מגזין סרטים (עמוד 277)

"ג'ק צייד הענקים" – ביקורת

"ג'ק צייד הענקים".

"ג'ק צייד הענקים".

בהמשך לטרנד האגדות הקמות לתחייה, כעת מגיע תורו של ג'ק והאפונים. אותו סיפור על הנער ששתל אפוני קסם, מהם צמח גבעול עצום שאיפשר לו לטפס אל על, מעובד כעת כפנטזיית הרפתקאות בתלת ממד, שתמשוך את הקהל בחופשת הפסח. באופן מפתיע, בשונה מאגדות דומות שעברו עיבוד לאחרונה ועל אף טכנולוגיית תלת ממד ברמה מאוד נמוכה, הסרט מהנה ומחזיק את הצופה לכל אורכו. נכון שהעלילה או הבימוי אינם מושלמים אך הקאסט המושקע והסיפור הקצבי עושים את שלהם והופכים את "ג'ק צייד הענקים" להרפתקה מהנה.

טביעת האצבע של במאי הסרט, בריאן סינגר, המוכרת מחלק מסרטי "אקס מן", ניכרת גם בסרט הנוכחי. יחד עם צוות כותבים, ביניהם כריסטופר מק'קורי ששיתף פעולה עם סינגר בעבר ("החשוד המיידי"), הפיקה החבורה סרט קצבי ודינמי. הדמויות כתובות בהצלחה, הדיאלוגים נעימים ומותאמים, ועל אף שהבימוי אינו מבריק ובזכותו סובל הסרט מקצוות קטנים ומיותרים שם ופה, בגדול השעתיים עליהן נפרסת העלילה עוברות בקלות. להורים שביניכם, על פניו נראה שאין בעיה לקחת ילדים צעירים לצפות בסרט מאחר והוא אינו אפל והטוב מוצג בו כעליון וקודם לכל. לצד זאת, על אף שמדובר בסרט הרפתקאות המבוסס על אגדת ילדים, יש לדעת שאמנם האלימות המוצגת בו אינה מאוד בוטה אך היא גם כלל לא פשוטה ומערבת עריפת ראשים וריסוק גופות מפעם לפעם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זמן פוניבז'" – ביקורת

"זמן פוניבז'".

"זמן פוניבז'". צילום: פיליפ בלאיש

לפגוש עולם בתוך עולם, זו הצעתו המפתה של הסרט הדוקומנטרי "זמן פוניבז'". הסרט מציע הצצה לאחת הישיבות החרדיות בעולם, הזדמנות נדירה לפגוש אורח חיים, שלרבים מאיתנו אינו מוכר והוא בגדר תעלומה. על פניו זו מטרת הסרט- לחשוף את הצופה לתוכנה של מציאות, שאם הוא אינו חלק ממנה, היא מוכרת לו רק באופן שבלוני ומוגבל. עם זאת, המבט הכפול לפיו זמן פוניבז' הוא זמן ייחודי ונבדל אך בד בבד הנעים בתוכו אינם שונים בכמיהותיהם וטרדותיהם משאר האדם, זו התגלית האמיתית של הסרט.

ישיבת פוניבז' נחשבת לאם הישיבות החרדיות בעולם. הישיבה, שנוסדה בעיר פוניבז' בליטא, הוקמה מחדש בבני-ברק בשנת 1943, ונתפסת כאליטה איכותית ממנה יצאו גדולי הדור החרדי הבא. יהונתן אינדורסקי, בוגר הישיבה, ביקש לשוב אליה ולצלמה כמה שנים לאחר עזיבתו. בתום משא ומתן ארוך מול הנהלת המקום, קיבל אינדורסקי אישור להכניס צוות צילום אל בין כתליו לזמן בלתי מוגבל, וכך נולד הסרט שמטרתו תיעוד אורח חיי תלמידי הישיבה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל דוקאביב 2013 משיק מסגרת ליעוץ ליוצרים ישראלים

פסטיבל דוקאביב 2013 (ה-25 במספר) משיק השנה מסגרת חדשה שתאפשר ליוצרים ישראלים לקבל משוב ויעוץ מבכירי תעשיה בעולם, בנוגע להפקות שלהם.

במסגרת החדשה, שופטי הפסטיבל ואורחיו יקיימו סדרת פגישות אישיות (מתואמות מראש) עם יוצרים תיעודיים נבחרים אשר מבקשים ליצור סרט באורך 48 דקות לפחות ונמצאים כבר בתהליכי הפקה, ויתעדפו אותם באם יש מאחוריהם גוף תומך (כגון קרנות תמיכה) והאם זהו אינו הסרט הראשון של היוצרים.

המפגשים יתקיימו בסינמטק תל אביב ב-5 עד ה-7 במאי, כאמור בתיאום מראש.

הסרט הישראלי "ערים" התקבל לפסטיבל פנטסיה באמסטרדם

"ערים". עידו סמואל.

"ערים". עידו סמואל.

הסרט הישראלי "ערים" של פז אדרי ממכללת ספיר התקבל לפסטיבל הפנטסיה אימג'ין 2013 (ה-29 במספר) באמסטרדם, הולנד. זהו סרט הגמר של אדרי במכללה.

הסרט עוסק בחלומות ואיך הפחדים שאנחנו מדחיקים בחיים באים לידי ביטוי בחלומות שלנו. אורן (עידו סמואל, "למלא את החלל") הוא חייל אשר חששותיו מהחלפת הבסיס הצבאי שלו פולשים אל חלומותיו. בת-זוגו (דניאל ג'יידלין, "ילדי ראש הממשלה") מתמודדת עם אובדן אחותה בפיגוע לפני כ-10 שנים, בתוך חלומותיה.

הפסטיבל יתקיים בין ה-8 ועד ה-18 באפריל.

"קאלט" – ביקורת

"קאלט (ש.ל.ר)". אלונה טל.

"קאלט". אלונה טל.

"קאלט" (ש.ל.ר, Cult) היא סדרת מתח לנוער עם זוית ישראלית: השחקנית אלונה טל יוצאת ארץ הקודש, מגלמת שם את תפקיד המשנה הנשי הבכיר. הרעיון המיוחד והרענן מאחורי הסדרה בהחלט שובר שגרה ומענין, ביחוד כאשר מביטים על בציר הסדרות האחרות שניפקה רשת הטלויזיה האמריקאית CW בשנים האחרונות, לצידה של "קאלט". עם זאת, העובדה שמדובר בסדרת נוער מהדהדת בכל רגע של צפיה, החל מהמשחק ועד קליף-האנגרים (מתח לפני מעבר לפרסומות) רבים מדי ולא משכנעים מספיק.

רשת The CW האמריקאית היא רשת טלויזיה מקבוצת האחים וורנר, שמיועדת לנוער. בין הסדרות הפופולריות שלה בעת האחרונה אפשר למצוא את "90210" ו"יומני הערפד" – לא בדיוק פסגות האיכות הטלויזיונית. לכן "קאלט" מתבלטת בינהן בתור סדרה מקורית יותר ומעניינת יותר. העלילה שלה מספרת על סדרה-בתוך-הסדרה שנקראת גם היא "קאלט", אשר הצליחה לכנס מאחוריה בהתאם לשמה – כת של מעריצים אשר חושבים שיש בסדרה יותר מאשר נגלה לעין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חשבון משותף" – כבר למדנו למה לצפות מסרט עם ג'ייסון בייטמן

"חשבון משותף". ג'ייסון בייטמן.

"חשבון משותף". ג'ייסון בייטמן.

"חשבון משותף", סרטו הבא אחרי "איך להיפטר מהבוס" של סת' גורדון, עלה בסוף השבוע הזה (14.3) לאקרנים בישראל. כוכב "חשבון משותף", ג'ייסון בייטמן, כבר רגיל לשחק את איש העסקים האמריקאי, בעל האישה הסקסית, הילדים החמודים והצרות המוקצנות, שבמקרה שלו – לא מפסיקות לבוא. אמנם, לא הכל ורוד בחייו של השחקן העסוק שמנפק כמות נכבדת של סרטים בשנה, ומתחת לפני השטח יש הרגשה שהוא מסוגל להתמסר לתפקידים כבדים יותר מאלו אותם הוא מרבה לגלם בזמן האחרון.

ג'ייסון קנת בייטמן, או 'ההוא שדומה ליואן מקגרגור' אם תרצו, הוא שחקן קולנוע וטלויזיה אמריקאי, שפרץ לתודעת הציבור עוד לפני כ-32 שנים בתור הילד החמוד ג'יימס קופר, ב"בית קטן בערבה". את החזרה הגדולה שלו לתודעה חייב בייטמן לסדרת הטלויזיה הקומית הממכרת "משפחה בהפרעה" (2003 עד 2006), בה כיכב בתור מייקל בלות' המסתובך, וזכה בגלובוס הזהב על תפקידו בה ב-2004. לאחר שהסדרה ירדה מהמסך (היא תשוב לעונה רביעית במאי הקרוב, אחרי כשבע שנות הפסקה), שיחק בייטמן במספר סרטים בתפקידים לא משמעותיים במיוחד, בינהם "ג'ונו" ו"הממלכה". התפקידים הבולטים-יותר שלו היו ב"הנקוק" וב"תלוי באויר" זוכה האוסקר לתסריט, ושנה מאוחר יותר הוא כבר הופיע בתור שחקן ראשי ב"אהבה בהחלפה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הקולנוע הישראלי כבר לא מפחד להתחרות בעצמו?

מימין: תומס סובצ'ק מתוך "איגור ומסע העגורים"; אפרת דור ועפר שכטר מתוך "בננות".

מימין: תומס סובצ'ק מתוך "איגור ומסע העגורים"; אפרת דור ועפר שכטר מתוך "בננות".

חברת יונייטד קינג מפיצה לקולנוע נתח מכובד מהסרטים הישראלים בשנה, וסוף סוף היא עשתה את מה שכולם חששו ממנו (כולל אני): העלתה במקביל שני סרטים עלילתיים ישראלים לאקרנים. "איגור ומסע העגורים" ו"בננות" עלו בסוף השבוע הזה (14.3.13) למסכים ברחבי הארץ, ויתמודדו זה מול זה על מכירת כרטיסים בקרב קהל הצופים הישראלי. האם הצעד הזה הוא התפתחות טבעית של הקולנוע הישראלי או טעות מרה שתנקום בשני הסרטים הללו?

בשנה יש 52 שבועות, ובשנים האחרונות לפרסי אופיר מתמיינים באיזור ה-30 סרטים עלילתיים ישראלים. מכאן שאין מצוקת סופי שבוע, אבל אלו מבין הסרטים שכן יגיעו לקולנוע צריכים למצוא סוף שבוע נכון לצאת בו לאקרנים (לצערנו לא כל הסרטים יציגו בקולנוע, בין אם הם מוצלחים מספיק כדי למשוך קהל, ובין אם לאו). שיבוץ סרטי משפחה וסרטים קלילים לקראת חגים נחשבת לאופציה הטובה ביותר עבורם, ו"איגור" ו"בננות" נופלים היטב לז'אנרים הללו בהתאמה. על כן, הבחירה להפיץ אותם שבוע אחד לפני פסח – שבוע לפני שאנשים עוזבים את הארץ או שוקעים בניקיונות לחג – היא אופטימלית בהיגיון הזה. אבל אם הייתם קברניטים ביונייטד קינג, במי הייתם בוחרים?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אדמה מובטחת" – ביקורת

"אדמה מובטחת". מאט דיימון.

"אדמה מובטחת". מאט דיימון.

הרעיון מאחורי הסיפור הקטן במרכז "אדמה מובטחת" מלא כוונות טובות, אבל הסיבה היחידה שהוא הופק ושהוא מוקרן בבתי הקולנוע בארץ הם שניים משלושת האחראים הראשיים לסרט: הבמאי גאס ואן סנט והשחקן הראשי מאט דיימון, אחד מכותבי התסריט. הסרט לא זכה להצלחה בארצות הברית, וספק עם רבים בארץ ימצאו בו עניין.

גאס ואן סנט ("מילק", "איידהו שלי") ביים את התסריט הקודם שדיימון כתב ("סיפורו של ויל הנטינג" עם בן אפלק), וגם הפעם שותפו לכתיבה של דיימון מופיע בתפקיד משנה (הפעם זה ג'ון קרסינסקי מהסדרה "המשרד" האמריקאית).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

יש תאריך לסרטו הבא של כריסטופר נולן, "בין כוכבי"

"עלייתו של האביר האפל". כריסטופר נולן.

"עלייתו של האביר האפל". כריסטופר נולן.

עכשיו משהבמאי המועמד לאוסקר כריסטופר נולן ("התחלה", "עלייתו של האביר האפל") התפנה מהפקת "סופרמן: איש הפלדה" (ושמירה שהבמאי זאק סניידר לא יתפרע מדי ויעשה שוב מזה כמה שנים טובות, סרט טוב), הוא בחר את הפרויקט הבא שלו: "בין כוכבי" (ש.ל.ר, Interstellar) על פי תסריט של אחיו, ג'ונתן.

הפרויקט זכה לתאריך הפצה הסמוך לחג ההודיה באמריקה – ה-7 בנובמבר 2014. הוא עוסק בבחינת התיאוריות של הפיזיקאי קיפ תורן בנוגע לשדות כבידה, חורי תולעת והיפותזות שאלברט איינשטיין לא הצליח להוכיח מעולם. כרגיל אצל נולן, תיאור עלילה מאד מאד לא חושפני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שומרי הסף": התעודה הישראלי הראשון שחצה את רף מיליון הדולרים בארה"ב

"שומרי הסף".

"שומרי הסף".

הוא אולי לא קטף את פרס האוסקר, אבל "שומרי הסף" של דרור מורה הפך הלילה (ב') לסרט התעודה הישראלי הראשון שחצה את רף מיליון הדולרים בקופות בארה"ב. הסרט גרף עד כה 1.027 מיליון דולרים, ובסוף השבוע האחרון הוקרן ב-67 בתי קולנוע (עליה של 21 בתי קולנוע בהשוואה לשבוע לפניו).

"שומרי הסף" כולל ראיונות עם שישה מראשי השב"כ לשעבר: עמי איילון, אבי דיכטר, יובל דיסקין, כרמי גילון, יעקב פרל ואברהם שלום. הם מדברים על חוויותיהם מהעבודה בשירות לאורך השנים, ועל חלקם בלקיחת ההחלטות של ראשי הממשלה בישראל. על רקע אלה, בוחן הסרט כיצד יכולים להתקיים ערכי יסוד וצדק אוניברסאלים ודמוקרטים כנגד המציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל.

הסרט הופק כקו-פרודוקציה ישראלית-צרפתית-גרמנית-בלגית, ואין ספק שהבאזז סביב מועמדותו לאוסקר תרמה להישגיו. הסרט מופץ בארה"ב בידי סוני קלאסיקס, שהפיצה שוברי קופות ישראלים נוספים בארה"ב, בינהם "ביקור התזמורת" ו"הערת שוליים".

"ארץ אוז" – ביקורת #2

"ארץ אוז".

"ארץ אוז".

שני הסרטים המצוטטים ביותר הם "מלחמת הכוכבים" (ושני סרטי ההמשך שלו) ו"הקוסם מארץ עוץ". בשני המקרים מדובר ביותר משורה אחת או שתיים מפורסמות. במקרה של "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939 הדמויות, העלילה, התלבושת של דורות'י (והנעליים האדומות), הקופים המעופפים ועוד- מוזכרים שוב ושוב בסרטים ובסדרות אמריקאים, יחד עם המשפטים הרבים: There's no place like home; Lions and tigers and bears, oh my!; Follow the yellow brick road; Ding dong the witch is dead; Pay no attention to that man behind the curtain; I'm melting, melting! Oh, what a world! What a world!; Are you a good witch or a bad witch?; Toto, I've a feeling we're not in Kansas anymore;  Oil can; The great and powerful Oz; If I only had a brain/heart; I'll get you, my pretty, and your little dog too!; We're off to see the wizard… the wonderful wizard of Oz; Horse of a different color; Surrender Dorothy ועוד. ב-1985 דיסני הפיקה סרט המשך מקסים אך לא מצליח שנקרא "בחזרה לארץ עוץ". כעת, בתלת מימד, עם כוכבים ותקציב של 200 מיליון דולר, מגיע סרט מקדים (prequel) שבו מראים לנו כיצד הגיע הקוסם לארץ שנקראת כמו שמו – "ארץ אוז".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ארץ אוז" – ביקורת #1

"ארץ אוז".

"ארץ אוז".

הרבה פעמים במהלך הצפיה ב"ארץ אוז" של סאם ריימי, הרגשתי שאני צופה ב"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון. לשני הסרטים הללו, אשר מבוססים על ספרי פנטסיה שהפכו מקובלים מאד בקרב ילדים, יש כמה אנשי מפתח שהיו מעורבים בשתי ההפקות, ובכללם המפיק ג'ו רות' והארט דיירקטור סטפן דקנט. אבל מי שמנצח על כל המופע הוא כאמור סאם ריימי, ועל כן "ארץ אוז" הוא כמו כל סרטיו האחרונים של הבמאי: סרט בינוני לחלוטין, שהפעם פשוט השתדרג במראה מופלא.

קורות חייו הקולנועיים של ריימי הם די מדהימים: בתור בחור צעיר הוא ביים כמה סרטי אימה שהפכו לקאלט בקרב חובבי הז'אנר, בינהם "מוות אכזרי" (שעומד לקבל חידוש) על שלושת חלקיו. מישהו באולפני סוני וקולומביה חשב שזה מקנה לו את הניסיון הנכון לעבד לקולנוע את גיבור העל השכונתי האהוב "ספיידר-מן", ואכן הסרט הפך להצלחה די מכובדת – חרף היותו בינוני לחלוטין, במקרה הטוב. העובדה שהעיבוד מחדש "ספיידרמן המופלא" פתח אשתקד עם סכום די דומה בקופות בארה"ב, מצביעה על כך שלמותג הקומיקס יש קהל מאד נאמן, ולאו דווקא היתה זו ידו הרמה של ריימי שהצליחה למשוך את הצופים. הווה אומר: כל שהיה על ריימי לעשות הוא לא לפשל בגדול, ואכן הוא הצליח שלא לפשל.

שש שנים חלפו מאז "ספיידר-מן 3", וריימי עושה פסק זמן מהפקה (ובימוי סרט אימה קליל אחד באמצע) כדי לשוב לביים סרטים קלילים לכל המשפחה. הקורבן הפעם: הקוסם מארץ עוץ (או באנגלית: ארץ אוז) מאת ל. פרנק באום. ועל פי האופנה של השנים האחרונות של סרטים-מקדימים (פריקוולים) או עיבודים-מחדש (ריבוּטים), הקוסם מארץ עוץ נבחר לאפשרות הראשונה, תחת ידיהם של מיטשל קפנר ודיויד לינדסי-אבייר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »