"יום גשום בניו יורק". טימותי שאלאמיי, אל פאנינג
סקירה זו של "יום גשום בניו יורק" מנתחת את החיבור של הסרט עם סרטיו הקודמים של וודי אלן כמו גם עם סרטים ותכנים אחרים. הסקירה היא חלק מסדרת ענק שלי אשר סוקרת את כל סרטיו של אלן.
בניגוד לרוב הסרטים של אלן, "יום גשום בניו יורק" מתרחש כמעט כולו במהלך יום אחד (בדומה ל"דני רוז האיש מברודווי" ו"לפרק את הארי") וכמו יותר מדי סרטים שלו, הוא נפתח עם קריינות. בעבר הוא ידע להשתמש בזה בצורה טובה ונכונה אבל כבר הרבה יותר מדי זמן הוא עושה זאת מתוך עצלנות.
גטסבי ולס (טימות'י שאלמיי, "קרא לי בשמך", "ליידי בירד"), שילוב של הדמות מ"גטסבי הגדול" ושל אורסון ולס, הוא עוד דמות של בן למשפחה עשירה חובב בלייזרים, כמו הולדן (אדוורד נורטון) ב"כולם אומרים אני אוהב אותך", שגם לו היה שם ספרותי. הוא מכיר ציירים, סרטים ושירים ישנים. הוא לומד באוניברסיטה עלומה בצפון ניו יורק ויוצא עם אשלי (אל פאנינג), שכמוהו כותבת לעיתון בית הספר. הם נוסעים למנהטן כדי שהיא תראיין במאי קולנוע (ליב שרייבר), ואחרי זה הם מתכננים לבלות יחד ולהתחמק מהוריו של גטסבי שעורכים באותו סוף שבוע מסיבה עונתית גדולה. זה לא צירוף המקרים המדהים הראשון בסרט.
גטסבי פוגש את אחיו, נתקל במקרה בקרובי משפחה אחרים ובחבר ילדות שמוביל אותו לצילומי סרט סטודנטים. גטסבי ישר מוכנס כשחקן לסרט הסטודנטים ופוגש שם אחות של מישהי שהוא יצא איתה בעבר (סלינה גומז), שאולי מסקרנת אותו (והוא מעז לשאול "מה יש לבחורות מגברים מבוגרים") אך אין ניצוצות אהבה אמיתיים בין שתי הדמויות. גטסבי הלך בעבר לפסיכולוג ופוגש בבר נערת ליווי (ויש יצאנית לשעבר נוספת בסרט). (ראו עוד בסקירה של "אפרודיטה הגדולה".)
"יום גשום בניו יורק". ג'וד לאו, אל פאנינג
הריאיון של אשלי עם רולנד, הבמאי הגרוש ש"כל השחקניות שלו מתאהבות בו", מוביל אותה לטד, התסריטאי שכתב גם את הסרט שהוא עובד עליו כרגע (עוד דמויות של במאים ותסריטאים). היא אומרת לרולנד שטד (ג'וד לאו) הוא גאון. (עוד גאונים בסקירה של "אליס".)
כמו ב"נקודת מפגש", "סקופ", "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" ו"יסמין הכחולה", טד קולט ממכוניתו את אשתו ברחוב וזה מוביל אותו לגלות שהיא בוגדת בו. כשהוא מגלה זאת אשלי אומר לו: .You turned all white ואחרי זה You're all white and shaky. [החוורת לגמרי; כולך לבן ורועד.] (ראו עוד בסקירה של "רגשות".)
אשתו (רבקה הול מ"ויקי כריסטינה ברצלונה" בקטע יחיד, והיא טובה, יש לה את זה) עושה זאת עם לארי, החבר הכי טוב שלו. (עוד בוגדים.)
"יום גשום בניו יורק". דייגו לונה, אל פאנינג
מטד היא "עוברת" אל פרנסיסקו וגה (דייגו לונה), שחקן שלוקח אותה, כמובן, לדירתו למרות שיש לו חברה (שגם היא שחקנית).
כמו שאלווי (אלן) ואייזק (אלן) נרעשו כשאנני (דיאן קיטון) ומרי (קיטון) קראו לפרופסור/סיכולוג שלהן בשמו הפרטי ב"אנני הול" וב"מנהטן" (בהתאמה), כך גטסבי קופץ כשאשלי מדברת אתו על הבמאי רולנד ומכנה אותו "רולי".
צ'רי ג'ונס מוצלחת מאוד כאמא של גטסבי בתפקיד קטן. ויש הרבה מאוד אזכורים, ובאופן לא לגמרי הגיוני הם יוצאים מפי מספר דמויות בשנות העשרים לחייהן: הבמאים ז'אן רנואר, ויטוריו דה-סיקה ואקירה קורוסוואה, גרייס קלי, "שדרות סנסט", בייוולף, "חוֹם לבן", "ברנשים וחתיכות", אירווינג ברלין, מרסל פרוסט, "ג'יג'י", "על עכברים ואנשים", Out of the Past (סרט עם רוברט מיצ'ם שחודש ב-1984 ל"כנגד כל הסיכויים" עם ג'ף ברידגס), צ'רלי פרקר והנרי ג'יימס.
92 דקות, הסרט הכי קצר של אלן מאז 1992.
קראו גם את הביקורת שלי על הסרט, והמשיכו לסקירת כל סרטי וודי אלן.