מגזין סרטים (עמוד 276)

"הקריאה" – ביקורת #2

"הקריאה". האלי ברי.

"הקריאה". האלי ברי.

אוהבי סרטי המתח הטהור, יהנו מ"הקריאה", סרט המתאר בנשימה עצורה את ניסיונה של מוקדנית שירותי החירום האמריקאיים (911), לסייע לנערה במהלך חטיפתה. מאחר וכל דקה בסרט רוויית אימה ובהלה, אורכו (96 דק'), מרגיש בהחלט מדויק ומסייע לו להיות ארוז בקפידה. לצד זאת, מבחינה תסריטאית אין בו חידוש או תחכום והוא צפוי למדי. יתרונו הוא אך ורק במתח העשוי כהלכה ולכן לאוהבי הז'אנר צפויה הנאה אמיתית.

במאי הסרט הוא בראד אנדרסון, שעומד מאחורי סרטי מתח נוספים ("המכונאי", "טראנס סיביריאן"), ועסק רבות בבימוי פרקים מתוך סדרות טלוויזיה (כגון "דה קילינג", "אימפריית הפשע", "פרינג'"). היכולת של אנדרסון לספק מתח קצבי ומתמשך מחפה על תסריט בינוני, שחולשותיו צצות בסצנות הרוגע המעטות. עם זאת, אין בכך טעם לפגם. "הקריאה" מבקש להשתייך לז'אנר סרטי מתח פשוטים, בהם יש פושע, מרדף וסוף ידוע מראש. על אף הנוסחה המוכרת, הדרך מלאת האימה והמתח היא העיקר, ומבחינה זו, הסרט אינו מבריק אך מספק לחלוטין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ילדות בהסתר" – ביקורת

"ילדות בהסתר".

"ילדות בהסתר".

"ילדות בהסתר" מציג את חייו של חואן בן ה- 12 אשר משפחתו משתייכת לארגון גרילה נרדף. חואן חי תחת זהות בדויה ובכוננות מתמדת לבריחה ובמקביל הולך לבית הספר ומפתח חברויות ואהבות כמו שאר הילדים. הסרט, שמתואר מנקודת מבטו, מצליח בחלקים מסוימים להמחיש את הכפילות הטמונה בחיים אלה, אך ברובו אינו מצליח להחזיק בשתי הזוויות יחד. ההיצמדות לנקודת מבטו של חואן גובה מחיר יקר מדי והסרט מעביר תחושה של חוסר מיקוד בעלילה. על אף הסיפור בעל הפוטנציאל המרתק, בסופו של דבר נוצרת דרמה היסטורית מעניינת בפרטיה אך לא מאוד בהירה ואף מוגבלת מבחינת חוויה קולנועית מרגשת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המתחרים על פרסי אופיר 2013: "פלאות", "שש פעמים", "מי מפחד מהזאב הרע" ועוד

"הבן של אלוהים". מכרם ח'ורי.

"הבן של אלוהים". מכרם ח'ורי.

הוכרזו 31 מתמודדים עלילתיים על פרסי אופיר 2013 (ה-24 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, בינהם פרויקטים שכבר הספיקו להתבלט: "הנוער" מפסטיבל ברלין, "כידון" בהשראת חיסולו של מחמוד אל-מבחוח,  "להישאר בחיים" ("זייתון") מפסטיבל טורונטו, "לצוד פילים" עם פטריק סטוארט במקום ג'ון קליז, "6 פעמים" מפסטיבל טרייבקה וסן סבסטיאן, והמותחנים "מי מפחד מהזאב הרע" (טרייבקה), "עולם אחר" ו"בשר תותחים" שינסו לפרוץ את האליטיסטיות של האקדמיה. הסרט היחיד שעלה עד כה לאקרנים בישראל מבין הרשימה הארוכה של הסרטים הוא "בננות" של איתן פוקס, אבל "להישאר בחיים" אוטוטו מגיע ואחריו "פלאות" של אבי נשר.

אם אף אחד מבין המתמודדים לא יפרוש השנה מהמירוץ לפרסים, תהיה זו שבירת שיא. הסיטואציה הפכה נלעגת-משהו בשנתיים הקודמות, כאשר בשלב זה הוכרזה שבירת שיא, אבל בפועל סרטים החליטו להמתין לפסטיבלים בחו"ל או פשוט לא הספיקו לייצר עותק להקרנות האקדמיה – ולכן פרשו מן התחרות (הפחיתו את כמות המתמודדים) והתמודדו בשנה העוקבת. בפועל, עדין התמודדה כמות גדולה (ושיאנית) של סרטים על פרסי אופיר, אך בעוד קברניטי האקדמיה טוענים כי הפרסים עוזרים לקידום הקולנוע הישראלי (ולכן לא חשוב שהסרטים טרם הופצו בקולנוע) – בפועל הזוכים הם הסרטים ה"מוּכרים" שהשקיעו ביחסי ציבור, ואילו הסרטים הקטנים נשכחים מאחור, אפילו לרוב ללא יצוג בחמישיות – בטח כשכמות המתמודדים רבה כל כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקריאה" – ביקורת #1

"הקריאה". האלי ברי.

"הקריאה". האלי ברי.

"הקריאה" הוא מותחן טוב עם סממנים של סרט אימה, שלא יכנס לרשימת סיכום כלשהי, ולזכותו יאמר שהוא גם לא מתיימר להיות סרט מהפכני או מקורי במיוחד. הסרט הופץ בארצות הברית לפני כחודש, חודש מרץ אינו חודש שידוע בסרטים הטובים שמוקרנים בו, והצלחתו של "הקריאה" שעלה 13 מיליון דולר בלבד (בעוד תקציב סרט הוליוודי ממוצע עומד על למעלה מ-40 מיליון) הפתיעה רבים. הסרט עשוי טוב והוא מעניין וקצבי, אך אין בו משהו יוצא מגדר הרגיל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מאמה" – ביקורת

"מאמה".

"מאמה".

מה קורה כשלוקחים סרט בן 3 דקות והופכים אותו לסרט באורך מלא? בערך אותו דבר שקורה כשלוקחים משחק קופסה והופכים אותו לסרט: מספר דימויים יפים וקו עלילה לא ברור. זה המצב ב"מאמה", סרט האימה של אנדרס מוצ'יטי עיבוד לסרט קצר שלו בעל אותו שם מ-2008.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'י.איי.ג'ו 2: סוגרים חשבון" – ביקורת

"ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון". דוויין ג'ונסון.

"ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון". דוויין ג'ונסון.

יש נקודה אחת באמצע "ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון" שתהיתי ביני לבין עצמי האם אני צופה בסרט המשך ל"ג'י.איי.ג'ו" או בפארודיה עליו: זה היה ברגע בו דמות שולית וקלישאתית (מאמן הנינג'ות העיוור, שהוא גם במקרה אפרו-אמריקאי ולא יפני) שמופיעה בסך הכל בשתי סצנות קצרצרות, חושפת בפנינו באופן ישיר ומגוחך את הקשר המופרך והמפתיע בין שתי דמויות מרכזיות. הוא מופרך כי הוא לא מסתדר כרונולוגית וכי הוא מעיד שכל המזימה של קוברה תוכננה עשרים שנה אחורה, זאת עוד לפני שקוברה קומנדר הפך לקוברה קומנדר. עצם העובדה שרוב הדמויות התחלפו מהסרט הקודם (ובין אלו שנותרו, לפחות אחד, ג'וזף גורדון-לויט הוחלף בלוק ברייסי האלמוני בתפקיד קוברה קומנדר; הוא הרי נמצא מאחורי מסיכה אז מי שם לב?) רק מחזקת את ההשערה שיש כאן איזושהי בדיחה. רק לא ברור על חשבון מי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אנדרו ניקול: בין "גוף מארח" ל"מה קרה בגטקה"

"גוף מארח". סירשה רונאן, מקס איירונס.

"גוף מארח". סירשה רונאן עם מקס איירונס.

"גוף מארח", סרטו החדש של במאי המד"ב היותר-מסקרן שפעל בסגירת המילניום הקודם, אנדרו ניקול ("מה קרה בגטקה?", "המופע של טרומן"), עלה לאקרנים בסוף השבוע הזה. הסרט, המבוסס על ספרה של סטפני מאייר, ינסה להתעלות על סרטו האחרון של ניקול שהחל לפנות לקהל יעד צעיר יותר, "עולם הזמן". זה, קיבל ביקורות ממוצעות ולא הצליח להגיע לרמה של סרטיו הישנים והמוצלחים יותר של הבמאי, שנראה כי רעיונותיו לסרטים חדשים אוזלים לאט-לאט. לא מדובר רק באנדרו ניקול – סרטי המד"ב והפנטסיה לא מצליחים לחדש הרבה באחרונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקן ג'ררד באטלר יגיע לישראל לכבוד "המטרה: הבית הלבן"

"נשק של תקווה". ג'ררד באטלר.

"נשק של תקווה". ג'ררד באטלר.

השחקן הסקוטי ג'ררד באטלר יגיע לישראל לכבוד הסרט "המטרה: הבית הלבן", בליווי מפיק הסרט הישראלי, אבי לרנר. השחקן העסוק ("לשחק עם הלב", "300") יגיע ב-1 באפריל (או שלא?) ויבקר בין היתר בסינמה סיטי ראשון לציון.

"המטרה: הבית הלבן" פתח בסוף השבוע הקודם בבתי הקולנוע (23.3) ומכר כ-60 אלף כרטיסים.

"ספרינג ברייקרס" – ביקורת

"ספרינג ברייקרס". ונסה הודג'נס, רייצ'ל קורין.

"ספרינג ברייקרס". ונסה הודג'נס, רייצ'ל קורין.

גילוי נאות- לכותבת ביקורת זו חיבה לא מבוטלת ליצירות שמשתמשות במדיום הקולנועי בצורה שאינה קונבנציונאלית. מתוך כך, "ספרינג ברייקרס" יקבל כאן ביקורת אוהדת אך חשוב להסביר כי הסרט המדובר אינו פשוט או קל לעיכול, אינו מציע עלילה במובנה הנרטיבי המקובל ובחלקים רבים ממנו הוא נראה כמו קליפ/וידאו ארט ארוך במיוחד. בניגוד לפוסטר הצבעוני שלו וארבע הצעירות הטעימות שמככבות בו, אין זו דרמה קומית, או קומדיית נעורים. "ספרינג ברייקרס" היא בחינה, ביקורתית במידה, ומורכבת מדימויים ויזואלים ואודיטוריים ברובה, של המציאות האמריקאית המודרנית, שבה מיניות, אלימות ותרבות-צריכה מעורבבות אלה באלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המטרה: הבית הלבן" – ביקורת

"המטרה: הבית הלבן". ג'ררד באטלר.

"המטרה: הבית הלבן". ג'ררד באטלר.

ז'אנר הפעולה טבע כבר מזמן בביצת חוש ההומור והלעג העצמי, והיחידים שניסו באחרונה להציל אותו ממנה הנפיקו סרטים רציניים אמנם, אך משעממים למדי בלי הסתבכויות או שמירה על מתח. חלק בטביעה הזו נטלו המפיקים הישראלים אבי לרנר ובועז דוידזון ("בלתי נשכחים 2", "ג'ון רמבו"), שגם מביאים את הסרט הראוי ביותר מזה זמן רב שמצליח להיחלץ מהביצה הטובענית הזו, הוא "המטרה: הבית הלבן".

אנטואן פוקואה שביים את "המטרה: הבית הלבן", הוא במאי די אפקטיבי: הסרט המוערך ביותר ברזומה שלו הוא "יום אימונים מסוכן", אבל יש לו גם כמה סרטים ברי-חלוף שהצליחו להיות חביבים בשעתם כגון "על הכוונת" עם . זהו סרטו הראשון מזה ארבע שנים שמגיע לקולנוע, אבל שיפור מרחיק לכת מאותו אחרון שלו, "רחובות ברוקלין" עם ריצ'ארד גיר. הפעם, עם תקציב של כ-80 מיליון דולר, פוקואה מיצר סרט עתיר פיצוצים, התרסקויות גדולות ושאר אפקטים, ויוצא עם ידו על העליונה חרף הרבה חוסר-היגיון שהרי טבוע בז'אנר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקרודים" יתקן את "שומרי האגדות" ואת התדמית של דרימוורקס?

"הקרודים".

"הקרודים".

"הקרודים" הוא סרט האנימציה הראשון שאולפני 'דרימוורקס' (DreamWorks) מוציאים השנה לאקרנים (עלה בארץ ובארה"ב בסוף השבוע הזה), ואחריו יבוא "טורבו" (באיזור יולי הקרוב). השניים ינסו לשפר את יוקרתם של אולפני האנימציה, אשר ספגו שתי מכות כואבות באחרונה כאשר סרטם האחרון נחל כישלון בקופות, וכאשר אולפני פאראמאונט לא חידשו את חוזה הבלעדיות מולם.

הסרט האחרון של דרימוורקס עד עתה היה "שומרי האגדות" התלת מימדי שפתח בארה"ב עם 23.8 מיליון דולרים בלבד. לשם השוואה, "שרק" המקורי (2001) פתח עם 42 מיליון דולרים בארה"ב, ללא מחירי כרטיס יקרים יותר של תלת מימד, אבל כן עם הצלחה ביקורתית משמעותית. "שומרי האגדות" המשיך להרוויח בארה"ב כ-103 מיליון דולרים ומחוצה לה עוד כ-200 מיליון, לעומת "שרק" שגרף בתוך ארה"ב כ-267 מיליון דולרים ומחוצה לה עוד 216. סך הכל הרוויח "שרק", ללא עזרת התלת מימד, כ-180 מיליון דולרים יותר מאשר "שומרי האגדות". וזה רק "שרק". "מדגסקר" פתח בארה"ב עם 47 מיליון דולרים, ו"קונג פו פנדה" פתח עם 60 מיליון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נוכלת בהזמנה" – ביקורת

"נוכלת בהזמנה". קולין פירת'.

"נוכלת בהזמנה". קולין פירת'.

"נוכלת בהזמנה" הוא גירסה מחודשת לסרט מ- 1966 אשר שוכתבה על ידי האחים כהן. מומחה אמנות המואס בהתעמרות הבוס שלו מחליט לנקום בו על ידי ביצוע שוד מתחוכם. לעזרתו הוא מגייס רוכבת רודיאו טקסנית, שהחספוס שלה מוסיף לתרמית צבע ותפניות לא צפויות. ההרפתקאות המנומנמות בעלילה והשעשוע התמים הנלווה להן נובעות כנראה מהניסיון לשמר את הנאיביות של סרט המקור. עם זאת, התוצאה היא קומדיה שאינה מזיקה או מרגשת ומזכירה יצירות השמורות בדרך כלל לבית היוצר של דיסני.

כאמור, את התסריט כתבו האחים כהן המוכשרים, שלרוב הם חותמת כמעט מיידית לתוצרת איכותית. בדומה ל"נוכלת בהזמנה", כבר כתב הצמד בעבר קומדיות ("ביג לבובסקי", "פארגו", "לקרוא ולשרוף"), אך בניגוד למקרה הנוכחי, הקומדיות של האחים כהן הן לרוב מושחזות ופרועות באופן ייחודי. נראה שמה שמבדיל את "נוכלת בהזמנה" הוא שאמנם הוא נכתב על ידי האחים כהן אך באופן מפתיע לא בוים על ידם. כן ביים את הסרט מייקל הופמן, במאי שאינו מוכר במיוחד או כזה שהיה אחראי על סרטים מרשימים או מיוחדים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »