מגזין סרטים (עמוד 356)

"התחלפות" של ערן קולירין יתמודד בפסטיבל ונציה 2011

"התחלפות". צילום: שרון ברקת

הסרט הישראלי "התחלפות" של ערן קולירין יתמודד בתחרות הראשית של פסטיבל ונציה 2011 (ה-68 במספר). הפסטיבל האיטלקי יפתח ב-31 באוגוסט עם הסרט "אמצע מרץ" (ש.ל.ר, The Ides of March) של ג'ורג' קלוני, וינעל ב-10 בספטמבר עם הסרט "גבירות במצוקה" (ש.ל.ר, Damsels In Distress) של וויט סטילמן. קולירין יתמודד השנה על פרסים בפסטיבל מול דיויד קרוננברג, רומן פולנסקי וטוד סולונדז; וסרטו מספר על גבר נשוי עם ילדים שביום אחד נוטש את עבודתו, חוזר לביתו בשעה לא רגילה, ומתחיל לבחון את חייו. הסרט אמור היה להתמודד על פרסי אופיר הקרובים, אך ימים-מספר לפני ההקרנה פרש מהתחרות השנה כשהתגלה פגם בעותק שממנו היה אמור להיות מוקרן לחברי האקדמיה כבכורה עולמית. קולירין טוען כי הידיעה על הקבלה לפסטיבל ונציה היתה גם עשויה למנוע את ההקרנה לחברי האקדמיה – על מנת לחשוף את הסרט לראשונה בפסטיבל, אך הפגם בעותק החליט בשבילו שכן יהיה.

הסרטים בתחרות של פסטיבל ונציה 2011

"אמצע מרץ" (ש.ל.ר, The Ides of March) של ג'ורג' קלוני, ארה"ב
Tinker, Tailor, Soldier, Spy, תומאס אלפרדסון, UK, Germany
Wuthering Heights, Andrea Arnold, UK
Texas Killing Fields, Ami Canaan Maan, ארה"ב, פרויקט שני
Quando La Notte, Cristina Comencini, Italy
Terraferma, Emanuele Crialese, Italy/France
A Dangerous Method, דיויד קרוננברג, Germany/Canada
4:44 Last Day On Earth, Abel Ferrara, ארה"ב
Killer Joe, William Friedkin, ארה"ב
Un Ete Brulant, Philippe Garrel, France/Italy/Switzerland
A Simple Life, Taojie, Ann Hui, China/Hong Kong
"ההתחלפות" של ערן קולירין, ישראל
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "בוקר טוב אדון פידלמן" לפסטיבל טורונטו 2011

"בוקר טוב אדון פידלמן". שרה אדלר.

הסרט הישראלי "בוקר טוב אדון פידלמן" של יוסי מדמוני התקבל לתחרות הרשמית המרכזית של פסטיבל טורונטו 2011 (ה-36 במספר) הקנדי – פרס קאדילק לבחירת הקהל. ההודעה על ההתמודדות מפתיעה בשני מובנים מכיוון שהרשימה המלאה של מתמודדי התחרות הרשמית צפויה להתפרסם רק עוד מספר שבועות (ב-18 בספטמבר, ועוד קצת על זה אצל יאיר רוה). בינתים פורסמו מסגרות הגאלה וההקרנות המיוחדות, שיכילו נוכחות אמריקאית בולטת; ויתכן מאד שנראה בעתיד נוכחות ישראלית נוספת בפסטיבל, כאשר תתפרסם הרשימה המלאה. תודה ליאיר רוה שתיקן את הכתיבה המקורית שלי, לפיה נרמז כי הפסטיבל דורש בכורות עולמיות אצלו.

העלילה של "אדון פידלמן" מביאה את סיפורו של פידלמן (ששון גבאי), רסטוראטור קשיש, מוצא עצמו נלחם על הסדנה שלו העומדת בפני סגירה לאחר מותו של שותפו מזה ארבעים שנים. הוא נאלץ להיאבק בנוח בנו (נבו קמחי), אליו התנכר במשך שנים, שמבקש לסגור את הסדנה ולבנות במקומה בית דירות. היחיד שנרתם לעזרתו של פידלמן הוא אנטון השוליה (הנרי דוד), בחור צעיר ואבוד שמסתתר מהעולם בסדנה ומבקש להמשיך את דרכו של פידלמן. פידלמן שכשל בתפקידו כאב לבנו נוח, הופך לדמות אב עבור השוליה. יחד הם מנסים להציל את הסדנה, ובמידה מסוימת גם את עצמם, אך ההתקרבות בינהם באה על חשבון הבן האמיתי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם חורחה גורביץ', במאי "בדרך אל החתולים"

חורחה גורביץ'.

אידיבי פועל לקידום הקולנוע הישראלי – בגיל 53, עם מאה קרדיטים מאחוריו וטעון ב"אהבה מדהימה לנצח" כהגדרתו לאישה שפגש בזכות הסרט החדש שלו, חורחה גורביץ' נשמע כמו אדם חדש. הסרט "בדרך אל החתולים" שהתמודד בפסטיבל ירושלים לפני שנתיים כבר וזיכה את הכוכבת הראשית ריטה זוהר בפרס שם, נחת סוף סוף בבתי הקולנוע בסוף השבוע האחרון. ישבתי עם גורביץ' לשמוע על הקולנוע שלו, הדרך שלו לביים והחיבור שהוא יוצר עם הנפשות הפועלות איתו על הסרט. הוא עונה לי בפתיחות ובכנות, ומקפיד לזרוק פה ושם הערות קומיות אך מופתע כשאני אומר לו שהוא אדם מאד משעשע. אנשים הופתעו מכך שרצה לביים סרט קומדיה, הוא מסביר את ההסתייגות.

בתעשיה, חורחה גורביץ' מוכר בעיקר בתור צלם ומרצה לצילום קולנוע. כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטת תל אביב, בתחילת שנות השמונים, הוא נחשב לצלם של המחזור (והבאים אחריו) ולפני הסרט הראשון באורך מלא שצילם היו באמתחתו למעלה משלושים סרטים קצרים שצילם, בינהם "ארנסטו", "קירות עץ דקים" וסרטים אחרים שקטפו פרסים בעולם. בשנת 1985 צילם את הסרט העלילתי הראשון שלו "שוברים" של אבי נשר, ובהמשך עבד עם עמוס גוטמן ב"חימו מלך ירושלים", עם יגאל בורשטיין ב"אושר ללא גבול" ועם אחרים. סרטו הראשון כבמאי היה הקצר "נפרדנו כך" מ-1991, ושנה מאוחר יותר ביים את מוני מושונוב בסרט הקצר "המקלחת" זוכה פסטיבל ירושלים (1997), מה שיהווה בסיס לשיתוף הפעולה גם ב"בדרך אל החתולים". עוד בדרך ביים והפיק סדרות טלויזיה וסרטים רבים, עלילתיים ותיעודיים, וכאמור גם מלמד צילום, שבין תלמידיו נמנים ניר ברגמן, הדר פרידליך (זוכת פסטיבל ירושלים האחרון והבעייתי על "עמק תפארת"), הצלם אסף סודרי (זוכה פרס אופיר על "עטאש") ואחרים.

איך הפכת בלימודים לצלם קולנוע?

"כשצילמתי סרטים אמרו לי 'אה, אתה צלם'; אמרתי להם 'לא, אני איש קולנוע'. היום כשאני מביים סרטים אומרים לי 'אה אתה מביים – עכשיו אתה במאי', אני אומר להם 'לא, אני איש קולנוע'. זה שאני לא רציתי להיות צלם ורציתי להיות משהו אחר. ככה קרה, וזאת היתה האהבה הראשונה שלי. היום זה מצחיק אותי כי אנשים אומרים 'הצלם לשעבר' או זה שפרש מהצילום. אני צוחק, כי מעולם לא פרשתי מצילום. אני מת לצלם סרט קולנוע, חולם על לצלם סרט קולנוע. אני לא מבין למה במאים ושחקנים כמו איבגי או רונית אלקבץ יכולים לחזור למשחק אחרי שביימו סרטים, ואני שבא מצילום – המפיקים והבמאים לא חושבים לנכון שאני אצלם את הסרטים שלהם."

ובכל זאת?

"אומרים 'לא, הוא במאי אז הוא צריך רק לביים; או 'הוא רוצה רק לביים אז הוא יתקרב, ויפריע'. אבל זה שטויות, כי כשיש לך כל כך הרבה ניסיון של מאה סרטים מאחוריך, ביימת 15 סרטים, אז צילום זה דבר יותר שקט, יותר קל. זה פחות אחריות, או אחריות אחרת, אז זה יהיה הרבה יותר קל היום לצלם סרט."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ריאיון עם דוד פישר, במאי "מוסטאר הלוך ושוב"

דוד פישר

אידיבי פועל לקידום הקולנוע הישראלי – הסרט "מוסטאר הלוך ושוב" של דוד פישר יצא בסוף השבוע האחרון לבתי הקולנוע, בדיוק 11 שנים אחרי יציאת סרטו הקודם, "רשימת אהבה". בסרט מתעד פישר את בנו, יובל, שבחר לבלות את שנות לימודיו האחרונות לפני הצבא בתיכון אירופאי בעיר המסוכסכת מוסטאר, שבבוסניה-הרצגובינה. הנער שהוא שולח ללימודים המרוחקים הוא דעתן וביקורתי, ודווקא על בסיס הריחוק בינהם, מנסה פישר לבנות עם בנו מערכת יחסים הדוקה יותר משהיתה להם בארץ.

הקריירה של פישר מתחילה בשנות השמונים בהן היה במאי סרטי אקטואליה עבור מגזינים טלויזיונים, "מבט שני", "יומן השבוע" וכדומה. בשנת 1996 הוא הוציא את סרטו העצמאי הראשון שהיה "קברו אותו חי", אודות פעיל הפנתרים השחורים דני סעיל שחבריו חשדו כי הוא סוכן מוסד, ואילו שלטונות הבטחון חשדו בו כבוגד. מאז יצר עוד כמה וכמה סרטים עד שב-1999 הפך לראש הקרן החדשה לקולנוע ולטלויזיה, ובמקביל סיים את עבודתו על הסרט "רשימת אהבה" שיצא שנה מאוחר יותר וזכה בפסטיבל ירושלים ובפרס אופיר (אז עוד פרס האקדמיה לקולנוע ולטלויזיה). מלבד העיסוק בקרן, פישר לימד ב'מעלה' ובבתי ספר נוספים לקולנוע וסייע ליוצרים רבים בשיווק סרטים לחו"ל, כתיבת הגשות וכדומה.

אתה עובר להיות יוצר במשרה מלאה?

"נפרדתי מהקרן באופן מלא. פרידה מלאה. כמו שהייתי שם טוטלי לגמרי בעבודה שעבדתי שם נפרדתי טוטאלית מהעבודה כשנפרדתי מהם. הקמתי במסגרת הקרן את פרויקט גרינהאוס שהוא פרויקט בתמיכת האיחוד האירופי והשארתי אותו להמשך העבודה בקרן. את שאר היוזמות שלי והפרויקטים האחרים שיזמתי בתחום הדוקומנטרי, גם בתחום הדרמה – כל הנושאים האלה השארתי מאחורי לגמרי; והמקום היחידי שנשארתי בו באופן כזה או אחר היה הוראה וחזרה ליצירה. היום אני יוצר במשרה מלאה: בהפקות שלי שאני גם מביים וגם בהפקות של יוצרים אחרים שאני אפיק להם ואעבוד איתם כחברת הפקה, וזה מספיק בהחלט."

איך התגבש הסרט?

"בראש שלי, התחלתי את הסרט ביום הראשון שהוא יצא מהבית. אבל זה היה רק בראש שלי. אני אמרתי לו: קח מצלמה איתך ותצלם כשבא לך ונראה מה יוצא. הוא היה יותר חכם ממני, כי הוא בדרך כלל יותר חכם ממני, והוא אמר לי 'אני לא רוצה לקחת מצלמה איתי, אני רוצה לחיות את החיים המלאים בלי המצלמה, אני הולך לחיות שם, להנות, לבלות, לעשות מה שצריך ואת המצלמה אני משאיר לך.' אז באתי לבקר אותו שלוש-ארבע פעמים, כולל פעם אחת עם אישתי, אמא שלו, והאחיות. ביקרנו אותו, הוא ביקר בבית והיו לנו אינטרקציות שונות עד שבחצי השנה האחרונה שהוא היה שם – הגעתי בפעם הראשונה ואז התחלתי לצלם במשך שבועות מספר – גם כן הלוך-חזור ולא באופן רצוף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תמונות מסיום צילומי הסרט הישראלי "העולם מצחיק"

"העולם מצחיק". אלי פיניש, שמי זרחין. צילום: רפי דלויה.

שחקני ויוצרי הסרט הישראלי "העולם מצחיק" חגגו ביום ו' האחרון את סיום צילומי הסרט, במלון הרודס. אל הבמאי שמי זרחין והמפיק משה אדרי, הצטרפו כוכבי הסרט שייקה לוי, ישראל קטורזה, אלי פיניש, אסי לוי, דני שטג, אולה שור עם בעלה מיכה סלקטר ואביו אברהם, שלומי קוריאט, אבי גרייניק, אלון נוימן, לבנה פינקלשטיין, יחזקאל לזרוב, עירית קפלן, רותם זיסמן, ליאור רז, גל לב ואחרים.

הקומדיה שצולמה במשך שלושה חודשים, רוב הזמן מתוכם בעיר טבריה בה היא מתרחשת, עוקבת אחר נסי (משה אשכנזי) בן ה-19, המתעורר מתשע שנות תרדמת אל סוד גדול מהעבר. במקביל, ירדנה (אסי לוי), סוכנת נסיעות, מגלה לתדהמתה שהיא בהריון למרות שלא שכבה עם אף אחד כבר שנים. באותו הזמן מחליט גולן (פיניש), שדרן רדיו מקומי, להקים מחדש את "הגשש החיוור" כדי להציל את אהובתו ממוות.

הסרט צפוי לעלות לאקרנים במהלך קיץ 2012.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שוברי קופות 25.07.11: "קפטן אמריקה" מחזיר את הכבוד לקומיקס

"קפטן אמריקה". כריס אוואנס.

על אף שפסטיבל הקומיקס 'קומיק-קון' מתקיים עכשיו בארה"ב ומאגד אליו את כל חובבי הקומיקס שהיו עשוים להיעדר מבתי הקולנוע, בכל זאת הצליח סרט הקומיקס "קפטן אמריקה" לפתוח בראש הטבלה עם מה שנראה כמו הפתיחה המוצלחת ביותר לז'אנר בקיץ הזה. ואולי קיבוץ החובבים למקום אחד דווקא עזר לו לעודד הגעה משותפת לבתי הקולנוע. הסרט התלת מימדי פתח על פי הערכות עם 65.8 מיליון דולרים בקרב 3,715 בתי קולנוע (וזה עוד עשוי להשתנות עם הגיעם של המספרים הסופיים – למטה או למעלה). זהו סכום צמוד לרווחי ה-65.7 שגרף "ת'ור" בתחילת הקיץ, אבל מבחינת נוכחות הקהל, גבר הקפטן על האחרון מפני שרק 40 אחוזים מצופיו השתמשו במשקפי התלת מימד (ושילמו יותר), לעומת 60 האחוזים שהיו ל"ת'ור".

לעומת הפתיחה הטובה של "קפטן אמריקה", "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" התרסק טוטאלית בשבוע השני שלו ששמו קץ לרשימת השיאים שכבש. הסרט ירד ב-71.6 אחוזים ברווחיו מהשבוע שעבר, וכעת עומדים רווחיו מסוף השבוע על 48.1 מיליון דולרים בקרב 4,375 בתי קולנוע. אל תמהרו לרחם על הקוסם הצעיר לבית האחים וורנר: הסרט גרף בשבועיים בלבד 274.2 מיליון דולרים. שוברי קופות ענקיים מסוגו של "הארי פוטר" השמיני נפלו אגב באחוז צנוע הרבה יותר: "ספיידר-מן 3" הוביל עד כה את השיא המפוקפק הזה עם 62 אחוזים, לעומת "האביר האפל" שירד ב-53 אחוזים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרס השחקנית לקרן ברגר על "2 בלילה" בפסטיבל אודסה 2011

"2 בלילה". ירון ברובינסקי, קרן ברגר.

השחקנית הישראלית קרן ברגר קטפה את פרס המשחק על הופעתה בסרט "2 בלילה" של רועי ורנר, מפסטיבל אודסה 2011 (ה-2 במספר) באוקראינה. את הפרס הראשי בפסטיבל לסרט הטוב ביותר קטפה סלין סיאמה הצרפתיה על הסרט "טומבוי" (ש.ל.ר, Tomboy), שהוקרן בפסטיבל ירושלים שנחתם לפני כשבוע.

העלילה על "2 בלילה" מספרת על שני זרים, בחור ובחורה (ירון ברובינסקי וברגר), הנפגשים בבר תל-אביבי ומחליטים להמשיך את הלילה ביחד. הם נוסעים לביתה, אך כאשר הם מגיעים ליעדם הם מגלים שכמו בכל עיר גדולה – אין מקום חניה. החיפוש אחר מקום חנייה הופך אותם ל"שבויים" של הסיטואציה והם מוצאים עצמם במסע לילי רצוף דמויות מגוונות ואירועים מפתיעים, מסע שבו הם נאלצים להתמודד עם המצב, אחד עם השני, ועם עצמם. הסרט מלווה אותם במהלך שעה וקצת של חיפוש מיוחל אחר מקום חניה – לרכב וללב.

הסרט הוקרן בפסטיבל דרום האחרון במסגרת האלטרנטיבית, וזהו פרס ראשון לו.

הסרט הישראלי "גוגל בייבי" מועמד לפרס אמי 2011

"גוגל בייבי". צילום: אורי אקרמן.

הסרט הישראלי "גוגל בייבי" של ציפי ברנד פרנק, מועמד לפרס ההישגים בשידור מדע וטכנולוגיה של פרסי אמי 2011 (ה-32 במספר). הסרט נכנס לקטגוריה אחרי הקרנתו ברשת HBO האמריקאית, וזוהי קטגוריה נפרדת מהטקס הנוצץ לטלויזיה העלילתית שמועמדיו הוכרזו לא מזמן.

הסרט מהווה תחקיר חוצה שלוש יבשות אודות השפעת הגלובליזציה על תעשית יצור הילדים. יזם ישראלי מציע שירות ל'הפקת היריונות', שדרכו יכולים לקוחות לבחור מנוחיות ביתם מטען גנטי שהם רוצים לתינוק שלהם, ואותו יזם דואג לשאר: זרעונים נשלחים במיכלים קפואים למעבדה בארה"ב שם העוברים נוצרים ונשלחים להודו – אל פונדקאיות מקומיות. באנאד, שבצפון הודו, מציעה ד"ר פטל "חממה" לגידול תינוקות בתנאים מערביים: מהרגע שמוחדר עובר לרחם של פונדקאית היא נדרשת להיות בפיקוח 24/7 במשך תשעה חודשים. בהודו הפונדקאות אינה מקובלת חברתית – האישה עוזבת את הבית ומספרת לשכנים כי היא נוסעת לעבוד במדינה מערבית כדי להרוויח יותר כסף ותחזור כעבור תשעה חודשים. בטנסי, דרום ארה"ב, בונה קתרין את בית החלומות שלה, באמצעות כספים שהרוויחה ממכירת ביציות באינטרנט.

הסרט הופק עבור yes דוקו בתמיכת קרן רבינוביץ' – פרויקט קולנוע.

ספיידרמן 2012 – קדימון

"ספיידרמן" גרסת 2012, או "ספיידרמן המדהים" אם יש סיכוי שהמפיצים הישראלים יתרגמו כך את השם המקורי The Amazing Spider-Man (השאול מהקומיקס), התחדש בקדימון רשמי ראשון. הסרט המשיק מחדש את הסדרה, בבימויו של מארק ווב ("500 ימים עם סאמר") ובכיכובו של אנדרו גארפילד בתור איש העכביש, נראה אפלולי יותר ופחות קומי, על אף שהכוכבת הנשית שלו היא אמה סטון ("באה בקלות" המצוין ובקרוב "טיפש, מטורף, מאוהב" עם ריאן גוסלינג). להטוטי המצלמה החביבים שחותמים את הקדימון נראים מצוין, ויש סיכוי טוב שווב יצר סרט מגניב שיחפה על הקודמים הסבירים (שהפכו לשוברי קופות ענקיים, לך תסביר למה). "ספיידי" יעלה לאקרנים בארץ ב-3 ביולי, 2012. תהנו:

"חתולים על סירת פדלים" – קדימון טיזר

אידיבי פועל לקידום הקולנוע הישראלי – קומדית האימה הישראלית "חתולים על סירת פדלים" התחדשה בקדימון טיזר ראשון ורשמי, פחות משבוע אחרי שנחת הפוסטר. בסרט שביימו יובל מנדלסון ונדב הולנדר עם יהונתן בר אילן על התסריט וההפקה, מככבים מיכאל מושונוב, דנה פרידר, שמואל וילוז'ני, מיכאל הנגבי, מנדלסון עצמו ואחרים. העלילה מספרת על זוג תיכוניסטים (פרידר ומושונוב) שמגיע לירקון בליווי החתול הג'ינג'י השמן שלהם, וזה נופל למימיו המזוהמים בחומרים רדיואקטיביים – מעשה ידיו של האדמירל (וילוז'ני) – ומשגר הרפתקה מטורפת ורוויית זוועות. הזוועות הללו אגב, מוצגות בטיזר הזה בלי בעיה (ראו הוזהרתם, הייתי נותן לקדימון הזה בלבד הגבלה עד גילאי 16 🙂 ) וחושפות יחד עם הרבה קטעים הזוים ומשעשעים – מוחות מטורללים למדי שעבדו על הסרט הזה. עוד אין תאריך ליציאה לקולנוע, אבל אני כבר מחכה בקוצר רוח. תהנו:

המפיק חיים מנור הלך לעולמו

המפיק חיים מנור הלך לעולמו מוקדם יותר השבוע (א') בעקבות מחלה קשה והוא בן 66. מנור היה בעלי חברת ההפקות 'מעגלות' ונחשב למפיק בולט בתעשית הטלויזיה בתחום השעשועונים והבידור. הוא הותיר אחריו אישה, שלוש בנות ושלושה נכדים.

מנור החל את דרכו האמנותית בשלהי שנות ה-1970 בקולנוע, אך החל לבלוט כאשר התמקד בהפקות למסך הקטן עם הקמתו של ערוץ 2 בשנת 1993.הוא הפיק בין היתר את השעשועונים "גלגל המזל" המיתולוגי, "מי רוצה להיות מיליונר" ו"הפוליגרף", כמו גם את תוכניות הבידור "מצב האומה", "משחק מכור", "הלילה עם ליאור שליין". בשנת 2001 הפיק את הסרט "כיכר החלומות".

צילום: ניר לנדאו

פסטיבל ירושלים 2011: בוטל הפרס ל"עמק תפארת"; הוענק מחדש בצירוף ל"השוטר" וזה סירב; ועוד

"עמק תפארת".

פסטיבל הסרטים ירושלים 2011 (ה-28 במספר) הכריז ביום שישי כי פרס סרט הביכורים מוענק לסרט "עמק תפארת" של הדר פרידליך; אך בתום הטקס פנה מבקר הקולנוע מאיר שניצר להנהלה ושאל הכיצד יתכן שהסרט הזוכה הוא סרט שלאחד השותפים יש חלק בהפקתו. בצעד נכון עקרונית, בדקו האם השופט המדובר התערב בהצבעה ומשגילו שאכן כך היה, החליטו לבטל את הזכיה ולהכריז על הצבעה נוספת בקרב שאר השופטים. תוצאות ההצבעה המחודשת הודיעו על שני זוכים שזכו כל אחד בשני קולות: "השוטר" של נדב לפיד, ושוב "עמק תפארת" של פרידליך. לפיד לא התלהב מהרעיון וסירב לקבל את הפרס בגלל "הטעם המר" שהותירה הסוגיה.

עד כאן העובדות. ועכשיו לסערה מסביב. השופטים והסרטים המועמדים התפרסמו עוד לפני התחיל הפסטיבל, אך שניצר בחר להרים את דגל הבעיתיות רק לאחר דבר. מה היתה מטרתו בכך: לחרב שמחה או הימנעות מלחולל סערה בכוס תה? כשאני מצאתי בעיתיות במסגרת מסוימת בפסטיבל דרום, הרמתי את הדגל לפני הפסטיבל וקיבלתי הבהרות הגיוניות. על כל פנים, דרך הטיפול של הנהלת הפסטיבל בסוגיה עוררה סערה גדולה. אותו שופט עם חלק בהפקת "עמק תפארת" הוא מישל ריאק, ראש מחלקת הקולנוע בחברת 'ארטה' הצרפתית (ARTE France Cinema) – אחת המשקיעות הגדולות בקולנוע הישראלי. בהנהלת הפסטיבל טוענים כי ביקשו ממנו לא להשתתף בהצבעות על הסרט, ומשגילו כי אכן השתתף, הם ביטלו את הפרס כאמור.

צורת הטיפול הזו קוממה את ריאק עד מאד, והוא הודיע בריאיון לאבנר שביט כי הוא מנתק מגע עם הפסטיבל: "זו החלטה מגוחכת ומקוממת, שמעליבה אותי אישית, מי שקיבלו את ההחלטה הזו הפגינו בורות וזלזול מביך. הם לא מבינים בכלל איך מקבלים החלטות בחבר השופטים. הם לא מבינים שזו לא היתה החלטה אישית שלי, אלא של כל חבר השופטים. הם גם לא מבינים שלא שפטנו כל סרט לגופו, אלא שלקחנו בחשבון את כל הסרטים כמכלול. אם הם חושבים שהייתי מוטה לגבי 'עמק תפארת', למה הזמינו אותי בכלל? ובכלל, זה מטופש להגיד שאני מוטה לטובת איזשהו סרט. הרי ארטה היא התומכת מספר אחת של הקולנוע הישראלי, ויש לי קשר כמעט לכל איש קולנוע ולכל סרט כאן. אני חבר של נדב לפיד, שביים את 'השוטר', ונתתי לו עצות לאורך הדרך. כנ"ל לגבי 'איש ללא סלולרי' של סאמח זועבי. ל'בוקר טוב אדון פידלמן', שזכה בפרס הראשון, נתתי פרס בתחרות פיצ'ינג, אז גם השיפוט שלי לגביהם לא הוגן? זאת החלטה מטופשת, פרובנציאלית ומביכה. פשוט בושה. לעולם לא אבוא יותר לפסטיבל ירושלים. אני מנתק איתו מגע. יתרה מזאת: רשת ארטה כולה לעולם לא תתן יותר שמץ של תמיכה בפסטיבל הזה. הדברים אינם אמורים לגבי הקולנוע הישראלי כולו: נמשיך לתמוך בו, כי מגיע לו. אבל לפסטיבל הזה, שמאורגן בצורה כל כך פרובנציאלית, מרושלת ומעליבה, אין לי שום כוונה להתקרב בעתיד."

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »