מגזין סרטים (עמוד 260)

סקירת סרטי 2014: הסרטים "הרציניים"

סקירת סרטי 2014: הסרטים "הרציניים".

בקרוב יגיעו לארץ סרטי 2013 האחרונים מארצות הברית, "בתוך לואין דיויס" של האחים כהן, "12 שנים של עבדות" של סטיב מקווין, "פילומנה" עם ג'ודי דנץ', "מועדון הלקוחות של דאלאס" עם מת'יו מקונוהי, ונוספים שמתמודדים על מועמדות לאוסקר. 2015 הולכת להיות שנה שיא מבחינת הכנסות בקולנוע האמריקאי. עמדתי להוסיף את המילים "צפויה להיות", אך אין ספק שתהיה כזאת תודות למספר סרטי המשך לסרטים מצליחים מאוד. בין מאי לדצמבר 2015 נוכל לראות את "מלחמת הכוכבים 7", "אווטאר 2", "משימה בלתי אפשרית 5", "הנוקמים 2" וסרט ג'יימס בונד נוסף. …לפני כל אלה (ועוד) מגיעה לה 2014 עם סרטים אחרים.

תחילה סרטי דרמה שלא מצפים מהם לגרוף מאות מיליונים, ואז הסרטים שהוציאו עליהם מאות מיליוני דולר ו/או מקווים שירוויחו מיליארד דולר (ואותם נכסה בחלק הבא של המאמר הזה).
שמות השחקנים שיחזרו השנה: כריסטיאן בייל, צ'אנינג טייטום, רוני מארה ואמה סטון.

Inherent Vice
במאי: פול תומס אנדרסון ("המאסטר", "זה ייגמר בדם")
מה זה? על פי ספר בלשי של תומאס פינצ'ון שיצא ב-2009.
שחקנים: חואקין פיניקס, ג'וש ברולין, ריס וית'רספון, ג'נה מאלון, בניסיו דל טורו, אוון וילסון, מרטין שורט ומאיה רודולף (אשתו של הבמאי).
עוד משהו? מזמן לא היה סרט בלשי טוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הזאב מוול סטריט" – ביקורת

"הזאב מוול סטריט". ליאונרדו די'קפריו.

"הזאב מוול סטריט" הוא עיבוד סיפורו האמיתי של ג'ורדן בלפורט, ברוקר צעיר הכובש בסערה את וול סטריט המתפתחת. בדומה לאותו זאב רע מהאגדות, בלפורט התמחה בפיתוי עובדיו ולקוחותיו ברהב ועושר מהולים בכל סם אפשרי ועוד נשאר בחיים לכתוב על כך ספר. כעת מגיע העיבוד לקולנוע ועל מלאכת הבימוי אמון מרטין סקורסזה המציע סאגה שאורכה לא פחות מ-3 שעות, ונראה שלא בצדק. הסרט מלא סצינות שחוזרות על עצמן, מדגישות נקודות שכבר הודגשו, מציגות סיטואציות שפשרן העלילתי לא ברור ואורכן מעיק. תוסיפו לכך את הצעקות הבלתי פוסקות של כלל השחקנים, בהובלת ליאונרדו דיקפריו, ותקבלו תוצר שיש בו מעט רענון והרבה כאב ראש.

לא מפתיע לפגוש בסרט את ליאונרדו דיקפריו ולא רק כי בינו לבין סקורסזה יש מערכת יחסים מקצועית ארוכה מאוד ("כנופיות ניו יורק", "הטייס", "שאטר איילנד"). מבט ארוך על הפילמוגרפיה שלו מגלה כי לדיקפריו העדפה ברורה לסרטים העוסקים בסיפורים אמריקאים מיתיים כגון "טיטאניק" או "תפוס אותי אם תוכל", וגילום דמויות אמיתיות כגון ג'יי אדגר הובר או הווארד יוז. בנוסף, ניכר כי השחקן השאיר את ימי "מה עובר על גילברט" מאחור ועבר לסרטים רחבי יריעה וקצב הרבה יותר. מבחינה זו, "הזאב מוול סטריט" מושלם עבורו בכך שמתאפשר לו לגלם דמות מיתית מימי הפריחה של וול סטריט, ועוד באופן פיסי ואינטנסיבי ביותר. נהדר עבור דיקפריו, קצת פחות עבור הצופה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שלגיות בקולנוע

"שלגיה". מקרנה גרסיה.

החל ממחר (יום שישי ה-3.1) יוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ הסרט "שלגייה", סרט ספרדי אילם. הסרט מ-2012 מצטרף לשני סרטים אמריקאים מאותה שנה שגם הם מבוססים באופן חופשי על סיפורה של שלגייה ושבעת הגמדים: "מראה מראה: הסיפור האמיתי" עם ג'וליה רוברטס ו"שלגייה והצייד" עם קריסטין סטוארט ושרליז ת'רון.

בשנים האחרונות נזכרו בהוליווד שיש להם מאגר של סיפורים מוכרים מוכנים לעיבוד קולנועי- והם לא צריכים לשלם למישהו בשביל הזכויות עליהם. מה שעשו אולפני דיסני מאז שנות ה-30 של המאה שעברה בסרטים מצוירים, מגיע אלינו כעת עם שחקנים בשר-ודם, ולרוב גם מלווה באפקטים מיוחדים. בעולם האגדות יש מכשפות רעות, סיפורי אהבה וקסם, וכמו שאוהבים (במיוחד בהוליווד) הטוב מנצח ויש סוף טוב (עד עצם היום הזה). כך ראינו בשנים האחרונות, בין השאר, גרסאות של עמי ותמי ("קוטלי המכשפות"), כיפה אדומה ("ירח אדום"), ג'ק והאפונים ("ג'ק צייד הענקים") וקנת' בראנה מביים בשביל דיסני את "סינדרלה" עם קייט בלנשט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להציל את מר בנקס" – ביקורת

"להציל את מיסטר בנקס".

אני אוהב מאוד את הסרט "מרי פופינס". הסרט מ-1964 עדיין מקסים, שובה לב ולא נמאס מהשירים המעולים ששזורים לכל אורכו. ג'ולי אנדרוז, כזכור, גילמה בסרט את האומנת של ג'יין ומייקל בנקס. "להציל את מר בנקס" מורכב משני חלקים השזורים זה בזה -לקראת הסוף יש גם קטע איום שבו הם משתלבים- ומיד אחרי הפסקה שתסביר על עלילת הסרט, אבקר כל חלק בנפרד (בעברית שכחו לתרגם את המילה "מיסטר" למר או אדון, אז עשיתי זאת בשבילם). כמו כל סרט שמתייחס לסרט אחר, מומלץ להכיר היטב ו/או לאהוב את "מרי פופינס" כדי ליהנות מהסרט הזה כמו שצריך. והישארו לשבת בזמן כתוביות הסיום.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי האקדמיה לטלויזיה 2013-14: הוט מובילה עם 16 מועמדויות

"אופוריה". רוני דלומי.

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה פרסמה את המועמדים שלה לפרסים בתחום היצירה הטלויזיונית 2013-2014 (ה-11 במספר). HOT מובילה עם 16 מועמדויות, ואחריה מיד yes עם 15 מועמדויות. הערוצים המסחריים משתרכים מעט מאחור, עם 11 מועמדויות לקשת, ואחריה ערוץ 10 עם 10 מועמדויות ורשת עם 9 מועמדויות. הערוץ הראשון הצליח לקלוע לשתי מועמדויות, והחינוכית צמודה עם מועמדות אחת.

טקס הענקת הפרסים יתקיים ב-24 בינואר, 2014, במסגרתו גם יוענק פרס מפעל חיים לבמאי, התסריטאי והמפיק, רם לוי.

סדרת דרמה הטובה ביותר:
"אופוריה"
"אלנבי"
"בני ערובה"
"הבורר 4"
"חטופים 2"
"שטיסל"

סדרה קומית הטובה ביותר:
"בלתי הפיך"
"המשרד 2"
"הפרלמנט"
"יום האם"
"עבודה ערבית 4"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חלום אמריקאי" – ביקורת

"חלום אמריקאי". איימי אדמס, כריסטיאן בייל, בראדלי קופר.

"חלום אמריקאי" היא דרמת פשע קומית המתארת את סיפורם של שני נוכלים זוטרים, הנאלצים לקחת חלק בתרמית פרי דמיונו של סוכן FBI שאפתן. כאשר כל אחד מהם מונע על ידי חלומו- להצליח, להיות נאהב, למצוא ביטחון, נרקמת סביב השלושה הרפתקה הגוררת פנימה פוליטיקאים, אנשי מאפיה, חברים ובני משפחה. מתובל בהומור חכם וקצב טוב, "חלום אמריקאי" מבטיח כי יש בו את כל המרכיבים הנכונים להפוך ללהיט. זו הסיבה שעל אף שחלקי הסרט לא חוברים זה לזה באופן חלק, "חלום אמריקאי" מצליח עדיין להיות מהנה ונחמד, גם אם פספס את האפשרות להיות סרט נהדר באמת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חייו הסודיים של וולטר מיטי" – ביקורת

"חייו הסודיים של וולטר מיטי". בן סטילר.

אם גם אתם נתקלתם במונולוג של בן סטילר, המוצג בקולנוע כהקדמה לטריילר של סרטו החדש "חייו הסודיים של וולטר מיטי", ייתכן שגם אתם שאלתם את עצמכם כיצד להבין פניה נרגשת זו. השחקן מקדיש יותר מדקה להסבר כמה הפרויקט אישי עבורו וכמה הוא מקווה שהקהל יהנה ממנו לפחות כמוהו. האם זו פניה שמטרתה לשכנע את הקהל לבוא ולצפות בסרט שלמעשה הוא אינו מוצלח או שמא יש כנות פשוטה בדבריו? צפייה ב"חייו הסודיים של וולטר מיטי" מגלה שהאופציה השניה היא כנראה הנכונה מאחר ודרמת ההרפקתאות של סטילר היא בעיקר מסע אישי ומרשים ויזואלית אותו הוא מבקש לחלוק עם הקהל. זה נעים, זה מעורר אמפתיה וזה אפילו מפתה את הצופה לשקול להגשים חלומות ישנים. עם זאת, זה בוודאי לא מרגש כפי שסטילר התכוון לו ונותר כסרט חמוד ובינוני בלבד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום שנת 2013 בקולנוע

סיכום שנת 2013 בקולנוע.

אז מה היה לנו השנה בקולנוע?

הרבה סרטי המשך ("מהיר ועצבני 6", "מת לחיות 5", "האנגובר 3: חוזרים לווגאס", "איירון מן 3", "סטארטרק 2: האויב בתוכנו", "לפני חצות", "תור 2: העולם האפל", "מגודלים 2", "ההוביט: מפלתו של סמאוג", הדרדסים 2, גשם של פלאפל 2, בית ספר למפלצות, משחקי הרעב: התלקחות, גנו בעל המיניונים, RED 2, קיק-אס 2, וולברין, ג'יי.איי. ג'ו 2: סוגרים חשבון), סרטי אנימציה פחות טובים מבשנים עברו, שני סרטים על נשיא ארצות הברית תחת מתקפה, קומדיות שהן בעיקר -איך-נאמר-לא מתוחכמות (שתי מצליחות מאוד עם מליסה מקארת'י) וסרטי מדע בדיוני שרובם לא הצליחו קופתית.

השנה במאים מוכרים שעשו סרטים טובים בעבר כשלו בגדול, כולל דני בויל עם "טראנס", פדרו אלמודובר עם "לעוף מהתרגשות", סטיבן סודרברג עם "תופעות לוואי" ורידלי סקוט עם "היועץ". שני סרטים האחרונים עשויים בצורה מעולה, עם שחקנים טובים מפורסמים ובשום אופן אני לא ממליץ למישהו לראות אותם. "תופעות לוואי" הוא כמו סרט טלוויזיה משנות ה-90 ו"היועץ" חסר עלילה באופן פושע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אוגוסט: מחוז אוסייג'" – ביקורת #2

"אוגוסט: מחוז אוסייג'". מריל סטריפ, ג'ולייט לואיס.

העובדה שמדובר במאורע איכותי הוא אולי הדבר הבולט ביותר שניתן לומר על "אוגוסט: מחוז אוסייג'". הטקסט המתוחכם וצוות השחקנים המרשים והכשרוני ממלאים את המסך במלוא הדרם, שלא לומר משקלם הלא-קליל, ויש להודות שהתוצר נפלא גם אם אינו בהכרח קל להכלה. בכל זאת, עם איכות כל כך בולטת וברורה לא ניתן להתווכח, במיוחד לא כשלצידה טקסט והעמדת הדמויות חכמות כל כך. כאשר מוסיפים לזה צוות שחקנים מדויק ונהדר, המובל על ידי מריל סטריפ המופלאה, מתקבל סרט שאינו מתפשר על טיבו ועושה זאת בצורה מצויינת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סיפור משפחתי" – ביקורת

"סיפור משפחתי". מסהארו פוקויאמה, מאצ'יקו אונו.

"סיפור משפחתי" מגולל את סיפורה של משפחה יפנית המגלה כי בנה בן ה-6 אינו בנה הביולוגי. בעקבות המידע יוצאים ההורים למסע רגשי מורכב, שבסופו עליהם לקבל החלטה כיצד לנהוג בבנם. הסרט דן בפערים בין מסורת לבין רגש, כאשר הדגש הוא על קשר בין אב לבנו והעברה בין דורית של יחסים אלה. העלילה והאופן בן היא נפרשת מדגישה כי "סיפור משפחתי" הינו סרט יפני – העלילה מחולקת לסצנות מדודות ונקיות המוגשות זו אחר זו וסך הכל נפרשות באיטיות על פני 120 דקות. מצד אחד יש בכך יופי ועניין אך מצד שני, מאחר והתסריט אינו מצטיין, יש מספר סצנות מיותרות המאריכות את הסרט ומעניקות לו רושם מעט פשטני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אוגוסט: מחוז אוסייג'" – ביקורת #1

"אוגוסט: מחוז אוסייג'". מריל סטריפ.

"אוגוסט: מחוז אוסייג'" הוא סרט דרמה מוצלח עם משחק מצוין ותסריט טוב. הסרט מבוסס על מחזה זוכה פרס פוליצר שהועלה גם ב"הבימה" (בכיכובם של גילה אלמגור, ליליאן ברטו, מרים גבריאלי, שרון אלכסנדר ועוד); ההצגה נמשכה שלוש שעות ולא רציתי שהיא תיגמר (לשמחתי הרבה לא זכרתי את כל הגילויים ונהניתי מהסרט). הסרט נמשך שעתיים ואין בו קטעים מיותרים. לפעמים התפרים בין הקטעים מעט גסים, ולא ברור אם הדברים מתרחשים בהמשך אותו יום או למחרת (ואיפה כולם ישנים), אך זה בדיוק מה שחסר בסרטי קולנוע אמריקאיים בשנים האחרונות: סרטי דרמה ששמים את הדמויות במרכז, על יחסים בין אנשים, לא-מותחן, בלי פיצוצים או אפקטים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החגיגה של פולט" – ביקורת

"החגיגה של פולט". ברנדט לפונט.

"החגיגה של פולט" היא לא פחות מחגיגה צרפתית, המציעה עלילה מצחיקה להפליא ומהנה באופן שטותי ופשוט. זוהי קומדיית פשע שבמרכזה סבתא עצבנית וגזענית המואסת, בחיי העוני ומחליטה להצטרף למקצוע הפופולרי בשכונתה- סחר בסמים. בחן מוגבל וסבלנות מינימלית, מצליחה פולט לעשות ולהגיד את כל הדברים הלא נכונים רק שיחד הם יוצרים סרט נפלא המעורר צחוק ואהבה גדולים לסבתא המשונה שבמרכזו. בזכות התסריט, השומר על קצב ודיוק לכל אורכו, וברנדט לפונט המגלמת בהצלחה יתרה את פולט, אין ספק ש"החגיגה של פולט" מציעה את אחת החוויות המהנות והמחויכות ביותר שהחורף הקר יכול להציע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »