במרץ.

תשעת הסרטים עולי השלב בדרך לאוסקר 2014 לסרט הזר:

"עומאר", האני אבו-אסעד, פלשתין
"ניצוד", תומאס וינטרברג, דנמרק
"גרנד מאסטר", וונג קאר ואי, הונג קונג
"המחברת" (The Notebook), יאנוס סאס, הונגריה
"היופי הגדול" (The Great Beauty), פאולו סורנטינו
"The Broken Circle Breakdown", פליקס ואן גרונינגן, בלגיה
"An Episode in the Life of an Iron Picker", דניס טנוביץ', בוסניה
"The Missing Picture", רית'י פן, קמבודיה
"Two Lives", גאורג מאס, גרמניה

ערוץ 10: לאודר יעביר מניותיו למימן ויזרים כספים; היוצרים פסימים

איל ההון רון לאודר עוזב את ערוץ 10: יעביר את 30% ממניותיו בערוץ ליוסי מימן ויזרים 10 מיליון דולרים (כ-35 מיליון ש"ח) לשם מימון מרבית החובות ומחויבויות הערוץ עד כה. מימן, שלא הזרים כספים כבר שנה וחצי לערוץ, ישוב להיות בעל השליטה עם 51% מהמניות. בעל המניות השני הנותר הוא ארנון מילצ'ן, שאינו פעיל בערוץ כבר כ-5 שנים, ובעצמו ניסה למצוא דרך לצאת מהערוץ.

ההערכות הן שערוץ 10 יצטרך לצאת בפיטורים ובקיצוצים, וגם שהניסיון למכור את מניות לאודר ל-ג. יפית, היה רק ניסיון להפחית את האש סביב רצונו של לאודר לפרוש מן הערוץ המפסיד. לאודר היה היחיד שהזרים כספים לערוץ כבר זמן מה כאמור (ובסך הכל כ-500 מיליון ש"ח במרוצת השנים), וההשקעה לא הניבה לו תשואה עד כה. הוא פרש את חסותו על הערוץ בשנה וקצת האחרונות, ועל כן גם התחייב להעביר 10 מיליון דולרים לכיסוי מרבית החובות והמחויבויות של הערוץ. עם זאת, היוצרים שסיפקו ומספקים תכנים לערוץ אינם רגועים. במה יקצצו? ולמה הם באופן קבוע הסובלים העיקרים מהבעיות התזרימיות של ערוץ 10, אשר הכסף שלהם מגיע באיחור רב?

השחקן וכוכב "לורנס איש ערב", פיטר או'טול, הלך לעולמו

פיטר או'טול מתוך "ונוס".

השחקן הבריטי וכוכב הסרט "לורנס איש ערב", פיטר או'טול, הלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלה והוא בן 81. הוא מת בבית החולים ווילנגטון בלונדון.

או'טול נולד באירלנד באוגוסט 1932, ועבר בילדותו לאנגליה. בשנות -1950 החל להופיע בתיאטרון ובטלויזיה, אך עלה לתהילה עם הופעתו בסרט "לורנס איש ערב" (1962). בהמשך הופיע בין היתר בסרטים "מה חדש חתלתולה?", "קליגולה", ובמיני-סדרה "מצדה" (1981) שצולמה בישראל. הוא זכה בארבעה פרסי גלובוס הזהב, בפרס אמי אחד, והיה מועמד לשמונה פרסי האוסקר על הופעותיו בקולנוע – באף אחד מהם לא זכה. ב-2003 החליטה האקדמיה האמריקאית להעניק לו פרס אוסקר של כבוד, אך הוא ביקש מחבריה להמתין עם הענקת הפרס עד הגיעו לגיל 80 כי עוד יש לו סיכוי לזכות בפרס על הופעותיו הבאות בקולנוע. האקדמיה הסבירה לו כי אין מדובר בהוצאתו לפנסיה ממשחק ואו'טול אכן קיבל את הפרס; ואז ב-2006 אכן הצליח להיות מועמד שוב לפרס האוסקר על תפקידו בסרט "ונוס" (אך כאמור לא זכה). הוא לא הפסיק להופיע על המסכים, ובאחרונה דיבב דמות ב"רטטוי", הופיע בסדרה "שושלת טיודור", ועל אף שהכריז אשתקד על פרישה ממשחק באומרו "התשוקה שלי למשחק אבדה ולא תשוב עוד, הגיע הזמן לפרוש," הספיק להופיע בסרט נוסף שטרם עלה למסכים: "קתרינה מאלכסנדריה" (ש.ל.ר, Katherine of Alexandria) שצולם באנגליה ובמצרים.

או'טול הותיר אחריו שתי בנות מנישואיו לשחקנית שאן פיליפס, ובן נוסף ממערכת היחסים שלו עם קרן בראון.

"הבן של אלוהים" הישראלי התקבל לפסטיבל פאלם ספרינגס 2014

"הבן של אלוהים". זהר שטראוס, מכרם ח'ורי.

הסרט הישראלי "הבן של אלוהים" של גיא נתיב וארז תדמור, התקבל למסגרת הקולנוע העולמי העכשיוי (World Cinema Now) פסטיבל פאלם ספרינגס 2014 בארה"ב.

הסרט מגולל מסע ליוון שאליו יוצאים אב ובנו: הבן יהודה (זהר שטראוס), מוזיקאי שחזר בתשובה, ואביו ניצול שואה יווני (מכרם ח'ורי) שחי בישראל. באחד הימים, כשנשלח האב לטקס ערים תאומות ביוון, הוא מנצל את ההזדמנות ומנסה לחפש אדם שהציל אותו בזמן מלחמת העולם השנייה. למרבה ההפתעה בנו מחליט להצטרף עמו למסע, השניים שרויים בסכסוך עמוק מזה שנים רבות, ובכל זאת בהוראת הרב, מסכים הבן להצטרף למסע של אביו, כדי להתפייס עמו. אך עד מהרה, המסע הזה מעמת את האב עם יוון המרוסקת, המצויה על סף קריסה כלכלית, כל כך שונה מהארץ שנחרטה בזיכרונו, פותח לשניהם פצעים ישנים, ומכריח אותם לעשות משהו שנמנעו מזה שנים, להתעמת זה מול זה ולנסות לצמצם את הפערים שביניהם.

הפסטיבל יתקיים בין ה-3 ועד ה-13 בינואר 2014.

שלושה סרטים ישראלים לפסטיבל סאנדנס 2014: "הנסיך הירוק", "לכודים ברשת" ו"הרי אני, הרי אתה"

"הנסיך הירוק".

הסרטים הישראלים "הנסיך הירוק" של נדב שירמן, "לכודים ברשת" של שוש שלם והילה מדליה, ו"הרי אני… הרי אתה…" של דקלה אלקסלסי, התקבלו לפסטיבל סאנדנס 2014 (ה-30 במספר) בארה"ב. "הנסיך הירוק" יפתח את מסגרת תחרות הקולנוע התיעודי הבינלאומית (World Cinema Documentary). "הרי אני… הרי אתה…" ישתתף במסגרת הסרטים העלילתיים הקצרים הבינלאומית.

"הנסיך הירוק" מגולל את סיפורו של אחד ממקורותיו הבכירים של השב"כ אשר גויס כמרגל בצמרת תנועת החמאס למעלה מעשור. מערכת היחסים בין המקור הפלסטיני לבין מפעילו הישראלי, חושפת סיפור על טרור, בגידה, בחירות בלתי אפשריות ועל חברות חוצת גבולות. "לכודים ברשת" מתעד את המתרחש בקליניקת הגמילה מאינטרנט לבני נוער הראשונה בעולם שמתקיימת בסין ודן בנושאים הקשורים לזכויות הילדים שמאושפזים בכפייה, להפרעת ההתמכרות לאינטרנט וכיצד סין מתמודדת עם התופעה. "הרי אני… הרי אתה…" עוסק ברגע אחד בין זוג נשוי, בעיצומו של משחק מקדים פרוורטי, אשר כביכול אמור להוביל להגשמת פנטזיה סאדו מזוכיסטית, אך נתקע בשלב המאבק על השליטה.

פסטיבל סאנדנס יפתח ב-16 בינואר בפארק-סיטי שביוטה, ארה"ב.

ארי פולמן יביים סרט אנימציה לפי יומנה של אנה פרנק

הבמאי הישראלי ארי פולמן ("ואלס עם באשיר") יביים סרט אנימציה על פי יומנה של אנה פרנק, בדומה לסרטו האחרון "כנס העתידנים" זוכה פרסי האקדמיה האירופאית.

הפקת הסרט קיבלה גישה לארכיון אנה פרנק בבאזל, שנוסד בידי אביה אוטו פרנק. "להביא את יומנה של אנה פרנק לכל המסכים הינם הזדמנות ואתגר נפלאים. ישנו צורך אמיתי בחומר אמנותי חדש שישמור על הזיכרון חי גם לדורות הצעירים יותר."

בהפקת הסרט תשתתף כרגע דיאנה אלבוים ("כנס העתידנים") והוא יתחיל בפרה פרודקשן בסביבות חורף 2014.

"הכול אבוד" – ביקורת

"הכל אבוד". רוברט רדפורד.

אם אתם רוצים -ויש לכם סבלנות- לראות סרט שכולו רוברט רדפורד לבדו בלב ים, ללא דיבורים – זה הסרט בשבילכם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2014: "12 שנים של עבדות" ו"חלום אמריקאי" עם 7 מועמדויות

"12 שנים של עבדות". צ'יווטל אג'יופור במרכז.

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2014 (ה-71 במספר), ומובילים במספר המועמדויות הסרטים: "12 שנים של עבדות" בדרמה (עם 7 מועמדויות) ו"חלום אמריקאי" בקומדיה (עם 7 מועמדויות). את הפרס המיוחד על שם ססיל בי. דה-מיל יקבל השנה הבמאי-תסריטאי וודי אלן.

כבכל שנה, הפרסים מחולקים לסרטי קולנוע, לסדרות טלוויזיה ולסרטי טלוויזיה. בתחומי הקולנוע וסדרות הטלוויזיה ישנה הפרדה בין דרמה לקומדיה/מוסיקלי. מפיקי "חלום אמריקאי" ביקשו לשייך את הסרט לקטגוריה הפחות-תחרותית (השנה) של הדרמה, אך ועדה של הכתבים שמחלקים את הפרסים החליטה לשייך אותו לקומדיות. סביר להניח שהמועמדים לאוסקר יורכבו מהמועמדים לגלובוס הזהב והמועמדים לפרסי איגוד השחקנים (SAG) שהוכרזו אתמול.

את הטקס ינחו ב-15.1.14 טינה פיי ואיימי פוהלר, שהנחו את הטקס בשנה שעברה (וחתומות כבר על הנחיית הטקס בשנה הבאה).

רשימת המועמדים המלאה של פרסי גלובוס הזהב 2014:

סרט דרמה
"כוח משיכה"
"12 שנים של עבדות"
"קפטן פיליפס"
"פילומנה"
"Rush"

שחקן ראשי
צ'וויטל אג'יופור , "12 שנים של עבדות"
אידריס אלבה, "מנדלה: ארוכה הדרך לחופש"
טום הנקס, "קפטן פיליפס"
מת'יו מקונהי, "מועדון הלקוחות של דאלאס"
רוברט רדפורד, "הכול אבוד"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרנסס הא" – ביקורת

"פרנסס הא". גרטה גרוויג.

חמש עשרה שנה אחרי שירדה מהמסך, נדמה שנמצאה יורשת ל"סיינפלד". או לפחות לדמותה של איליין בניס: פרנסס האלדיי גיבורת הסרט "פרנסס הא" (בגילומה של גרטה גרוויג שגם השתתפה בכתיבה). פרנסס היא צעירה נירוטית בסוף שנות העשרים שלה שנדמה שלא עוצרת לרגע. היא משנה את דעתה כל שנייה, לא חושבת לרגע על הצעד הבא שלה, וחרדתית לגבי התוצאה הסופית של מעשיה. אין לה מערכת יחסים יציבה, שאיפות  לחיים, ופטפוט למוות עם חברים בדירות ניו יורקיות – קל לראות את הדמיון לחבורה שדיברה על כלום.

ישנה תחושה שהסרט מנסה להיות חסר תכלית, על אנשים ללא תכלית. לכשעצמו זה אינו דבר רע לסרט – ההפך. יצירות מופת רבות היו עם עלילה רזה והתמקדו בדמויות ובחיי היומיום שלהם. אך ל"פרנסס הא" יש בסופו של דבר תכלית ברורה. בעוד לרוב אורכו של הסרט הקלילות עבדה ותאמה לסרט ואף היוותה את המניע העלילתי (אם ניתן לקרוא לחוסר החלטיות מניע) של הסרט, אבל הסרט שמסתיים כשהגיבורה פרנסס  הגיעה להשלמה עם חייה כל האופי החמקני של הסרט מרגיש לא אותנטי ומשאיר את הצופה עם תחושת החמצה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הזוכים בפרסי פורום מבקרי הקולנוע בישראל: "מי מפחד מהזאב הרע" הטוב ביותר

"מי מפחד מהזאב הרע".

ביום שישי נפגשנו מבקרי הקולנוע בישראל -ואני ביניהם- כדי לבחור את הסרטים, היוצרים והשחקנים הטובים ביותר של השנה מתוך כ-30 סרטים ישראלים שהוקרנו בשנה האחרונה בבתי הקולנוע בארץ. זו הפעם הראשונה שפורום מבקרי הקולנוע בישראל מתכנס ובוחר את ההישגים הגדולים של השנה, והסרט הטוב ביותר שנבחר הוא "מי מפחד מהזאב הרע" של אהרון קשלס ונבות פפושדו. יחד עם "בית לחם" של יובל אדלר זכה הסרט בפרס הבימוי. אחד הדברים שבלטו השנה הוא היעדר כמעט מוחלט של תפקידים לנשים בסרטים ישראלים. סיון לוי זכתה בפרס השחקנית על תפקידה בסרט "שש פעמים", הקטגוריה היחידה שבה נערך סיבוב הצבעה יחיד.

פורום מבקרי הקולנוע הוקם השנה וחברים בו מבקרים מהעיתונות המודפסת, מהרדיו ומהאינטרנט. בדומה לתאי מבקרים דומים בחו"ל, הוחלט להכריז בכל שנה בדצמבר על הסרטים הנבחרים שלנו. אין טופס של מתמודדים והתהליך אינו כזה שבו כל מבקר בוחר את הטובים ביותר בעיניו ובעלי מספר הקולות הרב ביותר מוכרזים כזוכים. גם תהליך הבחירה דומה למה שנהוג בחלק מהמקומות בחו"ל, ובו בוחרים זוכה בכל קטגוריה אחת אחרי השנייה, ולא מצביעים לכולן יחד (צורה זו מעודדת, בין השאר, פיזור של פרסים ליותר סרטים).

מלבד הקטגוריה האחרונה (הסרט הלא-ישראלי), בכל קטגוריה מועמדים כל הסרטים הישראלים שהוקרנו השנה באופן מסחרי בבתי הקולנוע בארץ. בסיבוב הראשון בוחר כל מצביע את הבחירה שלו בקטגוריה. אם שום סרט/אדם לא זוכה במעל 50% מהקולות, נערך סבב הצבעה שני. בסבב הזה מועמדים רק שמות שהוזכרו בסבב הראשון. כל מצביע יכול לרשום עד שלוש בחירות מדורגות, וכל בחירה מקבלת ניקוד על פי הדירוג. גם במקרה זה הזוכה צריך להיות במעל 50% מפתקי ההצבעה.

22 חברי הפורום הם: אבנר שביט (וואלה), אוהד לנדסמן (כלכליסט), אורון שמיר (עכבר העיר וסריטה), ארז דבורה (YNET), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), דורון פישלר (עין הדג ווואלה), חיים קינן (קול ישראל), יאיר רוה (פנאי פלוס וסינמסקופ),  יונתן דורון (אידיבי), יעל שוב (טיים אאוט), ישי קיצ'לס (ישראל היום), מתן שירם (גלובס), נחום מוכיח (מעריב), נטע אלכסנדר (הארץ), עדן גוריון (בידור ובמה), עידו רוזן (ד'קמפוס), פבלו אוטין (סריטה), רון פוגל (ערוץ 1), ריטה קורן (קול ישראל), שי שגב (מגפון), שחר עמית (סרט), שמוליק דובדבני (YNET).

הסרט הטוב ביותר
"מי מפחד מהזאב הרע"

בימוי
אהרון קשלס ונבות פפושדו, "מי מפחד מהזאב הרע"
יובל אדלר, "בית לחם"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »