כל סרטי הקולנוע של וודי אלן

"מנהטן".

"מנהטן".

וודי אלן הוא אחד מיוצרי הסרטים הפוריים ביותר בקולנוע, בעל פרסונה קולנועית ייחודית ומוכרת. הוא נולד ב-1 בדצמבר 1935 והתחיל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט, כתב לתכניות טלוויזיה, פרסם מאמרים מצחיקים לכתבי עת, כתב מחזות, כולל "שחק אותה, סם" (הוא כיכב בגרסת הסרט אך לא ביים אותו).

ל"קח את הכסף וברח", הסרט הראשון שאלן כתב וביים, יימלאו 50 השנה. לכבודו הסקירה הזאת על כל אחד מ-49 סרטי הקולנוע שהוא כתב וביים (כולל החלק שלו ב"סיפורי ניו יורק"). את הטובים ראיתי כבר פעמים רבות (את המעולים ראיתי פעמים רבות מאוד), ואת הגרועים ראיתי בפעם השנייה בשביל לכתוב עליהם.

15 סרטים שלו הם בני פחות מ-90 דקות (שני האחרונים בהם "צללים וערפל" מ-1992 ו"הפסטיבל של ריפקין" מ-2020) ורק 14 מעל 100 דקות. האורך הממוצע של 17 הסרטים הראשונים: 87 דקות! בעוד האורך הממוצע של 17 הסרטים בין 2011 ל-2017 הוא 101 דקות.

להוציא, אולי, את אלפרד היצ'קוק ואת אינגמר ברגמן, אחד ממקורות ההשראה של אלן, אין כמעט יוצר שאין לו תקופת פריחה מסוימת, תקופה פורייה שבה היה בשיא שלו, טווח שנים עם יצירות המופת שלו. במקרה של אלן מדובר בפרק זמן ארוך מאוד-מאוד עם רצף מדהים של סרטים טובים ומעולים ומעט מאוד נפילות.

לאלן, כמו לכל יוצר, יש נושאים שחוזרים ומעסיקים אותו, רעיונות שהוא חוזר אליהם וסוגיות שהוא דן בהן, ועדיין הצליח ליצור סיפורים מקוריים, יצירתיים, חכמים, דיאלוגים שנונים ומצחיקים. אין לו שום בעיה (וזה לזכותו) להכניס מאוחר בסרט דמות חדשה ומשמעותית. עוד בדומה לספר, טיפוסי לוודי אלן: דמות מספרת על משהו שקרה זמן קצר לפני כן ואז רואים את הקטע מהעבר הקרוב. הוא אוהב גם להציג בני זוג ואז לחזור אחורה ולתאר (להראות) כיצד הכירו ואת השלבים הראשונים של היכרותם עד שמגיעים להווה של הסיפור.

למוזיקה יש תפקיד גדול מאוד בסרטים של אלן. מעבר לשירים והמנגינות המלוות (רובן של שירים ישנים וקטעי ג'ז), בסרטים רבים יש אנשים שמנגנים על כלי נגינה, קטעים של אנשים ששרים (אנני הול, דני רוז האיש מברודווי, שושנת קהיר הסגולה, חנה ואחיותיה, ימי הרדיו, קליעים מעל ברודווי). בהרבה בתים ודירות ניצב פסנתר. ואני לא יודע אם יש יוצר שמדבר כל כך הרבה על אוננות.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן

מאז "הרומן שלי עם אנני" (1977) [להלן "אנני הול"] כמעט כל סרטיו מתחילים עם כתוביות לבנות על רקע שחור בגופן Windsor Light דחוס. הכתוביות של סרטיו זהות, הגיבורים לבנים, הטרוסקסואליים, מתגוררים בניו יורק ואין להם דאגות כספיות. הדמויות שלו נוטות להיות גרושות, ללכת לפסיכולוג, לעבוד כסופרים/עורכי ספרות/תסריטאים/קומיקאים. רווחות מאוד בגידות בבן/בת הזוג, נשים רבות מתאהבות בפרופסור שלהן, אנשים הולכים לצפות בסרטי שחור-לבן ישנים בבית הקולנוע, אוהבים לציין ימי הולדת (הרבה פעמים הוא חוזר וקונה לה כמתנה משהו שראו יחד שבועות וחודשים לפני כן) ונתקלים במקרה זה בזה ברחוב.

אלן שב וליהק בסרטיו אותם שחקניות ושחקנים, חלקם בתפקידים ממש קטנים. הוא שיחק ב-27 מתוך סרטיו (לא כולל "ימי הרדיו" ו"קפה סוסייטי", שאותם הוא מקריין, ו"מתוק ומשוגע" שבו הוא אחד "המרואיינים"). מנעד הטיפוסים שאלן יודע לגלם אינו גדול. בגלל האלמנטים האלה עשויים לחשוב שהוא חוזר על עצמו אך זה לא נכון. מספיק לראות את "אהבה ומלחמה", "אנני הול", "מנהטן", ואת הרצף המדהים "דני רוז האיש מברודווי", "שושנת קהיר הסגולה", "חנה ואחיותיה" ו"ימי הרדיו".

דיאן קיטון שימשה השראה לחלק מתסריטיו ושיחקה ב-6 סרטים והופיעה בתפקיד אורח ב"ימי הרדיו", שבו רק שרה. היא מזוהה עם דמותה כאנני הול (1977) ושיחקה גרסה מוגזמת ומוקצנת להרגיז שלה בסרטים בשלושים שנה האחרונות, אולם בידיו של אלן גילמה דמויות שונות לגמרי שנה אחרי שנה. מרי ב"מנהטן" שונה לגמרי מסוניה ב"אהבה ומלחמה" ומאנני הול.
מיה פארו, שהפכה לבת זוגו לאחר מכן, גילמה רצף מדהים של דמויות אחרות מאוד זו מזו והציגה מנעד רחב ונפלא של יכולות שלא זכו לביטוי דומה לאחר שנפרדו בפרשה המכוערת ב-1992.

"חנה ואחיותיה". דיאן ווייסט, ברברה הרשי, מיה פארו.

"חנה ואחיותיה". דיאן ויסט, ברברה הרשי, מיה פארו

פארו, שבמשך 11 שנים שיחקה ב-13 סרטים של אלן, מעולם לא היתה מועמדת לאוסקר.
18 סרטים של אלן היו מועמדים לאוסקר, 3 מהם לסרט הטוב ביותר, 16 מהם לתסריט, 7 לבימוי, 2 לשחקן ראשי, 3 לשחקנית ראשית, 3 לשחקן משנה, 10 שחקניות משנה ב-9 סרטים, 1 לעריכה, 1 לצילום, 5 לעיצוב אמנותי, 2 לתלבושות. "אנני הול" היחיד שזכה לסרט הטוב ביותר ולבימוי. סרטים אחרים זכו רק על תסריט או משחק (שתי שחקניות ראשיות, שחקן משנה אחד ו-4 פעמים שחקנית משנה). דיאן ויסט זכתה בשני האוסקרים שלה כשחקנית משנה בסרטים של אלן.

אלן עצמו היה מועמד לאוסקר 24 פעמים: 7 פעמים כבמאי (כמו סטיבן ספילברג, דיויד לין ופרד זינמן; רק פחות מאשר ויליאם ויילר, בילי ויילדר ומרטין סקורסיזה), פעם אחת כשחקן ו-16 פעמים כתסריטאי, יותר מכל אדם אחר לתסריט. הוא זכה על בימוי "אנני הול" (1977), ושלוש פעמים על תסריט, על שלושת סרטיו שהיו מועמדים לסרט הטוב ביותר: "אנני הול", "חנה ואחיותיה" (1986) ו"חצות בפריז" (2011).

גורדון ויליס צילם את 8 סרטיו בין 1977 ל-1985. לאחר מכן קרלו די פלמה צילם 11 סרטים (וגם את סרט הטלוויזיה שלו "אל תשתו את המים") בין 1986 ל-1997. סוון ניקווסט, הצלם הקבוע של אינגמר ברגמן, אחראי לארבעה סרטים של אלן (כולל השליש שלו ב"סיפורי נייו יורק"). פיי זאהו (Fei Zhao) הסיני צילם שלושה סרטים ברצף מ-1999 ל-2001, והעבודה אתו -שהצריכה מתורגמנים צמודים- היוותה השראה לצלם הזר ב"סוף הוליוודי" (2002). במאה הנוכחית עבד על 5 סרטים עם הצלם דריוס קונדי, 3 עם וילמוש זיגמונד, 2 עם רמי אדפרסין הבריטי בסרטים שצולמו באנגליה, ו-2 עם הספרדי חוויאר אגירסרוב. ויטוריו סטוררו צילם את שלושת הסרטים האחרונים, כולל זה מ-2018 שנגנז לפי שעה.

 

"קח את הכסף וברח". וודי אלן.

"קח את הכסף וברח". וודי אלן

 

קח את הכסף וברח (1969)
קומדיה מעולה ומצחיקה. וודי אלן כתב (עם מיקי רוז), ביים ומשחק בתפקיד הראשי כווירג'יל, פושע לא יוצלח. רוז כתב אתו את "מה קורה, טייגר לילי?", שבו לקח אלן סרט יפני וסיפק לו דיבוב שלא קשור לעלילה המקורית של הסרט והפך אותו לקומדיה שהצליחה מאוד, וגם את סרטו הבא, "בננות".

"קח את הכסף וברח". וודי אלן.

"קח את הכסף וברח". וודי אלן

הסרט הוא בעצם מערכונים קומיים מחוברים כסרט תיעודי (מה שנראה היום כמבנה מובן מאליו ובהמשך קיבל את השם mockumentary) עם קריינות של ג'קסון בק, שהתפרנס מדיבוב וקריינות וקולו נשמע גם ב"ימי הרדיו" (1987).
וירג'יל סטארקוול, כמו אלן, נולד ב-1.12.35. בפלאשבק רואים אותו כילד ג'ינג'י ממושקף שסבו נהג לקחת אותו לסרטים ולמשחקי בייסבול. וירג'יל מנסה לשדוד מישהי ומגלה שהוא מכיר אותה במקרה מהעבר. דבר דומה קורה ב"ימי הרדיו".
כבר בסרטו הראשון מקבלים את הדמות המוכרת של אלן: מקריח, מרכיב משקפיים שחורי מסגרת, עם משפטים אבסורדיים והומור פיזי וחזותי. הוא מדוכא (לדברי אשתו), מזכיר את יהדותו ודן באמונה באלוהים. הוא מנגן על צ'לו, אלרגי לשוקולד ויורד על סוכני ביטוח.

בין "המרואיינים" יש את ההורים של וירג'יל, שמתביישים בבנם, ופסיכיאטר בשם ג'וליאס אפשֹטִין, כשם אחד מתסריטאי "קזבלנקה", סרט שאלן אוהב ושימש השראה למחזהו "שחק אותה סם". השחקנית לואיז לסר (אשתו השנייה מתוך שלוש של אלן) מגלמת את קיי לואיס, עדה בקטע לקראת הסוף. היא תופיע בשלושה סרטים נוספים שלו. ג'נט מרגולין מגלמת דמות בשם לואיז, והיא תגלם את אשתו לשעבר השנייה של אלווי (אלן) ב"אנני הול" (1977).

"קח את הכסף וברח". וודי אלן.

"קח את הכסף וברח". וודי אלן

זו הראשונה בחמש הקומדיות הפרועות-שטותיות של אלן. הוא משלב קטעים מהסטנדאפ שלו אבל זה גם סרט חזותי מאוד, עם מוטיבים של סרט אילם. סוף הסרט מתרחש בניו יורק.
על המוזיקה, כולל נעימת הנושא שחוזרת לאורך הסרט (מה שאלן יאמץ בהרבה מסרטיו), אחראי מרווין המליש, שילחין גם את סרטו הבא. "קח" הוא בסך הכול סרטו השלישי של המליש, שבהמשך התפרסם בזכות "כך היינו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"בחירתה של סופי".

בסרט יש פרודיה קצרה לשעשועון המצליח ?What’s My Line ששודר ברצף בטלוויזיה האמריקאית מ-1951 עד 1967! השאלות והמונחים לקוחים ממנה. בין 1963 ל-1967 אלן הופיע 9 פעמים בתכנית, 6 פעמים בפאנל שניסה לנחש את משלחי היד של האורחים-המתמודדים ו-3 פעמים ניסו חברי הפאנל מכוסי העיניים לנחש מי האורח המפורסם באולפן. גם ב"כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול" (1972) יש פרודיה על השעשועון.

"קח את הכסף וברח". וודי אלן.

"קח את הכסף וברח". וודי אלן

המוטיב של פושעים ופשעים יחזור לאורך כל הקריירה של אלן. יש לו ולעורך שלו, ראלף רוזנבלום, יכולת ליצור משהו נהיר ושוטף במה שהיה יכול להיות בלגן נוראי. ב-85 דקות בלבד יש כל כך הרבה קטעים בלתי נשכחים: כשהוא מנגן בתזמורת הצועדת, עם הסבון בכלא, שוד הבנק שמשתבש בשל כתב יד לא ברור, וסיום מוצלח ונהדר. איזו פתיחה אדירה לקריירה ארוכה.

 

"בננות" (1971)
קומדיה שאלן כתב יחד עם מיקי רוז, שעמו כתב גם את סרטו הקודם, "קח את הכסף וברח", וכמוהו מתחיל ללא כתוביות פתיחה.
יש ב"בננות" טייקים ארוכים, בוודאי יחסית לסרטים ולקומדיות של ימינו. חצי השעה הראשונה (מתוך 82 דקות) מוצלחת למדי; חצי השעה הבאה, שמתרחשת במדינה סן מרקוס בדרום אמריקה (ומכאן שם הסרט, מהביטוי "רפובליקת בננות"), פחות טובה ושטותית יותר. החלק האחרון מתרחש בבית משפט וקומדיות בבית משפט לא עובדות… על אף שהפרודיה יכולה לעבוד כלשונה גם כיום. בבית המשפט יש תיק בשם "אפסטין נגד אפסטין", כשם צמד הכותבים של "קזבלנקה".

"בננות". וודי אלן, לואיז לסר.

"בננות". וודי אלן, לואיז לסר

אלן מגלם את פילדינג מליש, בוחן מוצרים חדשניים, כולל שולחן משרדי עם אופני כושר ומשקולות (בסוף שנות ה-80 פותח שולחן עם מחשב ועם הליכון במקום כיסא). אחרי החלק הרומנטי בניו יורק הוא טס לסן מרקוס, שם הוא מצטרף למחתרת, שגם מגדלת בננות. וגם שם הוא מחזר אחרי מישהי.
פילדינג מכריז "אני מדוכא", יורד על קליפורניה, שוכב על ספת פסיכולוגית ומוזכרים: עברית, היטלר, קירקגור, ניטשה. מופיעים סימנים להיפוכונדריה של פילדינג. יש קטעים לצלילי מוזיקה בלבד (ללא סאונד נוסף) כמו בסרט אילם. מרווין המליש, שהלחין את "קח את הכסף וברח", כתב את המוזיקה גם לסרט זה, ובנוסף לכך הלחין שני שירים מקוריים לסרט. וכמו ב"קח את הכסף וברח" נתקלים במישהו שנושם בכבדות בטלפון, מהתופעות שנעלמו במשך השנים.

"בננות". וודי אלן.

"בננות". וודי אלן

יש שורות מצחיקות כמו You heard it with your own eyes ו-Blood, it should be in the inside. [שמעת במו עיניך; דם אמור להיות בפנים.]
פילדינג רוצה פחות אור בחדר השינה עם מישהי אז הוא מכסה אהיל עגול של מנורת שולחן בפיסת בד. ב"אנני הול" הוא מחליף נורה במנורה דומה; יש עוד דברים שנראה בסרטים עתידיים של אלן: אימוני נשק, שיהיו מקור פורה לקומדיה גם ב"אהבה ומלחמה"; מוזיקת ג'ז; נוהג במכונית חיפושית לבנה; דיאלוג על רקע מסך שחור, וקטע חושך קצר עד שהוא מדליק את האור כשהם במיטה.
על קיר דירתו יש כרזה של שחקן בייסבול והאות M כמו בסדרה "מרי טיילור מור" שרצה בהצלחה גדולה החל מ-1970. בחלק בניו יורק רואים את Tom’s Restaurant, הדיינר שג'רי וחבריו יִשבו בו ב"סיינפלד" ויש עגלת תינוקות שיורדת במדרגות כמו ב"אוניית הקרב פוטיומקין".

"בננות". לואיז לסר, וודי אלן.

"בננות". לואיז לסר, וודי אלן

ברכבת תחתית בניו יורק שני בריונים מצחיקים-מתעללים באנשים בקרון. את אחד מהם מגלם סילבסטר סטלון האלמוני-דאז; לואיז לסר מגלמת סטודנטית לפילוסופיה; האוורד קוסל, כתב ספורט בטלוויזיה, בתפקיד עצמו (פעם ראשונה מתוך שלושה סרטים של אלן); את ההורים של פילדינג, רות' ואל, מגלמים בקטע אחד בלבד שרלוט ריי ("שיער", גברת גארט ב"עובדות החיים") וסטנלי אקרמן, שהופיע בארבעה סרטים, שלושה מהם של אלן (גם ב"קח את הכסף וברח" ו"אבק כוכבים").
זו הפעם היחידה שרואים מישהו ברכבת תחתית. בשום סרט של אלן לא מזכירים את הרכבת התחתית, אף אחד לא מספר על משהו שקרה לו בתחנה או בנסיעה ברכבת. בסרטים כל כך ניו-יורקיים זה מוזר מאוד.

 

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)" (1972)
סרטו היחיד של וודי אלן שמבוסס על ספר, במקרה הזה ספר העיון מ-1969 שהיה רב מכר בינלאומי ותורגם גם לעברית. מכיוון שזה ספר הסברים ואין בו עלילה השתמש אלן רק בשם הספר ובשבע שאלות מתוכו שהן הבסיס לשבעת הקטעים שמרכיבים את 88 דקות הסרט.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". וודי אלן.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". וודי אלן

אחרי שם הסרט (באותיות שחורות גדולות על רקע לבן) מובאת כל שאלה בתורה באותיות בכתב לבן על רקע שחור בגופן הקבוע שלו בעתיד. שיר הפתיחה הוא Let’s Misbehave של קול פורטר.

אלן משחק בארבעה חלקים (בראשון, בשלישי, בשישי ובשביעי) מתוך השבעה, כל אחד בסגנון אחר:

(1) האם אפרודיזאקים באמת עובדים?
כמו מערכון, כולל זה שלא מנסים להסתיר שמדובר בתפאורות. ליצן החצר (אלן; כלומר: סטנדאפיסט) מקבל שיקוי שיגרום למלכה (לין רדגרייב) להימשך אליו.
אלן מדבר ישירות למצלמה וזורק קצת פרודיה על ויליאם שייקספיר.

(2) מהו מעשה סדום?
כמו סרט קצר נהדר. לרופא המשפחה דאג רוס (ג'ין ויילדר; כן, זה היה שם הדמות של ג'ורג' קלוני בסדרה "אי-אר") מגיע מטופל שמאוהב בכבשה דייזי שחדלה לאהוב אותו. הוא מבקש מהרופא לדבר עם הכבשה. ויילדר מעולה.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". ג'ין וויילדר.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". ג'ין וויילדר

(3) מדוע יש נשים שמתקשות להגיע לאורגזמה?
באיטלקית כדי להשלים את הסגנון של פליני שניכר בצילום, עיצוב והעמדת השחקנים. אלן כפבריציו הנוצרי, לואיז לסר (אשתו לשעבר במציאות) כג'ינה. כיאה לתפקיד הוא מרכיב משקפיים עם מסגרת מוזהבת או משקפי שמש כהים. קטע מושקע בלי פואנטה.

(4) האם טרנוויסטיטים הם הומוסקסואלים?
הורים הולכים לפגוש את הורי בן הזוג של בתם. הבעל המשופם אוהב ללבוש בגדי נשים ולא יכול שלא להתאפק ולעשות זאת בבית המחותנים שלו.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". וודי אלן.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". וודי אלן

(5) מה הם סוטי מין?
רב מופיע ב-?What’s My Perversion [מה הסטייה שלי?] כפרודיה לשעשועון ?What’s My Line (גם ב"קח את הכסף וברח"). הקטע בשחור-לבן כמו השעשועון, ששודר החל מ-1951 ועד 1967 ואלן השתתף בו תשע פעמים, עם תפאורה דומה וצוות של שני גברים ושתי נשים, כולל רוברט קיו. לואיס שהיה בצוות השעשועון לזמן מה. בפאנל גם ריג'ס פילבן (לימים מנחה תכנית בוקר מצליחה והמנחה הראשון בארה"ב של "מי רוצה להיות מיליונר?") בתפקיד עצמו.

(6) האם הממצאים של רופאים ומרפאות שעורכים מחקרים וניסויים בנושא מיניות הם מדויקים?
הסופר ויקטור (אלן, כשמו של ד"ר פרנקנשטיין) מגיע לביתו של מדען מטורף עם משרת גיבן (בשם איגור, כמובן).

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". ברט ריינולדס, טוני רנדל.

"כל מה שרצית לדעת על מין (ולא העזת לשאול)". ברט ריינולדס, טוני רנדל

(7) מה בדיוק קורה במהלך השפיכה?
טוני רנדל וברט ריינולדס בצוות שעובד בחדר הבקרה של המוח של גבר בדייט עם בחורה במסעדה. אלן כתא זרע בקטע שכתוב ומעוצב בצורה הנהדרת (כולל הקיבה). מוזכרים פה גם נורמן מיילר וגוסטב פלובר.

השיר בכתוביות הפתיחה ובכתוביות הסיום.

 

"ישנוני" (1973)
קומדיית מדע בדיוני בת 89 דקות. וודי אלן, שמקבל קרדיט גם כנגן על המוזיקה, כתב את התסריט עם מרשל בריקמן. הכתוביות לבנות על רקע מסך שחור ומוזיקת ג'ז.

מיילס מונרו (אלן), נגן קלרנית תושב ניו יורק שניהל חנות למזון בריאות, הורדם (עם משקפיים, כמובן) לניתוח בעקבות כיב קיבה ומתעורר אחרי 200 שנה ב-2173. יש מחשב עם אור ירוק (ולא אדום) עם קולו של דאגלס ריין, הוא האל-9000 מ"2001: אודיסאה בחלל".

"ישנוני". וודי אלן, דיאן קיטון.

"ישנוני". וודי אלן, דיאן קיטון

האנשים שמפשירים את מיילס הם חלק מארגון מחתרת שרוצה שמיילס יתנקש במנהיג (מי אמר "בננות" ולא קיבל?). הם שואלים אותו שאלות בנוגע לעבר ורואים את האוורד קוסל בטלוויזיה (הוא הופיע גם בהתחלת "בננות"). מיילס בורח מהאנשים שמחזיקים אותו ומתחזה לרובוט-משרת בביתה של לונה (דיאן קיטון). כשממשיכים לרדוף אחר מיילס הוא חוטף את לונה. כמו בקומדיה רומנטית היא שונאת אותו בהתחלה. הם גרים ביער ומוצאים מכונית חיפושית חלודה ומלוכלכת בת 200. קיטון שרה את Rebels are We מתוך "בננות".

"ישנוני". דיאן קיטון, וודי אלן.

"ישנוני". דיאן קיטון, וודי אלן

אלן וקיטון הם זוג מדהים. קיטון כיכבה עם אלן בהצגה שכתב "שחק אותה, סם" (Play It Again, Sam) וגם בסרט הנפלא מ-1972 שביים הרברט רוס. אגב, הכוונה במקור ב-Play היא "נגֵּן" ולא "שחק", סם הוא הפסנתרן בבית הקפה של ריק (בוגרט) ב"קזבלנקה".

שוב ישנם קטעים שנראים כמו מתוך סרט אילם, עם מוזיקה בלבד, ללא סאונד. כאן וב"בננות" אלן אומר בניסוח זהה: .I’m like a cat. I’ll always wind up on my feet [אני כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים.]
למיילס, שגדל בשדרות קיי בברוקלין, יש אסתמה. חגגו אצלם את ליל הסדר. הוא יורד על קליפורניה (יותר מפעם אחת), היא שואלת אותו אם הוא מאמין באלוהים ושניהם אומרים שהם לא יודעים לשחות. בין המוזכרים: סקוט פיצג'רלד, נורמן מיילר, הציירת מרגרט קִין, "חשמלית ושמה תשוקה" וקרל מרקס. ישנם אנליסט פרוידיאני, ובעתיד מישהו לובש טלית ובד עם צלב קרס.

"ישנוני". וודי אלן.

"ישנוני". וודי אלן

אחד המשפטים המעולים בסרט המצחיק הזה: .My brain. It’s my second favorite organ [המוח שלי. זה האיבר השני הכי אהוב עליי.]

 

"אהבה ומלחמה" (1975)
קומדיה בת 85 דקות מאת וודי אלן עם הומור שטותי ונפלא שנקראת במקור Love and Death, "אהבה ומוות".
הסרט מתרחש במאה ה-19 ברוסיה, לכן במוזיקה אלן השתמש ביצירות של המלחין הרוסי פרוקייב (פטר והזאב). גם ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ" (1982) ישתמש במוזיקה של מלחין קלאסי (מנדלסון) לפס-קול.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן

"אהבה ומלחמה" נפתח בבוריס (אלן) מקריין לקראת הוצאתו להורג. הוא מספר על בני משפחתו; כילד היה ג'ינג'י עם משקפיים שחורי מסגרת ואומר שהוא נועד לכתוב שירה. הוא מאוהב בסוניה (דיאן קיטון) אבל היא לא אוהבת אותו. היא אומרת ברצינות גמורה משפטים מפותלים ושטויות גמורות. היא משחקת את זה ברצינות גמורה וזה מצחיק מאוד. התסרוקת של הנסיכה ליאה ב"מלחמת הכוכבים" (1977) מזכירה את הצמות המגולגלות מעל האוזניים של קיטון.
כשנפוליאון פולש עם צבאו לאוסטריה יוצא בוריס עם אחיו למלחמה. בסרט יש עשרות ניצבים בתלבושות תקופתיות באופרה ובשדה הקרב.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן, דיאן קיטון.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן, דיאן קיטון

במהלך הסרט בוריס מדבר למצלמה (יותר מפעם אחת). הוא אומר שיש לו כיב קיבה (ב"ישנוני", סרטו הקודם, זו היתה הסיבה שנכנס לניתוח ב-1973) וגם אומר: I can’t shower with other men. [אני לא יכול להתרחץ עם גברים אחרים.] דברים דומים יגיד בסרטים עתידיים (כולל בסרטו הבא, "אנני הול").

כמו ב"קח את הכסף וברח", הוא יורד על סוכני ביטוח (שוב) בצורה נהדרת ומצחיקה, יש מונטז' של אימוני קרב צבאי ויש דיאלוג עם שמות ספרים של דוסטוייבסקי. מוזכרים גם: שפינוזה, "הדיבוק", שאלת קיומו של אלוהים, התאבדות ו"חליל הקסם" של מוצרט.
את אחד הקטעים הטובים ביותר שמר לסוף: "דיאלוג" נפלא של סוניה עם נאטשה, כשכל אחת בתורה מדברת ארוכות וזה מצחיק מאוד.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן

בסוף יש שני אזכורים לאינגמר ברגמן, פארודיה-מחווה לזוויות הצילום של ברגמן ("חיטה") והליכתו של בוריס עם המוות (דמות המוות קיבלה דחיפה תרבותית ב"החותם השביעי" של ברגמן מ-1957).
זה הסרט האחרון שבו אלן משתטה ועושה הכול כדי להצחיק. בהמשך פחות השתמש בהומור פיזי.

 

הרומן שלי עם אנני (1977)
גם בצפייה המי-יודע-כמה "הרומן שלי עם אנני" (Annie Hall במקור) הוא פשוט מושלם. ועכשיו בהרחבה:

כתוביות הפתיחה בלי שמות השחקנים ובדממה. זהו הסרט הראשון של וודי אלן שמתרכז במנהטן ורובו מתרחש בניו יורק. את התסריט כתב עם מרשל בריקמן. אורכו 93 דקות, הסרט הראשון של אלן מעל שעה וחצי.

"הרומן שלי עם אנני". וודי אלן, דיאן קיטון.

"הרומן שלי עם אנני". וודי אלן, דיאן קיטוןהסרט נפתח באלן פונה למצלמה (באולפן), מאחוריו קיר חלק. בהמשך שומעים אותו בקריינות, ובמהלך הסרט שומעים גם מחשבות שלו. יש פה שפע של רעיונות שלא מרגישים גימיקיים; הוא פונה למצלמה באמצע קטע כמו לקהל בהצגה, נוכח באירוע מעברו ויש שימוש (לראשונה אצל אלן) במסך מפוצל. הסרט משובץ בכל כך הרבה משפטים מוצלחים ובלתי נשכחים, כל כך הרבה דברים מקוריים, מיוחדים, שנונים, פשוטים במהותם וכל כך רגישים, ועדיין מצחיקים. אפשר להוציא קטעים מבלי להרגיש בחיסרונם אך בכל אחד ואחד יש משפטים מצחיקים או משהו שקורה, נחשף היבט נוסף של דמות, והכול מתחבר יחד בצורה מעולה.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן

סיפור אהבתם של אלווי סינגר (אלן) ואנני הול (דיאן קיטון) מסופר בסדר לא כרונולוגי ויודעים מראש שהם נפרדים. הם מכירים במשחק זוגות בטניס, דרך חברים משותפים. אלווי הוא סטנדאפיסט שעוסק בכתיבה, שלומיאל (הומור פיזי במידה), 15 שנה בפסיכואנליזה, ומציין שעבר לאחרונה את גיל 40. הוריו נהגו לריב על דברים טיפשיים (יחזור על עצמו גם ב"ימי הרדיו") ומציין שיש לו בעיה להתרחץ בחברת גברים נוספים (סרט שני ברציפות).

אנני, חובבת כובעים, בעלת סגנון לבוש ייחודי בעיצוב ראלף לורן, היא צלמת חובבת, מופיעה בפרסומות (כמו קיטון בתחילת הקריירה שלה), שרה במועדון את It Had to Be You ואת Seems Like Old Times, ונוהגת במכונית חיפושית לבנה עם גג נפתח (ראינו כזאת גם ב"בננות" וב"ישנוני").

קיטון שונה לגמרי מהדמות הבטוחה והחזקה של "ישנוני" ו"אהבה ומלחמה". כמו ב"שחק אותה סם" (ואחרי זה ב"תעלומת רצח במנהטן") היא צוחקת מחלק מהדברים של אלווי. בדרך כלל בקומדיות דמויות זורקות משפטים מצחיקים והדמויות האחרות עונות או לא מגיבות, אבל לא צוחקות. זה נותן תחושה של ספונטניות ואמינות להופעתה של קיטון.

אלווי יכול היה לומר שהוא גרוש פעמיים ולהסתפק בזה אבל ישנם פלאשבקים נהדרים: לאשתו הראשונה אליסון (קרול קיין) ושני קטעים עם אשתו השנייה (ג'נט מרגולין, אשתו השנייה של אלן במציאות, ששיחקה גם בסרטו הראשון, "קח את הכסף וברח").
בין הקטעים המעולים: הקטע על המרפסת שבו מחשבותיהם מופיעות בכתוביות, קטע מצויר, שני הקטעים עם הלובסטרים, עם הקוקאין, ואחד הקטעים האהוביים עליי ביותר מסרט של אלן: כשהיא נוסעת במהירות ובחוסר זהירות בחיפושית הפתוחה.
במהלך הקטע הראשון עם הלובסטרים רואים את אנני צוחקת ומצלמת את אלווי. אחרי זה בדירה שלה רואים את התצלומים מאותו אירוע תלויים על הקיר מבלי שמישהו יתייחס אליהם, הם פשוט שם ברקע וזה לא משהו שתראו בהרבה סרטים.

"הרומן שלי עם אנני". וודי אלן, דיאן קיטון.

"הרומן שלי עם אנני". וודי אלן, דיאן קיטון.

אלווי מאשים את אנני בניהול רומן עם פרופסור שלה, הוא יורד על קליפורניה ורואים כמה נהג גרוע הוא. הוא מצטט את גראוצ'ו מרקס, שהוא מעריץ והשפיע עליו רבות ויוזכר בסרטים רבים בעתיד, ועוד מוזכרים: פרויד, וגנר, יהדותו ויום כיפור, "פנים מול פנים" (1976) של ברגמן, "הצער והחמלה" (1969) על הכיבוש הגרמני בצרפת, פרדריקו פליני, סמואל בקט, ג'יימס ג'ויס, הנרי ג'יימס, הניו יורק ניקס, סילביה פלאת, בלזאק, הניו יורקר, המונח קפקאִי, ג'ק ואנג'ליקה (ניקולסון ויוסטון), אורי גלר, מאסטרס וג'ונסון, "האשליה הגדולה" (1937), "התפסן בשדה השיפון", היטלר, הספר "מוות בוונציה" ומדיאה.

אלווי מחליף נורה במנורה עם אהיל בשביל האווירה ומשתמש ביחסים בינו לבין אנני במחזה הראשון שהוא כותב. אנני שרה את It Had to be You, שהארי קוניק ג'וניור שר ב"כשהארי פגש את סאלי" (1989), הקומדיה הרומנטית שהושפעה רבות מהסרט הזה (וגם מ"מנהטן" של אלן): העיסוק של אלווי והארי במוות, אנני וסאלי מזעיקות אותו אליה הביתה בשעת לילה מאוחרת, שימוש במסך מפוצל, לקט קטעים ביניהם לקראת הסוף, מה שסאלי לובשת בסנטרל פארק ואפילו כתוביות הפתיחה הלבנות על רקע שחור.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן.

"הרומן שלי עם אנני". דיאן קיטון, וודי אלן.

טוני רוברטס, ששיחק בהצגה ובסרט "שחק אותה סם", מגלם את רוב, שחקן, וימשיך לשחק בסרטים נוספים של אלן. הוא מכנה את אלווי "מקס". עוד שחקנים: שלי דובאל ("שלוש נשים", "הניצוץ"); פול סיימון; קולין דיוהרסט כאמה של אנני; כריסטופר ווקן כווייד, אחיה של אנני; ג'ון גלובר; ג'ואן ניומן כאמא של אלווי (תפקיד שתחזור עליו ב"אבק כוכבים"); שלי האק (היפהפייה ברחוב שמעידה על עצמה שהיא שטחית); ג'ף גולדבלום עם שורה אחת נהדרת; בוורלי די אנג'לו (בתכנית הטלוויזיה של רוב); וסיגוורני ויבר (האישה הגבוהה שרואים מרחוק בסוף; שנתיים לפני "הנוסע השמיני"). כמו כן, ישנה הופעה ראשונה של ג'ון דומניאן בסרט. אשתו ג'ין היא מפיקה של אלן ובין 77' ל-17' הוא הופיע כניצב ב"מנהטן", "אבק כוכבים", "זליג", "דני רוז האיש מברודווי", "חנה ואחיותיה", "בעלים ונשים", "תעלומת רצח במנהטן", "קליעים מעל ברודווי", "לפרק את הארי", "סלבריטי", "נוכלים בגרוש", "קללת אבן העקרב הירוקה", "קפה סוסייטי" ו"גלגל ענק".

אחרי שורה של קומדיות, שלרוב לא זוכות לתשומת לב של נותני פרסים, אלן היה מועמד לאוסקר כבמאי, כתסריטאי וכשחקן. הסרט זכה ב-4 מתוך 5 פרסי אוסקר שלהם היה מועמד: סרט, במאי, שחקנית ראשית ותסריט. הוא היה מועמד גם לשחקן ראשי (מועמדותו היחידה של אלן למשחק). עד "מטען הכאב" (2009) זה היה הזוכה באוסקר לסרט הטוב ביותר הכי פחות מצליח, והוא השני הכי קצר אי פעם אחרי "מרטי" (1955) בן 90 הדקות.

 

"רגשות" (1978)
סרט הדרמה הראשון של וודי אלן, והסרט הראשון שלו שהוא לא משחק בו. כתוביות הפתיחה ללא שמות שחקנים או סאונד.
הסרט, שמתרחש בעיקר בניו יורק, נפתח בבית על החוף, ריק מאנשים. זהו הסרט השני ברציפות של אלן שגורדון ויליס צילם. הטייקים ארוכים, כשהמצלמה לפעמים מרוחקת מהדמויות ורוב הזמן נייחת. הבתים והבגדים בגוונים של אפור וצבע אדמה בהירים. על התלבושות אחראי ג'ואל שומכר, שבשנות ה-80 עבר לבימוי, ובין השאר ביים את "קו הדממה", "בדרך למטה", "עת להרוג" ו"פנטום האופרה".

"רגשות".

"רגשות". מרי-בת' הארט, קריסטין גריפית', דיאן קיטון

ארתור (אי-ג'י מרשל, "שנים עשר המושבעים", "שיקגו הופ") בן ה-63 מודיע שהוא עוזב את אשתו איב (ג'רלדין פייג'), שעברה התמוטטות עצבים. יש להן שלוש בנות: ג'ואי (מרי-בת' הארט, סרטה הראשון, אשתו של ויליאם הארט באותם ימים, בהמשך גילמה את אשתו של גארפ ב"העולם על פי גארפ"), לקטורית בהוצאת ספרים, שחקנית לשעבר שעסקה גם בצילום, שגרה עם מייקל (סם ווטרסטון, לפני כן: "גאטסבי הגדול", אחרי זה: שלושה סרטים נוספים של אלן ו"חוק וסדר"), לא רוצה ילדים ולא מוצאת את עצמה. אמה מעצבת הפנים מציעה ומביאה להם לבית חפצים יקרים מאוד (דבר דומה יקרה ב"חצות בפריז"); רנטה (דיאן קיטון), משוררת שלא מסוגלת לכתוב יותר, מוצפת מחשבות על המוות. לה ולבעלה פרדריק (ריצ'רד ג'ורדן), סופר שמבקרים קוטלים את ספרו החדש, יש ילדה בשם קורי; ופלין (קריסטין גריפית'), שחקנית בהוליווד, בעיקר בסרטי טלוויזיה, שפרדריק מפלרטט אִתה.

הבעיה בסרט היא לא באוסף הדמויות הלא מרוצות, עצובות ומדוכדכות של המשפחה שמאכלסת את הסרט אלא בכך שלא קורה מספיק ולא מעניין מה יקרה לאמא או לשתי האחיות (הצעירה מתגוררת בחוף המערבי ופחות נוכחת). שלוש אחיות -כשם מחזהו של צ'כוב, מחזאי שאלן מזכיר לא פעם- יהיו גם ב"חנה ואחיותיה" (1986) וב"ימי הרדיו" (1987). ובעל שבוגד באשתו עם אחותה נראה שוב ב"חנה ואחיותיה" וב"לפרק את הארי" (1997) ויוזכר ב"קפה סוסייטי" (2016).

כמו שיקרה בסרטים רבים של אלן בהמשך, כניסה של דמות חדשה משנה את המצב אך זה קורה מאוחר ב"רגשות", ולא בטוח שזה היה משנה אם היתה נכנסת מוקדם יותר כי אחרי הזעזוע הראשוני שהיא יוצרת היא די נעלמת ברקע.
פרל (מורין סטייפלטון, "שדה תעופה", "קוקון") מופיעה אחרי 50 דקות בשמלה אדומה בוהקת. היא לובשת אדום גם בהמשך, כולל כתונת לילה, ובולטת מאוד בעולם החיוור שהיא נכנסת אליו. היא עושה לבני המשפחה קסם עם קלפים. אחרי הקטעים הראשונים שלה היא פחות משמעותית והמועמדות שלה לאוסקר נבעה בעיקר מההערכה אליה (גם מהתאטרון).
במהלך הסרט יש הרבה הליכות של שני אנשים. רוקדים לצלילי ג'ז, יש ניסיון התאבדות, ודמות יוצאת מהפריים ורק שומעים אותה עד שהיא חוזרת. הסרט נמשך רק 92 דקות ומרגיש לפחות כמו שעתיים, עם קטעים שאלן עשה עליהם פרודיה ב"אהבה ומלחמה" שלוש שנים קודם לכן. אך בדרמה הזאת אין כלום מאחורי השקט. הוא מתאר מצב עצוב ותו לא.

"רגשות".

"רגשות". ריצ'רד ג'ורדן

פרדריק (ג'ורדן) אומר לרנטה (קיטון): .Well, you look kinda pale [את נראית קצר חיוורת.] למה אני מציין את זה? משפט דומה נאמר בסרטים רבים מאוד של אלן.

הסרט היה מועמד ל-5 פרסי אוסקר: במאי, שחקנית ראשית (ג'רלדין פייג'), שחקנית משנה (מורין סטייפלטון), תסריט ועיצוב אמנותי. זו היתה המועמדות השלישית מתוך ארבע של סטייפלטון (כולן לשחקנית משנה), שתזכה על "אדומים" (1981) בכיכובה של דיאן קיטון. זו היתה המועמדות השישית מתוך שמונה של פייג', שתזכה על המועמדות האחרונה שלה, לשחקנית ראשית ב"המסע אל האושר" (1985).

בסרט הטלוויזיה "נערי הזהב" (1996), על פי מחזהו של ניל סיימון על שני קומיקאים מזדקנים, פיטר פאלק אומר לאלן: מה זה Interiors?
התשובה שלי: זה הסרט הגרוע שהוא עשה בין "אנני הול" המושלם ל"מנהטן" המעולה.

 

"מנהטן" (1979)
סרטו הראשון של וודי אלן בשחור-לבן נפתח ללא כתוביות (אפילו לא שם הסרט). זהו הסרט עם שורת הסיום הטובה ביותר של אלן ועם הפוסטר המפורסם ביותר שלו, הלקוח מתוך הקטע המקסים שבו מרי ואייזק יושבים על ספסל מול גשר קווינסבורו בשעת הזריחה.

"מנהטן".

"מנהטן".

אייזק דיויס (אלן) בן ה-42 הוא תסריטאי בטלוויזיה, כתב ספר שיצא לאור, מפחד מהמוות, מצטט את "קזבלנקה", לוקח שיעורי טניס, אינו יודע לשחות ומודה שהוא לא נהג טוב. כמו ב"אנני הול" (ובמציאות), יש לו שתי גרושות: גננת בשם טינה; וג'יל שעזבה אותו בשביל אישה בשם קוני (הרבה לפני רוס וקרול ב"חברים") ומתכוונת לכתוב עליהם ספר. את ג'יל מגלמת מריל סטריפ, שזהו אחד משלושה סרטים שלה מ-1979; שני סרטיה הראשונים היו "ג'וליה" (1977) ו"צייד הצבאים" (1978).

אייזק נפגש עם טרייסי (מיוראל המינגווי), תלמידת תיכון בת 17 ששואפת להיות שחקנית. חברו ייל (מייקל מרפי; Yale כמו האוניברסיטה, ולא ראיתי סרט נוסף עם דמות בשם הזה) נשוי לאמילי. הוא מלמד כתיבה ועובד כעורך בהוצאת ספרים. לשניים אין ילדים והוא בוגד בה עם מרי וילק (דיאן קיטון). אייזק לא סובל את מרי בהתחלה.

"מנהטן". מריאל המינגוואי, וודי אלן.

"מנהטן". מריאל המינגווי, וודי אלן

אייזק ומרי הולכים לפסיכולוגים והוא המום שהיא קוראת לשלה בשמו הפרטי דוני; ב"אנני הול" הוא מגיב בצורה דומה כשהיא קוראת לפרופסור שלה בשמו הפרטי דיויד. ג'רמיה, בעלה לשעבר של מרי, היה פרופסור שלה ובגד בה; ב"אנני הול" הוא מאשים אותה ברומן עם דיויד.

אייזק מתעורר באמצע הלילה כי רעשים משגעים אותו בדירתו החדשה, שבה מי הברז חומים לפעמים. אייזק ומרי בורחים מגשם פתאומי בפארק אל פלאנטריום ושם הם מתנשקים. גם שומעים אותם מדברים על רקע מסך שחור לגמרי. ובהמשך יש קטע נוסף שבו מדברים בחושך מוחלט. כולם אלמנטים שיחזרו בסרטים נוספים של אלן. גם לא בפעם האחרונה: מי שהיתה בת הזוג של אלן בחיים אינה בת הזוג שלו בסרט.

"מנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן.

"מנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן

זה הסרט החמישי ברציפות של אלן עם קיטון והם ישתפו פעולה שוב כשתופיע בתפקיד אורח ב"ימי הרדיו" (1987) ותשחק לצדו ב"תעלומת רצח במנהטן" (1993). כאן היא בתפקיד שונה לגמרי מאנני הול והפעם הבגדים של אלן בעיצוב ראלף לורן, שהיה אחראי על הבגדים של אנני.
וואלס שון (הראשון בחמישה סרטים של אלן, וגם "הנסיכה הקסומה") בתפקיד שלא אסגיר למי שלא ראה/זוכר; לטיה פארו, אחות של מיה פארו, משפט אחד בסרט.

אייזק אומר למרי: .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.] ובמקום אחר מרי אומרת I don’t know (לא במובן של "אני לא יודעת" אלא כתגובה ראשונית למשהו, מבולבלת, לא בטוחה) שקיטון מרבה לומר בסרטים ובריאיונות שלה.

"מנהטן". וודי אלן, מריל סטריפ.

"מנהטן". וודי אלן, מריל סטריפ

אייזק שואל את אשתו לשעבר (סטריפ) אם בנו וילי משחק בייסבול. בין הדברים הרבים המוזכרים בסרט זה: יהדות הוריו של אייזק, גוסטב מאהלר, פרויד, יונג, קירקגור, מוצרט, וינסנט ון גוך, אינגמר ברגמן, פרדריקו פליני, היטלר, נאצים, "האשליה הגדולה" (שהוזכר גם ב"אנני הול"), "חלף עם הרוח", סקוט פיצג'רלד, פרנץ קפקא, נורמן מיילר, איזק דינסן, וירג'יניה וולף ולני ברוס.

בין הדברים שאייזק מציין לקראת הסיום כדברים ששווה לחיות בשבילם: "חינוך סנטימנטלי" של גוסטב פלובר, גראוצ'ו מרקס (כמובן), מרלון ברנדו, פרנק סינטרה (הבעל לשעבר של חברתו לעתיד מיה פארו), תפוחים ואגסים של סזאן, סרטים שוודיים (הוא מתכוון בעיקר לאלו של ברגמן, כמובן), לואי ארמסטרונג, וילי מייז (שחקן בייסבול). ברבות השנים אלן סיפר שמישהי העירה לו שהפריע לה שאייזק לא ציין את בנו ברשימה הזאת והוא הודה שבזמנו לא היה אבא וזו טעות שלו שלא חשב על זה.

"מנהטן" שידך באופן סופי את Rhapsody in Blue של גרשווין לעיר. בין הנעימות הנוספות של גרשווין ששומעים: But Not for Me (They’re writing songs of love, but not for me), ‘S Wonderful ו-Someone to Watch Over Me.

בסוף ייל עוזב את אמילי בשביל להיות עם מרי, ואמילי מודה בפני אייזק שכעסה עליו על כך שהכיר לבעלה את מרי (משפט נהדר). אייזק מבין שהוא מאוהב בטרייסי הצעירה. בין הדברים שלקחו מפה ב"כשהארי פגש את סאלי": ריצתו אליה ברחובות מנהטן בסוף (וחוסר יכולתו להשיג מונית בדרך).

הסרט המעולה בן 96 הדקות היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: תסריט (שנה שלישית ברציפות לאלן) ושחקנית משנה (מיוראל המינגווי, שהפסידה למריל סטריפ על "קרמר נגד קרמר").

 

"אבק כוכבים" (1980)
סרט שחור-לבן שני ברציפות של וודי אלן. לראשונה עבד אלן עם המעצב האמנותי סנטו לוקווסטו שעבד אתו על 28 סרטי קולנוע נוספים, האחרון שבהם "גלגל ענק" (2017).
"אבק כוכבים" מתחיל ונגמר ברכבת נוסעים, וקטע הסיום ממש באולם קולנוע ריק. סנדי בייטס (אלן), במאי קולנוע גרוש זוכה אוסקר, שביים קומדיות מצליחות, מגיע מניו יורק למלון "אבק כוכבים" לפסטיבל סרטים שבו עורכים לו מחווה. אנשים כל הזמן ניגשים אליו לחתימות, בקשות, שאלות, הצעות, הערות לגבי סרטיו ובקשות להצטלם. אומרים לסנדי "אתה אוהב ג'ז."

"אבק כוכבים". שרלוט רמפלינג, וודי אלן.

"אבק כוכבים". שרלוט רמפלינג, וודי אלן

הרטרוספקטיבה שנערכת לו גורמת לו לחשוב על הסרטים, העבר והנשים בחייו. בפלאשבק רואים אותו כנער צעיר עם משקפיים שחורי מסגרת עורך מופע קסמים, וכבוגר עם שלוש נשים יפות: דורי (שרלוט רמפלינג), דייזי (ג'סיקה הרפר, נאטשה ב"אהבה ומלחמה") ואיזבל (מארי-כריסטין בארו, שהיתה מועמדת לאוסקר לשחקנית ראשית על הסרט הצרפתי "בני דודים" [1975]).

"אבק כוכבים". וודי אלן, מרי-כריסטין בארו.

"אבק כוכבים". וודי אלן, מרי-כריסטין בארו

דורי היא שחקנית שאִתה התחיל כששיחקה בסרט שלו, צלמת שאמה היתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש; דייזי היא כנרית בתזמורת פילהרמונית שהתגוררה בעבר בישראל וניהלה רומן עם מרצה נשוי שלה; ואיזבל עזבה את בעלה ושני ילדיה כדי להיות עם סנדי. היא ישבה בכלא ב-68' במסגרת ההפגנות בפריז.

סנדי נעצר ויושב בתא מעצר (קרה לו גם ב"אנני הול"), סבל מדיכאון ומבקר את אחותו, בעלה סם ובנותיהם. כמו במציאות, יש לו אחות בסרטים ולא אח.
מוזכרים: "גונבי האופניים", מרסל פרוסט, פרנץ קפקא, גראוצ'ו מרקס, נאצים, שופנהאואר, פסיכולוג, שיעורי טניס, הורים שתמיד רבו, קיומו של אלוהים. במוזיקה שומעים קטעים של ג'אנגו ריינהארדט (שיוזכר ב"אפרודיטה הגדולה" וב"מתוק ומשוגע") ואת Night at Bald Mountain (שעוד נשמע גם ב"סקופ").

"אבק כוכבים". וודי אלן.

"אבק כוכבים". וודי אלן

עוד משחקים: תפקיד קטן לטוני רוברטס ("שחק אותה סם", "אנני הול") בקטע שהוא כמו מערכון ואחרי זה הוא יושב על במה לשאלות ותשובות מהקהל בפסטיבל; סרטו הראשון של ג'ון רות'מן, שמוכר מתפקידי משנה קטנים בסרטים שונים ותפקידי אורח רבים בסדרות לאורך השנים, שישחק גם ב"זליג" וב"שושנת קהיר הסגולה"; ג'ואן ניומן, שגילמה את אמו של אלן גם ב"אנני הול", שניים משלושת הסרטים היחידים שלה; לואיז לסר בתפקיד קצרצר כמזכירה שלו; אירווינג מצמן (קירח, עם משקפיים וקול מזוהה מאוד) יגלם את מנהל בית הקולנוע ב"שושנת קהיר הסגולה" ומוכר נעליים ב"לפרק את הארי"; דניאל שטרן (בהמשך: "דיינר", "חנה ואחיותיה" ו"שכחו אותי בבית") כשחקן שעובד במלצרות; וברנט ספינר (בהמשך דאטה ב"מסע בין כוכבים: הדור הבא") בתפקיד קטנטן כמעריץ של סנדי; וגם שרון סטון בתפקידה הקולנועי הראשון.

בסוף שומעים את Stardust Memories של לואי ארמסטרונג וכמו ברוב הסרטים -אבל לא בסרטים של אלן- הכתוביות בסוף רצות מלמטה למעלה.

89 דקות

 

"קומדיה סקסית של ליל קיץ" (1982)
הסרט הראשון של וודי אלן עם מיה פארו, השחקנית שתככב בהכי הרבה סרטים שלו. זוהי דרמה קלילה בת 88 דקות עם משפטים מצחיקים מאוד ובה מתבטאת גם אהבתו של אלן לקסמים.
שם הסרט במקור, A Midsummer’s Night Sex Comedy, הוא על משקל "חלום ליל קיץ". אחרי הסרט הקודם, "אבק כוכבים", בהשראת פרדריקו פליני מגיע סרט (נוסף, אחרי "רגשות") בהשראת אינגמר ברגמן, שכתב וביים את "חיוכי ליל קיץ" (1955).

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". מיה פארו, וודי אלן.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". מיה פארו, וודי אלן.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ", שעובד לבמה בארץ בתאטרון באר שבע, מתרחש בתחילת המאה ה-20. רוב הסרט מתמקד בשש דמויות (כמו שיהיו ב"ספטמבר") ששוהות בבית כפר ומתרחש במהלך יום ולילה אחד. המוזיקה בסרט היא של פליקס מנדלסון, כולל מארש החתונה ברקע כתוביות הפתיחה. כמו ב"מנהטן" ובסרטים רבים בהמשך עם פארו, בת הזוג של וודי אלן בחיים לא מגלמת את אהובתו בסרט.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". חוזה פרר, וודי אלן, מרי סטינבורגן.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". חוזה פרר, וודי אלן, מרי סטינבורגן.

אנדרו (אלן), ממציא כושל שמרכיב משקפיים עם מסגרת שחורה עגולה, נשוי לאדריאן (מרי סטינבורג'ן, שבאותה שנה זכתה באוסקר לשחקנית משנה על "מלווין והאוורד") ויש להם בעיות במיטה. הם מזמינים לבית הקיץ שלהם שני זוגות: ליאופולד ואריאלה, ומקסוול ובת זוג.
ליאופולד (חוזה פרר), בן דוד של אדריאן, פרופסור לפילוסופיה שכתב שני ספרים, עומד להתחתן עם אריאל (מיה פארו) הצעירה ממנו ב-33 שנים, ומכאן מארש החתונה בתחילת הסרט. הסרט נפתח בליאופולד ודיבורים על כלתו אריאל, שמופיעה רק אחרי 18 דקות כשהם מגיעים לביתם של אדריאן ואנדרו. אריאל הכירה בעבר את אנדרו (בין השאר אכלו יחד לובסטרים; אני משער שלא היה מצחיק כמו עם אנני הול), עובדה שמפתיעה את אשתו אדריאן.
מקסוול (טוני רוברטס, שב"אנני הול" כינה את אלן "מקס"), רופא שכתב ספר מדעי, מגיע עם דולסי (ג'ולי הגרטי, "טיסה נעימה" גם כן מ-1980), אחות שעובדת אתו. אנדרו צוחק עליו שהוא עם מישהי צעירה מאוד.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". ג'ולי הגרטי, חוזה פרר.

"קומדיה סקסית של ליל קיץ". ג'ולי הגרטי, חוזה פרר.

טוני רוברטס נפלא בתפקיד מלא עזוז. הסרט החיה לזמן מה את הקריירה הקולנועית של חוזה פרר, שזכה באוסקר על "סרנו דה ברז'רק" (1951) (והיה בעלה לשעבר של רוזמרי קלוני), ולאחר מכן שיחק ב"להיות או לא להיות" (1983) של מל ברוקס וב"חולית" (1984) של דיויד לינץ'.
בין המצאותיו של אנדרו: אופניים מעופפים ופנס קסם. אדריאן ואריאל משתמשות במצלמה (לפניהן צילמו: אנני הול, דורי [שרלוט רמפלינג] ב"אבק כוכבים" ואחרי זה תהיינה חובבות צילום גם ב"כולם אומרים אני אוהב אותך" וב"ויקי כריסטינה ברצלונה"). ומוזכרים: מוצרט, בלזק, פריז, משחקים בייסבול וטניס. שש הדמויות דנות בשאלה האם אהבה ומין באים בהכרח בכפיפה אחת, וההתנגשות בין המדע לעולם הנסתר והלא נודע.

ניקול הולפנסר, עוזרת הפקה בסרט זה (ולגמרי במקרה הבת החורגת של אחד ממפיקי הסרטים של אלן מאז ומעולם), תהיה שוליית העורכת ב"חנה ואחיותיה" (1985). מאז הפכה לתסריטאית-במאית של סרטים עצמאיים, כולל "דיברנו מספיק" עם ג'וליה לואי-דרייפוס, וביימה פרקים של "סקס והעיר הגדולה", "עמוק באדמה", "מחלקת גנים ונוף" ועוד.

 

"זליג" (1983)

"זליג". וודי אלן.

"זליג". וודי אלן.

סרט שני של וודי אלן בסגנון סרט תיעודי אחרי "קח את הכסף וברח" (הסרט הראשון שאלן כתב וביים) אך בניגוד אליו מדובר ברעיון דרמטי-פנטסטי והסרט כאילו נערך מקטעי ארכיון. נעשה שימוש בקטעים אמיתיים אך רוב הסרט מורכב מדברים שאלן צילם וגרמו להם להיראות ישנים. בניגוד לאמצעים הקלים יחסית של היום, בזמנו היו צריכים לפגום פיזית בפילם כדי לקבל את המראה של חומר גלם ישן, שרוט וחבול.

אלן מגלם את לאונרד זליג, זיקית אנושית. הוא סובל מהפרעה נדירה שבה הוא משתנה פיזית בחברת אנשים שונים. צבע עורו משתנה ליד אסייתיים, אינדיאנים ושחורים, הוא משנה גודל ליד שמנים, הוא מאמין שהוא פסיכולוג כשהוא הולך לד"ר יודורה פלשטר (מיה פארו), פסיכיאטרית, הנשואה לעורך דין, שנחושה לפתור את מקור הבעיה של זליג. היא משתמשת בהיפנוזה, דבר שיופיע ב"דני רוז האיש מברודווי", "אליס" ו"קללת אבן העקרב הירוקה".

זליג הוא בנו של מוריס, שחקן יידי (שנישא פעמיים) ושיחק בהפקה של "חלום ליל קיץ". יש לו אחות למחצה רות, ולשם שינוי גם אח. מרטין גייסט, בעלה של רות, ישב בכלא. גם זליג מסתבך עם החוק והוא נאשם ב"פשעים ועבירות קלות" (שם סרט עתידי של אלן), כפי שאומר הקריין.
הסרט עוקב אחר חייו של זליג מסוף שנות ה-20 עד 1932, והוא מוכנס לקטעי ארכיון עם אנשים מפורסמים. זליג היווה השראה לשירים (שירים מקוריים נהדרים ברוח התקופה) וסרט מ-1935 שצולם על סיפורו ומראה יפה איך המציאות משתקפת בסרט הוליוודי. בין העדים המרואיינים בסרט: סול בלו וסוזאן סונטג. ויש קטע נהדר של ריאיון עם אמה של יודורה.

"זליג". וודי אלן, מיה פארו.

"זליג". וודי אלן, מיה פארו.

מעבר לרעיון המקורי והעשייה היוצאת מן הכלל יש בסרט משהו משעמם חרף היותו 79 דקות בלבד, סרטו הקצר ביותר של אלן.

זליג היהודי משחק טניס ובקטע אחד הופך לרב מזוקן, ומוזכרים: "מובי דיק", קול פורטר, משמעות החיים, בייסבול, פרויד (כולל חזרה על בדיחה על קנאת פין מ"אנני הול"), שמירת חוטים (כמו ב"אהבה ומלחמה"), יוג'ין אוניל, סקוט פיצג'רלד שכביכול כתב על זליג, עם קטעי ארכיון רבים של היטלר.
עוד משחקים: ג'ון רותמן ("אבק כוכבים") כפול, בן דוד של יודורה, ממציא וצלם; סטפני פארו (אחות של מיה) כמריל, אחותה הטייסת של יודורה; דברה רש ("שושנת קהיר הסגולה" ותפקידי אורח בסדרות רבות, כולל "כתום הוא השחור החדש", "ספין סיטי", "מיליארדים"); סרטו הראשון של פיטר מקרוֹבּי, שבהמשך גילם תפקידים קטנים ב-6 סרטים נוספים של אלן (שושנת קהיר הסגולה, צללים וערפל, אפרודיטה הגדולה, לפרק את הארי, סלבריטי, נוכלים בגרוש) והופיע בתפקידי אורח בסדרות רבות כמו "חוק וסדר", "אימפריית הפשע" ו"דרדוויל"; הקריין הוא פטריק הורגאן, שלפני כן שיחק בסדרות טלוויזיה, ואחרי זה הופיע רק בסרט "קללת אבן העקרב הירוקה" של אלן.

"זליג". מיה פארו.

"זליג". מיה פארו.

שני השירים בכתוביות הסיום נכתבו בהשראת זליג הזיקית. את הראשון שרה מיי קוויסטל (קולה של בטי בופ המצוירת, והאמא שעולה לשמים ב"רסיסי אדיפוס" של אלן).
הסרט היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: צילום (גורדון ויליס; הסרט היחיד של אלן שהיה מועמד בקטגוריה הזאת) ותלבושות. בשתי הקטגוריות הפסיד ל"פאני ואלכסנדר" של אינגמר ברגמן.

 

"דני רוז האיש מברודווי" (1984)
סרטו השלישי של וודי אלן בשחור-לבן, והשני ברציפות שנקרא על שם הדמות שאלן מגלם. בשנות ה-70 היו בסרטיו מחתרות שפעלו נגד הממשל ("בננות", "ישנוני") וסיפורי אהבה. עם "דני רוז האיש מברודווי" הוא שב למערכת יחסים שנרקמת על רקע אנשים חמושים מסוכנים ומאפיונרים.

"דני רוז האיש מברודווי". מיה פארו, וודי אלן.

"דני רוז האיש מברודווי". מיה פארו, וודי אלן.

הסרט נפתח בשבעה קומיקאים שיושבים סביב שולחן בקרנגי דליקטסן במנהטן (שם, בין השאר, סאלי זייפה אורגזמה ב"כשהארי פגש את סאלי" ב-1989). סנדי בארון (שמגלם דמות באותו שם; לימים חבר של אבא של ג'רי בארבעה פרקים של "סיינפלד") מספר לחבריו -כמספר כל-יודע- את סיפורו של דני רוז (וודי אלן), קומיקאי לשעבר וסוכן אמנים.

"דני רוז האיש מברודווי".

"דני רוז האיש מברודווי".

דני מייצג את הזמר לו קנובה (ניק אפולו פורטה, שכתב והלחין את שני השירים שהוא שר בסרט), שמנסה לעשות קאמבק. לו נשוי בשנית ומנהל רומן עם טינה (מיה פארו), שמופיעה לראשונה אחרי 18 דקות. יש פלאשבקים קצרים בסיפור על דני ורוב הסרט מתרחש במהלך יום אחד.
לו מבקש מדני להביא את טינה להופעה חשובה שלו. טינה היא אלמנה שבעלה היה מאפיונר. פארו מדהימה ומוכיחה את כישרונה הרב ואת הרב-גוניות שלה. התפקיד שלה ללא ספק שימש השראה למישל פייפר ב"נשואה למאפיה" (1988).

כמו דמויות קודמות של אלן, דני נהג גרוע (זה תמיד מצחיק) ומוזכרים: בוב הופ, דני קיי, פרנק סינטרה, פיקאסו. גבר שאוהב את טינה מאיים להתאבד אם תפסיק להיפגש אתו, יש מופע היפנוזה שכושל, מגדת עתידות, לדני יש רב ועולה השאלה של אמונה באלוהים. לדני יש כיב קיבה והוא סובל מהפלגה על ההדסון. עם זאת, דני הוא דמות קצת שונה מהרגיל אצל אלן. יש בו חלקלקות לשונית של סוכן/מאכר שלא ראינו לפני כן; הוא לא מצליח בעבודה שלו וטינה כל הזמן אומרת לו שהוא צריך להיות יותר גבר, יותר חזק, לעמוד על שלו.

"דני רוז האיש מברודווי". וודי אלן.

"דני רוז האיש מברודווי". וודי אלן.

כמו סרטים רבים של אלן הסרט עוסק בחשיבות הגורל וצירופי מקרים בחיים. הסרט נוגע ללב, מצחיק וחכם, וכולל קטע מעולה של מרדף במחסן ענק. אני מבין למה אלן בחר לצלם את "מנהטן" ו"אבק כוכבים" בשחור-לבן, פה זה פחות מובן לי. בתפקידים קטנים: מילטון ברל והאוורד קוסל (בתפקיד עצמם) ומייקל באדלוקו (לימים בסדרה "הפרקליטים").
הסרט הנהדר, בן 84 דקות בלבד, היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: במאי ותסריט.

 

"שושנת קהיר הסגולה" (1985)
סרט מושלם, ויוצרו וודי אלן אינו מופיע בו. זהו הסרט השני של אלן (אחרי "רגשות") שהוא אינו משחק בו.

"שושנת קהיר הסגולה". מיה פארו, ג'ף דניאלס.

"שושנת קהיר הסגולה". מיה פארו, ג'ף דניאלס

"שושנת קהיר הסגולה" מתרחש ב-1935 בניו ג'רזי, כשסימני השפל הכלכלי עדיין ניכרים. ססיליה (מיה פארו מדהימה במיוחד; לא יכולה להיות דמות שונה יותר מטינה ב"דני רוז האיש מברודווי"), מלצרית בדיינר (גם אחותה של פארו במציאות, סטפני פארו, עובדת שם), נשואה לבעל מובטל שתיין וחובב הימורים שבוגד בה ומכה אותה (דני איילו, "ימי הרדיו", "מוכת ירח"). היא מוצאת מפלט ונחמה מחיי היום-יום במפורסמים ובסרטים. היא יודעת מי נשוי למי ומי יצא עם מי ומרבה ללכת לבית הקולנוע. אחד הסרטים האהובים עליה הוא "שושנת קהיר הסגולה", שבו מככב גיל שפרד כאריכאולוג טום בקסטר (ג'ף דניאלס, "תנאים של חיבה", הסדרה "חדר החדשות").

בימים של המשבר הכלכלי, שפרץ שנתיים אחרי שהקול הפך את הראינוע לקולנוע ולפני שהטלוויזיה נכנסה לכל בית, כרטיסי הסרטים היו זולים יחסית ושימשו בריחה אמיתית לאנשים. הסרט שססיליה מרבה ללכת לצפות בו ומוצאת בו מפלט, "שושנת קהיר הסגולה", עוסק באנשי החברה הגבוהה בניו יורק שחיים בדירות מפוארות, אנשים עם משרתים ששותים קוקטיילים ושמפניה במועדוני לילה מפורסמים, חכמים ושנונים, שטסים למקומות אקזוטיים ברחבי העולם. בשנים אלו החל שיתוף הפעולה של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, הופקו הקומדיות "האיש הרזה" ו"אישי הטוב גודפרי".

"שושנת קהיר הסגולה". ג'ף דניאלס, מיה פארו.

"שושנת קהיר הסגולה". ג'ף דניאלס, מיה פארו

במהלך אחת ההקרנות יוצא טום מהסרט השחור-לבן אל אולם הקולנוע כדי לפגוש את הצופה המתמידה ססיליה. יחד הם בורחים מן האולם שקמה בו מהומה, כצפוי. הסרט ממשיך לרוץ בלעדיו והשחקן גיל שפרד מוזעק לניו ג'רזי כדי לעשות משהו בזמן שססיליה וטום מסתובבים בעיר. ססיליה מעריצה של גיל ומכירה את כל הסרטים שלו.

בסרט בן ה-82 דקות בלבד יש כל כך הרבה. הוא עוסק בקסם של הקולנוע, אהבה לסרטים, עם עוד תפקיד אדיר של פארו ושונה לגמרי מהקודמים. היא נוגעת ללב, חלשה וחזקה, מוקסמת ומקסימה.
שעה לתוך הסרט טום לוקח את ססיליה לתוך עולמו.
אפשר להביא המון ציטוטים מוצלחים מהסרט שנוגע בעולם האמיתי לעומת הבדיון, מציאות מול סרט, שבו כל אחד חושב שהוא הדמות הראשית (התגובה שלו כשהם מתנשקים!). אסתפק באחד.
גיל (השחקן שמגלם את טום): ?Where’s Tom [איפה טום?]
ססיליה (פארו): ?Why [למה אתה שואל?]
גיל: .Well, he’s my character. I created him [הוא דמות שלי, אני יצרתי אותו.]
ססיליה: ?Didn’t the man who wrote the movie do that [לא האיש שכתב את הסרט?]

"שושנת קהיר הסגולה". מיה פארו.

"שושנת קהיר הסגולה". מיה פארו

מגדת עתידות ניבאה לטום שהוא יתאהב בניו יורק ועולה שאלת קיומו של אלוהים. טום מוצא מפלט בפארק שעשועים מוזנח ואמה (דיאן ויסט בסרטה הראשון של אלן), זונה שעוברת סמוך למקום, מזמינה אותו לבית הבושת שבו היא עובדת. אלה לא הזונה ובית הבושת האחרונים בסרטים של אלן. גם פארקי שעשועים קוסמים לאלן.

השחקנים בסרט השחור-לבן "שושנת קהיר הסגולה" כוללים את ג'ון ווד, דברה רש, אדוורד הרמן (שרוב הקריירה גילם תפקידים של עשירים בקולנוע ובטלוויזיה, כולל ב"בנות גילמור") ואת ואן ג'ונסון, שכיכב בסרטים בשנות ה-40 וה-50, ביניהם "המרד על הקיין" (1954) המוצלח, שבו שיחקו גם חוזה פרר ("קומדיה סקסית של ליל קיץ") ואי-ג'י מרשל ("רגשות"). ועוד משחקים: מייקל טאקר ("פרקליטי אל-איי", "ימי הרדיו") כסוכן של גיל, וגלן הדלי ("נוכלים עם סגנון") בבית הבושת.

"שושנת קהיר הסגולה". דני איילו, מיה פארו.

"שושנת קהיר הסגולה". דני איילו, מיה פארו

זהו אחד הסרטים הטובים ביותר של אלן עם אחד הסופים המוצלחים ביותר שלו.
הוא נפתח ונגמר עם השיר המעולה Cheek to Cheek, אחד השירים הכי יפים מסרט אי פעם. הוא לקוח מתוך "כובע צילינדר" בכיכובם של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס.
קטע הסיום המשגע לבדו היה צריך לזכות את פארו לפחות במועמדות לאוסקר, אך הסרט לא זכה בכלל לתשומת הלב הראויה והיה מועמד רק לתסריט (הפסיד ל"העד").

 

"חנה ואחיותיה" (1986)

"חנה ואחיותיה". דיאן ווייסט, ברברה הרשי, מיה פארו.

"חנה ואחיותיה". דיאן ווייסט, ברברה הרשי, מיה פארו.

מיה פארו, ברברה הרשי ודיאן ויסט כחנה ושתי אחיותיה בסרט ניו יורקי מאוד אחרי חמישה סרטים של וודי אלן שלא התרחשו במנהטן, ארבעה תקופתיים (קומדיה סקסית של ליל קיץ, זליג, דני רוז האיש מברודווי, שושנת קהיר הסגולה) וסרט נוסטלגי (אבק כוכבים).

"חנה ואחיותיה" מתחיל בחג ההודיה ונגמר בחג שנתיים לאחר מכן. הוא נפתח עם קריינות של מחשבותיו של אליוט (מייקל קיין) על לי (ברברה הרשי), אלכוהוליסטית לשעבר, אחות של אשתו חנה (מיה פארו), שהיא אשתו לשעבר של מיקי (וודי אלן), שאחרי זה מתחיל לצאת עם אחותן הולי (דיאן ויסט, בשני מתוך חמישה סרטים של אלן), שהיא וחברתה אפריל (קארי פישר) מכרכרות סביב/מתחרות על לבו של האדריכל דיויד (סם ווטרסטון, גם ב"רגשות" וב"פשעים ועבירות קלות") הנשוי לסכיזופרנית ואב לילדה.
בהמשך שומעים את המחשבות של לי, הולי, מיקי וחנה.

אליוט ממליץ ללי על תקליטים וספרים שהוא אוהב והיא מזכירה באיזשהו שלב את מחלת האיידס (אזכור ראשון בסרט של אלן). לי גרה בדירה עם ספרייה משגעת והצייר המיוסר פרדריק (מקס פון סידוב, שכיכב בסרטים רבים של אינגמר ברגמן שאלן מעריץ; הפרש הגילים בינו לבין הרשי במציאות: 19 שנה), שהיה מורה שלה. היא יצאה בעבר עם דאג, פרופסור לספרות שלה.

"חנה ואחיותיה". קארי פישר, דיאן ווייסט, סאם ווטרסטון.

"חנה ואחיותיה". קארי פישר, דיאן ויסט, סאם ווטרסטון

הולי הגרושה, שאומרת שהיתה בדיכאון, שואפת להיות שחקנית ובינתיים מתכוונת להקים חברת הסעדה.
חנה שיחקה בעבר בהצגה "בית הבובות" של איבסן, כמו אמה. אמן של חנה ואחיותיה (מורין אוסאליבן, אמה של פארו במציאות, ששיחקה את ג'יין לטרזן של ג'וני וייסמילר בשנות ה-30) היתה שחקנית, פלרטטנית ואלכוהוליסטית. היא שרה עם בעלה את השיר (Bewitched (Bothered and Bewildered שאת המוזיקה שלו שומעים שוב ושוב בהמשך.

"חנה ואחיותיה".

"חנה ואחיותיה".

למיקי ולחנה יש בנים תאומים וליום הולדתם מיקי מביא להם כפפת בייסבול וכדור פוטבול (ב"מנהטן" הוא שואל את אשתו לשעבר אם בנם וילי משחק בייסבול). לחנה יש ארבעה ילדים והיא רוצה עוד מבעלה הנוכחי.
יש פלאשבק לתקופה שבה מיקי וחנה היו נשואים. שותפו לשעבר נורמן (טוני רוברטס, "אנני הול") עבר לקליפורניה והוא מפיק מצליח בטלוויזיה שם.
מיקי ההיפוכונדר, שהלך לטיפול פסיכולוגי ואומר שהוא בדיכאון, עובד בתכנית מערכונים בטלוויזיה. הוא קם באמצע הלילה, מודאג מבריאותו וגר בדירה עם מדרגות לולייניות (גם ב"מנהטן"). הוא מדבר אל אלוהים ועל אמונה באלוהים ויש לו כיב קיבה.

"חנה ואחיותיה". וודי אלן, מיה פארו.

"חנה ואחיותיה". וודי אלן, מיה פארו

אחרי 76 דקות: שלוש האחיות נפגשות יחד לראשונה מאז קטע הפתיחה. הן יושבות במסעדה והמצלמה מקיפה אותן, מאחורי גבן, כשלא תמיד רואים את מי שמדברת. צורת הצילום הזאת תחזור בסרטים נוספים של אלן.

גם פה יש קטע חושך גמור קצר, ובו חנה מדברת עם אליוט במיטה ואז הוא מדליק את האור.
המשורר שאליוט מצטט הוא אי-אי קאמינגס (e.e. cummings) שמניותיו ומכירות ספריו עלו בעקבות ציטוט שירו המקסים בלוויה ב"ארבע חתונות ולוויה אחת" (1994). ומוזכרים: קול פורטר, פרויד, ניטשה, סוקרטס, משפטי נירנברג, הגסטפו, נאצים, אושוויץ (ארבעת האחרונים מדמויות שונות בהזדמנויות שונות), מחשבות אובדניות, Duck Soup מ-1933 של האחים מרקס מוקרן בבית קולנוע. רואים את "האדם החושב" של רודן שמוצב באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, את ההורים של מיקי ומתייחסים ליהדותו. את אמו מגלמת הלן מילר, שישבה בבית הקולנוע ב"שושנת קהיר הסגולה" ותופיע ב"ימי הרדיו". אלו שלושה מארבעת הסרטים שבהם הופיעה בחייה.

"חנה ואחיותיה". וודי אלן.

"חנה ואחיותיה". וודי אלן, ג'ולי קבנר

בתפקידים קטנים גם: ריצ'רד ג'נקינס (שהופיע רק בסרט "סילברדו" לפני כן; ומאז: "המכשפות מאיסטוויק", "צורת המים") כאחד מרופאיו של מיקי; ג'ואנה גליסון (סרטה הראשון) שהיא ובעלה נורמן -שכל אחד מהם הולך לטיפול פסיכולוגי- בילו עם חנה ומיקי בפריז; איירה וילר; בנו שמידט (נשיא אוניברסיטת ייל) כרופא; עובדים עם מיקי בתכנית המערכונים: ג'וליה לואי-דרייפוס ("סיינפלד", "ויפ" וגם "לפרק את הארי" אחרי 11 שנה), ג'ון טורטורו (שכותב מערכון על אש"ף), ג'יי-טי וולש, לואיס בלאק, כריסטיאן קלמנס וג'ולי קבנר ("רודה" וקולה של מארג' סימפסון) שתחזור להופיע בסרטים נוספים של אלן.

פרדריק (פון סידוב) ללי (הרשי): .You’re turning all red [את כולך מאדימה.]
חנה (פארו) ללי: .You look pale [את נראית חיוורת.]

הולי כותבת מחזה על שלוש אחיות וחנה נפגעת מאיך שהיא מוצגת בו. הולי נותנת למיקי לקרוא את המחזה הבא שלה, שהיא אומרת שיכול להתאים לטלוויזיה. כמו ב"אנני הול" באים לידי ביטוי ה"תיקונים" שעושים בתסריט כדי לשנות את מה שמפריע לנו במציאות, השינויים שעושים בעיבוד החיים לתסריט.
המוזיקה המלווה העיקרית היא חלק משיר בעל מילים, שהשירה בו מתחילה אחרי ב-1:15.

לאורך הסרט יש 16 כתוביות שמופיעות בכתב לבן על גבי מסך שחור:
אלוהים, כמה היא יפה. .God, she’s beautiful
המחשבות של אליוט על גיסתו לי.
נהנינו כל כך. .We all had a terrific time
ההיפוכונדר. .The Hypochondriac
זהו מיקי, כמובן.
חברת ההסעדה "סטניסלבסקי" בפעולה. The Stanislavski Catering Company in action
הולי ואפריל, השואפות להיות שחקניות, במטבח של אירוע שלהן.
"…לאף אחד, אפילו לא הגשם, אין ידיים כה קטנות." ".nobody, not even the rain, has such small hands…"
ציטוט מתוך שיר של א-אי קאמינגס, שכמו את שמו כתב ללא אותיות גדולות בתחילת השורות.
חרדתו של האדם בחדר הבדיקה .The anxiety of the man in the booth
חזרה למיקי ההיפוכונדר.
דאסטי קנה בית ענק בסאות'המפטון. .Dusty just bought this huge house in Southampton
דאסטי (דניאל שטרן, "דיינר", "שכחו אותי בבית") מצליח לעורר את חמתו של פרדריק.
המצולות. .The Abyss
ושוב מיקי.
"הביטחון היחיד הידוע לאדם הוא שהחיים הם חסרי משמעות" -טולסטוי. “The only absolute knowledge attainable by man is that life is meaningless.” -Tolstoy
בשעות אחר הצהריים. .Afternoons
מבחן הבד. .The audition
הולי על במה.
הזינוק הגדול. .The big leap
קיץ בניו יורק. .Summer in New York
צינת סתיו. .Autumn chill
איזה מזל שנתקלתי בך. .Lucky I ran into you
הולי ומיקי נתקלים זה בזה ברחוב, היא רוצה שיקרא משהו שכתבה.
אחרי שנה. .One year later
וקופצים לקטע האחרון של הסרט, התכנסות משפחתית לארוחת חג ההודיה.
107 דקות, סרטו הראשון מעל 100 דקות.
הסרט מסתיים בנשיקה! והוא סרטו השני הכי מצליח של אלן בארה"ב אי פעם, אחרי "חצות בפריז" (2011), כלומר החזיק בתואר המצליח ביותר במשך 25 שנה. הוא היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר, יותר מכל סרט של אלן עד אז ("קליעים מעל ברודווי" מ-1994 ישווה את השיא הזה): סרט, במאי, שחקן משנה (מייקל קיין שזכה ולא נכח בטקס), שחקנית משנה (דיאן ויסט שזכתה), תסריט (פעם שנייה שאלן זכה על תסריט), עריכה (סרטו היחיד שהיה מועמד בקטגוריה הזאת) ועיצוב אמנותי. מייקל קיין הוא השחקן (הגבר) היחיד שזכה באוסקר על סרט של אלן, כל השאר שזכו במשחק על סרטיו היו נשים.

 

"ימי הרדיו" (1987)
הסרט האחרון של וודי אלן שמשלב דרמה וקומדיה בצורה כזאת. אחרי זה נטה יותר לדרמה, וגם הקומדיות היו יותר מושרשות במציאות ומעודנות יותר.

"ימי הרדיו".

"ימי הרדיו".

כתוביות הפתיחה בסרט מופיעות על רקע "מעוף הדבורה" של ניקולאי רימסקי-קורסקוב, אחד מ-43 שירים תקופתיים שמלווים את הסרט. סת' גרין (לימים אוז ב"באפי") בתפקיד הראשי של בן ה-11, בן דמותו של אלן (ג'ינג'י, משקפיים), שנקרא ג'ו (קיצור של ג'וזף או סתם כינוי).

"ימי הרדיו".

"ימי הרדיו". עומד ליד המיקרופון בלבן: ויליאם אייץ'. מייסי, ומיה פארו שלישית משמאל

לראשונה אלן מקריין את הסרט מבלי להופיע בו ומתחיל עם "פעם אחת לפני שנים רבות…". זהו מבט נוסטלגי לימים שבהם כולם התאספו סביב הרדיו ולכל אחד היו תכניות קבועות שלא החמיץ. אוסף זכרונות ואנקדוטות עם סיפורי רדיו מפורסמים (דרמטיים וקומיים).

תשעה בני משפחה מורחבת ענייה גרים בבית אחד ברוקאווי (Rockaway) בקווינס, ניו יורק: ג'ו, הוריו, שתי האחיות של אמו (בִּי הרווקה וסיל), בעלה של סיל ובתם, וסבא וסבתא. האווירה והרדיו מזכירים את "יומן חוף ברייטון" של ניל סיימון, מחזה מ-83' וסרט מ-87' שגם בו משפחה יהודית מורחבת וענייה גרה תחת קורת גג אחת בניו יורק ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשלרדיו חלק משמעותי בחייה.

"ימי הרדיו".

"ימי הרדיו". דיאן ויסט, סת' גרין

ג'ולי קבנר ("חנה ואחיותיה", "רסיסי אדיפוס") ומייקל טאקר ("שושנת קהיר הסגולה", "פרקליטי אל-איי") מגלמים את הוריו של ג'ו שרבים על כל דבר (כמו ההורים שלו ב"אנני הול"), דיאן ויסט כדודה בִּי (תפקיד שנכתב בשבילה).
במקביל לסיפור המשפחה אנחנו שומעים על סאלי (מיה פארו בתפקיד נפלא נוסף!) וכיצד הפכה לכוכבת רדיו. סאלי ניהלה רומן עם גבר נשוי, אושיית רדיו כלשהי ומתחילה כמוכרת סיגריות במועדון לילה, בהמשך היא עובדת במלון שמאפיונר מנהל. היא מופיעה לראשונה אחרי 19 דקות וגלגולה הראשוני יתפתח לדמות של ג'ניפר טילי ב"קליעים מעל ברודווי" (1994).

"ימי הרדיו".

"ימי הרדיו". מיה פארו, דני איילו

מוזכרים: יום כיפור, אמונה באלוהים, צ'כוב, היטלר ונאצים, קול פורטר, ורואים בקולנוע את "סיפור פילדלפיה" (הפעם בזמן אמת, 1940).

עוד משתתפים בתפקידים קטנים: ג'ף דניאלס ("שושנת קהיר הסגולה") כביף בקסטר, שחקן בתסכית רדיו; וואלס שון (סרט שני מתוך חמישה של אלן, ו"הנסיכה הקסומה") כשחקן בתסכית; דני איילו כרוצח שכיר; טוני רוברטס ("אנני הול", "אבק כוכבים", "קומדיה סקסית של ליל קיץ", "חנה ואחיותיה", וזו הופעתו האחרונה בסרט של אלן) כמנחה שעשועון רדיו; מרסדס רוהל (בעתיד "נשואה למאפיה" ו"פישר קינג") כאשת פרסום בחדר בקרה ברדיו; ויליאם אייץ'. מייסי ("פארגו", "חסרי בושה") ניצב באולפן רדיו; לארי דיויד ("סיינפלד", "תרגיע"). ודיאן קיטון בתפקיד אורח בקטע אחד שבו היא שרה במועדון לילה.

"ימי הרדיו".

"ימי הרדיו". דיאן קיטון

הסרט המקסים בן 88 הדקות, שנגמר בערב הסילבסטר 1944, הוקרן בארה"ב בינואר 1987 והיה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: תסריט ועיצוב אמנותי. שנה רביעית ברציפות שאלן היה מועמד לאוסקר לתסריט.
"ספטמבר", סרטו הבא של אלן, הוקרן בארה"ב בסוף אותה שנה.

 

"ספטמבר" (1987)
סרט דרמה שוודי אלן צילם את כולו מחדש כי לא היה מרוצה מהגרסה הראשונה. הוא לא משחק בסרט.
"ספטמבר" מתרחש כולו בבית בוורמונט שבו שוהים שלושה גברים ושלוש נשים שבוע לפני הלייבור דיי, כלומר בסוף אוגוסט, ואותם מגלמים מיה פארו, דיאן ויסט (סרט רביעי ברציפות של אלן), סם ווטרסטון ("חנה ואחיותיה"; בהמשך בסדרות "חוק וסדר", "גרייס ופרנקי"), דנהולם אליוט ("זכרונות אהבה מפירנצה", "שודדי התיבה האבודה"), איילין סטרץ' (שחקנית ותיקה, גם בתאטרון; בהמשך "נוכלים בגרוש" של אלן מ-2001 ואמא של ג'ק ב"רוק 30") וג'ק וורדן ("שנים עשר המושבעים", "להיות שם"; בראשון משלושה סרטים של אלן). יש עוד שלוש דמויות של מתווכת דירות וזוג שבא לראות את הבית שעומד למכירה.

"ספטמבר". מיה פארו, דיאן ווייסט.

"ספטמבר". מיה פארו, דיאן ויסט

הסרט מתחיל בצילום של פנים הבית (כמו ב"רגשות"). האוורד (דנהולם אליוט), מורה לצרפתית אלמן, מאוהב בליין. ליין (מיה פארו) המדוכאת, שניסתה להתאבד בעבר, ניהלה רומן עם גבר נשוי ובגיל 14 ירתה במאהב המאפיונר של אמה, מתלבטת אם לחזור לצילום או לכתיבה ורוצה ילד. היא מאוהבת בפיטר (סם ווטרסטון), סופר שמתפרנס מעבודה בפרסום, שממליץ לסטפני על תקליטים ומאוהב בה. סטפני (דיאן ויסט), חברתה הטובה של ליין, נשואה ואם שבאה לביקור מפילדלפיה.

"ספטמבר". דנהולם אליוט, מיה פארו.

"ספטמבר". דנהולם אליוט, מיה פארו

דיאן (איילין סטרץ'), אמה של ליין, שסובלת מכיב קיבה, רוצה שפיטר יכתוב את הביוגרפיה שלה. היא שתיינית והיתה שחקנית, בדיוק כמו אמא של "חנה ואחיותיה" ובהמשך גם ב"אליס", "כל דבר אחר" ו"נקודת מפגש". מוזכרים: פריז ואקירה קורוסוואה.

יש כאן שימוש נדיר של אלן ב-fade to black אטי (כמו פנסי במה שדועכים בין תמונות בהצגה). בזמן הפסקת חשמל יש חושך גמור מלבד הבזק רגעי של ברק; שוב ושוב הרעם נשמע באותו זמן עם הופעת הברק. הבעיה לא בהתרחשות, בדמוית או במשחק בסרט התאטרלי הזה (שאורכו 83 דקות בלבד) -הכולל התמוטטות/התפרצות של דמות עם חשיפת סוד מהעבר- אלא בקצב המזדחל של הדיאלוגים בין כל שתי דמויות.

 

"אשה אחרת" (1988)
סרט תאטרלי שני ברציפות של אלן, והפעם השלישית ברציפות שהוא לא מופיע בסרט (ב"ימי הרדיו" רק שומעים את קולו). ג'נה רולנדס ("אשה תחת השפעה", "היומן") בתפקיד הראשי ולצדה מיה פארו ומרתה פלימפטון הצעירה.

"אשה אחרת". ג'נה רולנדס.

"אשה אחרת". ג'נה רולנדס

בכמעט דקתיים לפני כתוביות הפתיחה מריאן (רולנדס) מסבירה בקריינות את נקודת הפתיחה של הסרט. מריאן בת ה-50 לקחה הפסקה מהוראה -היא מלמדת פילוסופיה במכללה לנשים- כדי לכתוב ספר. היא נאלצת לצאת מהבית כדי לעשות זאת, בגלל רעשי שיפוצים בדירה השכנה, ושוכרת דירה כדי לכתוב בה. מריאן, שציירה בעבר, עומדת לחגוג יום נישואים עם בעלה קן (איאן הולם), קרדיולוג חובב אופרה. אלו הנישואים השניים של שניהם; הוא בגד עם מריאן באשתו הראשונה קאת'י. לורה (מרתה פלימפטון, "הגוניס"), בתו של קן מנישואיו הראשונים, אוהבת את מריאן.

דרך פתח אוורור בדירה, שבה היא אמורה לכתוב, מריאן יכולה לשמוע מטופלים של הפסיכולוג בדירה השכנה. ברעיון הזה אלן ישתמש באחד הסיפורים ב"כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996). אחת המטופלים היא הופ (מיה פארו, שהיתה באמת בהיריון מתקדם במהלך הצילומים), ששוקלת להתאבד.
כולם לובשים גוונים של אפור וחום (אף לא כחול אחד) ואפילו הקירות בכל מקום לא לבנים אלא בגוונים של קרם.

"אשה אחרת". איאן הולם, סנדי דניס.

"אשה אחרת". איאן הולם, סנדי דניס

דבריה של הופ גורמים למריאן לבחון את חייה, לתהות, להטיל ספק בהחלטותיה ובפעולותיה, ולחשוב על הזדמנויות שפספסה (מעולם לא היו לה ילדים משלה, למשל). היא יוצאת למסע די תאטרלי, שמזכיר גם את "אבק כוכבים", אל עברה. מריאן (העכשווית) משוחחת עם אחיה ובעלה הראשון בפלאשבק.
בפלאשבק לאירוע שקרה שבוע לפני נישואיה לקן: היא הולכת עם לארי (ג'ין הקמן) בסנטרל פארק כשגשם עז גורם להם לברוח למעבר מתחת לגשר בפארק והם מתנשקים. זאת לא הפעם הראשונה או האחרונה שזה קורה בסרט של אלן. לארי, חבר של קן, נפגש לפעמים עם מריאן והוא לא רוצה שתתחתן עם קן. לארי, סופר וכותב לכתבי עת, נשוי למישהי שגם כותבת.

שוב בא לידי ביטוי האופן שבו מעבדים את המציאות ליצירה ספרותית. ומוזכרים: המשורר רילקה והשורה האחרונה בשירו Torso of an Archaic Apollo (שם קליט, אתם מוכרחים להודות): .You must change your life [עליך לשנות את חייך.] שורה שתחזור ב"לרומא באהבה" (2012). זהו הסרט השני ברציפות של אלן שבו מזכירים ויג'י בורד (Ouija Board), משחק לוח שבו מדברים כביכול עם המתים.

"אשה אחרת". ג'ין הקמן, ג'נה רולנדס.

"אשה אחרת". ג'ין הקמן, ג'נה רולנדס

שחקנים נוספים בסרט: בליית' דאנר מגלמת את לידיה, חברה של מריאן וקן. היא שיחקה את האמא ב"יומן חוף ברייטון" שהזכרתי בסקירה על "ימי הרדיו", (היא אמה של גוונת' פאלטרו במציאות), ותופיע בשני סרטים נוספים של אלן; האריס יולן כפול, אח של מריאן; פרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה", שב"מנהטן", סרטה הראשון אי פעם, היה לה תפקידון ו"פשעים ועבירות קלות" יהיה סרטה השלישי והאחרון עם אלן) כלין, אשתו של פול שלדבריה מעריץ ושונא את מריאן; ג'ון האוסמן (שזכה באוסקר על "המרוץ אחר הגלימה" מ-73') כאביה האלמן של מריאן. בסלון ביתו קירות אדומים בדומה לבית ב"זעקות ולחישות" של ברגמן, שניקווסט צילם; דיויד אוגדן סטיירס (הסדרה "מאש" ובהמשך בארבעה סרטים נוספים של אלן) כאביה הצעיר; סנדי דניס (שזכתה באוסקר על "מי מפחד מווירג'יניה וולף" מ-66') כקלייר, חברת ילדות של מריאן, שחקנית, שבה היא נתקלת במקרה ברחוב; בטי באקלי כקאת'י, אשתו הראשונה של קן; ופיליפ בוסקו כסם, בעלה הראשון של מריאן, שמת (אולי התאבד) 15 שנה אחרי הגירושים שלהם.

היצירה ששומעים לכל אורך הסרט בן 81 הדקות בלבד היא Gymnopedie No. 1 של אריק סאטי.

 

"רסיסי אדיפוס" (1989)
שלושה במאים מיתולוגיים נרתמו לצלם סרטים קצרים לסרט "סיפורי ניו יורק". אחרי סרטיהם של מרטין סקורסיזה ופרנסיס פורד קופולה מגיע החלק השלישי והאחרון של וודי אלן. כמו ב"שושנת קהיר הסגולה" הוא משתמש באלמנט של פנטזיה. השם במקור, Oedipus Wrecks, הוא משחק מילים על שם המחזה של סופוקלס Oedipus Rex ("רקס" זה "מלך" בלטינית).

"סיפורי ניו יורק". מיה פארו, וודי אלן.

"סיפורי ניו יורק". מיה פארו, וודי אלן

הסרט בן 93 הדקות מתחיל בעורך הדין הגרוש שלדון (וודי אלן) שמספר לפסיכולוג שלו על חלום שבו אמו מתה. ליסה (מיה פארו), ארסותה של שלדון, עובדת במשרד פרסום ויש לה שלושה ילדים מנישואים קודמים. אחותה גרה בוורמונט (שם הבית ב"ספטמבר").
שלדון, אמו סיידי, ליסה וילדיה הולכים למופע קסמים ואמו נבחרת לעלות לבמה ולהשתתף בקסם שבסופו היא נעלמת ולא חוזרת. אחרי היעדרות שעושה רק טוב לשלדון היא שבה וצצה בגודל ענק בשמי מנהטן ומדברת עם אנשים, בעיקר על שלדון. הוא שוכר בלש פרטי (פול הרמן, היחיד שמופיע בשלושת "סיפורי ניו יורק", וגם מופיע ב"שושנת קהיר הסגולה", "ימי הרדיו", "קליעים מעל ברודווי" ובסרטים של קופולה וסקורסיזה) ואחרי 26 דקות הולך למדיום (ג'ולי קבנר, האמא ב"ימי הרדיו") שרצתה להיות שחקנית. הם מבלים הרבה יחד בניסיון לפתור את הבעיה של אמו ולהורידה חזרה לקרקע.

לדודה של שלדון קוראים סיל, כשם דודתו ב"ימי הרדיו". הוא יורד על קליפורניה, אומר שהוא רוצה להתאבד, ועולה השאלה של מדע מול הלא-נודע (כמו ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ"). שומעים את Sing, Sing, Sing של בני גודמן, עם התופים הנהדרים שמקדימים את כלי הנשיפה הנפלאים והמאיימים ואז כולם יחד מצטרפים למוזיקת סווינג סוחפת ושמחה. הקטע הופיע ב"ימי הרדיו" ויופיע ב"תעלומת רצח במנהטן".

את אמו שעולה לשמים מגלמת מיי קוויסטל, שידועה יותר כקולה של בטי בופ ואוליב אויל המצוירות, ושרה את אחד השירים המקוריים ב"זליג".
איירה וילר מגלם את בייטס במשרד עורכי הדין, סרטו הרביעי מתוך עשרה של אלן. לארי דיויד ("סיינפלד", "תרגיע") בקטע אחד כמנהל האולם שבו מופיע הקוסם. ובתפקיד עצמו: אד קוץ', ראש עיירית ניו יורק דאז.

סרט חמוד, קטן, עם רעיון חביב, ביצוע מוצלח ובסוף הוא ופארו לא יחד.
"סיפורי ניו יורק" הוקרן בארה"ב במרץ ו"פשעים ועבירות קלות" באוקטובר של אותה שנה.

"פשעים ועבירות קלות" (1989)
דרמה עם שם טוב מאוד (באותה מידה הסרט היה יכול להיקרא "אחים"), שממנו אפשר להבין שוודי אלן חוזר לעסוק בנושא שהוא אוהב. בניגוד למקובל בסרטים ובסדרות אמריקאיים, אולי מתוך האמונה הנוצרית ו"החטא ועונשו" (שבמקור נקרא "הפשע והעונש"), שבהם האמת יוצאת לאור והפושע לא יכול להתחמק מההשלכות של מעשיו, אלן נמשך לרצח ויכולתו של מישהו לצאת נשכר ממנו, להרוויח ולא לשלם מחיר שלילי על מעשיו.

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, מרטין לנדאו.

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, מרטין לנדאו

מזה שנתיים שד"ר ג'ודה [יהודה] רוזנטל (מרטין לנדאו), רופא עיניים עשיר, בוגד באשתו מרים (קלייר בלום) עם דולורס (אנג'ליקה יוסטון), דיילת שצעירה ממנו ב-23 שנה, שמתחילה לבוא אליו בדרישות שלא מתאימות לו. היא מתקשרת אליו הביתה ומנתקת (גם מייקל קיין עשה זאת ב"חנה ואחיותיה"). היא דוחקת אותו לפינה. ג'ודה פונה לאחיו ג'ק (ג'רי אורבך, "חוק וסדר") כי יש לו קשרים עם העולם התחתון.

"פשעים ועבירות קלות". ג'רי אורבך, מרטין לנדאו.

"פשעים ועבירות קלות". ג'רי אורבך, מרטין לנדאו

במקביל קליף סטרן (וודי אלן), שבעבר ערך יומני חדשות, עובד על סרט תיעודי על לואיס לוי, פרופסור לפילוסופיה. אשתו ונדי (ג'ואנה גליסון, "חנה ואחיותיה") מלמדת שירה (של משוררים) ויש להם בעיות בנישואים. אחיה המיליונר לסטר (אלן אלדה), מפיק קומדיות לטלוויזיה שקליף לא מעריך, מגייס את קליף כטובה לאחותו כדי שיביים עליו סרט תיעודי לטלוויזיה.
הרב בן (סם ווטרסטון), גיסו של לסטר, הוא מטופל ותיק של ד"ר רוזנטל שמתוודה בפניו על המאהבת שלו. בסוף הסרט נפגשות רוב הדמויות בחתונה של הבת של בן.

"פשעים ועבירות קלות". מיה פארו, וודי אלן.

"פשעים ועבירות קלות". מיה פארו, וודי אלן

בדקה ה-24 רואים לראשונה את האלי ריד (מיה פארו), מפיקה של סדרת הפרופילים הטלוויזיונית שבו ישובץ הסרט על לסטר שקליף מצלם. בעלה לשעבר של האלי הוא אדריכל שבגד בה עם חברה שלה. היא משתמשת בטלפון נייד(!) -הראשון בסרט של אלן- אך רק לצורכי עבודה. אחרי זה כשמחפשים אותה מתקשרים אליה לטלפון קווי.
קליף הולך עם האלי ועם אחייניתו ג'ני (כשתהיה גדולה תיראה כמו אנני הול) לסרטים ישנים שהקטעים שרואים מתוכם מתקשרים ישירות מאוד עם מה שקורה בסרט.
כשהאלי מודיעה לקליף שהיא נוסעת ללונדון למספר חודשים דומה תגובתו לזו כשטרייסי מספרת לו שהיא עומדת לטוס לאותו יעד בסוף "מנהטן".

"פשעים ועבירות קלות". מרטין לנדאו, אנג'ליקה יוסטון.

"פשעים ועבירות קלות". מרטין לנדאו, אנג'ליקה יוסטון

מוזכרים: פריז, מוצרט, יהדות, אלוהים, איום בהתאבדות, התאבדות, אדיפוס, צ'כוב, גבריאל גרסיה מרקס, אמילי דיקנסון, היטלר, נאצים, אוננות, ניאוף, גורל, חרטות בחיים. וג'ודה אומר: "אם אתה רוצה סוף טוב לך לראות סרט הוליוודי."
משפט אהוב עליי: תגובתו של קליף (אלן) כשהאלי (פארו) מחזירה לו מכתב אהבה שכתב לה: It’s probably just as well. I plagiarized most of it from James Joyce. You probably wondered why all the references to Dublin. [כנראה עדיף. העתקתי את הרוב מג'יימס ג'ויס. בטח תהית מאיפה כל האזכורים לדבלין.]
מרים (בלום) לג'ודה (לנדאו): .You’re blushing, darling [אתה מסמיק, יקירי.]
ג'ק (אורבך) לג'ודה: .Relax, you’re white [הירגע, אתה חיוור.]

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, אלן אלדה.

"פשעים ועבירות קלות". וודי אלן, ג'ואנה גליסון, אלן אלדה, דריל האנה

בין השחקנים בסרט: בתפקיד האחיינית ג'ני- ג'ני ניקולס, בתו של הבמאי מייק ניקולס. זהו סרטה השלישי והאחרון, כשהקודם היה בחלק של קופולה ב"סיפורי ניו יורק"; קרוליין ארון כברברה, אחותו האלמנה של קליף, שמרגישה בדידות עצומה; רובין ברטלט, שיהיה לה תפקיד גדול יותר ב"אליס", סרטו הבא של אלן; גרג אדלמן, שמגלם את חבר של שרון, בתו של ג'ודה, ישחק גם ב"סוף הוליוודי"; פרנסיס קונרוי ("עמוק באדמה") גרה בבית שג'ודה גדל בו כילד וג'ודה העכשווי משוחח עם בני משפחתו בליל הסדר בילדותו (דבר דומה קורה ב"אנני הול", "אשה אחרת" וגם ב"אליס"); ולרגע קצרצר מגיחה דריל האנה ("בלייד ראנר", "ספלאש") כשחקנית בשם ליסה. בין האורחים בחתונה בסוף הסרט גם נורה אפרון (היא מהללת את לסטר), התסריטאית של "כשהארי פגש את סאלי" (1989), שכתבה וביימה את "יש לך הודעה" (1998).
יוסטון ואלדה, שאין להם קטעים משותפים בסרט, ייפגשו ב"תעלומת רצח במנהטן" (1993) ואלדה גם משחק ב"כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996).

בסוף קליף ואשתו נפרדים; האלי עם לסטר; וג'ודה מתחמק מעונש, רק נהנה מהפשע שהזמין, אף אחד לא יודע על כך, גם לא אשתו.

הסרט בן 104 הדקות היה מועמד ל-3 פרסי אוסקר: במאי, שחקן משנה (מרטין לנדאו) ותסריט בשנה שראוי לציין את התסריטים שהיו מועמדים מולו (נורה אפרון על "כשהארי פגש את סאלי", סטיבן סודרברג על "סקס שקרים ווידיאו-טייפ", ספייק לי על "עשה את הדבר האחרון" והזוכה טום שולמן על "ללכת שבי אחריו").

 

"אליס" (1990)
דרמה בת 106 דקות עם אלמנטים של פנטזיה שמתרחשת במנהטן (כמובן). זהו הסרט האחרון של וודי אלן שבו כיכבה מיה פארו. הוא לא משחק ב"אליס" ובשני סרטיה הבאים והאחרונים יש לה תפקיד משני יותר (לצדו).
הסרט מעניין אך לוקח זמן עד שדברים קורים והסוף מקסים.

"אליס". מיה פארו.

"אליס". מיה פארו

הסרט מתחיל בנשיקה. לאליס (מיה פארו בקארֶה), עקרת בית, אם לשני ילדים עם מטפלת צמודה, יש טבחית (סרטה הראשון של ג'ון סקוויב, "נברסקה"), מאמן אישי, מעצבת פנים (ג'וליה קבנר בקטע אחד קצרצר), נהג פרטי ומעיל פרווה. היא מרבה ללבוש אדום ובעבר עבדה במחלקת תלבושות בתאטרון. היא רוצה לחזור לעבוד, לעצב בגדים או לנסות לכתוב תסריטים לטלוויזיה. דאג (ויליאם הארט), בעלה מזה 15 שנה, שבא ממשפחה עשירה, אוהב לצפות בכדורסל בטלוויזיה ומשחק טניס, מעדיף שאליס לא תצא לעבוד.

"אליס". ג'ו מנטייה, מיה פארו.

"אליס". ג'ו מנטייה, מיה פארו

היא מפנטזת על ג'ו (ג'ו מנטייה), סקסופוניסט אוהב ג'ז שעובד גם בנגינה בפרסומות, שילדו לומד באותו בית ספר עם ילדיה של אליס. הם הולכים יחד עם הילדים לקרקס.
אליס הולכת לדוקטור יאנג בשל בעיות גב, וכך אזור צ'יינהטאון מקבל את החשיפה הגדולה ביותר בסרט של אלן עד היום. אליס מפחדת ממחטים ואומרת שקשה להפנט אותה. ד"ר יאנג נותן לה צמחי מרפא מעוררי קסם. בשלב כלשהו נכנסים לחנות של ראלף לורן, שעיצב את הבגדים של קיטון ב"אנני הול" ואת של אלן ב"מנהטן".

גם פה מוזכרים: אמונה באלוהים, כיב קיבה, דיוק אלינגטון, הניו-יורקר, ושומעים מספר פעמים את הטנגו המפורסם La Cumparsita. אמא של אליס היתה שחקנית קולנוע לא מצליחה. כמו מריאן ב"אשה אחרת", ג'ודה ב"פשעים ועבירות קלות" ואלווי ב"אנני הול", אליס חוזרת גם היא לבית ילדותה.

"אליס". וויליאם הארט, מיה פארו.

"אליס". ויליאם הארט, מיה פארו

עוד משחקים, בקטע אחד עד ארבעה: אלק בולדווין (שנתיים אחרי שנת הפריצה שלו עם "ביטלג'וס", "נערה עובדת", "נשואה למאפיה", "צירי לידה" ו"שיחות חצות"!; ובשנות העשרה יחזור לעוד שני סרטים של אלן) כרוחו של אדי, צייר שנהרג בתאונת דרכים, חבר של אליס שמלווה אותה במשך 24 שעות; בליית' דאנר ("יומן חוף ברייטון") כדורות'י, אחותה עורכת הדין של אליס, שבביתה יש פסנתר. הן לא בקשר טוב; גוון ורדון (סרטי "קוקון" ואשתו של בוב פוסי) שמגלמת את אמא של אליס. אחרי מות בעלה היתה אלכוהוליסטית (בדומה לאמא של "חנה ואחיותיה"); אל מקפירסון; ברנדט פיטרס כמוזה; רובין ברטלט ("משתגעים מאהבה") כחברתה נינה; קרוליין ארון (סרט שני ברציפות של אלן, מתוך ארבעה בסך הכול) כאמא של ילדים באותו בית ספר, בעלה בעולם הקולנוע; ג'ודית אייבי ("יומן חוף ברייטון"); ג'ודי דיויס ("בעלים ונשים") כוויקי, אשתו לשעבר של ג'ו, שעובדת במשרד פרסום והולכת לפסיכולוג; סיביל שפרד כננסי, שעובדת בחברת הפקות; הולנד טיילור ("שני גברים וחצי", "הפרקליטים"); בוב בלאבן; וג'יימס מקדניאל (המפקד ב-"NYPD").

ננסי שואלת את אליס: .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.] זהה בדיוק לדבריו של אייזק למרי ב"מנהטן".

"אליס". סיביל שפרד.

"אליס". סיביל שפרד

הסרט היה מעומד לאוסקר לתסריט (והפסיד ל"רוח רפאים").

 

"צללים וערפל" (1992)
הסרט הרביעי של וודי אלן בשחור-לבן (מתוך חמישה), מתחיל בערפל וברצח ברחוב. רוצח סדרתי, שזהותו ידועה לקהל, פועל בלילות ערפל ומטיל מורא על עיר בלי שם. הוא חונק את קורבנותיו עם מיתר של פסנתר.

"צללים וערפל". מיה פארו, וודי אלן.

"צללים וערפל". מיה פארו, וודי אלן.

מקס קליינמן (וודי אלן), קוסם חובב, הוא עורך דין שמועמד לקידום בעבודה. קוראים לו בשם המשפחה שלו, שמתחיל בק' כמו הדמויות הראשיות ב"המשפט" וב"הטירה" של קפקא. בעלת הבית השכנה שלו רוצה שיתחתן אִתה על אף שהיא יודעת שהוא מאורס לאיב (קייט נליגן, "נסיך הגאות והשפל"). שומעים את המחשבות שלו והוא מדבר אל עצמו.

מקס לא יודע מה התכנית ללכידת הרוצח ותפקידו בה. הוא מסתובב בעיר החשוכה שרחובותיה ריקים. אחד הקטעים האהובים עליי בסרט: קליינמן מחפש מסתור אצל אלמה (ג'ולי קבנר, שוב נהדרת בתפקיד קטן מאוד), ארוסתו לשעבר, שממש לא מסכימה לכך כי עזב אותה בחופה (והתחבא ערום בארון עם אחותה הצעירה טרודי).
הוא מובא לתחנת משטרה להביע מחאה על משפחה יהודית שנעצרה וברור לו שלא קשורה לרציחות.

"צללים וערפל". מדונה, ג'ון מלקוביץ'.

"צללים וערפל". מדונה, ג'ון מלקוביץ'.

בקצה העיר חונה קרקס נודד. אֵרמִי (מיה פארו), בולעת חרבות בקרקס, רוצה להביא ילד לעולם ופול (ג'ון מלקוביץ' מעולה!), ארוסה הליצן, אומר שזה לא הזמן המתאים. הוא בוגד בה עם מארי (מדונה), אמנית טרפז שנשואה לפיטקה, הבריון של הקרקס. ארמי עוזבת את שטח הקרקס והולכת לעיר. זונה (לילי טומלין) אומרת לה שמסוכן להסתובב בחוץ ומביאה אותה אל בית הבושת שבו היא עובדת. במהלך שיחה של הזונות המצלמה מסתובבות סביבן ולא תמיד רואים את זו שמדברת (בדומה לשיחה של חנה ואחיותיה במסעדה).
חבורת גברים מגיעה לבית הבושת, סטודנטים באוניברסיטה, ביניהם ג'ק (ג'ון קיוזאק) שנמשך אל ארמי ומעוניין בה. פשיטה של המשטרה על בית הבושת מביאה את ארמי אל תחנת המשטרה. שם היא פוגשת את קליינמן ומשם השניים ממשיכים יחד.

"צללים וערפל". ג'ון מלקוביץ'.

"צללים וערפל". ג'ון מלקוביץ'.

נאמר ש"משפחה היא מוות לאמן" ו-With great talent comes responsibility [עם כישרון גדול מגיעה אחריות]. עוסק בצירופי מקרים, אמונה באלוהים, מחשבות על התאבדות, מקור הרוע, נפש האדם.
בין השחקנים הרבים בסרט: פיליפ בוסקו כפולסון, הבוס של מקס; וואלס שון ("הנסיכה הקסומה") כסיימון קאר, קולגה של מקס; ג'ון סי. ריילי (אחרי עשור השתתף ב"שיקגו", "השעות" ו"כנופיות ניו יורק") בתחנת המשטרה; ויליאם אייץ'. מייסי ("פארגו", "חסרי בושה") כשוטר; דונלד פלזנס הוותיק ("הבריחה הגדולה", סרטי "ליל המסכה") כפתולוג; ג'ודי פוסטר וקאת'י בייטס כזונות בבית הבושות; דיויד אוגדן סטיירס (בסרט שני מתוך חמישה של אלן), ג'יימס ריבורן ("הכישרון של מר ריפלי"), דניאל פון ברגן ("סיינפלד"), קורטווד סמית' ("מופע שנות ה-70"), אד גווין (The Munsters) כתושבי העיר; ופיטר דינקלידג' ("משחקי הכס") כגמד בקרקס שרואים כשמקס נכנס לאוהל הקרקס לקראת סוף הסרט.

"צללים וערפל". וודי אלן.

"צללים וערפל". וודי אלן.

רוב המוזיקה מתוך "אופרה בגרוש" של ברכט.

סרט טוב שלא זוכה למספיק הערכה. בן 85 דקות, הסרט האחרון של אלן בן פחות מ-90 דקות עד "הפסטיבל של ריפקין" ב-2020.

 

"בעלים ונשים" (1992)
דרמה עם דיאלוגים חדים, מלאי תובנות, על זוגיות, נישואים, התאהבות וההבדל ביחס לגברים ולנשים מזדקנים. זהו הסרט האחרון של וודי אלן עם מיה פארו שלקראת סוף צילומיו גילתה בצורה מזעזעת שאלן, בן זוגה מעל לעשור, בוגד בה עם הבת המאומצת שלה.

"בעלים ונשים". מיה פארו, וודי אלן, ג'ודי דייויס.

"בעלים ונשים". מיה פארו, וודי אלן, ג'ודי דיויס

"בעלים ונשים" המעולה כולל אלמנטים שראינו בסרטים קודמים של אלן: זוג משוחח בזמן עלטה והמסך חשוך, זוג שבורח מהגשם שמפתיע אותם, גבר שמנהל רומן עם צעירה, פרופסור עם תלמידה שלו ועוסק בהבדלי גרסאות של אנשים לקריאת אותה מציאות. והרבה דברים חדשים שלא ראינו אצל אלן לפני כן. קודם כל במראה של הסרט, בצילום ובעריכה.

המצלמה זזה כמו מישהו שצופה בדמויות בחדר ויש תקריבים ארוכים. בעריכה יש שימוש ב-jump cuts (קופצים לאותה דמות באותו חלל, דקות או שניות קדימה). זה גם הסרט הכי בוטה שלו מבחינה מינית: רואים זוג מתעלס במיטה, חזה חשוף (של ג'ודי דיויס האדירה) והמילה fucking נאמרת יותר מפעם אחת.

"בעלים ונשים". סידני פולאק, ג'ודי דייויס.

"בעלים ונשים". סידני פולאק, ג'ודי דיויס

לאורך הסרט הדמויות מתראיינות לסרט תיעודי. רואים את המיקרופון צמוד לחולצות המרואיינים, הם מדברים אל המצלמה למרואיין (ג'פרי קורלנד, מעצב התלבושות הוותיק של אלן, שרק שומעים), ושמשמש סוג של מספר כקריין. היום זה נראה מוכר וכמעט מובן מאליו אבל אז לא היה נפוץ לראות דמויות של סרט יושבות מול המצלמה ומתארות את הרגשות שלהן כמו בתכנית מציאות ("העולם האמיתי" החלה ב-MTV ב-1992). יחסית לסרט של אלן יש מעט ליווי מוזיקלי, בהתאם לגישה המתעדת.

גייב (וודי אלן), סופר ופרופסור לספרות, נשוי מזה 10 שנים לג'וּדי (מיה פארו עם שיער קצר), שעובדת בירחון על אמנות ואין להם ילדים משותפים. לה יש בת מנישואים קודמים לאדריכל (בנו שמידט, שגילם רופא ב"חנה ואחיותיה". אלה שני סרטיו היחידים; הוא היה נשיא אוניברסיטת ייל) -שלא רואים בסרט- ובניגוד לגייב היא רוצה עוד ילדים. גייב לא יודע שהיא כותבת שירה. בביתם קירות אדומים (כמו ב"זעקות ולחישות" של ברגמן וב"אשה אחרת" של אלן).

"בעלים ונשים". וודי אלן, ג'ודי דייויס, סידני פולאק.

"בעלים ונשים". וודי אלן, ליסט אנת'וני, סידני פולאק

בקטע הראשון של הסרט מגיעים אליהם סאלי וג'ק ומודיעים להם שהם נפרדים. סאלי (ג'ודי דיויס) הולכת לפסיכולוג ואין לה בעיה להביע את דעתה הנחרצת גם כשזה לא מתאים. במשרד של עורך הדין ג'ק (סידני פולק), שבנוסף לפסיכיאטר הולך לנערת ליווי, רואים מחשב(!), הראשון בסרט של אלן. ג'ק בגד בסאלי עם סם הצעירה (ליסט אנת'וני, שחקנית בריטית שנותרה באלמוניותה) ואחרי הפרידה שלהם ממשיך להתראות עם סם.
ג'ודי משדכת לסאלי את מייקל (ליאם ניסן, שהיה מוכר לפני כן, שנה לפני הפריצה הענקית עם "רשימת שינדלר") שעובד במערכת הירחון. בינתיים נרקמת ידידות בין גייב לריין (Rain, גשם; ג'ולייט לואיס, שהיתה מועמדת לאוסקר על תפקיד משנה ב"פסגת הפחד" מ-1991), סטודנטית שלו שרגילה שגברים מבוגרים נמשכים אליה, כולל אחד שלוקח אותה למשחק NBA וריצ'רד (רון ריפקין), לשעבר הפסיכולוג ובן הזוג שלה. אמה (בליית' דאנר, בסרט שלישי של אלן) ואביה של ריין מעריצים את גייב ומזמינים אותו למסיבת יום הולדת 21 של ריין. במהלך המסיבה יורד גשם ויש סערת ברקים והפסקת חשמל. לאור נרות גייב וריין מתנשקים. הפרש הגילים ביניהם במציאות: 38 שנים.

"בעלים ונשים". מיה פארו.

"בעלים ונשים". מיה פארו, ליאם ניסן

ג'ודי יושבת לאכול עם מייקל על ספסל כשלפתע פורץ גשם עז והם רצים חזרה לעבודה. בניגוד למקרים קודמים אצל זוגות של אלן, זה לא מוביל לנשיקה.

ג'ק מדבר על כך שאין חוקים למערכת יחסים טובה ואומר: Whatever works, שם סרט עתידי של אלן ("מה שעובד"). לפול, חבר לעבודה של סאלי, יש פסנתר בבית. ומוזכרים: דוסטוייבסקי, טולסטוי, טורגנייב, ג'יימס ג'ויס, רילקה, פריז, אדיפוס, ייטס, "ראן" של קורוסוואה, פרויד, "ניצחון הרצון" (סרט תיעודי על הנאצים), "תותי בר" של ברגמן. נורה אפרון (תסריטאית "כשהארי פגש את סאלי", שהופיעה לרגע ב"פשעים ועבירות קלות") היא אחת מאלו שמתווכחים עם סם בנוגע לאמינות של אסטרולוגיה. קרוליין ארון מגלמת את קלייר, אחות של אלן.
אחד מחילופי הדברים האהובים עליי כשגייב (אלן) מדבר עם ריין (לואיס) על סיפור קצר שכתבה שהיא נתנה לו לקרוא-
גייב: "חיפשתי את המילה במילון אבל לא מצאתי אותה."
ריין: "אני יודעת. המצאתי אותה."
גייב: "אה, באמת."
ריין: "חשבתי שזה מתאר אותו בדיוק."

בסוף קופצים שנה וחצי קדימה. סאלי וג'ק, שבתחילת הסרט הכריזו על פרידה, חוזרים לגור יחד. לעומת זאת, ג'ודי וגייב גרושים והיא נשואה למייקל. השורה האחרונה של גייב למראיין: ?Can I go? Is this over [אני יכול ללכת? גמרנו כאן?] וכתוביות הסיום על רקע What Is This Thing Called Love של קול פורטר.

"בעלים ונשים". וודי אלן, מיה פארו.

"בעלים ונשים". וודי אלן, מיה פארו

זהו הסרט השביעי והאחרון שבו אלן ופארו שיחקו יחד ורק בשניים מהם אלן ופארו יחד כזוג בסוף הסרט. ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ" (1982) אלן נשוי למרי סטינבורג'ן ומאוהב במיה ונשאר עם אשתו; ב"זליג" (1983) מיה עוזבת את בעלה כדי להיות אתו; ב"דני רוז האיש מברודווי" (1984) היא המאהבת של זמר שדני מייצג והם יחד בסוף; ב"חנה ואחיותיה" (1985) היא אשתו לשעבר והוא בסוף עם אחת מאחיותיה; ב"פשעים ועבירות קלות" (1989) הוא נשוי אך מאוהב בה, בעוד היא יוצאת ובסוף מתחתנת עם גיסו; ב"רסיסי אדיפוס" (1989) הוא מאורס למיה אך בסוף לא אִתה; ב"צללים וערפל" (1992) היא עם ג'ון מלקוביץ'.

הסרט היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: תסריט ושחקנית משנה (ג'ודי דיויס). דיויס האוסטרלית היתה מועמדת לאוסקר כשחקנית ראשית על "המעבר להודו" (1984) של דיויד לין אולם "בעלים ונשים" הוא שבאמת הביא לה פרסום גדול ובעקבותיו שיחקה במיני סדרות וסרטי טלוויזיה רבים, פעמים רבות גילמה נשים מפורסמות שחיו במציאות: ג'ודי גרלנד, ננסי רייגן, הדה הופר וליליאן הלמן (ב-1982 גם גילמה את גולדה מאיר הצעירה במיני סדרה שבה כיכבה אינגריד ברגמן לקראת סוף חייה).

108 דקות, ותופס את מקום סרטו הארוך ביותר של אלן עד כה.

 

תעלומת רצח במנהטן (1993)
אחרי "בעלים ונשים" הכואב והחד מגיע "תעלומת רצח במנהטן" הקליל והמצוין לא פחות. לא קל לעשות סרט תעלומת רצח מצחיק. את התסריט כתב וודי אלן עם מרשל בריקמן, שאתו כתב שלושה סרטים טובים בשנות ה-70: "ישנוני", "אנני הול" ו"מנהטן". שלושתם, כמו "תעלומת רצח במנהטן", בכיכובה של דיאן קיטון.

"תעלומת רצח במנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן.

"תעלומת רצח במנהטן". דיאן קיטון, וודי אלן.

קיטון הופיעה לפני סרט זה בתפקיד אורח ב"ימי הרדיו" (1987), וב-14 השנים מאז הסרט האחרון של אלן בו כיכבה, "מנהטן", שיחקה בין השאר ב"אדומים" המצוין, "המתופפת הקטנה" שנכשל, "גברת סופל" הלא-מוערך (עם מל גיבסון בין "מקס הזועם" ל"נשק קטלני"), "פשעים שבלב", הקומדיה המצליחה "בייבי בום", "הסנדק 3" וב"אבי הכלה" המצליח. הופעתה ב"תעלומת" היא האחרונה בסרט של וודי אלן.

כתוביות הפתיחה מופיעות כאן על רקע השיר I Happen to Like New York של קול פורטר. הסרט נפתח עם צילום אווירי של מנהטן בלילה עד שמגיעים למדיסון סקוור גרדן. בפנים לארי וקרול ליפטון צופים במשחק הוקי קרח. הוא (וודי אלן) עורך בהוצאת ספרים, והיא עבדה במשרד פרסום בעבר ורוצה לפתוח מסעדה בעתיד. בנם ניק (זאק בראף בסרטו הראשון, ובעתיד בסדרה "סקרבס") לומד במכללה. בסלון שלהם יש אוסף דיסקים!

"תעלומת רצח במנהטן". וודי אלן, דיאן קיטון.

"תעלומת רצח במנהטן". וודי אלן, דיאן קיטון.

שכניהם, המבוגרים מהם וחסרי ילדים, הם פּול האוס (ג'רי אדלר), בעל בית קולנוע שמקרין סרטים ישנים, ואשתו ליליאן (לין כהן, "חוק וסדר", "סקס והעיר הגדולה"). אחרי מותה הפתאומי של ליליאן חושדת קרול שפול עומד מאחורי מותה של אשתו. (פשעים ופושעים בסרטיו של אלן פה.)

היא לא כל כך מצליחה לרתום את לארי לחקירה החובבנית שלה, הוא מציע שתחזור לפסיכולוג שהלכה אליו במשך שנתיים. לעומתו, חברם טד (אלן אלדה, בסרטו השני מתוך שלושה עם וודי אלן) מסכים בשמחה. הוא גרוש טרי, כותב מחזה במכונת כתיבה, הולך לפסיכולוג ומאוהב מזה שנים בקרול.

"תעלומת רצח במנהטן". וודי אלן, אנג'ליקה יוסטון, אלן אלדה, דיאן קיטון.

"תעלומת רצח במנהטן". וודי אלן, אנג'ליקה יוסטון, אלן אלדה, דיאן קיטון.

אחרי 31 דקות לארי נפגש עם מרשה פוקס (אנג'ליקה יוסטון שופעת הכריזמה, בסרט שני ואחרון עם אלן), סופרת, רווקה מלאת ביטחון עצמי, שבעבר התגוררה עם משורר ועבדה כמבקרת קולנוע. היא משתלבת בחקירה ומפגינה ביטחון מדהים כשהיא אומרת "וכשאני אחזור אני אגיד לכם מה נעשה כדי ללכוד אותו". טד מתרשם ממנה וקורא לה גאונה. קרול פחות נלהבת. קיטון נהדרת בשלל מצבים וגוונים: נלהבת, צוחקת, משועשעת, מתרגשת, משועממת, כועסת, מוטרדת. כפי שכבר כתבתי, בקומדיות דמויות זורקות משפטים מצחיקים והדמויות האחרות מגיבות, אבל לא צוחקות. קיטון, כמו ב"שחק אותה סם" ו"אנני הול", צוחקת מחלק מהדברים של אלווי וזה נותן תחושה של אותנטיות.

כשלארי וקרול נשכבים במיטה ומכבים את האור יש חושך גמור ושומעים אותם מדברים עד שהטלפון מצלצל ואז מדליקים את האור כדי לענות לטלפון. אחרי זה פעמיים החדר לא חשוך לגמרי כשהיא קמה מהמיטה באמצע הלילה מבלי להדליק את האור. ויש עוד קטע אדיר של חושך מוחלט שמתחיל במעלית שבו שומעים אותם מדברים.

כמו "בעלים ונשים" נוגע גם לגיל ולזִקנה. לארי אומר שאינו נהג טוב (כמו הדמויות של אלן ב"אנני הול", "מנהטן", "דני רוז האיש מברודווי") ומוזכרים: בוב הופ, "קזבלנקה", ג'יימס ג'ויס, וגנר, טיול בצרפת, קנאת פין (של גבר; פעם שלישית אחרי "אנני הול" ו"זליג"), רואים בקולנוע את "ביטוח חיים כפול" של בילי ויילדר, מקבת. מאחורי מסך הקולנוע מִשחק מראות על רקע הקרנת "הליידי משנחאי" של אורסון ולס. שומעים שתי קלאסיקות ג'ז: Sing Sing Sing ששר בני גודמן (גם ב"ימי הרדיו" וב"רסיסי אדיפוס") ו-Take Five.

עוד משחקים: ג'וי בהר (קומיקאית ומנחה בטלוויזיה) ורון ריפקין ("בעלים ונשים") מגלמים זוג חברים של קרול ולארי; איידה טורטורו ("הסופרנוס" ועוד סרט של אלן בעתיד) כפקידה בבית מלון.

לארי אומר לקרול: !I forbid you! I command you (זכרו זאת ל"כולם אומרים אני אוהב אותך".)
בדומה לאנני הול, קרול אומרת: .I couldn’t think that far ahead [לא יכולתי לחשוב כל כך הרבה קדימה.]
וקרול ללארי: .You’re white [כולך לבן. כלומר: חיוור מהלם.]

"תעלומת רצח במנהטן". אידה טורטורו, דיאן קיטון, וודי אלן.

"תעלומת רצח במנהטן". אידה טורטורו, דיאן קיטון, וודי אלן.

כל כך הרבה קטעים מוצלחים ב-104 דקות! כשמרשה מלמדת את לארי לשחק פוקר, כשהוא וקרול תקועים במעלית, הקטע של שיחת הטלפון עם השיחות המוקלטות מראש, התיאוריות שלו על האחות התאומה של השכנה המתה, הברבורים שלו והצורה המסורבלת שבה הוא מפיל דברים, ודיאלוג סיום נהדר.

 

"קליעים מעל ברודווי" (1994)
הסרט הראשון של וודי אלן בלי דיאן קיטון או מיה פארו ב-22 שנה, וגם הסרט האחרון שלו עם דיאן ויסט. זוהי קומדיה תקופתית מוצלחת שמתרחשת במנהטן בזמן תקופת היובש, שאלן כתב עם דאגלס מקגראת', אשר לאחריו ביים מקגראת' את "אמה" (1996) על פי ג'יין אוסטן עם גוונת' פאלטרו.

"קליעים מעל ברודווי". ג'ון קיוזאק, דיאן ווייסט.

"קליעים מעל ברודווי". ג'ון קיוזאק, דיאן ויסט

דיויד (ג'ון קיוזאק, בתפקיד שלפני שנים אלן היה לוקח על עצמו), מחזאי ממושקף, רוצה לביים את המחזה החדש שלו אחרי שהרגיש שאת השניים הקודמים הבמאים החריבו לו. בהעלאת ההצגה God of Our Fathers [אלוהי אבותינו] הוא מתמודד עם הלן סינקלייר (דיאן ויסט), שחקנית ותיקה שלא נותנת לו לדבר, גרושה מספר פעמים ושתיינית; עם אוליב ניל (ג'ניפר טילי בתפקיד חייה), חברתו של מאפיונר שקיבלה את התפקיד כי הוא מממן את ההצגה; ועם צ'יץ' (צ'אז פלמנטרי), שומר הראש של אוליב ומחסל מטעם המאפיה, בעל דעות והצעות בנוגע למחזה של דיויד, שאומר: "אני אמן ולא אשנה מילה מהמחזה בשביל הקהל."

"קליעים מעל ברודווי". ג'ניפר טילי, ג'ון קיוזאק.

"קליעים מעל ברודווי". ג'ניפר טילי, ג'ון קיוזאק

דיויד מתעורר באמצע הלילה, הקטע מתחיל בחושך גמור, ואז הוא מדליק את האור. הוא במיטה לצד חברתו. אחרי 21 דקות, עם תחילת החזרות, דיויד מתחיל לפתוח יומן ופוצח בקריינות שמלווה את הסרט.

שיר הפתיחה הוא (Toot, Toot, Tootsie (Goo’ Bye ששר אל ג'ולסון. מוזכרים: וינסנט ון גוך, אדגר אלן פו, המלט, מקבת, המלך ליר, יוג'ין אוניל, "הדוד וניה", צ'כוב, "אלוף הבונים" של איבסן, קול פורטר (שחי בשנת ההתרחשות של הסרט), אירווינג ברלין, ג'רום קרן, בילי רוז, פרויד, ניטשה, קרל מרקס.
הלן לדיויד: .You okay? You look a little flushed [אתה בסדר? אתה קצת סמוק.]

הסרט מסתיים בהצעת נישואים, נשיקה והתרחקות הזוג מהמצלמה. (הסוף של "סוף הוליוודי", שמתרחש בהווה, דומה מאוד.) מתנגן ברקע ובכתוביות הסיום: Let’s Misbehave של קול פורטר, שהיה שיר הפתיחה של "כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול".

בין השחקנים הרבים: מארי לואיז פרקר (לפני כן: "עגבניות ירוקות מטוגנות", מאז: "העשב של השכן") כאֶלֶן, חברתו של דיויד; רוב ריינר כשלדון פלנדר, מחזאי שכתב 20 מחזות ב-20 שנה ואף אחד מהם לא הופק; הארווי פיירסטין כסוכן של הלן; דבי מזר כוויולט, חברתו של צ'יץ'; ג'ים ברודבנט הבריטי כוורנר פרסל, שאוהב לאכול בזמן החזרות והולך ומשמין במהלך ההפקה, מגלם בריטי שעבר להתגורר ולעבוד בארה"ב; אידי פאלקו ("הסופרנוס") כלורנה, עוזרת הבמאי של דיויד, שלא מדברת בסרט; טרייסי אולמן כשחקנית בהצגה שמסתובבת עם כלבה הקטן ותשחק את אשתו של אלן ב"נוכלים בגרוש" (2000); ג'ק וורדן (בסרטו השני מתוך שלושה עם אלן) כמפיק המחזה, ג'וליאן מרקס.

הסרט היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר (השווה את השיא של "חנה ואחיותיה"): בימוי, תסריט, שחקן משנה (צ'אז פלמנטרי), שתי שחקניות משנה (דיאן ויסט שזכתה וג'ניפר טילי), עיצוב אמנותי ותלבושות. כששתי שחקניות מאותו סרט מועמדות על תפקיד משנה, אם אחת מהן זוכה זו תהיה בעלת התפקיד הגדול יותר (במקרה הזה ויסט). שני האוסקרים שבהם ויסט זכתה היו לתפקידי משנה בסרטים של אלן שהיו מועמדים ל-7 פרסים (באמצע היתה מועמדת כשחקנית משנה על "הורים במשרה מלאה" מ-1989).

עם סרט זה הצטרפה לטי ארונסון, אחותו של אלן, באופן קבוע לרשימת מפיקי סרטיו.
הסרט בן 98 הדקות עובד למחזמר בברודווי בכיכובו של זאק בראף, שלא הצליח במיוחד אך זיכה את אלן במועמדות היחידה שלו לפרס הטוני, ובאופן נדיר סנטו לוקווסטו היה מועמד לאוסקר על העיצוב האמנותי של הסרט וגם לפרס הטוני על העיצוב האמנותי.

 

"אפרודיטה הגדולה" (1995)
קומדיה עם מוטיבים של המיתולוגיה היוונית, כולל מקהלה מדהימה בתאטרון עתיק שמלווה את הסרט, לכן כתוביות הפתיחה על רקע מוזיקה יוונית עם מנדולינות. מזל וגורל, שני אלמנטים מרכזיים אצל וודי אלן, מקבלים מקום מרכזי הפעם.

"אפרודיטה הגדולה". מינה סורבינו, וודי אלן.

"אפרודיטה הגדולה". מירה סורבינו, וודי אלן

"אפרודיטה הגדולה" נפתח במסעדה שבה לני ויינרב (אלן) ואשתו אמנדה (הלנה בונהם קרטר) אוכלים עם זוג חברים. הוא כתב ספורט, ועל כן נראה אותו במגרש פוטבול, מסלול מרוצי סוסים ובמועדון אגרוף. היא עובדת בגלריה לאמנות ובעבר היא לא רצתה ילדים; אשתו הראשונה של לני לא רצתה ילדים והוא מתנגד לאימוץ. אמנדה ולני מאמצים תינוק בן יומו. השמות שהם מציעים לילד: גראוצ'ו (מרקס), ג'אנגו (ריינהארדט, נגן ג'ז שידובר עליו רבות ב"מתוק ומשוגע"), שוגר ריי (רובינסון/לנורד, שניהם מתאגרפים), הולדן (השם הפרטי של הדמות הראשית ב"התפסן בשדה השיפון", ושם של דמות בסרטו הבא של אלן), קול (פורטר), הרפו (מרקס), שיין ות'לוניוס (מונק; פסנתרן ג'ז). זמן קצר לאחר מכן קופצים 5 שנים קדימה.

"אפרודיטה הגדולה". הלנה בונהם קרטר, פיטר וולר.

"אפרודיטה הגדולה". הלנה בונהם קרטר, פיטר ולר

לאמנדה, שסובלת מכיב קיבה, יש טלפון נייד אישי, לא מהעבודה שלה. ושומעים מכונת פקס!
כמו ב"אשה אחרת", "בעלים ונשים" ו"תעלומת רצח במנהטן" בני הזוג סובלים מירידה בתשוקה ביניהם ויש גבר שדלוק על האישה, במקרה הזה ג'רי בנדר (פיטר ולר, "רובוקופ").
לני סקרן לגבי אמו הביולוגית של בנם. 28 דקות אחרי תחילת הסרט הוא מגיע אל דירתה של לינדה (מינה סורבינו), שעובדת כזונה, השתתפה בסרטי פורנו ושואפת להיות שחקנית. היא בת דודתה הרוחנית של אוליב ניל, שגילמה ג'ניפר טילי ב"קליעים מעל ברודווי" שנה לפני כן. בדירה שלה המים קצת חומים (כמו ב"מנהטן").
בניסיון של לני "לשקם" את אמו הביולוגית של בנו, כי הוא משער שבעתיד בנו ירצה לדעת מיהי אמו, הוא מכיר לה בדקה ה-63 את קווין (מייקל רפפורט), מתאגרף לא מבריק, וטוב שהוא עושה את זה כי הסרט מתחיל לאבד מומנטום לפני כן.
מוזכרים: אדיפוס (כמובן), "סיפור פילדלפיה" (שראו בקולנוע ב"ימי הרדיו"), נאצים, התאבדות ושומעים את Take Five הקלאסי.

עוד משחקים: פול ג'יאמטי, שישחק גם ב"לפרק את הארי" לפני שיתקדם ל"דרכים צדדיות" ו"משחקי שלטון" של ג'ורג' קלוני; ג'ק וורדן (ששיחק ב"ספטמבר", "קליעים מעל ברודווי" וזה סרטו האחרון עם אלן); רוזמרי מרפי, שהופיעה גם ב"ספטמבר"; טוני סירקו מ"הסופרנוס", בסרט השני ברציפות שלו; דניאל פרלנד, המגלמת את קסנדרה רואת השחורות, ששיחקה כילדה ב"ימי הרדיו" ואלו שני הסרטים הראשונים שלה. מאז שיחקה בארבעה סרטים נוספים, כולל כניצבת ב"גלגל ענק" (2017) של אלן, ובארבעה פרקים של "ג'סיקה ג'ונס"; קלייר בלום ("פשעים ועבירות קלות") כאמה של אמנדה. במקהלה היוונית: אולימפיה דוקאקס ("מגנוליות מפלדה", "מוכת ירח"), דיויד אוגדן סטיירס (סרט שני מתוך חמישה של אלן) ואף. אברהם מורי ("אמדאוס") כראש המקהלה.

לינדה (סורבינו) ללני (אלן): .Are you okay? You look all white [אתה בסדר? כולך לבן.] והיא משתמשת במילת התואר "גאון".

הסרט בן 95 הדקות היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: שחקנית משנה (מירה סורבינו, שזכתה) ותסריט.

בסוף לני נתקל עם בנו בלינדה ובנה בחנות הצעצועים FAO Schwarz (החנות המפורסמת נסגרה ב-2015). והוא ואמנדה חוזרים לגור יחד.

בזמן שאלן ניהל מערכת יחסים עם פארו: ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ" בני הזוג (מרי סטינבורג'ן ואלן) חווים משבר בנישואים, זמן רב כבר לא שכבו, ואחרי שמתגלה בגידה שלה בעבר ומשיכתו למישהי מאורסת מעברו הם חוזרים להיות יחד, מאוהבים מתמיד; ב"זליג" יודורה (פארו) עוזבת את בעלה בשביל זליג (אלן); ב"חנה ואחיותיה" חנה (פארו) נשארת עם בעלה (מייקל קיין) אחרי שבגד בה עם אחותה; ב"אליס" אליס (פארו) נפרדת בסוף מבעלה הבוגד והיא לא עם הגבר שחשקה בו כשהיתה עוד נשואה; ב"בעלים ונשים" ג'ודי (פארו) נפרדת מבעלה (אלן), שנישק מישהי אחרת, ומתחתנת עם הגבר שבו חשקה בזמן נישואיה.
אחרי שנפרד מפארו כדי להיות עם סון-יי, בתה המאומצת: ב"תעלומת רצח במנהטן" הזוג הנשוי (דיאן קיטון ואלן) חווים מהמורה בנישואין, הרגשה של עייפות, מקנאים בתשומת הלב שכל אחד מהם מקדיש למישהו אחר (הוא לסופרת שאִתה הוא עובד, היא לחבר גרוש טרי), ואחרי כל מה שהם עוברים לפתרון תעלומת הרצח הם מחוזקים, מאוהבים כבעבר; ב"קליעים מעל ברודווי" בני הזוג (ג'ון קיוזאק ומרי לואיז פרקר) בוגדים זה בזה (הוא עם שחקנית שאִתה הוא עובד, היא עם חבר מחזאי שלהם) אך בסוף חוזרים זה לזרועות זה והיא נענית להצעת הנישואין שלו; ב"אפרודיטה הגדולה" בני הזוג (הלנה בונהם קרטר ואלן) נפרדים אחרי שהאש ביניהם דועכת וכל אחד מהם בוגד בשני (הוא עם האם הביולוגית של בנו המאומץ, היא עם מכר משותף), והם חוזרים זה לזרועות זה כי הם מבינים שהם אוהבים זה את זה והתשוקה חוזרת לחיי המין שלהם; וב"כולם אומרים אני אוהב אותך" וון (ג'וליה רוברטס) עוזבת את בעלה כדי להיות עם ג'ו (אלן) וסקיילר (דרו ברימור) עוזבת את ארוסה (אדוורד נורטון) כדי להיות עם צ'רלס (טים רות') ובסוף שתיהן חוזרות לבני זוגן.

 

כולם אומרים אני אוהב אותך (1996)
סרט מוזיקלי של וודי אלן עם שלל שחקנים, קל כקצפת, שמתרחש בערים האהובות על אלן: מנהטן, ונציה ופריז. השירים הם כולם שירים ישנים, בחלקם מישהו שר רק כמה שורות וחלק הופכים למופע עם רקדנים וזמרים רבים.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". אדוארד נורטון.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". אדוארד נורטון.

ישר אחרי כתובית בודדת עם שם הסרט נפתח "כולם אומרים אני אוהב אותך" בשיר ליד מזרקה ברחוב. הולדן ספנס (אדוורד נורטון; שלושת סרטיו הראשונים יצאו במהלך 1996: הסרט הזה, "לארי פלינט: האיש והסקנדל" ו"פחד ראשוני" שעליו היה מועמד לאוסקר) שר לסקיילר (דרו ברימור) את Just You, Just Me. יש לה תואר בעיתונאות והיא רוצה להיות אדריכלית.

אחותה של סקיילר, דג'ונה (על שם דג'ונה בארנס, אמנית אמריקאית שתופיע ב"חצות בפריז") שמכונה די-ג'יי (נאטשה ליון, "כתום הוא השחור החדש"), מקריינת ומסבירה מיהם אנשי המשפחה שלה שגרים בדירת פנטהאוס יוקרתית במנהטן. אמה סטפי (גולדי הון) באה ממשפחה עם כסף. בעלה הראשון ואבא של די-ג'יי הוא ג'ו ברלין (וודי אלן במחווה לאירווינג ברלין), סופר שחי בפריז והולך לפסיכולוג. לטענת די-ג'יי הוא עדיין מאוהב בסטפי. חברתו ג'יזל עזבה אותו בשביל חברו הטוב.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". גולדי הון, אלן אלדה.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". גולדי הון, אלן אלדה.

בוב דנדריג' (אלן אלדה), בעלה הנוכחי של סטפי, הוא עורך דין ויש להם ילדים משותפים: סקוט (לוקאס האס, לנצח הילד מ"העד"), דמות של בדיחה -מוצלחת- אחת, ליין ולורה (גבי הופמן, לפני כן: "שדה החלומות" ו"נדודי שינה בסיאטל", ומאז: "בנות" ו"טרנספרנט"; ונטלי פורטמן, שנתיים אחרי סרטה הראשון "לאון"). ליין מסתובבת עם מצלמת פולרויד. אמה של חברתן קלייר (ברברה הולנדר, שהופיעה בשלושה סרטים בלבד, שני האחרונים הם זה ו"לפרק את הארי") היא פסיכולוגית, והן מצותתות למטופלות של אמה דרך חור בקיר (הן כנראה צפו ב"אשה אחרת" של אלן), אחת מהן היא וון (ג'וליה רוברטס) שנשואה שלא באושר לשחקן בשם גרג (רוברט נפר, לימים "נמלטים").

הולדן (נורטון) גם פוצח בשיר השני, My Baby Just Cares for Me, בחנות תכשיטים שבה הוא רוצה לקנות טבעת אירוסין לסקיילר. הוא לגמרי דמות של וודי אלן צעיר בהערות שלו, בהומור, בלחץ, במרובעות.
סקיילר (ברימור) עם השיר השלישי ?I’m a Dreamer, Aren’t We All. היא היחידה שלא שרה בקולה אלא מדובבת.
הולדן שם את הטבעת בפרפה אפרסק עם קצפת ודובדבן, שהיא מחסלת. הסיפור מוכר, אלן צילם זאת בסרט.
הרופא, שאליו הולכים אחרי שהיא בולעת את הטבעת, שר במחלקה את Makin’ Whoopee (שיר עם אין-סוף גרסאות, בין השאר שרו אותו בינג קרוסבי, דוריס דיי, פרנק סינטרה, לואי ארמסטרונג, מרלן דיטריך, מישל פייפר וסינדי לאופר). בדיחת "יכולתי להשיג לך את אותה טבעת בפחות" הופיעה גם ב"אהבה ומלחמה" (21 שנה לפני כן).

"כולם אומרים אני אוהב אותך". וודי אלן, ג'וליה רוברטס.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". וודי אלן, ג'וליה רוברטס.

אוגוסט בוונציה. במלון ג'ו (אלן) שר I’m Thru with Love המקסים.
על פי הנחיותיה של די-ג'יי הוא דואג להיתקל במקרה בוון (רוברטס). על גדת תעלה היא שרה את All My Life. הרעיון מאחורי הסיפור ביניהם הוא הרציני ביותר בסרט: כמה אנחנו מרוצים מהגשמת הפנטזיה שלנו?
ג'ו מביע את רצונו להתאבד, ומוזכרים: היטלר, הסימפוניה הרביעית של מאהלר, הצייר טינטורטו, בורה בורה (שלושת האחרונים דברים שוון אוהבת), ויליאם פוקנר, אדגר אלן פו ואמונה באלוהים.
די-ג'יי מתאהבת בקלות, כולל בקן גריסלי (בילי קרדאפ, ששני סרטיו הראשונים היו זה ו"סליפרס") ששר במונית את Cuddle Up.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". טים רות', דרו ברימור.

"כולם אומרים אני אוהב אותך". טים רות', דרו ברימור.

בוב (אלדה) מנגן על פסנתר בביתם ושר את Looking at You של קול פורטר.
צ'רלס פרי (Ferry; טים רות'), אסיר משוחרר, שר לסקיילר על המרפסת של הפנטהאוס את If I Had You.
בוב אומר לסקיילר, שלא מתרגשת ממנו: !As your father, I forbid you[…] As head of this house, I command it [כאביך, אני אוסר עליך … כראש הבית הזה, זה הציווי שלי!] בדומה ללארי (וודי אלן) לאשתו ב"תעלומת רצח במנהטן".

רוחו של אביו המת של בוב שרה את (Enjoy Yourself (It’s Later Than You Think בבית הלוויות.
לורה והולדן שרים בתורם את I’m Thru with Love המקסים, כזכור. הסיפור של ליין ולורה הוא משני, ברקע, חסר בשר.
צ'רלס שר את I Can’t Believe that You’re in Love with Me.
עוד משחקים בסרט: דיויד אוגדן סטיירס כארנולד, אבא של הולדן; טוני סירקו (בסרט שלישי ברציפות של אלן) כאסיר נמלט; ויצחק פרלמן מנגן על כינור בתפקיד אורח.

ילדים מחופשים שמגיעים לדירת המשפחה בליל כל הקדושים מבצעים מספר שירים, כולל Chinatown, My Chinatown.
במסיבת חג מולד בנושא האחים מרקס בסינמטק פריז שרים בצרפתית את Hooray for Captain Spaulding מהסרט Animal Crackers של האחים מרקס.


על גדות הסן סטפי (הון) שרה את I’m Thru with Love בקטע קסום ומשגע, המצולם בשוט אחד ארוך, שלא במקרה הוא לקראת סוף הסרט. סטפי וג'ו נזכרים בלילה בפריז שנשארו ערים כל הלילה וצפו יחד בזריחה (ראו "מנהטן", יחזור גם ב"סוף הוליוודי"). הם מגיעים למסקנה שהם ידידים טובים יותר מבעל ואישה.
בסוף אחרי שוון עוזבת את בעלה בשביל להיות עם ג'ו היא חוזרת לבעלה, וסקיילר שבה לזרועותיו של הולדן. ושיר הסיום הוא Everyone Says I Love You.
101 דקות

"לפרק את הארי" (1997)
יש משהו בג'ודי דיויס ("בעלים ונשים") שגורם לעריכה להשתנות. כתוביות הפתיחה מופיעות לסירוגין אִתה.
הסרט נפתח בקן (ריצ'רד בנג'מין), רופא שבוגד באשתו עם אחותה לסלי (ג'וליה לואי-דרייפוס). ואז מתברר שמדובר בסיפור שכתב הארי בלוק (וודי אלן), אשר משתמש בעלילות חייו בספרים שלו. זה לא הסיפור היחיד שנראה במהלך הסרט.

"לפרק את הארי". וודי אלן, מיוראל המינגוואי.

"לפרק את הארי". וודי אלן, מיוראל המינגוואי ואריק לויד.

בנג'מין, במאי "בתולות הים" ו"שתולים באמריקה" (עם סידני פואטיה וריבר פינקס), ששיחק בסרטים לפני שעבר לבימוי, מצטרף לבמאים נוספים ששיחקו בסרטים של אלן: סידני פולק ("בעלים ונשים"), רוב ריינר ("קליעים מעל ברודווי"), ג'ון ווטרס ("מתוק ומשוגע") ומארק ריידל ("סוף הוליוודי").

הארי בדיכאון. לראשונה בחייו הוא סובל ממחסום כתיבה (writer’s block, כמו שם המשפחה שלו). הוא היה נשוי שלוש פעמים, הולך לפסיכולוג ויש לו פסנתר בדירה. כשהיה נשוי לג'יין (איימי אירווינג), כנרת שלא רצתה ילדים, ניהל רומן עם אחותה לוסי (ג'ודי דיויס), הנשואה למרווין. הארי עזב את אשתו והמאהבת שלו (מה שמוביל לקטע טוב במיוחד) בשביל פיי, שהיתה סטודנטית שלו ורוצה להיות סופרת. בסופו של דבר פיי (אליזבת' שאו, "לעזוב את לאס וגאס") עזבה אותו בשביל החבר הכי טוב שלו לארי (בילי קריסטל) אחרי שהזהיר אותה שלא תתאהב בו (כמו ב"מנהטן" ונראה עוד בעתיד).

"לפרק את הארי". בילי קריסטל, אליזבת' שו, וודי אלן.

"לפרק את הארי". בילי קריסטל, אליזבת' שאו, וודי אלן.

כמו ב"אנני הול" וב"אבק כוכבים", הארי נעצר. הוא מדבר עם דמויותיו ורואה דברים שלא היה עד להם בזמן אמת.
הסרט מורכב מאוסף זיכרונות בלי התפתחות מספקת, אך עם מספר רעיונות יפים מאוד.

על נישואיו הראשונים הוא כתב סיפור על הארווי (טובי מגוויר), שמספר לפסיכולוג שלו שהוא כבר לא שוכב עם אשתו. חבר לעבודה (אירווינג מצמן) מספר לו על זונה שהוא הולך אליה. וגם מלאך המוות מופיע בסיפור הזה.

אחד ה"סיפורים" האהובים עליי בסרט כלשהו של אלן, פשוט גאוני, על השחקן מל (רובין ויליאמס) ואשתו גרייס (ג'ולי קבנר) במשהו שאפשר לתאר במילים אך לא ניתן לעשות בצורה דומה בתאטרון או לכתוב בספר אלא עובד רק באופן חזותי בסרט.
גרייס (קבנר) למל (ויליאמס): .You’re a little pale [אתה קצת חיוור.]
ג'יין (אירווינג) ללוסי (דיויס): .You’re all red [כולך אדומה.]

"לפרק את הארי". ג'ולי קבנר, רובין וויליאמס.

"לפרק את הארי". ג'ולי קבנר, רובין ויליאמס.

בסיפור נוסף משתתפים דמי מור כפסיכולוגית וסטנלי טוצ'י כמטופל. מור "מגלמת" את ג'ואן (קירסטי אלי), אשתו לשעבר של הארי, ששונאת אותו בכל מאודה, ואם בנו הִילִי בן ה-9. הארי רוצה לקחת את הילי לטקס קבלת תואר כבוד באוניברסיטה שהוא עומד לקבל, שאליו מצטרפת קוקי, זונה שהארי נפגש עמה. "תותי בר" (1957) של אינגמר ברגמן עוסק בפרופסור שנוסע במכונית לקבלת תואר כבוד. ג'יימס אל. ברוקס, שכתב וביים את "תנאים של חיבה" והמפיק של סדרות טלוויזיה מצליחות רבות ("מרי טיילר מור", "טקסי", "משפחת סימפסון") אמר: "אם גונבים מסרט שחור-לבן זה הומאז'."

בקטע בגיהינום מתנגן Sing Sing Sing של בני גודמן ששמענו כבר פעמיים: ב"רסיסי אדיפוס" וב"תעלומת רצח במנהטן".

ב"אפרודיטה הגדולה" ופה אלן מדבר על השלט הרחוק של הטלוויזיה. בחנות צעצועים בסוף "אפרודיטה הגדולה" הוא פוגש במקרה עם בנו את לינדה (מירה סורבינו), ופה עם בנו הוא פוגש במקרה בחנות צעצועים את לארי.
מזכיר את הנשיא קלינטון מבלי לציין את שמו, וגם את: פרוסט, פרויד, סופוקלס, השואה, היטלר, בייסבול, פוטבול, איום בהתאבדות, יהדותו.

"לפרק את הארי". וודי אלן, קירסטי אלי.

"לפרק את הארי". וודי אלן, קירסטי אלי.

עוד משחקים: פול ג'יאמטי ופיליפ בוסקו כפרופסורים באוניברסיטה; טוני סירקו ("הסופרנוס") בסרט רביעי ברציפות של אלן, הפעם כשוטר; טוני דארו ("הסופרנוס") בסרט שלישי מתוך חמישה (קליעים מעל ברודווי, אפרודיטה הגדולה, מתוק ומשוגע, נוכלים בגרוש); בוב באלבן כחבר היפוכונדר של הארי; קרוליין ארון כדוריס, אחותו למחצה של הארי, ואריק בוגוסיאן כברט בעלה; מיוראל המינגווי (טרייסי הצעירה ב"מנהטן") כבט קריימר, שילדיה הולכים לבית ספר עם בנו של הארי; צלם הסרט בסיפור עם רובין ויליאמס הוא ג'ונתן לה-פלייה ("המחוז", "הסטירה") בתפקיד הקולנועי הראשון שלו; וג'ניפר גרנר לרגע קצרצר במעלית (בסיפור על דמותה של אליזבת' שאו) בהופעתה הקולנועית הראשונה.

הסרט בן 96 הדקות היה מועמד לאוסקר לתסריט (הפסיד ל"סיפורו של ויל הנטינג").

 

סלבריטי (1998)
סרטו החמישי והאחרון של וודי אלן בשחור-לבן, מתחיל בצילומי סרט ונגמר בבכורה של אותו סרט, שאת הבמאי שלו מגלם גרג מוטולה, לימים במאי Superbad ("חרמן על הזמן") ו"השכנים של ג'ונס" עם גל גדות, ששיחק בשלושה סרטים. זה השני. ב"סוף הוליוודי" (2002) ירד לגלם עוזר במאי.

"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו.

"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו.

העיתונאי האמריקאי לי סיימון (קנת' בראנה) מראיין את ניקול אוליבר (מלאני גריפית'), שחקנית בולימית הנשואה לפיל (אך לא נאמנה לו מהצוואר ומעלה), שהיתה מועמדת לאוסקר ויש לה חברת הפקות. בין השאר הם הולכים לבית ילדותה (כמו ב"אנני הול", "אשה אחרת", "פשעים ועבירות קלות", "אליס").

"סלבריטי". קנת' בראנה, ליאונרדו די'קפריו, סאם רוקוול.

"סלבריטי". קנת' בראנה, ליאונרדו די'קפריו, סם רוקוול.

לאחרונה לי, בן מזל קשת (כמו אלן, וגם מברבר-מגמגם כמו דמות טיפוסית שאלן מגלם), נפרד מאשתו רובין אחרי 16 שנות נישואין. הוא שכב עם חברתה הטובה ביותר (כמובן) ועם שכנה שלהם. הוא פרסם שני ספרים שהמבקרים קטלו וכתב תסריט על שוד רכב משוריין שהוא מנסה למכור לניקול ולמרואיין הבא שלו, השחקן ברנדון דארו (ליאונרדו די קפריו). הוא מנהל קשרים עם בוני (פמקה ג'נסן, "גולדן איי" ו"אקס-מן"), עורכת בהוצאת ספרים; עם נולה (וינונה ריידר), מלצרית וניצבת, שהולכת לפסיכולוג ושואפת להיות שחקנית; ומכרכר סביב דוגמנית (שרליז ת'רון בשיער קצוץ). הוא גם הולך לפגישת מחזור של בית הספר שלו.

אחרי שפסיכותרפיה לא עוזרת, רובין (ג'ודי דיויס), בעבר מורה בבית הספר, הולכת לבית הבראה, שם יש מים חומים ("מנהטן", "אפרודיטה הגדולה"). חברה שלה (קייט ברטון) לוקחת אותה למנתח הפלסטי ד"ר לופוס [זאבת] (מייקל לרנר, "ברטון פינק"), לשם בדיוק מגיע צוות צילום עם כתבת טלוויזיה (דברה מסינג, "ויל וגרייס") והמפיק טוני גרדלה (ג'ו מנטייה, "אליס"). הביקור משנה את מסלול חייה מבחינה מקצועית ורומנטית.

"סלבריטי". ג'ודי דייויס, קנת' בראנה, ג'ו מנטייה, פמקה ג'נסן.

"סלבריטי". ג'ודי דיויס, קנת' בראנה, ג'ו מנטייה, פמקה ג'נסן.

מוזכרים: צ'כוב, צ'וסר, כיב קיבה. רובין מצטטת את המשפט המפורסם של בלאנש מ"חשמלית ושמה תשוקה": "תמיד הסתמכתי על טוב לבם של זרים." רואים בפלאשבקים את לי ורובין לפני הפרידה. שומעים את המחשבות של לי בקריינות. שרליז קוראת לצייר ברוס בישופ (מעצב האופנה אייזק מזרחי) "גאון".

כמה שדיויס נהדרת, זה לא מספיק. לא מעניין מה יקרה לדמויות האלה והן בעיקר עדות להתרחשויות ולא קורה להן מספיק. והסרט ארוך בלי שום סיבה ולא מספיק מצחיק כדי להיות קומדיה.

בתפקידים קטנים עד קטנטנים: הנק עזריה כחבר של נולה; ביבי ניוורת' ("חופשי על הבר") כזונה; ג'יי-קיי סימונס ("אוז", "ויפלאש") כמוכר פסלי ישו; דילן בייקר ככומר; בקי אן בייקר ("בנות") כדוריס, שלמדה עם לי בתיכון; גרטשן מול (שתופיע גם בסרטו הבא של אלן) כבקי, חברתו של ברנדון בחדר המלון; סם רוקוול ("גרין מייל", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") ואדריאן גרנייה ("הפמליה") כחבריו של ברנדון. הם בקושי בסרט וחסרי דיאלוגים ובכל זאת סם רוקוול בכתוביות הפתיחה; אליסון ג'אני ("הבית הלבן", "אמא") כסוכנת נדל"ן; איידה טורטורו כאולגה, מגדת עתידות, שאומרת לרובין (דיויס): You need a change in your life [את צריכה שינוי בחיים] שמזכיר את השורה המצוטטת משיר של רילקה ב"אשה אחרת": .You must change your life [עליך לשנות את חייך.] שיוזכר גם ב"לרומא באהבה"; ג'פרי רייט ("באסקייה", "וסטוורלד") כגרג, במאי תאטרון; סיליה וסטון; דן מורן (הופעה שלישית מתוך ארבעה סרטים של אלן); ג'ודי לונג (סרט שלישי של אל איידה טורטורו כאולגה, מגדת עתידות, שאומרת לרובין (דיויס): .You need a change in your life; ג'פרי רייט ן); לארי פיין ("בית הקלפים") בסרט ראשון מתוך שלושה של אלן; דאגלס מקגארת', שכתב עם וודי את "קליעים מעל ברודווי", מגלם את ביל גיינס, היחצ"ן של ניקול, ויופיע בארבעה סרטים נוספים של אלן; טוני סירקו ("הסופרנוס", בסרט חמישי ברציפות של אלן! והוא יחזור לשני הסרטים ב-2016 ו-2017); ודונלד טראמפ בתפקיד עצמו.

113 דקות, הארוך ביותר שלו עד כה.

"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו, קנת' בראנה.

"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו, קנת' בראנה.

 

מתוק ומרושע (1999)
הוא דרמה על אמט ריי, גיטריסט ג'ז בשנות ה-30. הסרט נבע מאהבתו של אלן למוזיקת ג'ז ונקרא במקור Sweet and Lowdown על שם שיר של גרשווין. בסרט בן 95 הדקות מנגנים ומתנגנים 34(!) שירים. עוד לפני שם הסרט כתוב אודות אמט ריי. וודי אלן מופיע כאחד המרואיינים שמדברים על אמט, ביניהם גם דאגלס מקגארת' שכתב עם אלן את "קליעים מעל ברודווי" (1994).

"מתוק ומרושע". שון פן, סמנתה מורטון.

"מתוק ומרושע". שון פן, סמנת'ה מורטון.

אמט ריי (שון פן) הוא דמות מגוחכת. הוא אלכוהוליסט שמסתובב עם אקדח, מעריץ את ג'נגו ריינהרדט, בעל הערכה עצמית גבוהה, שאוהב לצפות ברכבות ולירות בעכברושים במזבלה. הוא מסרסר שתי נשים (את אחת מהן מגלמת הורנטס שולמן מ"כתום הוא השחור החדש") ומנגן במועדון.

"מתוק ומרושע". שון פן, סמנתה מורטון.

"מתוק ומרושע". שון פן, סמנת'ה מורטון.

17 דקות אחרי התחלת הסרט אמט פוגש את האטִי (סמנת'ה מורטון) האילמת, שגרה סמוך מאוד לרכבת הרים (כמו ב"אנני הול" ואחר כך ב"גלגל ענק"). כמו אייזק לטרייסי ב"מנהטן" והארי לפיי ב"לפרק את הארי", אמט אומר להאטי לא להתאהב בו, כמו מזהיר אותה. ובשלושת המקרים אחרי שהם נפרדים הוא מבין כמה הוא אוהב אותה בעצם.

בדקה ה-58 נכנסת לחייו של אמט סופרת בשם בלאנש ויליאמס (אומה ת'ורמן; כשם הדמות ב"חשמלית ושמה תשוקה" החביב על אלן). היא בסרט למשך כ-20 דקות ובשלב כלשהו מתרכזים בה במקום באמט, וביחסיה עם אל טוריו (אנת'וני לה-פלייה, בהמשך בסדרה "ללא עקבות", אחיו ג'ונתן הופיע ב"לפרק את הארי"), שומר ראש של ג'ו (ברד גארט, "כולם אוהבים את ריימונד"), מנהל מועדון ומאפיונר. אל חיסל מספר אנשים. לה-פלייה מופיע עוד פחות זמן בסרט ושמות שניהם מופיעים בכרזה המקורית של הסרט.

"מתוק ומרושע". שון פן, אומה ת'ורמן.

"מתוק ומרושע". שון פן, אומה ת'ורמן.

אמט חסר כיוון ומתפזר וגם הסרט מתנהל ללא נתיב ברור ומרגיש כמו אלתור.
באולפן הקולנוע, שבו מצלמים סרט שכביכול מתרחש במצרים, רואים כובע דומה לזה שטום חובש ב"שושנת קהיר הסגולה"; גג מועדון שאמט מנגן בו הוא גרסה של גג המלון ב"ימי הרדיו". והסרט כולל שוד מזוין, מרדף משטרה עם יריות וצירופי המקרים שמתרחשים בחיים (אלמנטים של פשע בסרטיו של אלן). לקראת הסוף רואים מספר גרסאות לאותו אירוע, בוחן את הסיפורים לעומת המציאות/אמת.

בין השחקנים: ג'ון ווטרס (במאי "ספריי לשיער", "אמא סדרתית"), עוד במאי ולא האחרון שמשחק בתפקיד קטן אצל אלן (אחרי סידני פולק ב"בעלים ונשים" ורוב ריינר ב"קליעים מעל ברודווי"); שניים ששיחקו אחרי זה בסדרה "דם אמיתי": דניס או'האר (על הקלרנית בלהקה שמנגנת עם אמט) וכריס באוור (שחקן ביליארד); וגרטשן מול (בסרט שני ברציפות של אלן).

"מתוק ומרושע". סמנתה מורטון, שון פן.

"מתוק ומרושע". סמנת'ה מורטון, שון פן.

הסרט היה מועמד ל-2 פרסי אוסקר: שחקן ראשי (שון פן) ושחקנית משנה (סמנת'ה מורטון). לפן זו היתה המועמדות השנייה (אחרי "גבר מת מהלך" מ-1995), ואחרי זה היה מועמד על "קוראים לי סם" (2001) וזכה על "מיסטיק ריבר" (2003) ועל "מילק" (2008). זו היתה המועמדות הראשונה של מורטון, שלא אומרת מילה בסרט, והיתה מועמדת כשחקנית ראשית על "באמריקה" (2003).

 

נוכלים בגרוש (2000)
באופן יוצא דופן קומדיית הפשע הזאת של וודי אלן, "נוכלים בגרוש", לא הוקרנה בבתי הקולנוע בארץ.

"נוכלים בגרוש". טרייסי אולמן, וודי אלן.

"נוכלים בגרוש". טרייסי אולמן, וודי אלן

אחרי סרטים רבים שנגעו בפשעים, פושעים ועבירות קלות מככב אלן בתפקיד של פושע לראשונה מאז סרטו הראשון, "קח את הכסף וברח".

ל"נוכלים בגרוש" בן 94 הדקות שלושה חלקים ברורים. הסרט מתחיל בריי וינקלר (וודי אלן) מסתתר מאחורי עיתון בזמן שהוא עוקב אחרי רכב משוריין מחוץ לבנק (בניו יורק, כמובן). הוא נשוי מזה 25 שנה לפרנצ'י (טרייסי אולמן, "קליעים מעל ברודווי"), בשנתיים מתוכן ישב בכלא על שוד בנק שנכשל. כשהכירו פרנצ'י היתה "רקדנית אקזוטית" (כלומר חשפנית).

ריי מתכנן לשדוד את הבנק עם דֶני דויל (מייקל רפפורט מ"אפרודיטה הגדולה", בעוד תפקיד של בחור לא מבריק) וטומי ווקר (טוני דארו), ואליהם מצטרף בני (ג'ון לוביץ) שישב עם ריי בכלא. בשביל השוד (כדי לחפור מנהרה אל הבנק) פותחים קונדיטוריה כמסווה, שאותה מפעילה פרנצ'י. הצלחת העסק שלה מצריכה אותה לגייס לעבודה בחנות את בת דודתה התמימה מיי סלואן (איליין מיי, שתשחק את אשתו של אלן במיני סדרה "משבר בשש סצנות" ב-2016).

"נוכלים בגרוש". וודי אלן, יו גרנט, טרייסי אולמן.

"נוכלים בגרוש". וודי אלן, יו גרנט, טרייסי אולמן

לפני החלק הבא יש כתובית נדירה בסרט של אלן: "שנה אחר כך".
36 דקות אחרי תחילת הסרט פוגשים את סוחר האמנות דיויד (יו גרנט), ופרנצ'י פונה אליו כדי שיחנך אותה ואת ריי העשירים כי הם מרגישים שההשכלה שלהם לוקה בחסר. ריי פחות נלהב מהרעיון. הם הולכים לגלריה ולרסיטל וצופים בהצגת פרינג'. מזכירים את הסרט "חוֹם לבן" עם ג'יימס קגני, "פיגמליון", הסופר הנרי ג'יימס, הצייר טינטורטו (הצייר האהוב על הדמות של ג'וליה רוברטס ב"כולם אומרים אני אוהב אותך"). ריי הולך למשחק בייסבול ומתגעגע לחייו הקודמים, ובסוף החלק הזה הוא ופרנצ'י נפרדים.

בשליש האחרון של הסרט ריי רוצה לשדוד שרשרת יקרה של צ'יצ'י פוטר (איילין סטריץ', "ספטמבר") בזמן מסיבה שהיא עורכת בביתה, בעזרת מיי, בת דודתה של פרנצ'י. בזמן שפרנצ'י בוונציה עם דיויד היא מגלה שאיבדה את כל כספה בשל הונאה של רואי החשבון שלה.

"נוכלים בגרוש". וודי אלן.

"נוכלים בגרוש". וודי אלן, איליין מיי

הסרט מדשדש עם עלילה סבירה, אך הוא חסר תנופה: הוא אף פעם לא ממש מתרומם או מלהיב. גם בקטעים המוצלחים הוא רק משעשע ולא מצחיק. בסוף ריי ופרנצ'י משלימים וזה נגמר בנשיקה שלהם. טרייסי אולמן היתה מועמדת לגלובוס הזהב על הסרט.

 

קללת אבן העקרב הירוקה (2001)
שם הסרט "קללת אבן העקרב הירוקה" באנגלית הוא The Curse of the Jade Scorpion, שמזכיר שמות של סיפורים בלשיים משנות ה-30 וה-40. אחרי כתוביות הפתיחה מופיע "1940" לבן על גבי שחור.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, וודי אלן.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, וודי אלן.

בשנות ה-70 וודי אלן כתב וביים את "אהבה ומלחמה", בשנות ה-80 את "קומדיה סקסית של ליל קיץ", "זליג", "שושנת קהיר הסגולה" ו"ימי הרדיו", בשנות ה-90 את "צללים וערפל", "קליעים מעל ברודווי" ו"מתוק ומשוגע", והנה כבר הסרט התקופתי הראשון שלו במאה ה-21, כשהבא אחריו הוא "קסם לאור הירח" (2014). "חצות בפריז" מתרחש גם בעבר אבל הוא מתחיל, נגמר והדמות הראשית שלו היא בהווה. שלושה מארבעת סרטיו האחרונים (2017-1014) הם סרטים תקופתיים; העבר משרת את אלן היטב, במיוחד בשנים האחרונות כי זה מאפשר לו להימנע מהכנסת מחשבים, טלפונים ניידים ושאר סימני קִדמה לסרטים שהדמויות הראשיות בהם אינן בנות 60 ומעלה.

CW בריגז (וודי אלן; ראשי התיבות של שמו הן היפוך של הבמאי ו.סי. פילדס, שהוזכר ב"מנהטן") הוא חוקר בחברת ביטוח מזה 20 שנה. במסגרת עבודתו איתר יצירה גנובה של פיקאסו. הוא שונא את בטי אן פיצג'רלד (הלן הנט, שנתיים אחרי ירידת הסדרה "משתגעים מאהבה"; ב-2000 שיחקה ב"מה נשים רוצות" עם מל גיבסון, "תעביר את זה הלאה" עם קווין ספייסי, "הנשים של ד"ר טי" עם ריצ'רד גיר ו"להתחיל מחדש" עם טום הנקס), מומחית להתייעלות שהגיעה לחברה חצי שנה לפני כן. בעלה לשעבר עזב אותה בשביל מישהי אחרת.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, דן אקרויד.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, דן אקרויד.

מנהל החברה, כריס מגרוּדר (דן אקרויד, "מכסחי השדים"), נשוי ומנהל רומן עם בטי אן. בחברה עובדים גם אל (בריאן מרקינסון, השוטר ב"נוכלים בגרוש"), ג'ורג' (וואלס שון, בסרטו הרביעי מתוך חמישה של אלן) והמזכירה ג'יל (אליזבת' ברקלי, "הצלצול הגואל" ו"נערות שעשועים").
לכבוד יום הולדתו ה-50 של ג'ורג' הולכים העובדים למופע של וולטן (דיויד אוגדן סטיירס, בסרטו החמישי והאחרון של אלן), שמציג קטעים של קריאת מחשבות והיפנוזה. כמו פארו ב"אליס", אלן טוען שאינו ניתן להפנוט לפני שהוא נכנס לטרנס.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, דיויד אוגדן סטיירס, וודי אלן.

"קללת אבן העקרב הירוקה". הלן האנט, דיויד אוגדן סטיירס, וודי אלן.

הרעיון של הסרט מעולה: חוקר עובד על שוד שהוא לא זוכר שהוא ביצע. יש גם סיכול נהדר של ניסיון התאבדות ובין השאר מוזכרים: היטלר, פריז, פוטבול ובייסבול. אולם יכול להיות שזה היה עובד טוב יותר כסיפור קצר, וחלק מהאשמה אולי נעוץ בעורכת אליסה לפסלטר, שהחליפה את סוזן איי. מורס מאז "מתוק ומשוגע" (1999) כי הסרט בן 103 הדקות מרגיש ארוך מדי ומקרטע לפרקים, בעיקר ככל שהוא מתקדם. לא עוזר גם שההקנטות של האנט, הירידות על דמותו של אלן, מאולצות ולא כל כך שנונות.
הנעימה החוזרת שעובדת נהדר היא In a Persian Market של וילבור דה פאריז (שמענו גם ב"רסיסי אדיפוס").

לשרליז ת'רון (בסרט שני ואחרון של אלן) יש תפקיד משנה קטן כרווקה בת עשירים, מאורסת ומשגעת. שיערה ושמלתה מזכירים את השחקנית ורוניקה לייק, שהתפרסמה רק אחרי 1941 ב"מסעות סאליבן" של פרסטון סטורג'ס.
כמו ב"תעלומת רצח במנהטן" וב"נוכלים בגרוש" (שגם הם עוסקים בפשע), דמותו של אלן המומה מדברי הדמות הנשית הראשית והוא מגיב לדבריה בדיבור כמו לקהל שבחדר (לא למצלמה).
CW (אלן) אומר לבטי אן (הנט): ?This is what you do when I give you an order [זה מה שאת עושה כשאני נותן לך פקודה?] שמזכיר דברים דומים שגברים אמרו ב"תעלומת רצח במנהטן" וב"כולם אומרים אני אוהב אותך".
והיא אומרת לו: .What’s the matter? You look flushed. You’re all red [מה קרה? אתה נראה סמוק. כולך אדום.]

בסוף בני הזוג מתרחקים יחד מהמצלמה.

 

סוף הוליוודי (2002)
כן, יש ב"סוף הוליוודי" ארבע דמויות עם השמות אל, האל, ואל ואֶלִי.
ואל וקסמן (וודי אלן), במאי שקרנו ירד וסובל מבימוי פרסומות, מקבל הזדמנות לביים סרט בתקציב 60 מיליון דולר תודות לאשתו לשעבר המפיקה אלי (טיה לאוני, שצעירה מאלן ב-31 שנה). הם היו נשואים במשך 10 שנים ויש לו בן מנישואים קודמים. אלי עזבה אותו בשביל ארוסה הנוכחי, האל ייגר (טריט ויליאמס), מנהל אולפן הפקות. היא משכנעת את האל שוואל המועמד המושלם לבימוי התסריט "העיר שלעולם לא ישנה" (כלומר ניו יורק, כמובן). מדובר בגרסה חדשה לסרט משנות ה-40 על יחסי אב ובן. ואל מציע לצלם את הסרט על ניו יורק בשחור-לבן (כמו "מנהטן"?), עם פסקול של קול פורטר או אירווינג ברלין.

"סוף הוליוודי". טריט וויליאמס, וודי אלן.

"סוף הוליוודי". טריט ויליאמס, וודי אלן.

את התפקיד הלא קטן של אל, סוכנו של ואל, שחוגג את ליל הסדר עם כיפה על הראש, מגלם מארק ריידל, שביים את "האגם המוזהב" (1981) ו"רוז" (1979), והוא מצטרף לשורה (ולא סוגר את הרשימה) של במאים שמשחקים בסרט של אלן. הקדימו אותו סידני פולק (בעלים ונשים), רוב ריינר (קליעים מעל ברודווי) וג'ון ווטרס (מתוק ומשוגע).

"סוף הוליוודי". טיה לאוני.

"סוף הוליוודי". טיה לאוני.

אחרי 38 דקות ואל מתעוור והוא בטוח שיש לו גידול במוח. פסיכולוג מאבחן שיש לו עיוורון פסיכוסומטי. הרעיון של הסרט נהדר אך התוצאה, למרבה הצער, הרבה פחות. זה מרגיש כמו בדיחה ארוכה מדי ויש סיבה שאין הרבה סרטי קומדיה שנמשכים 112 דקות. יש פה המון קטעים שבקלות אפשר היה לגלח את האורך שלהם. "שושנת קהיר הסגולה", שגם קצר בחצי שעה שלמה, הוא יותר מסיפור על דמות שיוצאת מסרט, יש בו רבדים ותפניות נוספות.

מעבר לעיוורון, בעיה קטנה כשרוצים לביים סרט, ואל צריך להתמודד עם צלם סיני שלא דובר אנגלית והתקשורת אתו מתנהלת באמצעות מתורגמן (אלן השתמש במתורגמנים עם הצלם של שלושת סרטיו הקודמים: "מתוק ומשוגע", "נוכלים בגרוש" ו"קללת אבן העקרב הירוקה") ועם אנדריאה פורד (ג'ודי מרקל, "אהבה גדולה"), כתבת ירחון שמגיעה לסקר את צילומי הסרט. כמו דיויד (ג'ון קיוזאק) שהתחיל לכתוב יומן ולקריין ב"קליעים מעל ברודווי" (1994) עם התחלת החזרות על ההצגה שלו, אנדריאה מתחילה לרשום הערות לריאיון ומתחילה הקריינות המלווה שלה. הסרט נשען על זה וזה די מיותר. היא חוזרת יותר מדי על דברים שאנחנו כבר יודעים.

"סוף הוליוודי".

"סוף הוליוודי". טיה ליאוני, וודי אלן, מריאן סלדיס, אייזק מזרחי

אל (מארק ריידל) לוואל (אלן): .Calm down. You’re getting all red [הירגע. אתה נעשה כולך אדום.]
ואל יורד על קליפורניה (מה שקרה כבר ב"בננות", "ישנוני", "אנני הול" ו"רסיסי אדיפוס") ומוזכרים: היטלר, הימלר, פליני. לראשונה אלן משתמש במסך מפוצל לשיחת טלפון. אלי קוראת לאוסטאופת שלה "גאון" והכתבת אנדריאה פורד מכנה כך את ואל.
ואל ואלי נזכרים בלילה שלהם בפריז שבו נשארו ערים כל הלילה (כמו סטפי וג'ו ב"כולם אומרים אני אוהב אותך") ומצאו את עצמם בבוקר בתא מעצר. ליאונה היתה מתאימה להיות שחקנית טובה לסרט נוסף (או יותר) של אלן. הוא יכול היה לכתוב לה עוד תפקידים.

"סוף הוליוודי". דברה מסינג, וודי אלן.

"סוף הוליוודי". דברה מסינג, וודי אלן.

בין השחקנים הנוספים בסרט: דברה מסינג ("ויל וגרייס", שהופיעה גם ב"סלבריטי") כלורי פוקס, חברתו של ואל, שחקנית בהצגת פרינג', שמקבלת תפקיד קטן בסרט שלו. מסינג קיבלה רק את דפי התסריט עם החלק שלה וסיפרה שעד שראתה את הסרט לא ידעה שאלן מגלם עיוור; ג'ורג' המילטון כאד, מפיק שסובל מכיב קיבה; טיפאני ת'יסן ("הצלצול הגואל", "בוורלי הילס") כשחקנית שרון בייטס; אייזק מזרחי (בסרט שלישי ואחרון של אלן!) כמעצב התפאורות אליו סבסטיאן, שמעדיף לבנות תפאורות באולפן במקום לצלם ברחובות האמיתיים; גרג מוטולה (גילם את הבמאי בתחילת "סלבריטי") כעוזר במאי; אנת'וני ארקין (בן של השחקן אלן ארקין) כשחקן שבא למבחן בד (והוא יופיע גם בסרטו הבא של אלן); סטפני רות', ש"פשעים ועבירות קלות" היה סרטה הראשון (גילמה את בתו של ג'ודה), והופיעה בשלושה סרטים נוספים של אלן: "לפרק את הארי", זה ו"מלינדה ומלינדה".

בסוף ואל ואלי מתנשקים ונכנסים למכונית שתיקח אותם לנמל התעופה ולפריז. מכוניתם מתרחקת במורד הרחוב.

 

"כל דבר אחר" (2003)
דרמה-קומית עם וודי אלן בתפקיד משנה. באופן לא רגיל, שם הסרט נאמר די בהתחלה. השיר בכתוביות הפתיחה ובכתוביות הסיום: So Easy to Love של קול פורטר בביצוע בילי הולידיי. יותר מפעם אחת שומעים את The Way You Look Tonight בביצוע הולידיי.

"כל דבר אחר". כריסטינה ריצ'י, ג'ייסון ביגס.

"כל דבר אחר". כריסטינה ריצ'י, ג'ייסון ביגס.

בפתיחה יושבים דיויד דוֹבֶּל (וודי אלן) וג'רי פאלק (ג'ייסון ביגס, "אמריקן פאי") על ספסל בסנטרל פארק. שניהם קומיקאים וסובלים מפחד מהמוות. ג'רי הצעיר גרוש, כותב בדיחות לסטנדאפיסטים, רוצה לכתוב רומן, רואים אותו אצל הפסיכולוג שלו ולפעמים הוא מרכיב משקפיים. הוא הלקוח היחיד של סוכנו הארווי (דני דה ויטו). ג'רי מרבה לדבר למצלמה.

דיויד, שהיה נשוי יותר מפעם אחת, הוא מורה בבית ספר, מעט אובססיבי בנוגע לנאצים, היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש ונוהג במכונית עם גג נפתח.

"כל דבר אחר". כריסטינה ריצ'י, ג'ייסון ביגס.

"כל דבר אחר". כריסטינה ריצ'י, ג'ייסון ביגס.

ג'רי גר עם חברתו אמנדה (כריסטינה ריצ'י), שחקנית, מאחרת כרונית, שפרופסור נשוי באוניברסיטה התאהב בה קשות. בפלאשבק בן כמה דקות טובות אנחנו רואים איך אמנדה וג'רי נפגשו: כשפגש אותה שניהם היו במערכת יחסים, הוא גר עם ברוק (קיידי סטריקלנד, "מרפאה פרטית") והיא גרה עם בוב (ג'ימי פאלון) שעבד בחברת תקליטים. בפלאשבק נוסף רואים שלב מתקדם יותר ביחסיהם.

"כל דבר אחר". ג'ייסון ביגס, ג'ימי פאלון.

"כל דבר אחר". ג'ייסון ביגס, ג'ימי פאלון.

36 דקות אחרי ההתחלה מגיעה פולה צ'ייס (סטוקרד צ'נינג, "הבית הלבן"), אמה של אמנדה. היא אלכוהוליסטית בגמילה שעזבה את חבר שלה ועוברת לגור עם ג'רי ואמנדה. היא רוצה לחזור לשיר לפרנסתה ושוכרת פסנתר שמובא לדירתם. אחרי זה היא שרה ומנגנת עליו.
לראשונה בסרט של אלן: רואים את ג'רי מקליד במחשב הנייד שלו, כותב רומן. בכל זאת מדובר פה בשחקן בן 25. סרט שני ברציפות שבו מתנהלת שיחת טלפון במסך מפוצל, הפעם בצורה מקורית ויפה. מוזכרים: אלבר קאמי, ז'אן-פול סארטר, אמונה באלוהים, מאדאם בובארי, טנסי ויליאמס, המפרי בוגרט, פרנק סינטרה, בילי הולידיי, המשוררת עדנה מוליי, קול פורטר, יהדות, סקוט וזלדה פיצג'רלד, גרמניה הנאצית, דוסטוייבסקי, קאראווג'ו, ונציה, רצון להתאבד והסרט "המלאך המשמיד" של בונואל.

"כל דבר אחר". דני דה'ויטו.

"כל דבר אחר". דני דה-ויטו.

ג'רי (ביגס) לאמנדה (ריצ'י): .You’re pale [את חיוורת]; והארווי (דה ויטו) לג'רי (ביגס): .You’re all flushed [אתה סמוק.]

בסרט בן 108 הדקות משתתפים גם אדריאן גרנייה (שנה לפני "הפמליה") כשחקן בשם ריי פוליטו. הוא הופיע ללא שורת דיאלוג ב"סלבריטי"; ואריקה לירסן ("הסנגור" עם סיימון בקר) שאחרי סרטה הראשון, "פרויקט המכשפה מבלייר 2", גילמה שחקנית פה וב"סוף הוליוודי" ואחר כך גם ב"קסם לאור הירח", סרטה האחרון כרגע.

"כל דבר אחר". אדריאן גרנייר, כריסטינה ריצ'י.

"כל דבר אחר". אדריאן גרנייה, כריסטינה ריצ'י.

בסוף ג'רי נוסע במונית לכיוון נמל התעופה, לטיסה לקליפורניה, שם יעבוד כתסריטאי בטלוויזיה. בדרך הוא רואה את אמנדה עם בן זוגה החדש.

 

מלינדה ומלינדה (2004)
הרעיון של "מלינדה ומלינדה" מבריק: מלינדה מגיעה במפתיע לדירתם של גבר ואישה נשואים שמארחים חברים לארוחת ערב, ואנחנו רואים במקביל שתי גרסאות של ההתרחשות מאותה נקודת התחלה, גרסה דרמטית וגרסה קומית. אבל ההצלחה בהוצאה לפועל חלקית בלבד.

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, וויל פרל.

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, ויל פארל

כתוביות הפתיחה מתחילות עם סטרווינסקי ועוברות ל-Take the A Train של דיוק אלינגטון, קטע שהופיע גם ב"ימי הרדיו". הסרט נפתח בבית קפה-מסעדה שבה שני זוגות חברים (שלושה מהם שחקנים שהופיעו בסרטים קודמים של וודי אלן: לארי פיין, וואלס שון וסטפני רות'). הם מעלים סיטואציה דמיונית על מישהי בשם מלינדה ומראים איך אותו סיפור יכול להיחשב כטרגדיה או כקומדיה על פי זווית הראייה, על פי המספר. חוזרים אליהם מפעם לפעם לאורך הסרט, שגם נגמר אִתם, כמובן. ראדה מיטשל ("תא טלפון", "למצוא את ארץ לעולם לא") מגלמת את מלינדה בשני הסיפורים.

ב"טרגדיה" מלינדה מגיעה לניו יורק באיחור של חודשיים אחרי שאמרה שתגיע אל לורל ולי, שבבואה הם עסוקים באירוח חברים לארוחת ערב. מלינדה "התעכבה" כי אושפזה בבית חולים לחולי נפש אחרי ניסיון התאבדות.

"מלינדה ומלינדה". קלואי סביגני, צ'יווטל אג'יופור.

"מלינדה ומלינדה". קלואי סוויני, צ'וויטל אג'יופור

לורל (קלואי סוויני, "בנים אינם בוכים", "אהבה גדולה"), שבאה ממשפחה עשירה, היא מורה למוזיקה בתיכון; יש לה פסנתר בכיתה ויש להם פסנתר גם בדירה. בעלה לי (ג'וני לי מילר, "טריינספוטינג", "אלמנטרי") מופיע בפרסומות, חובב אלכוהול ומורה למשחק שמנהל רומן עם תלמידה שלו.

באותה ארוחת ערב נוכחים גם קאסי (ברוק סמית', "שתיקת הכבשים", "האנטומיה של גריי") שבהיריון ובעלה עורך הדין פיטר (זאק אורת', שגם משחק בסרטו הבא של אלן). לזוג שני ילדים ופסנתר בבית. קאסי, לי, לורל ומלינדה למדו יחד בתיכון.

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, צ'יווטל אג'יופור.

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, צ'וויטל אג'יופור

מלינדה, שאמה התאבדה, היתה נשואה לג'וש, מנתח שזכה במשמורת מלאה על שני ילדיהם בעקבות מצבה הנפשי. היא ניהלה רומן עם צלם שעזב אותה בשביל מישהי אחרת.

קאסי עורכת בביתה מסיבה שבה היא מנסה לשדך למלינה את באד, רופא שיניים אלמן עם ילדה בת 4 בשם אמילי, אך מלינדה נמשכת אל אֶליס מונסונג (צ'יווטל אג'יופור, לימים "12 שנים של עבדות"), מלחין אופרות מהארלם, שגם בדירתו יש פנסתר, כמובן (יש חמישה פסנתרים בסרט!).

"מלינדה ומלינדה". וויל פרל, אמנדה פיט.

"מלינדה ומלינדה". ויל פארל, אמנדה פיט

ב"קומדיה" מלינדה, שכנה חדשה בסאבלט, מגיעה לשכניה סוזן והוֹבִּי בזמן ארוחת ערב שבה הם מארחים אנשים. סוזן (אמנדה פיט) עובדת כעוזרת במאית ורוצה להרשים את איש הנדל"ן סטיב וולש כדי שישקיע כסף בתסריט שכתבה והיא רוצה לביים. בעלה הובי (ויל פארל) מצפה לקבל תפקיד בסרט שלה. הוא שחקן מובטל שבעבר הלך לפסיכולוג. לו ולסוזן יש בעיות במיטה. באחד הקטעים הובי מסתכל אל מראה ומדבר אל עצמו.

מלינדה, בעלת תואר בתולדות האמנות, תפסה את בעלה הרופא עם המזכירה שלו. היא רצתה ילדים ובעלה לא. היא נכנסת לבית של השכנים שהיא לא מכירה בזמן ארוחת הערב אחרי שלקחה הרבה כדורי שינה. ג'ניפר, שהיתה נוכחת בארוחת הערב, רוצה לשדך למלינדה את גרג ארלינג'ר (ג'וש ברולין), רופא שיניים שאוהב לשחק טניס.

"מלינדה ומלינדה".

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, קלואי סוויני

חלק מאתרי הצילום בחלק הטרגי ובחלק הקומי זהים, יש משפטים שחוזרים בשניהם, מספר התרחשויות דומות וחפצים שמופיעים בשתי ה"גרסאות". מוזכרים: הסימפוניה השנייה של מאהלר, מאדאם בובארי (סרט שני ברציפות, ולא בפעם האחרונה), פיגמליון, המלך ליר, אותלו, פריז, ברצלונה, ארנסט המינגווי, צ'כוב, קול פורטר, נירנברג.
מיטשל האוסטרלית ומילר ואג'יופור הבריטיים מגלמים אמריקאיים. וכולם מתקשרים זה לזה בטלפון הנייד שלהם! הצעירים האלה…

יש בסרט בן 99 הדקות משפטים מוצלחים מאוד, בחלק הקומי בעיקר של ויל פארל שכנראה גייס בעצמו את סטיב קארל (שאחרי זה שיחק ב"המשרד" החל מ-2005 וב"מיס סאנשיין הקטנה" ב-2006) כדי שישחק את חברו וולט בשני קטעים.
בזכות שני הקטעים הבאים של פארל הייתי מעדיף לראות סרט שלם על הדמות שלו: (1) כשהוא שונא את גרג (ברולין), רופא השיניים העשיר והחתיך שאשתו (פיט) מתלהבת ממנו; ו(2) אחרי שהוא מצטער שהוא לא יכול להיות עם מלינדה כי הוא נשוי הוא מגיע הביתה ותופס את אשתו על חם במיטה עם מפיק הסרט שלה. התגובה שלו אדירה.

 

נקודת מפגש (2005)
סרט הדרמה השני ברציפות שאלן לא משחק בו. אחרי שנים שצילם את סרטיו בניו יורק, העיר שכיכבה בסרטיו וניבטה מכל פריים, הוצע לאלן מימון באנגליה. הוא הלך בעקבות הכסף, בחר תסריט מתאים ולדבריו לא היה צריך לערוך שינויים גדולים כדי לעשות התאמות להעברת העלילה ללונדון.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס, סקרלט ג'והנסון.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס, סקרלט ג'והנסון.

"נקודת מפגש" עוסק באמביציה, אהבה, בגידה, תפקיד הגורל בחיים (הדמויות כל הזמן מזכירות מזל וחוסר מזל), ובסופו מתנהלת חקירת משטרה. כל אלה, כולל מוטיב הפשע, מופיעים בסרטים רבים של אלן, אולם הייחוד של "נקודת מפגש", מעבר להתרחשותו בלונדון והמבטאים האנגליים של שחקניו, הוא הדמות יוצאת הדופן שבמרכזו: כריס הרציני, האתלטי, שלא מתבדח עם אף אחד, הוא זר ועני ונראה טוב.

הסרט נפתח בכדור טניס שעובר למצד לצד מעל רשת במגרש טניס ומשום מה בכמה שורות קריינות של כריס (ג'ונתן ריס מיירס בן ה-28, שהיה מוכר לפני כן, ואחרי זה שיחק ב"משימה בלתי אפשרית 3" וכיכב בסדרה "שושלת טיודור" אך מעולם לא הפך לכוכב שהסתמן שהוא יכול להיות). משום מה כי לא שומעים אותה יותר אחרי זה והוא אומר דברים שהדמות שלו אומרת בדיאלוגים עם אנשים בהמשך.
כריס וילטון, שבא מבית עני, חוזר להתגורר בלונדון אחרי שנים של נדודים כטניסאי מקצועי, ומתחיל לעבוד כמדריך טניס במועדון ספורט בעיר. הוא פוגש שם את טום היואט (מת'יו גוד), שלעומת כריס, מגיע מבית עשיר מאוד וכמוהו חובב אופרות. השניים נעשים חברים טובים ובאופרה מכיר לו טום את הוריו, אלק ואלינור, ואת אחותו קלואי. הם מזמינים אותו לבית הכפר שלהם.

כריס מסתובב עם קלואי בלונדון, הם הולכים יחד לגלריה ולקולנוע ומבלים הרבה זמן יחד. 11 דקות מתחילת הסרט כריס נכנס לחדר שבו נולה רייס (סקרלט ג'והנסון) משחקת טניס שולחן. נולה, ארוסתו האמריקאית של טום, היא בחורה גרושה ששואפת להיות שחקנית, בת להורים גרושים מקולורדו ואמא שתיינית, עם אחות אחת. אמהות שתייניות של הדמות הראשית הנשית היו ב"חנה ואחיותיה", "ספטמבר", "אליס" ו"כל דבר אחר".
כריס נמשך לנולה אך לא רוצה להרוס את החיים הטובים שהיחסים עם קלואי (והקשרים והכסף של אביה) יכולים להעניק לו.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס, סקרלט ג'והנסון.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס, סקרלט ג'והנסון.

עם שני שחקנים צעירים ויפים ביים אלן את הקטעים החושניים ביותר בסרטיו. ג'ונתן ריס-מיירס הוא השחקן היחיד אצל אלן שביותר מקטע אחד מסתובב ללא חולצה ובתחתונים.
אלן צילם באנגליה גם את שני הסרטים הבאים שלו, וכתב שני תסריטים נוספים לסקרלט ג'והנסון ("סקופ" ו"ויקי כריסטינה ברצלונה") כי התרשם ממנה. את אלק ואלינור מגלמים בריאן קוקס ("אקס-מן 2", "זהות כפולה") ופנלופה וילטון ("מלון מריגולד האקזוטי", "אחוזת דאונטון"), אמילי מורטימור ("חדר החדשות") היא קלואי המעצבנת (היא תמיד מגלמת דמויות מעצבנות, מנדנדות, נודניקיות, זה משהו בקול שלה; אני יודע את מי בסרט אני הייתי בוחר לרצוח). לקראת הסוף נכנסים לתמונה שני אנשי משטרה, שאותם מגלמים יואן ברמנר ("טריינספוטינג") וג'יימס נסביט (הסדרה "רגליים קרות", סרטי "ההוביט"). גם מארק גטיס (שכתב ומשחק ב"שרלוק" עם בנדיקט קאמברבאץ') מגיח לרגע.

"נקודת מפגש". אמילי מורטימר, ג'ונתן רייס מאיירס.

"נקודת מפגש". אמילי מורטימר, ג'ונתן רייס מאיירס.

Match Point, שם הסרט באנגלית, הוא מונח בטניס שפירושו "נקודת משחק", רגע הכרעה אפשרית במשחק כשאחד השחקנים במרחק נקודה מניצחון במשחק כולו (ולא רק במשחקון או במערכה). זו הפעם הראשונה שיש טניסאי מקצועי בסרט של אלן אך לא הפעם הראשונה שרואים מחבט טניס או מדברים על הספורט הלבן.
כריס קורא את "החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי, יוצא מחנות של ראלף לורן (שעיצב את הבגדים של קיטון ב"אנני הול" ושל אלן ב"מנהטן", ונכנסים לחנות שלו ב"אליס"). וגם סופוקלס מוזכר.

בסוף כריס חומק מאשמה על רצח. הוא לא הדמות הראשונה של אלן שזה קורה לה. לג'ודה רוזנטל (מרטין לנדאו) ב"פשעים ועבירות קלות" היתה מאהבת שהטרידה אותו והרגיש שלא הותירה לו ברירה אלא להיפטר ממנה. ואין השלכות רעות למעשיו.

זהו סרטו הארוך ביותר של אלן, 124 דקות, והיחיד מעל שעתיים. הבעיה של הסרט שהוא פשוט ארוך מדי למה שיש בו. השעה הראשונה עוברת מצוין ואמנם לא צריך לזרז את המהלכים שמובילים אדם לרצח או להיות פזיז עם תוצאות המעשה, אבל השינוי שהסרט עובר לא משרת אותו לטובה והחלק האחרון מרגיש ארוך שלא לצורך.

מבחינת רבות נחשב לסרט שהחזיר את אלן לאהדת הקהל אחרי שנים של כישלונות קופתיים. זה היה הסרט הכי מצליח של אלן בארה"ב מאז "חנה ואחיותיה" (1986) ובזמנו המצליח ביותר שלו בכל העולם עם הכנסות של 78 מיליון דולר. בעקבות זאת גם באוסקר (שלא מצביע על איכות אך משקף אופנות ומה שקורה בקולנוע) נזכרו בו והסרט היה מועמד לתסריט, שמונה שנים אחרי המועמדות הקודמת של אלן (הרווח הגדול ביותר בין מועמדויות שלו).

 

סקופ (2006)
"סקופ" משלב שתי אהבות של וודי אלן: פשע וקסמים. אחרי שסקרלט ג'והנסון כיכבה בסרטו הקודם של אלן, "נקודת מפגש", הוא כתב תסריט שבו יוכלו לשחק יחד. "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי מתנגן על רקע כתוביות הפתיחה וגם הנעימה החוזרת של הסרט.

"סקופ". וודי אלן, סקרלט ג'והנסון, יו ג'קמן.

"סקופ". וודי אלן, סקרלט ג'והנסון, יו ג'קמן.

הסרט נפתח בלוויה בכנסייה של העיתונאי ג'ו סטרמבל (איאן מקשיין מלא הנוכחות, "דדווד"). לאחר מכן חבריו העיתונאים של ג'ו יושבים בבר ומדברים עליו. חששתי שהם עומדים לספר את מה שאנחנו הולכים לראות. במקום זה עוברים אל ג'ו המת על סיפון סירה עם מלאך המוות (לבוש שחורים, כולל ברדס גדול ונושא חרמש בידו) שמוביל קבוצת מתים. על הסירה הוא משוחח עם מזכירתו של פיטר ליימן, שחושדת שהיא הורעלה כי עלתה על כך שפיטר הוא רוצח.

בינתיים, בארץ החיים: סונדרה פרנסקי (סקרלט ג'והנסון), סטודנטית פטפטנית לעיתונות מברוקלין, נהנית משהייה בלונדון אצל משפחה עשירה ומקושרת שמשפחתה מיודדת עמה. כמו ב"נקודת מפגש", היא מספרת על אחותה אך לא רואים אותה. סונדרה הולכת עם חברתה ויויאן (רומולה גראי, "כפרה") ואחיה למופע קסמים. 10 דקות מהתחלת הסרט עולה לבמה הקוסם סידני ווטרמן (וודי אלן), שאשתו עזבה אותו והוא אינו יודע לשחות (כפי שיודע כבר מי שראה את "ישנוני" או את "מנהטן"). כמו ב"רסיסי אדיפוס" הדמות הראשית בסרט נבחרת לעלות לבמה. סונדרה משתתפת בקסם ובדרך פלא ג'ו המת מצליח ליצור אִתה קשר למספיק זמן כדי לספר לה על החשדות נגד פיטר ליימן. ו-24 דקות מהפתיחה סונדרה וסידני מתחזים לבת ואביה מפאלם ביץ' כדי להתקרב אל פיטר (יו ג'קמן), איש עסקים מצליח, בן של לורד (ג'וליאן גלובר מ"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" בקטע יחיד). הם חושדים שפיטר הוא הרוצח הסדרתי שמחסל זונות ומשאיר לצד הגופות קלף טארוט.

"סקופ". יו ג'קמן.

"סקופ". יו ג'קמן.

פיטר אומר לסונדרה שהוא יוצא מהעיר לכמה ימים לרגל עסקים והיא רואה אותו במקרה ברחוב, בדיוק כמו שכריס (ריס-מיירס) אמר לנולה (ג'והנסון) ב"נקודת מפגש" שהוא נופש ביוון ואז היא רואה אותו במקרה בלונדון. לפיטר ולכריס יש נהג פרטי. כמו בסרטיו בניו יורק, כולם נוסעים כל הזמן במוניות.
רואים את סונדרה מחפשת משהו בגוגל! במחשב! באינטרנט! והיא אפילו אומרת "אינטרנט" לסידני, והוא משתמש בטלפון נייד. מוזכרים: פוטבול, יהדותו של סידני, נואל קאוורד.

סונדרה היא גרסה מסוימת של אלן צעיר חתיכה ובלונדינית, וסידני דומה מאוד לדני רוז ("האיש מברודווי") בחלקלקות שלו, גם הוא קורא לנשים "sweetheart" ובשני הסרטים אחרי שהוא יורד על מישהו (שלא בפניו) הוא מוסיף: And I say that with all due respect [עם כל הכבוד]. כמו ב"תעלומת רצח במנהטן", "נוכלים בגרוש" ו"קללת אבן העקרב הירוקה" אלן ההמום מדברי אישה מדבר אל "קהל" שלא קיים לפניו.
עוד משחקים: צ'רלס דאנס (מהמון סרטים, מיני סדרות וסדרות) כעיתונאי, חבר של אבא של ויויאן, שמופיע בשני קטעים וסיפר שאמרו לו להגיע בבגדים שלו לצילומים; השחקן טובי ג'ונס על סירת המתים והקומיקאי סנג'יב בהסקר מופיעים בקטע אחד כל אחד, שבהם שניהם לא מדברים. ולקראת הסוף אנת'וני הד (ג'יילס ב"באפי") מגלם שוטר.

"סקופ". סקרלט ג'והנסון, איאן מק'שיין.

"סקופ". סקרלט ג'והנסון, איאן מק'שיין.

השעה הראשונה חביבה, הפתרון מוצלח והדמויות חביבות אך החקירה מתנהלת בעצלתיים. מאוחר מדי מוצאים עדה טובה (מדי, לא הגיוני שהיא מנדבת כל כך הרבה מידע מועיל).
במהלך הסרט בן 96 הדקות ועל רקע כתוביות הסיום שומעים את Night at Bald Mountain של מוסורגסקי.

 

חלומה של קסנדרה (2007)
אחים (ולא אחיות, לשם שינוי) עומדים במרכז "חלומה של קסנדרה", שאותם מגלמים יואן מקגרגור וקולין פארל (שאמר שאם אלן יפגוש אותו לא בטוח שהוא יזכור אותו). אחרי המלחין מרווין המליש, שעבד על שני סרטיו הראשונים, אלן השתמש בסרטיו במוזיקה קלאסית ובשירים ישנים. הפעם, באופן יוצא מן הכלל, עבד עם המלחין פיליפ גלאס ("השעות", "רמז לסקנדל").

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, יואן מק'גרגור.

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, יואן מק'גרגור.

זהו הסרט השלישי ברציפות שאלן צילם באנגליה. בשלושתם אין פלאשבקים או מישהו שמדבר על משהו שקרה לו לפני כן ורואים את זה, אולם בסרטו הבא, "ויקי כריסטינה ברצלונה", אלן כבר חוזר למנהג הזה שלו. בראשון ("נקודת מפגש") מתרחש רצח אחרי יותר מחצי סרט, השני ("סקופ") הוא על לכידת רוצח סדרתי, והסרט הזה עוסק בדילמה מוסרית בנוגע לרצח שעל האחים לבצע.

הסרט נפתח בריצתם של האחים איאן וטרי בלייק בעלי התסרוקות התואמות. הם לא בורחים ממשהו אלא מתלהבים כילדים לראות שוב במעגנה סירת מפרש שאותה הם רוצים לקנות. הסירה והסרט נקראים "חלומה של קסנדרה" כשם הכלב שעליו טרי הימר במרוצים והרוויח בזכותו הרבה כסף. קסנדרה, שהיתה דמות ב"אפרודיטה הגדולה" (1995), היא נביאה במיתולוגיה היוונית שאף אחד לא מאמין לנבואותיה.

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, היילי אטוול, יואן מק'גרגור, סאלי הוקינס.

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, היילי אטוול, יואן מק'גרגור, סאלי הוקינס.

איאן (מקגרגור) לא אוהב לעבוד במסעדה של אביהם בריאן. הוא שם רק כדי לעזור אחרי שלאב היה התקף לב. איאן, "המוח" בין האחים, חובב מכוניות יוקרה, רוצה להיכנס לעסקי המלונות בקליפורניה. בזמן שהוא מבלה עם מלצרית מהמסעדה ונוסע במכונית עם גג נפתח הוא עוזר לאנג'לה (היילי אטוול בסרטה הראשון; בהמשך: "הדוכסית", "קפטן אמריקה" ו"כריסטופר רובין" עם יואן מקגרגור), שנתקעת עם המכונית שלה. בתמורה אנג'לה נותנת לו זוג כרטיסים להצגה שבה היא משחקת. יש לה חבר, היא דוברת צרפתית ובהמשך נראה אותה מצטלמת כדוגמנית בפארק שעשועים בברייטון.
טרי (פארל) המוסכניק, "הכוח" בין האחים, בתקופה טובה. הוא מרוויח כסף בפוקר ובמרוצי כלבים, ומתכוון לעבור לגור עם חברתו קייט (סאלי הוקינס בבלונדיני), מלצרית בפאב. ג'ים קרטר (לימים המשרת הראשי ב"אחוזת דאונטון") מגלם את בעל המוסך שבו טרי עובד.

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, יואן מק'גרגור, טום ווילקינסון.

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, יואן מק'גרגור, טום וילקינסון.

אחרי שמדברים עליו מספר פעמים, בדקה ה-31 מגיע לביקור דודם העשיר האוורד (טום וילקינסון), בדיוק ליום הולדתה של אחותו דורות'י. הוא מתגורר בקליפורניה ומסתובב בכל העולם, נשוי לקוני ולשניים אין ילדים. בתמורה לסיוע כספי הוא מבקש מאיאן וטרי שיחסלו בשבילו את מרטין ברנז (פיל דיויד, "ורה דרייק" של מייק לי), איש עסקים גרוש שעדותו עלולה להפליל את האוורד ולשלוח אותו לכלא להרבה שנים.
הרעיון מזעזע את טרי. הוא מהוסס, מתחבט לגבי מה שהם מתכננים לעשות, בעוד איאן בטוח, קר רוח ונחוש יותר ודוחף לביצוע המעשה. יש להם שלושה שבועות עד שהאוורד יחזור מהמזרח הרחוק. הם נתקלים במקרה במרטין ומבינים שחלון ההזדמנויות שלהם קטן יותר.
מהר מאוד מעייפים רגשות הקנאה של איאן כלפי אנג'לה, שאותה הוא מאשים בפלרטטנות יתר ותוהה מה היא מוכנה לעשות כדי להצליח בעולם המשחק.

"חלומה של קסנדרה". היילי אטוול, יואן מק'גרגור.

"חלומה של קסנדרה". היילי אטוול, יואן מק'גרגור.

בסוף המעשה שהם מבצעים גורם לטרי לסיוטי לילה, זה מכביד על מצפונו והוא רוצה להתאבד. הוא מוצא מפלט בשתיית אלכוהול. כמו ב"נקודת מפגש", אחרי המעשה הפלילי מתבוסס הסרט ונמשך יותר מדי. גם לא ברור בשביל מה רואים את הוריה של אנג'לה מגיעים ללונדון ברכבת. אף אחד, חוץ מצמד השחקנים ויקיריהם, לא היה מרגיש בחיסרונם בסרט בן 108 הדקות.
מוזכרים: הסרט "בוני וקלייד", גורל, רוע, מזל, אלוהים, מדיאה. והרבה פעמים מזכירים חלומות, ליליים ושל שאיפות לעתיד.

 

ויקי כריסטינה ברצלונה (2008)
אחרי שלושה סרטים באנגליה הלך הפעם אלן בעקבות הכסף לצלם סרט בספרד. אחד ה"גילויים" המוצלחים של אלן: שיר הפתיחה Barcelona שמתנגן מספר פעמים בחצי הראשון של הסרט וגם בסיום.
בכרזה של "ויקי כריסטינה ברצלונה" אין את ויקי או את ברצלונה אלא את שלושת השחקנים המפורסמים שבסרט: סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם ופנלופה קרוז, על אף שקרוז מופיעה רק אחרי 49 דקות, והיא אדירה.
בפתיחה ויקי וכריסטינה יוצאות מנמל תעופה בספרד ישר אל מונית שלוקחת אותן לברצלונה. והקריינות המיותרת ברובה -כמו עיבוד גרוע מספר- יוצאת לדרך.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, חביאר ברדם, פנלופה קרוז.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם, פנלופה קרוז.

כריסטינה (סקרלט ג'והנסון, בסרט שלישי ואחרון של אלן), שנפרדה לאחרונה מחבר שלה, וכתבה, ביימה ושיחקה בסרט בן 12 דקות, מצטרפת אל חברתה ויקי ליולי-אוגוסט בבית של חברים של משפחתה (ב"סקופ" היא התארחה אצל משפחה חברה בלונדון; למה לי אין חברים כאלה?). הן חברות קרובות מהמכללה (אולי הייתי צריך ללכת למכללה בשביל זה). ויקי (רבקה הול, שמופיעה גם בסרטו החדש ביותר של אלן, "יום גשום בניו יורק") בעיצומם של לימודי תואר שני בזהות קטלונית. היא מאורסת לדאג (כריס מסינה), שלפני שהוא מגיע מניו יורק הוא מציע שיקנו בית עם מגרש טניס וילמדו עם מדריך טניס של חבר שלהם פול.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, רבקה הול.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, רבקה הול.

מארחיהן ג'ודי (פטרישה קלרקסון) ומארק (קווין דאן) אוכלים אִתן והן ישר מספרות על לימודי התואר השני והסרט הקצר. לא שמענו על שני הדברים האלה במונית לפני שתי דקות? (כן.) (זאת היתה שאלה מיותרת, כלומר רטורית?) (כן.)
ג'ודי, שהולכת לפסיכולוג ובנה עזב את הבית למכללה, כבר לא מאוהבת במארק. והם יוצאים להפלגה בסירת המפרש של מארק, שלא הייתי מציין אלמלא זו היתה סירת המפרש בסרט שני רצוף של אלן, ולא נראו סירות מפרש אצלו לפני כן או אחרי זה.
בפתיחת תערוכת ציורים בגלריה כריסטינה מבחינה בחואן אנטוניו גונזלס (חוויאר ברדם), ועוד לפני שרואים אותו מזכירים את אשתו לשעבר המשוגעת שניסתה להרוג אותו.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, חביאר ברדם.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם.

הצייר חואן אנטוניו, עם אוצר מילים מצוין באנגלית, שלובש חולצה אדומה (כנראה נשאר לו מהסרטים של פדרו אלמודובר חובב האדום), מזמין את ויקי וכריסטינה להצטרף אליו לסוף שבוע באוביידו, מרחק טיסה קצרה ("ויקי כריסטינה אוביידו" כנראה נשמע פחות מסחרי). אביו חוליו הוא משורר שלא פרסם את שיריו (רוב ריינר גילם מחזאי שכתב 20 מחזות שאף אחד מהם לא הועלה ב"קליעים מעל ברודווי"). במלון באוביידו כריסטינה סובלת קשות מכיב הקיבה שלה, מה שמאפשר לחואן אנטוניו וויקי לבלות רק שניהם ולהכיר זה את זה טוב יותר (על אף שהיא מאורסת).

באופן לא רגיל אצלו, אלן משתמש במעברים ב-fade ופעם אחת גם ב-iris in/iris out שהיה נהוג בסרטים אילמים.
ויקי אומרת על מערכות יחסים לא שגרתיות: "מה שעובד", כמו ג'ק (סידני פולק) ב"בעלים ונשים", וכשם סרטו הבא של אלן.
חואן אנטוני (ברדם) לוויקי (הול): .You turned red [האדמת.]

"ויקי כריסטינה ברצלונה". חביאר ברדם, סקרלט ג'והנסון.

"ויקי כריסטינה ברצלונה". חוויאר ברדם, סקרלט ג'והנסון.

הם הולכים לפארק שעשועים ישן ורואים אותו יוצא בריצה מהבית באמצע הלילה. קריין: "חואן אנטוניו יצא בריצה באמצע הלילה." מה זו הקריינות לעיוורים הזאת?
מעבר לציון מה שרואים לפנינו והסברים לא נחוצים, הקריינות של כריסטופר אוון וֶלץ' (שמשחק בסרטו הבא של אלן ובסדרה "עמק הסיליקון") בעייתית כי היא הורסת את יצר הסקרנות ומפוגגת את העניין הקיים. לא היה מזיק, למשל, אם היינו מגלים כמה דקות לתוך הסרט מה הן עושות בספרד ואיך הן הכירו בצורה הגיונית בדיאלוג, ונותנים לנו להסתמך על המבטים של השחקנים המוכשרים כדי שנבין מה הם חושבים ומהן כוונותיהם.

ואז מגיעה מרי אלנה (פנלופה קרוז), אשתו לשעבר של חואן אנטוניו, לביתו, שיש בו פסנתר כמובן, אחרי שהיא ניסתה להתאבד. היא מתגאה שבבית הספר לאמנות כינו אותה "גאונה", לא מוכשרת, גאונה.
קרוז -שמדברת הרבה בספרדית בסרט- אדירה, מדהימה, נהדרת, מהפנטת, מלאת להט ואי אפשר שלא לרצות עוד ממנה. ברדם חוזר ואומר לה "דברי באנגלית" גם אחרי שהוא מדבר אליה בספרדית. גם סקרלט טובה מאוד בתפקיד פחות דרמטי ונוצץ. (מה רע ב"ויקי כריסטינה מרי אלנה"?)

בברצלונה כריסטינה מגלה עניין בצילום ובכתיבת שירה (כמו דמויות נשים רבות אצל אלן). חואן אנטוניו מציע לה לצלם את זונות העיר ומרי אלנה מעודדת אותה להשתמש במצלמה לא דיגיטלית ולפתח בעצמה את התמונות.
הם גרים יחד שלושתם בשעה שוויקי מסתובבת עם ארוסה שהגיע מניו יורק, עד שכריסטינה הפתוחה והליברלית מגלה שאולי החיים בצורה הזאת אינם בשבילה.
הסוף יפה ואפילו הקריינות -לשם שינוי- במקום, אך הייתי רוצה מאוד לראות גרסה של הסרט ללא כל קריינות.

עוד משחקים: פבלו שרייבר ("הסמויה", "כתום הוא השחור החדש") כבן, חבר לספסל לימודי הספרדית של ויקי; קרי פרסטון ("דם אמיתי") וזאק אורת' ("מלינדה ומלינדה") כסאלי ואדם, זוג מכרים של ויקי ודאג מניו יורק. הסרט השחור-לבן שבו צופים הפעם: "צל של ספק" (1943) של היצ'קוק.
הסרט בן 96 הדקות הכניס 93 מיליון דולר(!). ולזמן קצר היה הסרט המצליח ביותר של אלן, וכך שני הסרטים המצליחים ביותר של אלן היו בכיכובה של ג'והנסון.
פנלופה קרוז זכתה באוסקר לשחקנית משנה הטובה ביותר. היא היתה מועמדת לאוסקר כשחקנית ראשית על "לחזור" (2006) של אלמודובר וכשחקנית משנה על "תשע" המוזיקלי (2009).

 

מה שעובד (2009)
…זה היה רק עניין של זמן: כתוביות הפתיחה של "מה שעובד" על רקע שיר של הקומיקאי-שחקן האהוב על אלן, שמוזכר בסרטים רבים שלו, Hello I Must Be Going של גראוצ'ו מרקס מתוך Animal Crackers. רק חבל שלשיר, למילותיו, לאחים מרקס או לסרטם אין שום קשר למשהו שקורה אחרי זה. היה יותר מתאים שיר דרומי/ממיסיסיפי.

מאז שני התפקידים הקטנטנים שלו ב"ימי הרדיו" (1987) ו"רסיסי אדיפוס" (1989) הצליח לארי דיויד כיוצר ותסריטאי של "סיינפלד" וכיוצר והשחקן הראשי של "תרגיע". כאן הוא תפקידו הראשי היחיד בסרט.

"מה שעובד". אוואן רייצ'ל ווד, לארי דיויד.

"מה שעובד". אוואן רייצ'ל ווד, לארי דיויד.

"מה שעובד" נפתח בבוריס ילניקוב (לארי דיויד) משוחח עם שלושה חברים בבית קפה על רחוב בניו יורק. אחד מהם מעודד אותו "לספר את הסיפור שלו". הסיפור שלו, אומר בוריס, זה מה שעובד; כל עוד אף אחד לא נפגע… בוריס מסתכל אל המצלמה ו"שובר את הקיר הרביעי" כשחבריו לא מבינים על מה או אל מי הוא מדבר.

"מה שעובד". לארי דיויד.

"מה שעובד". לארי דיויד.

בוריס הפיזיקאי, שאביו התאבד, ניסה להתאבד בעצמו כשהיה נשוי לג'סיקה (קרוליין מקורמק, "חוק וסדר"), שבאה ממשפחה עשירה. בנם לומד בייל (לא רואים אותו בסרט) ובדירה שלהם יש מדרגות לולייניות (כמו ב"מנהטן" וב"חנה ואחיותיה"). בעבר ניהלה רומן שהוא יודע עליו.
חזרה להווה: בוריס גרוש, מלמד ילדים לשחק שחמט ורואים אותו מנגן על פסנתר בבית של חבר.
11 דקות אחרי הפתיחה הוא מכניס לביתו את מלודי סלוסטין (אוון רייצ'ל ווד, Westworld) שברחה מביתה במיסיסיפי. הוא יורד על אבא שלה והיא משיבה: "אתה בטח צודק כי אתה גאון."

"מה שעובד". לארי דיויד, אוואן רייצ'ל ווד.

"מה שעובד". לארי דיויד, אוון רייצ'ל ווד.

בוריס סובל מהתקפי חרדה ואחרי שהוא מתעורר באמצע הלילה ופוצח בצעקות הוא אומר למלודי: I saw the abyss [ראיתי את המצולות]. "המצולות" היא כותרת מס' 8 שמתייחסת למיקי (וודי אלן) ב"חנה ואחיותיה". ואחרי זה הוא אומר שהחיים חסרי משמעות, כותרת מס' 9 ב"חנה".

מלודי: מה היית אומר אם הייתי אומרת לך שאני מתאהבת בך?
בוריס: הייתי אומר "תפסיקי".
אייזק (וודי אלן) ואמט (שון פן) אמרו לטרייסי (מיוראל המינגווי) והאטי (סמנתה מורטון) שלא תתאהב בו ב"מנהטן" וב"מתוק ומשוגע", בהתאמה. בוריס פוסל את הרעיון על הסף בגלל הפרש הגילים (במציאות: 40 שנה), הרקע, תחומי העניין שלהם וחוסר רצונו לעשות אהבה או להיות במערכת יחסים.
מלודי יוצאת עם פרי סינגלטון (ג'ון גלאגר ג'וניור, "חדר החדשות") שחושב שבוריס הוא אבא שלה.
בוריס אומר שיש לו כיב קיבה על אף שהרופאים לא מוצאים אותו. "שנה חלפה" הוא מודיע למצלמה, ואחרי זה גם פוצח בקריינות.

"מה שעובד". פטרישה קלארקסון.

"מה שעובד". פטרישה קלרקסון.

כמו סטוקרד צ'נינג ב"כל דבר אחר", בדקה ה-42 מגיעה מרייטה (פטרישה קלרקסון, בסרט שני ברציפות ואחרון של אלן), אמה של מלודי. בעלה ג'ון (אד ביגלי ג'וניור) עזב אותה בשביל חברתה הטובה ביותר, מנדי בלאקבורן. מרגע זה התפקיד של לארי דיויד הופך למשני. מרייטה מכנה את בוריס "קומוניסט" כשהיא מדברת עם מלודי.
ליאו ברוקמן, אחד מחבריו של בוריס, יוצא עם מרייטה, מתרשם מכישרון הצילום שלה, וכל חייה משתנים. היא גם דואגת לעזור לרנדי לי ג'יימס (הנרי קאוויל, "שושלת טיודור", גילם את סופרמן בשלושה סרטים, ו"משימה בלתי אפשרית 6"), שחקן בריטי שמתגורר על סירה בניו יורק, לחזר אחרי מלודי.

"מה שעובד". אוואן רייצ'ל ווד, הנרי קאוויל.

"מה שעובד". אוון רייצ'ל ווד, הנרי קאוויל.

בסרטו הקודם, "ויקי כריסטינה ברצלונה", גבר התגורר עם שתי נשים, פה יש אישה שדרה עם שני גברים. היו לו צלמות ב"אנני הול", "אבק כוכבים", "קומדיה סקסית של ליל קיץ" ו"ויקי כריסטינה ברצלונה".
ג'ון, בעלה לשעבר של מרייטה, מגיע גם הוא לניו יורק ובבר הוא פוגש את האוורד, גבר שהבעל שלו נורמן עזב אותו כי הוא רוצה לגור בפריז.

שומעים את החמישית של בטהובן ומוזכרים: קרל מרקס, איידס, "אפוקליפסה עכשיו", דארפור (אזכור נדיר למאורע אקטואלי), מארש החתונה של מנדלסון לסימון חתונה (כמו ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ"), פרד אסטר, ויליאם פוקנר, "פיגמליון", "מגע של רשע" (1958) בבית קולנוע, מוזאון השואה, ויאגרה, אמונה באלוהים, שוברט, "אלו חיים נפלאים" (1946) של פרנק קפרה, וחשיבות המזל בחיים. מזכיר את הנשיא אובמה מבלי להזכיר את שמו (קרה גם עם קלינטון ב"לפרק את הארי"). ומשחקות בסרט גם ג'סיקה הכט ("חברים") כאלנה המדיום; וסמנתה בִּי.

"מה שעובד". הנרי קאוויל, אוואן רייצ'ל ווד.

"מה שעובד". הנרי קאוויל, אוון רייצ'ל ווד.

הסרט בן 93 הדקות נגמר במסיבת סילבסטר בדירה של בוריס, עם גרסת השיר המסורתי Auld Land Syne הלקוחה מ"ימי הרדיו", וכאן הביקורת שכתבתי עליו לפני 9 שנים ובה לא ציינתי אפילו את שמו של הנרי קאוויל, למשל.

 

כשתפגשי זר גבוה ומסתורי (2010)
על רקע הכתוביות בפתיחה ובסיום מתנגן השיר When You Wish Upon a Star המקסים בגרסה של ליאון רדבון. שם הסרט, המנוסח כמו דברי נבואה של מגדת עתידות, כל כך ארוך במקור (You Will Meet a Tall Dark Stranger) שהוא מופיע בשלוש שורות.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" הוא הסרט הרביעי ברציפות שאלן כתב וביים אך לא משחק בו. גם בבא הוא לא מופיע, רצף של חמישה סרטים מאחורי המצלמה בלבד, שיא חדש בשבילו.

הסרט מתחיל ברחוב, שיהיה לנו ברור ש"חזרנו" לאנגליה. הלנה (ג'מה ג'ונס, ששיחקה את אמן של הדמויות הראשיות ב"על תבונה ורגישות" ו"יומנה של בריג'יט ג'ונס") יוצאת ממונית שחורה ולפני שהיא נכנסת ליעדה מתחילה הקריינות עם ציטוט ממקבת (כי אנחנו באנגליה, ארץ מוצאו של שייקספיר, הבנתם?). היא מגיעה בפעם הראשונה אל קריסטל (פולין קולינס), מגדת עתידות, כי היא לא מרוצה מהפסיכיאטר והכדורים שהוא נתן לה. הלנה, חובבת השתייה, ניסתה להתאבד אחרי שבעלה אלפי עזב אותה אחרי 40 שנה יחד. היא מתחילה ללכת אל קריסטל באופן קבוע. לפני נישואיה עבדה כמעצבת תלבושות בתאטרון (כמו אליס ב"אליס").

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". נעמי ווטס.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". נעמי ווטס.

סאלי (נעמי ווטס), בתם היחידה של הלנה ואלפי אחרי מות אחיה פול, היא בעלת תואר ראשון באמנות עם רקע בהיסטוריה של האמנות (בדומה לוויקי ב"ויקי כריסטינה ברצלונה"). היא עובדת כעוזרת אישית של גרג קלמנטה (אנטוניו בנדרס), מנהל גלריה לאמנות נשוי. בעלה של סאלי, רוי צ'נינג (ג'וש ברולין, "מלינדה ומלינדה") בן ה-38, למד רפואה וזנח הכול כדי להיות סופר. הוא פרסם ספר אחד ומתפרנס מעבודות מזדמנות. סאלי רוצה ומתכוונת שיהיו להם ילדים. יש פלאשבק להיכרות שלהם (לא משהו מיוחד) ורוי משחק פוקר עם חבריו, ביניהם הנרי סטרנגלר (יואן ברמנר, "טריינספוטינג", "נקודת מפגש"), בדירה שבה ניצב פסנתר קטן.
דִיאה (פרידה פינטו, שנתיים אחרי "נער החידות ממומביי") עוברת לדירה מעבר לכביש ורוי נכבש ביופיה. היא מנגנת בגיטרה, מאורסת לבחור בשם אלן ותמיד לבושה באדום.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". נעמי ווטס, אנתוני הופקינס.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". נעמי ווטס, אנתוני הופקינס.

הקריין מספר לנו שאלפי התעורר באמצע הלילה מזיע ומאז לא ישן טוב. אחרי הגירושין אלפי שפרידג' (אנת'וני הופקינס) קונה מכונית ספורט לבנה עם גג נפתח (אחרי זה גם רוי נוסע במכונית לבנה עם גג נפתח) ומחליט להתחתן עם מישהי שהוא מכיר מזה חודשיים: שרמיין (לוסי פאנץ'), פרחה בלונדינית שופעת עם מחשופים נדיבים. היא שחקנית צעירה שהכירו כשבאה אל אלפי כנערת ליווי (הפרש הגילים ביניהם במציאות: 40 שנה). זהו סרטו הראשון של תיאו ג'יימס (סרטי "מפוצלים") כריי ריצ'רדס, יפיוף בחדר הכושר של אלפי ושרמיין. אחרי נישואיהם אלפי נוסע במונית ורואה במקרה את שרמיין יוצאת מבית מלון, בדומה להתרחשויות ב"נקודת מפגש" וב"סקופ" שגם הם התרחשו בלונדון, ויקרה גם ב"יסמין הכחולה" בניו יורק.

אז מה יש לנו פה? מדע מול הלא נודע (ויכוח שעלה גם ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ"), גורל, אנשים לא מאושרים בנישואיהם, בגידות, גברים עם נשים צעירות מהם, ומוזכרים: איידס, ויאגרה, פריז, האופרה Lucia di Lammermor מאת גאטנו דוניצטי. גרג אומר למאהבת שלו שהוא חלם עליה, כמו שעושה רנדי (הנרי קאוויל) למלודי (אוון רייצ'ל ווד) ב"מה שעובד".

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". ג'וש ברולין, נעמי ווטס.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". ג'וש ברולין, נעמי ווטס.

הסרט מתאים ל"עולם" של "מה שעובד" אבל עוד פחות טוב ממנו. יש רגע נהדר: קריסטל פותחת לאלנה בקלפי משחק, וקטע יפה שבו רוי רואה את אשתו מתפשטת דרך חלון מעבר לכביש כפי שהסתכל על זאת שהוא בדירתה. זווית הראייה משנה את דרך ההסתכלות שלו עליה. אך זה קורה מאוחר מדי (בסרט) ולא מוביל לשום דבר.
סאלי (ווטס) אומרת לאמה (ג'ונס): .I need to change my life [אני צריכה לשנות את חיי.]
ושרמיין (פאנץ') לאלפי (הופקינס): .Your face is all red [הפנים שלך לגמרי אדומים.]

הסרט בן 98 דקות וגם זה ארוך מדי בשבילו אבל הבעיה בתסריט ולא באורך שלו. מה תורמת הקריינות? למה היינו צריכים לראות את דיאה מודיעה להוריה, לארוסה ולמשפחתו שהיא מבטלת את החתונה?

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". ג'וש ברולין, פריידה פינטו.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". ג'וש ברולין, פריידה פינטו.

 

חצות בפריז (2011)
"חצות בפריז" נפתח בצילומים מרחבי פריז, כולל כל האתרים והבניינים המפורסמים ופארק שעשועים. זו העיר שאלן דיבר עליה בכל כך הרבה סרטים ובה מתרחש וצולם הסוף של "כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996), ורק אז שם הסרט וכתוביות הפתיחה, שעל הרקע שלהן שומעים את בני הזוג גיל ואינֶז מדברים על פריז והוא אומר שבווודאי היה מדהים לגור בעיר בשנות ה-20.

"חצות בפריז". אוון ווילסון, מריון קוטיאר.

"חצות בפריז". אוון ווילסון, מריון קוטיאר.

המוזיקה ששומעים בפתיחה, בסיום ולכל אורך הסרט: Si tu vois ma mere של סידני בכט.

גיל פֶּנדֵר (אוון וילסון) הוא תסריטאי מבוקש בהוליווד שמעדיף לעבור לסִפרות. הוא מפסדינה, מפחד מהמוות, סובל מהתקפי חרדה ומאורס לאינז (רייצ'ל מקאדמס המשגעת; איך שהיא שואלת את גיל בסוף דבריו: "זה היה סוף הסיפור?"!). הם מצטרפים להוריה שבאו לעיר כי החברה של אביה מתמזגת עם חברה צרפתית. אמה (מימי קנדי, הסדרות "דהרמה וגרג" ו"אמא") היא מעצבת פנים שמציעה להם לקנות פריטים יקרים מאוד (כמו האמא ב"רגשות"). ג'ון (קורט פולר), אבא של אינז, קורא לגיל "קומוניסט". (פולר סיפר שמאז הסרט הזה החל לקבל תפקידים מבלי לעשות מבחן בד.)

"חצות בפריז". נינה אריאנדה, מייקל שין, רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". נינה אריאנדה, מייקל שין, רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

במסעדה הם נתקלים במקרה בזוג חברים שלהם, פול וקרול בייטס (נינה אריאנדה, "פלורנס פוסטר ג'נקינס", "גוליית"). פול (מייקל שין, "המלכה") בא להרצות בסורבון, אינז מתרשמת ממנו וגיל לא סובל אותו. גיל מדבר אל עצמו כשהוא מבולבל או מתלבט.
אחרי 17 דקות: שעון מכה חצות כשגיל יושב לבד על מדרגות ברחוב ומכונית ישנה מאוד נעצרת לפניו. נוסעיה קוראים לו בצרפתית והוא מצטרף אליהם. זהו מסע חזרה בזמן לשנות ה-20, למקומות בפריז שבהם התקבצו ובילו ציירים, סופרים ומלחינים בעלי שם.

גיל פוגש את סקוט וזלדה פיצג'רלד (טום הידלסטון הבריטי ואליסון פיל) שרוצה להתאבד, ארנסט המינגווי (קורי סטול), סלבדור דאלי (אדריאן ברודי), גרטרוד סטיין (קאת'י בייטס), פבלו פיקאסו, לואי בונואל, מאן ריי, טי-אס אליוט, קול פורטר (שהוזכר באין-ספור סרטים של אלן) ומנגן ושר את Let’s Fall in Love, אדגר דגה, טולוז-לוטרק, פול גוגן ואת אנדריאנה (מריון קוטיאר, "אדית פיאף- החיים בורווד"), מושא ציור של פיקאסו שגם יוצאת אתו על אף שהוא נשוי. היא באה לפריז כדי ללמוד עיצוב תלבושות בתאטרון (המקצוע של הלנה לפני נישואיה בסרט הקודם של אלן). המינגווי אומר לה שיום אחד יגנוב אותה מפיקאסו (שעומד לידם), שהוא גאון אך אינו מירו. וגיל קורא "גאונים" למתחריו על לבה של אנדריאנה. גיל ואדריאנה עוברים ברחוב שלאורכו עומדות זונות.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

סקוט פיצג'רלד הוזכר ב"ישנוני" (1973), "מנהטן" (1979), ב"זליג" (1983) נאמר שהוא כתב על זליג, ופיצג'רלד היה שם המשפחה של הדמות של הלן הנט ב"קללת אבן העקרב הירוקה" (2001).
מזכירים את המלחמה בעיראק (אזכור אקטואלי נדיר) וגם: לה בוהם, ג'יימס ג'ויס, קלוד מונה, ויליאם שייקספיר, מארק טוויין, הנרי מאטיס, ויליאם פוקנר, ז'אן קוקטו, מודיליאני, והסרט "המלאך המשמיד" של בונואל; ורואים את "האדם החושב" של רודן בחצר מוזאון רודן בפריז (ב"חנה ואחיותיה" ראינו את זה המוצב באוניברסיטת קולומביה בניו יורק).
שלושה צרפתים בסרט: גבריאל (ליה סיידו, שנתיים לפני "כחול הוא הצבע החם ביותר") כמוכרת בשוק הפשפשים; קרלה ברוני, אשת נשיא צרפת דאז ניקולא סרקוזי, בתפקיד מדריכה במוזאון (קטעיה בחצר המוזאון); וגד אלמליח.
בצירוף מקרים מוגזם גיל מוצא בהווה בדוכן ספרים משומשים יומן של אדריאנה ומגלה שהוא נכנס לספר זיכרונותיה. זה רעיון שבא לידי ביטוי גם ב-The Kugelmass Episode (שמופיע בספרו של אלן Side Effects המומלץ מאוד), ובו הגיבור נכנס לעלילת "מאדאם בובארי".

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

"חצות בפריז". רייצ'ל מק'אדמס, אוון ווילסון.

יש בסרט קסם המזכיר סרטים ישנים של אלן, אוון וילסון אולי בתפקידו הטוב ביותר ורייצ'ל מקאדמס מתאימה כמו כפפה לסרטים של אלן. זה הסרט האחרון של אלן שאהבתי אולם גם יש בו משהו של דריכה במקום מעייפת, חזרה מסוימת (הקטע עם הספרדים, כולל דאלי, נחמד אבל הוא מיותר).
נראה לי שהיתה אמורה להיות התלבטות של גיל אם להיות עם אדריאנה בעבר או לחיות בהווה עם ארוסתו אך זה לא בא לידי ביטוי מספק. ואני גם לא אוהב את הסוף שבו גיל נתקל במקרה בגבריאל ברחוב והם הולכים יחד (על הגשר), מתרחקים מהמצלמה.

אינז (מקאדמס) לגיל (וילסון): ?Why are your cheeks so red [למה הלחיים שלך כל כך אדומות?]
גיל: .What do you mean? They’re not red [למה את מתכוונת? הן לא אדומות.]
אינז: .They’re bright red [הן בוהקות.]

"חצות בפריז". אוון ווילסון, וודי אלן.

"חצות בפריז". אוון ווילסון, וודי אלן.

הסרט בן 94 הדקות הוא הכי מצליח של אלן אי פעם בארצות הברית ובעולם, עם הכנסות של 151 מיליון דולר! בהתאם, היה מועמד ל-4 פרסי אוסקר: סרט, במאי, תסריט ועיצוב אמנותי. אלן זכה באוסקר השלישי שלו לתסריט (לכל מועמדויותיו ראו למטה), והשווה את שיאם של בילי ויילדר, צ'ארלס בראקט, פרנסיס פורד קופולה ופאדי צ'ייבסקי. (כמו אלן, גם ויילדר וקופולה זכו באוסקר על בימוי; אף אדם לא זכה בארבעה פרסים על כתיבה.)
וזו הביקורת שכתבתי על הסרט לפני 7 שנים.

 

לרומא באהבה (2012)
הכרחתי את עצמי לראות שוב את "לרומא באהבה" כי שנאתי את הסרט בצפייה הראשונה (אלה הדברים שכתבתי עליו לפני 6 שנים) ואני עדיין חושב שהוא אחד הגרועים של אלן, אולי הגרוע ביותר.

"לרומא באהבה". גרטה גרוויג, ג'סי אייזנברג, אלן פייג'.

"לרומא באהבה". גרטה גרוויג, ג'סי אייזנברג, אלן פייג'.

מתוך 15 סרטיו האחרונים (כולל החדש מ-2018) אלן שיחק רק בשלושה: זה, "סקופ" (2006) ו"כל דבר אחר" (2003) שבו היה לו תפקיד משנה. הוא גם סיפק קריינות ל"קפה סוסייטי" (2016).

שיר הפתיחה הוא הגרסה המקורית של Volare, השיר השני הכי מפורסם שיצא מהאירוויזיון אחרי "ווטרלו" (השיר האיטלקי לא זכה בשנה שלו), שהתפרסם מאוד גם בזכות גרסתו של דין מרטין. בסוף תזמורת מבצעת גרסה אינסטרומנטלית של השיר על המדרגות הספרדיות. הנעימה החוזרת לאורך הסרט היא Amada Mia, Amore Mio.

הסרט נפתח בשוטר תנועה שמדבר למצלמה כשהוא עומד באמצע צומת. ואז לרגע שומעים את הקריינות שלו. הסרט מורכב מארבעה סיפורים, שניים מהם באיטלקית, שעוברים אליהם לסירוגין על אף שאחד מהם מתרחש במשך יום אחד והאחרים לאורך ימים ושבועות; והם עשויים יותר מדי כמו דרמה במקום קומדיה. 25 הדקות הראשונות טובות ומבטיחות, אך הסרט נמשך 112 דקות וזה הולך ומידרדר. בשלושה מהסיפורים יש דמויות שבוגדות בבני זוגן. לפחות שניים מהם היו עובדים טוב יותר כקטעי פרוזה.

"לרומא באהבה". וודי אלן.

"לרומא באהבה".ג'ודי דיויס, וודי אלן.

(1) היילי (אליסון פיל, שהיתה זלדה פיצג'רלד ב"חצות בפריז"), ניו יורקית שמוצאת יצירות אמנות ללקוחותיה, מבקשת עזרה ברחוב ממיכאלנג'לו סנטולי (פלביו פארנטי, "אני אהבה"), עורך דין מקומי שמרבה לטוס לניו יורק במסגרת עבודתו.
פיליס וג'רי (ג'ודי דיויס ווודי אלן), הוריה של היילי, מגיעים לאיטליה. היא פסיכיאטרית, הוא במאי אופרות ועבד במחלקת המוזיקה הקלאסית בחברת תקליטים, סובל מהפנסיה ומתזוזות של המטוס בדרך לאיטליה.
זה הסרט השלישי של אלן במאה ה-21 שבו מכנים מישהו "קומוניסט" אחרי "מה שעובד" ו"חצות בפריז" (בקטעים שבהווה, לא באלה שתרחשים בעבר). פה ג'רי (אלן) קורא ככה למיכאלנג'לו, הארוס של בתו, יותר מפעם אחת.
ג'יאנקרלו, אבא של מיכאלנג'לו, מנהל בית לוויות, ואמו לא דוברת אנגלית. ג'רי מתרשם מהשירה במקלחת של ג'יאנקרלו (זמר טנור במציאות בסרטו היחיד).

רעיון שעל הנייר (לא בתסריט אלא בפרוזה) היה עובד נהדר: אמריקאית מתארסת לאיטלקי והוריה באים לפגוש אותו. אביה, שעובד במחלקה של המוזיקה הקלאסית בחברת תקליטים, שומע את אבי ארוסה שר במקלחת ומעודד אותו לפתח קריירה בשירה. אך הוא לא מצליח לשחזר את יכולותיו הקוליות מחוץ למקלחת ומתחיל להופיע על במות בתא מקלחת שמציבים על במה.

"לרומא באהבה". פנלופה קרוז.

"לרומא באהבה". פנלופה קרוז.

(2) באיטלקית: מילי ואנטוניו באים לרומא לירח הדבש ובמטרה לעבור להתגורר בעיר. הוא מתעתד לעבוד בעסק של דודיו.
הם מגיעים למלון ובזמן שמילי נאבדת בניסיון למצוא מספרה, מגיעה אל חדרו של אנטוניו זונה בשם אנה (פנלופה קרוז, שבנוסף לספרדית ולאנגלית גם יכולה לשחק באיטלקית; זה לא סרטה הראשון בשפה זו). צמד דודים ודודות של אנטוניו מפתיע אותו בחדר המלון כשאנה על מיטתו והוא מציג אותה כאשתו.
בשיטוטיה מילי פוגשת את פיה פוזארי, אחת השחקניות האהובות עליה, שמצלמת סרט בעיר ומציגה בפניה את השחקן הפרוד-מאשתו לוקה סלטה, שלוקח את מילי לאכול במסעדה שבה אנטוניו יושב עם אנה וצמד זוגות דודיו. אחרי זה היא הולכת עם לוקה לחדר המלון שלו ושודד מפתיע אותם. אנטוניו שוכב עם אנה, מילי שוכבת עם הפורץ אך בסוף מילי ואנטוניו יוצאים מחוזקים מהבגידות שלהם.

בעיקר לא מצחיק.

"לרומא באהבה". ג'סי אייזנברג, אלק בולדווין.

"לרומא באהבה". ג'סי אייזנברג, אלק בולדווין.

(3) האדריכל ג'ון פוי (אלק בולדווין), שבעבר התגורר בעיר, מגיע לחופשה עם אשתו קרול. מאז "אליס" (1990) הצליח בולדווין בקולנוע, כולל "גלנגרי גלן רוס", "פרל הרבור", "השתולים", ובסדרה הקומית הנהדרת "רוק 30", ואחרי 22 שנה הוא שב לשחק בסרט של אלן. ב"אליס" הוא היה רוח רפאים של גבר מעברה של אליס שנהרג ומלווה אותה במשך 24 שעות. כאן הוא חוזר לעבר ורואה את עצמו הצעיר: הוא מלווה את ג'ק (ג'סי אייזנברג), שלומד אדריכלות ונוהג במכונית עם גג נפתח. הוא גר באיטליה עם חברתו סאלי (גרטה גרוויג), שמזהירה אותו מראש כשחברתה עומדת להגיע: אתה תשתגע עליה, רק שלא תתאהב בה, כולם מטורפים על מוניקה. (מעניין מה יקרה…) מוניקה (אלן פייג'), חברה של סאלי שזה עתה נפרדה מדונלד, חבר שלה ההומוסקסואל, היא שחקנית לא מצליחה שהולכת לפסיכולוג חמש פעמים בשבוע. משדכים לה את השחקן ליאונרדו באסו, שנפרד לאחרונה מחברתו השחקנית. (דמויות קודמות של שחקנים.)

"לרומא באהבה". אלן פייג', ג'סי אייזנברג.

"לרומא באהבה". אלן פייג', ג'סי אייזנברג.

כשארבעתם מתגנבים בלילה לאתר של מרחצאות רומאיות עתיקות מתחיל גשם שוטף עם סופת ברקים ומוניקה וג'ק מוצאים את עצמם לבד, רטובים. חששותיה של סאלי, שכל הזמן עסוקה ומכריחה את ג'ק להסתובב עם מוניקה בעיר, מתגשמים: ג'ק מאוהב במוניקה.
מוניקה (פייג') לג'ק (אייזנברג): ?Why are you blushing [למה אתה מסמיק?]
מוניקה מצטטת את המשורר רילקה: .You must change your life [עליך לשנות את חייך.] שכבר שמענו ב"אשה אחרת".
בסוף ג'ק מתכוון להיפרד מסאלי בשביל להיות עם מוניקה אך היא מקבלת תפקיד שיחייב אותה להיות ביפן במשך ארבעה חודשים והיא לגמרי שוכחת מג'ק. ג'ק נפרד מג'ון (בולדווין) במקום שבו נפגשו ברחוב בתחילת הסרט.

מה המטרה של הפגישה של האדריכל ג'ון עם עברו? מעבר להצלחתו הכלכלית אנחנו לא ממש יודעים דבר על ההווה שלו אז ההרהור לצעירותו לא משפיע עליו או מביא אותו לתובנה חדשה כלשהי. אם העבר הוא מה שחשוב, היה כדאי שיקרה משהו שעוד לא ראינו מיליון ומאתיים אלף פעמים, או שיהיה מצחיק, חכם, מקסים או משהו לא כה צפוי וסטנדרטי.

"לרומא באהבה". רוברטו בניני.

"לרומא באהבה". רוברטו בניני.

(4) באיטלקית: ליאפולדו פיזנלו (רוברטו בניני, "החיים יפים") נשוי לסופיה ואב לשניים. הוא עובד במשרד. הוא ואשתו רואים בקולנוע את הסרט האיטלקי "בדידותם של המספרים הראשונים". בלי שום סיבה נראית לעין כתבים וצלמים צובאים על ליאופולדו והוא נלקח לריאיון באולפן טלוויזיה.
הוא מפורסם על כלום ומדווחים על כל דבר קטן שהוא אוהב ועושה בחיים. חייו משתנים מקצה אל קצה. הוא ואשתו הולכים לבכורה חגיגית של סרט, עם שטיח אדום ושחקנים מקומיים מפורסמים.

רעיון יפה: גבר ממוצע, נשוי, עם שני ילדים, המום ונהנה מהפרסום שהוא זוכה לו (הוא מפורסם על היותו מפורסם). זה לא עובד כקומדיה או כסאטירה.

מוזכרים: ברד פיט ואנג'לינה ג'ולי, "טוסקה" של פוצ'יני, ייטס, פריז, גאודי, הסרט "כמעין המתגבר" (על האדריכל הווארד רוארק, על פי ספרה של איין ראנד), דוסטוייבסקי, קירקגור, רילקה, עזרא פאונד, אלבר קאמי, פרויד, המחזה "מיס ג'ולי", שאלת קיומו של אלוהים.

 

"יסמין הכחולה" (2013)
נפתח במטוס טס מעל לעננים ובפנים ג'זמין [יסמין] פרנסיס (קייט בלנשט) שיושבת במחלקה הראשונה ומספרת לנוסעת התמימה שלידה על עצמה, בעלה וסיבת נסיעתה. היא למדה אנתרופולוגיה באוניברסיטה אך לא סיימה. היא ואחותה ג'ינג'ר, שאליה היא טסה, מאומצות והוריהן מתו.
ג'ינג'ר (סאלי הוקינס, ששיחקה גם ב"חלומה של קסנדרה" של אלן) הגרושה מתגוררת עם שני בניה בסן פרנסיסקו ועובדת במרכול. אוגי (אנדרו דייס קליי), בעלה לשעבר, נהג להכות אותה.

"יסמין הכחולה". קייט בלאנשט.

"יסמין הכחולה". קייט בלאנשט.

רואים פלאשבקים (בסדר לא כרונולוגי) לאורך כל הסרט בן 98 הדקות, פחות ופחות ככל שמתקדם הסרט, ובהם אנחנו רואים את חייה של יסמין לפני הטיסה לאחותה בסן פרנסיסקו, כולל ביקור של ג'ינג'ר ואוגי אצלה בניו יורק. פעם יסמין גרה בבית מפואר עם בעלה המיליונר איש העסקים האל (אלק בולדווין), תכשיטים רבים, תיקים יקרים וברזים זהובים. דני (אלדן אהרנרייך, הוא האן סולו הצעיר), בנו של האל מנישואים קודמים, לומד בהארוורד.
זה הסרט השלישי של אלן עם בולדווין. בשני הראשונים גילם רוחות, הפעם הוא מופיע רק בפלאשבקים (הלא מעטים).

"יסמין הכחולה". אלק בולדווין, וודי אלן, קייט בלאנשט.

"יסמין הכחולה". אלק בולדווין, וודי אלן, קייט בלאנשט.

כשג'ינג'ר ואוגי ביקרו בניו יורק ונסעו במכונית עם הנהג של אחותה, ג'ינג'ר ראתה את האל מנשק מישהי ברחוב. אנשים חסרי זהירות/שנצפו ברחוב בידי אנשים במכונית נוסעת (לא נתפסו על חם אבל… נקרא לזה נתפסו על פושר) ראינו בשלושה מארבעת סרטיו ה"בריטיים" בעשור האחרון: "נקודת מפגש", "סקופ" ו"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי".

יסמין מגיעה אל אחותה אחרי שהיא והאל איבדו את כל הונם. ג'ינג'ר מאורסת לצ'ילי (בובי קאנוויל) ה…עוד משתמשים במילה צ'חצ'ח? צ'ילי עובד במוסך, שיערו משוך לאחור, הוא עונד שרשרת, לובש ג'ינס עם חגורה לבנה והוא מצלם סלפי עם הטלפון שלו (בסרט של אלן)!
אדי (מקס קאסלה), חבר של צ'ילי, מסדר ליסמין עבודה כפקידה אצל רופא השיניים ד"ר פליקר (מייקל סטולברג, "יהודי טוב", "צורת המים") והיא לוקחת קורס במחשבים. 55 דקות אחרי תחילת הסרט היא פוגשת במסיבה את דוויט וסטלייק (פיטר סארסגארד), שעובד במחלקת המדינה ואשתו המנוחה אנדריאה עבדה בירחון אופנה. באותה מסיבה ג'ינג'ר פוגשת את אל (לואי סי-קיי), מתקין מערכות סאונד שמתלהב ממנה. דמויות בשם האל ואל היו, כזכור, ב"סוף הוליוודי".

"יסמין הכחולה". קייט בלאנשט, פיטר סארסגארד.

"יסמין הכחולה". קייט בלאנשט, פיטר סארסגארד.

יסמין אומרת: .With wealth comes responsibility [עם עושר מגיעה אחריות.] דומה מאוד למשפט שנאמר ב"צללים וערפל".
ב"חצות בפריז" אדריאנה (מריון קוטיאר) אומרת: .Life is noisy and complicated [החיים רועשים ומורכבים.] ופה רופא השיניים (סטולברג) אומר: .Life is complicated [החיים מורכבים.]

בלנשט מעולה כשהיא עשירה ומאושרת, כשהיא בסן פרנסיסקו וסובלת ובין לבין כשהיא מאבדת אחיזה במציאות. גם הוקינס נהדרת כאחות טובה ונאמנה על אף כל המשקעים ביניהן מהעבר הקרוב והרחוק. אך מלבד המשחק של בלנשט (שאפשר להסתכל עליה שעות) אין הרבה בסרט.
הסרט הרוויח כמעט 100 מיליון דולר, סכום עצום לסרט דרמה די מדכא, והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר: תסריט, שחקנית ראשית (בלנשט שזכתה באוסקר השני שלה) ושחקנית משנה (הוקינס). בלנשט השחקנית השישית שזוכה באוסקר על סרט של אלן.

 

"קסם לאור הירח" (2014)
אחרי ש"מדע מול הלא-נודע" היה אלמנט ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ", "רסיסי אדיפוס" ו"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", הפעם זה הרעיון שמניע את העלילה ב"קסם לאור ירח": ניסיון של קוסם אנגלי, שמאמין במדע, להפריך את יכולתה העל-טבעית של אמריקאית שטוענת שהיא מדיום.

את השיר You Do Something to Me של קול פורטר שומעים בכתוביות הפתיחה ובמהלך הסרט, ושמענו ב"חצות בפריז" וב"אפרודיטה הגדולה". השיר מופיע גם ב"תמונות מהקניון" (1990) שבו שיחק אלן לצד בט מידלר.

"קסם לאור ירח". אמה סטון.

"קסם לאור ירח". אמה סטון.הסרט נפתח מחוץ לתאטרון וכתובית המבשרת שזו ברלין, 1928. באולם מתנהל מופע קסמים עם מוטיבים סיניים. הקוסם הוא סטנלי קרופורד האנגלי (קולין פירת'). במסגרת המופע שומעים את "בולרו" של ראוול ואת התשיעית של בטהובן, ששומעים גם בהמשך. סטנלי מתגורר בלונדון ומאורס לסופרת בשם אוליביה. האוורד ברקן, עמית למקצוע וחבר של סטנלי, מגייס אותו כדי להוכיח שסופי, מדיום ששוהה אצל משפחה עשירה בדרום צרפת, אינה אלא מתחזה.

"קסם לאור ירח". קולין פירת', איילין אטקינס, סיימון מק'בורני.

"קסם לאור ירח". קולין פירת', איילין אטקינס, סיימון מק'בורני.

ונסה (איילין אטקינס), דודה של סטנלי, שניהלה פעם רומן עם פוליטיקאי נשוי, גרה בפרובאנס, לא רחוק מבית משפחת קטלידג': גרייס (ג'קי ויבר, "ממלכת החיות", "אופטימיות היא שם המשחק") שבעלה הארי מת שנה לפני כן; בנה ברייס (האמיש לינקלייטר, "מכונת הכסף") שמאוהב בסופי; ובנה ג'ורג' הפסיכואנליטיקאי ואשתו קרוליין. הם משחקים טניס ויש להם פסנתר בבית, כמובן.

16 דקות אחרי ההתחלה סטנלי ואנחנו פוגשים את סופי בייקר (אמה סטון, הצעירה מפירת' ב-28 שנה) ואִמה (מרשה גיי הרדן, "פולוק", "מיסטיק ריבר") שמתארחות אצל משפחת קטלידג'. אִמה של סופי שם כי בימים ההם צעירות רווקות לא הסתובבו ללא מלווה אך בעלילת הסרט אין הצדקה לנוכחותה וגם אין לה אישיות של ממש.

"קסם לאור ירח". אמה סטון, מרשיה גיי הרדן.

"קסם לאור ירח". אמה סטון, מרשה גיי הרדן.

במהלך הסרט סטנלי וסופי מוצאים עצמם תקועים בדרך בשל בעיות במנוע מכוניתו ומתחילים גשם וסערת ברקים. ספוגים מים, הם מוצאים מחסה במצפה כוכבים ריק מאדם. (רשימת שני אנשים חסרי מטריות שמתרטבים בסקירה על "בעלים ונשים".) מוזכרים: פרויד, ניטשה, קיומו של אלוהים, המלט, בורה בורה (סופי לא שמעה על המקום, שנשמע לה אקזוטי) והשביעית של בטהובן.

הסרט בן 97 הדקות מתחיל נחמד מאוד, אמה סטון מתוקה וקולין פירת' רהוט להפליא אך אחרי כמחצית הסרט פשוט הופך למשעמם, לא זז (היה צריך לקצר את האמצע), וחצי השעה האחרונה ממש איומה.
סטנלי אומר: .I’m a rational man [אני איש בעל היגיון.] והסרט הבא של אלן נקרא "איש ללא הגיון" (Irrational Man).
את הביקורת שכתבתי לפני 4 שנים קראו כאן.

 

"איש ללא היגיון" (2014)
סרט שני ברציפות עם אמה סטון, שלא זכתה לקבל מאלן תסריטים טובים למרות שהיא מתאימה מאוד לסרטיו (הוא הפסיק לכתוב תסריטים טובים כשהיא היתה בת 10 בערך). קראו כאן את הביקורת שכתבתי על הסרט לפני 3 שנים.

"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.

"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.

שקט מתוח בתחילת כתוביות הפתיחה ואז נשמעים גלי ים (שנראה בסוף הסרט). "איש ללא היגיון" נפתח באייב לוקאס (חואקין פינקס) שמרכיב משקפי שמש, נוהג במכונית לצלילי The “In” Crowd של שלישיית רמסי לואיס (ששומעים לכל אורך הסרט) וקריינות שלו שבה הוא מציין את מרכיבי הסרט: מוסר, בחירה, רצח. הוא נוהג ומסתובב עם בקבוק צמוד.

אייב, פרופסור לפילוסופיה אשר כרס בולטת מעבר לחולצתו, מגיע ללמד באוניברסיטה ברוד איילנד. הסטודנטים אוהבים אותו, צוות המורים פחות כי הוא לא מתערה אִתם. אנחנו מגלים הרבה מאוד על אייב: הוא סובל מדיכאון אחרי שאשתו עזבה אותו בשביל החבר הכי טוב שלו. אמו התאבדה כשהיה בן 12. הוא מנסה לכתוב ספר על פילוסופיה ומרגיש תקוע. זה לא קרה לו לפני כן. בעבר כתב שירה, הוא סובל מאימפוטנציה ומהתקפי חרדה.

ריטה ריצ'רדס (פרקר פוסי), שמלמדת באוניברסיטה ונשואה לפול, ישירה מאוד בכוונותיה כלפי אייב. היא גם מודעת, כמו כולם, ליחסים הנרקמים בינו לבין ג'יל (אמה סטון), סטודנטית שלו, על אף שיש לה חבר (גם הוא סטודנט).
בבית הוריה של ג'יל יש פנסתר מכיוון שאמה מלמדת במחלקת המוזיקה של האוניברסיטה. ג'יל גם לוקחת שיעורי פסנתר בדירת המורה הפרטית שלה.

אייב וג'יל מקריינים לסירוגין לאורך הסרט. היא יושבת בכיתה שלו ואחרי הלימודים הם הולכים יחד למוזאון, לבית קולנוע ולפארק שעשועים. בדיינר שהם אוכלים בו הם מצותתים לשיחה של ארבעה אנשים שיושבים בתא מאחורי ג'יל, ביניהם קרול שמספרת לחבריה שהיא מתוסכלת מכך שבעלה פרנק עומד לזכות בחזקה על ילדיהם כי עורך הדין שלו מקורב לשופט שלהם, תומס ספנגלר.

"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.

"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.

הרצון לבצע רצח מושלם של השופט הרקוב (וחסר הילדים) נותן משמעות לחייו של אייב. הוא קם מהמיטה באמצע הלילה כי זה מרגש אותו ומכניס אנרגיה לצעדיו.

כמו ב"קסם לאור הירח" וחלק מ"לרומא באהבה" יש פה רעיון טוב שלא מתורגם לסרט טוב. ושוב חצי השעה הראשונה בסדר גמור ואז למרות ההתרחשות המעניינת (על הנייר) זה הופך לאטי, בלי מתח שצריך להיות במקרה הזה.

הקטע של ג'יל, הוריה ואייב בארוחת הערב אצל הוריה הוא בלתי נסבל, פשוט איום, ארוך ומיותר. ואפילו ההמשך מזדחל, הרבה באשמת המוזיקה. כפי שמוזיקה טובה יכולה לשדרג סרט, לרומם קטע טוב לקטע מצוין, הסרט הזה הוא דוגמה למוזיקה שפוגעת בסרט. המוזיקה נינוחה מדי, כמעט קלילה, רפטטיבית ולא מותחת. גם פוגעת הקריינות המסבירה דברים לא נחוצים או שכבר ידועים ("העבר שלי ב…", למקרה שאולי אתם לא זוכרים שאמרתי את זה לפני שעה). וגם משפטי הסיום של ג'יל לא מעוררים דבר.

"איש ללא היגיון". אמה סטון, פרקר פוסי.

"איש ללא היגיון". אמה סטון, פרקר פוסי.

לשם שינוי, ואריאציה קלה- ג'יל (סטון) לאייב (פינקס): ?Am I blushing right now [אני מסמיקה?]
ב-95 דקות מוזכרים: ויאגרה, סיאליס, קאנט, נאצים (אחרי שהניח להם להרבה סרטים), קרל מרקס, דארפור, המלחמה בעיראק, דוסטוייבסקי, סימון דה בבואר, מרטין היידגר, ההוריקן בניו אורלינס, ז'אן פול סארטר, רולטה רוסית, קירקגור, המשוררת עדנה מיליי (שהוזכרה גם ב"כל דבר אחר"), אמילי דיקנסון, פול גוגן, מזל, גורל, טניס שולחן, "החטא ועונשו". אגב, את הסטודנטית אפריל מגלמת הבת של בט מידלר.

 

"קפה סוסייטי" (2016)
"קפה סוסייטי" נפתח ב-iris shot (דבר שהיה נהוג בסרטים של התקופה שבה מתרחש הסרט) על בית עם ברכה שבו מתנהלת מסיבה וקריינות מפי וודי אלן, שלא משחק בסרט. הסרט מצולם להפליא (הצלם הוא ויטוריו סטוררו, אלוף הצבעים, כולל: "דיק טרייסי", "הקיסר האחרון", "אדומים"), הוליווד וניו יורק של סוף שנות ה-30 משוחזרות במלוא התפארת, עם תלבושות משגעות.

 

"קפה סוסייטי". קריסטן סטוארט, ג'סי אייזנברג.

"קפה סוסייטי". קריסטן סטוארט, ג'סי אייזנברג.

המסיבה נערכת בביתם של פיל סטרן (סטיב קארל, "המשרד", שהופיע ב"מלינדה ומלינדה" של אלן מ-2004), סוכן-על בהוליווד, ואשתו קארן (שריל לי, "טווין פיקס") הנשואים מזה 25 שנה ויש להם ילדים. רוז (איליין מיי, "נוכלים בגרוש"), אחות של פיל, מודיעה לו בטלפון מהברונקס שבנה בובי דורפמן (ג'סי אייזנברג, "הרשת החברתית", "לרומא באהבה") בדרך ללוס אנג'לס. בובי עבד עם אביו היהלומן מרטי (קן סטוט). "הוריו רבו על כל דבר," אומר אלן הקריין, כפי שאמר על הוריו ב"אנני הול" וב"ימי הרדיו".

אוולין, אחותו הגדולה של בובי, היא מורה ונשואה ללנורד המכונה קומוניסט. בן (קורי סטול, שגילם את המינגווי ב"חצות בפריז"), הבן הבכור, הוא מאפיונר. הוא וחבורתו גונבים, רוצחים, סוחטים ומציתים.
בהוליווד בובי מזמין בטלפון בחורה לחדרו. זאת הפעם הראשונה בתשלום שלו ושל קאנדי (אנה קאמפ, "דם אמיתי", "פיץ' פרפקט"), שרוצה להיות שחקנית.
בובי מתחיל כנער שליחויות של דודו ואז מקודם לקורא תסריטים. לבובי יש אוסף תקליטי ג'ז, הז'אנר האהוב על אלן.

"קפה סוסייטי". סטיב קארל, קריסטן סטוארט.

"קפה סוסייטי". סטיב קארל, קריסטן סטוארט.

15 דקות אחרי הפתיחה בובי פוגש את ווני (קריסטין סטוארט, סרטי "דמדומים"), ורוניקה סיביל בשמה המלא, שבמקור רצתה להיות שחקנית ויש לה חבר נשוי. היא עובדת בסוכנות של פיל, שמבקש ממנה להראות לבובי את העיר. היא נוהגת במכונית בצבע קרם עם גג נפתח.
בניו יורק בן פותח מועדון לילה.
מוזכרת חנות למזכרות בדיוק כמו זו שמופיעה בספר שגיל (אוון וילסון) עובד עליו ב"חצות בפריז".
במסיבה הוליוודית בובי פוגש זוג מניו יורק: רד (פרקר פוסי, "איש ללא היגיון", בבלונדיני), מנהלת סוכנות דוגמניות, ובעלה המפיק סטיב (פול שניידר), שעוד נראה כשאחרי 51 דקות עוזבים את לוס אנג'לס ועוברים עם בובי לניו יורק. (אם המשפט "בניו יורק בן פותח מועדון לילה" נראה לכם תלוש אז ככה ההרגשה גם כשצופים בסרט.)
בובי מנהל את מועדון הלילה של אחיו. בין הלקוחות הקבועים במועדון: עשיר שמגיע עם אשתו ואחותה, שאִתה הוא בוגד באשתו.
בובי מכיר את ורוניקה הייז (בלייק לייבלי), שעובדת ביחסי ציבור במשרד ראש העירייה ושבעלה הברוקר עזב אותה בשביל החברה הכי טובה שלה (ראו רשימה בהמשך).

"קפה סוסייטי". בלייק לייבלי.

"קפה סוסייטי". בלייק לייבלי.

אחרי שעוברים את המשולש הרומנטי בלוס אנג'לס ואין בסרט שום מתח דרמטי. על מה ומי הסרט הזה? בשביל מה הסיפור על השכן של אוולין (אחות של בובי)? והסוף סתמי כמו כל עשרות הדקות שלפניו.
את ויטו, מנהל מסעדה איטלקית, מגלם טוני סירקו מ"הסופרנוס", שבשנות ה-90 לפני הסדרה הופיע בחמישה סרטים רצופים של אלן והוא משחק גם בסרט הבא שלו. מוזכרים: יהדותו של בובי (כולל עריכת ליל הסדר), גרשווין, היטלר, פריז, ונציה, סוקרטס; השחקנים: פול מוני, ג'ינג'ר רוג'רס, בטי דיויס, גלוריה סוונסן, רונלד קולמן, אדולף מנז'ו, ג'ואל מקריי, ספנסר טרייסי, ג'ואן קרופורד, רוברט טיילור, ג'יימס קגני, ג'ואן בלונדל, גרטה גרבו, רודולף ולנטינו, ויליאם פאוול, ג'ודי גרלנד, הדי למאר, איירין דאן, ארול פלין, רוברט מונטגמרי; הבמאים והמפיקים: האוורד הוקס, סם גולדווין, לואי בי. מאייר, די-דאבליו גריפית', ג'ון פורד, בילי ויילדר, ויליאם ויילר, באזבי ברקלי; והיוצרים רוג'רס והארט.

הסרט בן 96 הדקות נגמר בחגיגת סילבסטר, כמו "ימי הרדיו" ו"מה שעובד".

 

"גלגל ענק" (2017)
הסרט האחרון של וודי אלן, לפי שעה, שהוקרן בבתי הקולנוע. "אמזון" גנזו את הסרט שלו מ-2018, "יום גשום בניו יורק" (A Rainy Day in New York), עם טימות'י שאלמיי ("קרא לי בשמך"), אל פאנינג, ג'וד לאו, רבקה הול ("ויקי כריסטינה ברצלונה"), לייב שרייבר, צ'רי ג'ונס ודייגו לונה. יכול להיות שאם היה עושה סרטים טובים בשנים האחרונות לא היתה משפיעה על הקריירה שלו קול הצעקה הממוחזרת של האשמות בתו נגדו. זהו סיום (זמני?) צורם ליוצר ענק של המון סרטים טובים, מהנים, מוצלחים, עם הרבה יצירות מופת, כפי שברור למי שקרא את הסקירות שלי.

"גלגל ענק". ג'ונו טמפל.

"גלגל ענק". ג'ונו טמפל.

"גלגל ענק" נפתח בצילום משגע של חוף ים עמוס מתרחצים על רקע מתקנים של פארק שעשועים. "קוני איילנד, שנות ה-50", פוצח המספר ישירות למצלמה, המציל מיקי רובין (ג'סטין טימברלייק בטעות בליהוק; אין לי שום דבר נגדו, הוא פשוט לא מתאים לתפקיד ולתקופה), שלומד באוניברסיטה מחזאות אירופית ושואף להיות מחזאי. אחרי זה רואים כרזה בקולנוע של המערבון Wenchester ’73 מ-1950.

ג'ני (קייט וינסלט בשיער ג'ינג'י) היא מלצרית במסעדת צדפות ושחקנית תאטרון לשעבר, שכל חייה סביב הטיילת ופארק השעשועים. שם היא עובדת וביתה מאחורי גלגל ענק ששמו, Wonder Wheel, הוא שם הסרט.
ג'ני נשואה להרולד "המפטי" (ג'יימס בלושי), אלכוהוליסט לשעבר שעובד בסחרחרת. בעלה הראשון, מתופף ג'ז, תפס אותה עם שחקן ששיחק אִתה. אחרי שעזב אותה הבינה מהי אהבה אך זה היה מאוחר מדי. מהמתופף יש לה בן בשם ריצ'י, פירומן צעיר שמבריז מבית הספר והולך לקולנוע. כשההצתות שלו מחמירות לוקחים אותו לפסיכיאטרית.
קרוליינה (ג'ונו טמפל), בתו של המפטי מנישואיו הקודמים (אמה מתה), מגיעה לגור אצלם אחרי שלא היו בקשר במשך חמש שנים. היא מסתתרת מבעלה המאפיונר כי שיתפה פעולה עם ה-FBI בנוגע למעשיו הפליליים.

"גלגל ענק". ג'ים בלושי, טוני סיריקו, סטיב שיריפה.

"גלגל ענק". ג'יימס בלושי, טוני סיריקו, סטיב שיריפה.

ג'ני סובלת ממיגרנות ושקלה להתאבד. המפטי אומר לה שהדברים היחידים שהיא אוהבת לעשות זה להקשיב לרדיו ולקרוא על שחקנים מפורסמים בכתבי עת (מזכיר את "שושנת קהיר הסגולה" ואת "ימי הרדיו"). קרוליינה ממלצרת עם ג'ני והיא גרועה בזה (שוברת צלחות, בדיוק מה שגורם לפיטוריה של ססיליה ב"שושנת קהיר הסגולה").

הקריין מיקי מחזיר אותנו חודשים אחורה: ג'ני ומיקי נפגשו כשחוף הים התרוקן בשל גשם והוא הזהיר אותה מפני סופת הברקים המתקרבת. מיקי אומר לה שחלם עליה (הגברים בסרטים האחרונים של אלן אוהבים להגיד את זה לנשים). ג'ני ומיקי בורחים מגשם מכוסים בשמיכה, אל מתחת לטיילת העץ. אחרי זה הוא אוסף את קרוליינה במכוניתו כשיורד גשם ואין לה מטרייה.

"גלגל ענק". קייט ווינסלט.

"גלגל ענק". קייט וינסלט.

ב"איש ללא הגיון" היה גבר שמבלה עם שתי נשים במקביל, ב"קפה סוסייטי" אישה עם שני גברים במקביל, וכאן שוב גבר עם שתיים במקביל. בשלושת המקרים ה-2 במקביל מכירים זה את זה. מוזכרים: פול גוגן, מלאך המוות, צ'כוב, בורה בורה (פעם שלישית אחרי "כולם אומרים אני אוהב אותך" ו"קסם לאור הירח"), המלט, אדיפוס, גורל, ונציה, יוג'ין אוניל. עוד משתתפים: טוני סירקו וסטיב שיריפה (שניהם מ"הסופרנוס") באים לחפש את קרוליינה כדי "לטפל" בה; דבי מזר ("קליעים מעל ברודווי") כחברה של ג'ני; דיויד קרומהולץ כג'ייק ג'קובי, סטודנט לפילוסופיה. 101 דקות. קראו כאן את הביקורת שכתבתי לפני קצת יותר משנה.

 

"יום גשום בניו יורק" (2019)

בניגוד לרוב הסרטים של אלן, "יום גשום בניו יורק" מתרחש כמעט כולו במהלך יום אחד (בדומה ל"דני רוז האיש מברודווי" ו"לפרק את הארי") וכמו יותר מדי סרטים שלו, הוא נפתח עם קריינות. בעבר הוא ידע להשתמש בזה בצורה טובה ונכונה אבל כבר הרבה יותר מדי זמן הוא עושה זאת מתוך עצלנות.

"יום גשום בניו יורק". טימותי שאלאמה, אל פאנינג.

"יום גשום בניו יורק". טימותי שאלאמה, אל פאנינג.

גטסבי ולס (טימות'י שאלמיי, "קרא לי בשמך", "ליידי בירד"), שילוב של הדמות מ"גטסבי הגדול" ושל אורסון ולס, הוא עוד דמות של בן למשפחה עשירה חובב בלייזרים, כמו הולדן (אדוורד נורטון) ב"כולם אומרים אני אוהב אותך", שגם לו היה שם ספרותי. הוא מכיר ציירים, סרטים ושירים ישנים. הוא לומד באוניברסיטה עלומה בצפון ניו יורק ויוצא עם אשלי (אל פאנינג), שכמוהו כותבת לעיתון בית הספר. הם נוסעים למנהטן כדי שהיא תראיין במאי קולנוע (ליב שרייבר), ואחרי זה הם מתכננים לבלות יחד ולהתחמק מהוריו של גטסבי שעורכים באותו סוף שבוע מסיבה עונתית גדולה. זה לא צירוף המקרים המדהים הראשון בסרט.

גטסבי פוגש את אחיו, נתקל במקרה בקרובי משפחה אחרים ובחבר ילדות שמוביל אותו לצילומי סרט סטודנטים. גטסבי ישר מוכנס כשחקן לסרט הסטודנטים ופוגש שם אחות של מישהי שהוא יצא איתה בעבר (סלינה גומז), שאולי מסקרנת אותו (והוא מעז לשאול "מה יש לבחורות מגברים מבוגרים") אך אין ניצוצות אהבה אמיתיים בין שתי הדמויות. גטסבי הלך בעבר לפסיכולוג ופוגש בבר נערת ליווי (ויש יצאנית לשעבר נוספת בסרט).

"יום גשום בניו יורק". ג'וד לאו, אל פאנינג.

"יום גשום בניו יורק". ג'וד לאו, אל פאנינג.

הריאיון של אשלי עם רולנד, הבמאי הגרוש ש"כל השחקניות שלו מתאהבות בו", מוביל אותה לטד, התסריטאי שכתב גם את הסרט שהוא עובד עליו כרגע. היא אומרת לרולנד שטד (ג'וד לאו) הוא גאון.

כמו ב"נקודת מפגש", "סקופ", "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" ו"יסמין הכחולה", טד קולט ממכוניתו את אשתו ברחוב וזה מוביל אותו לגלות שהיא בוגדת בו. כשהוא מגלה זאת אשלי אומר לו: .You turned all white ואחרי זה You're all white and shaky. [החוורת לגמרי; כולך לבן ורועד.]
אשתו (רבקה הול מ"ויקי כריסטינה ברצלונה" בקטע יחיד, והיא טובה, יש לה את זה) עושה זאת עם לארי, החבר הכי טוב שלו.

"יום גשום בניו יורק". דייגו לונה, אל פאנינג.

"יום גשום בניו יורק". דייגו לונה, אל פאנינג.

מטד היא "עוברת" אל פרנסיסקו וגה (דייגו לונה), שחקן שלוקח אותה, כמובן, לדירתו למרות שיש לו חברה (שגם היא שחקנית).

כמו שאלווי (אלן) ואייזק (אלן) נרעשו כשאנני (דיאן קיטון) ומרי (קיטון) קראו לפרופסור/סיכולוג שלהן בשמו הפרטי ב"אנני הול" וב"מנהטן" (בהתאמה), כך גטסבי קופץ כשאשלי מדברת אתו על הבמאי רולנד ומכנה אותו "רולי".
צ'רי ג'ונס מוצלחת מאוד כאמא של גטסבי בתפקיד קטן. ויש הרבה מאוד אזכורים, ובאופן לא לגמרי הגיוני הם יוצאים מפי מספר דמויות בשנות העשרים לחייהן: הבמאים ז'אן רנואר, ויטוריו דה-סיקה ואקירה קורוסוואה, גרייס קלי, "שדרות סנסט", בייוולף, "חוֹם לבן", "ברנשים וחתיכות", אירווינג ברלין, מרסל פרוסט, "ג'יג'י", "על עכברים ואנשים", Out of the Past (סרט עם רוברט מיצ'ם שחודש ב-1984 ל"כנגד כל הסיכויים" עם ג'ף ברידגס), צ'רלי פרקר והנרי ג'יימס.

92 דקות, הסרט הכי קצר של אלן מאז 1992.
קראו גם את הביקורת שלי על הסרט.

 

"הפסטיבל של ריפקין" (2020)

"הפסטיבל של ריפקין" בן 88 הדקות הוא כמו אוסף מחוות ואזכורים מסרטיו הרבים הקודמים של וודי אלן. הסרט לא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ מחוץ לפסטיבלים והקרנות מיוחדות, ובידיעה שהוא לא יהיה טוב לקח לי הרבה זמן עד שהתיישבתי לראות אותו בבית. את כל 48 הסרטים הקודמים ראיתי שוב בשביל הסקירה. זהו הסרט היחיד של וודי אלן שראיתי פעם אחת בלבד, ולא אצפה בו שוב.

מורט ריפקין (וואלס שון, ששיחק במספר סרטים של אלן ובהספד שלו יוזכר קודם כל תפקידו הבלתי נשכח כווזיני ב"הנסיכה הקסומה") וסו (ג'ינה גרשון הטבעית כל כך בתפקיד) טסים מניו יורק לפסטיבל הסרטים בסן סבסטיאן. מורט לימד בזמנו קולנוע (התמקד בסרטים קלאסיים) ומנסה לכתוב ספר, אך הם שם כי סו היא יחצ"נית. מורט הוא בעלה השני.
בתחילת הסרט מורט מדבר עם הפסיכולוג שלו; מורט אוהב כל דבר פריזאי; אחיו (סטיב גוטנברג, שהיה כוכב ענק בשנות ה-80) נשוי לדוריס (תמי בלנצ'רד), שמורט הכיר ויצא איתה לפניו.
בפסטיבל סו צמודה לפיליפ (לואי גארל המצוין), במאי צרפתי שמציג סרט יומרני חדש בפסטיבל. "אבק כוכבים" (1980) התנהל סביב פסטיבל סרטים וגם בו היה אזכור לפליני. מורט מפתח פרנויה שסו ופיליפ מנהלים רומן, ובמקביל הוא הולך לרופאה כי הוא לא מרגיש טוב, ומתאהב בה. בעלה הראשון היה הפרופסור שלה, ועזב אותה בשביל סטודנטית אחרת, ובעלה השני הוא צייר (סרגיי לופז, ספרדי שמשחק גם בסרטים צרפתיים, בעל תפקיד קטן מאוד בסרט). היחסים בין הדוקטור ובעלה הצייר הם חיקוי דהוי של הדמויות של פנלופה קרוז וחוויאר ברדם ב"ויקי כריסטינה ברצלונה", כולל ריבים קולניים בספרדים שמתלהטים במהירות ואקדח.
החלקים של מורט והרופאה סובלים ממלאכותיות איומה, כואבת.

לאורך הסרט משובצות סצנות של חלומות ופנזטיות בשחור-לבן שבהן יש פרודיות/מחוות לסרטים (בשחור-לבן) של גדולי הבמאים האירופיים בעבר, עם הנעימות התואמות: "8 וחצי" של פליני, "החותם השביעי", "תותי בר" ו"פרסונה" של ברגמן, "ז'יל וז'ים" של טריפו, "עד קלות הנשימה" של גודאר, "המלאך המשמיד" של בונואל, "גבר ואשה" של ללוש, "האזרח קיין" של ולס (האמריקאי); ומלבדם מוזכרים גם קורוסוואה, פאזלוני, ברטלוצ'י, פרנק קפרה, ג'ון פורד, הווארד הוקס, ג'יימס ג'ויס, סמואל בקט, מרסל פרוסט, דוסטוייבסקי, צ'כוב, סטנדל.
דאגלס מקארת', שכתב עם אלן את "קליעים מעל ברודווי" מופיע בסרט כגיל ברנר, שמנהל עם מורט שיחות על חייה הפרטיים של הרופאה. בקטע אחד הוא עומד לתת למורט את מספר הטלפון שלה בבית ומבקש ממישהו עט כדי לכתוב את המספר על מפית, במקום שמורט יכניס אותו למכשיר הטלפון שהוא מחזיק ביד.

כמו ברבים מסרטיו הקודמים של אלן, מורט מספר שכאשר רק הכירו סו קראה לו "גאון גולמי". ואחרי שמישהו מספר למורט שראה את סו עם פיליפ על חוף הים הוא אומר לו: .What's wrong? You look pale [מה קרה? אתה נראה חיוור.]

 

סרטים בהשראת סרטיו של אלן
אלו שלושה ובהחלט לא הסרטים היחידים שהושפעו מהסרטים של וודי אלן, אבל אלו דוגמאות ליוצרים (בכולם הבמאים חתומים גם על התסריט) שלא היו קיימים בלי אלן.
כמו סרטיו האחרונים של אלן, שלושתם אינם טובים או מומלצים לצפייה. 

מדרכות ניו יורק (Sidewalks of New York (2001
דרמה על נישואים, יחסים, אהבה, מין ובגידות. כתב וביים: אדוורד ברנז, שמשחק את טומי, מפיק תכנית טלוויזיה על עולם הבידור שרוצה להיות סופר. כמו שאלן אוהב: יש טייקים ארוכים, עם פלאשבקים (כולל איך בני זוג הכירו). הדמויות מתראיינות למצלמה לאורך הסרט (כולל מרואיין ששומעים ולא רואים כמו ב"בעלים ונשים") ומספקות הקדמה לקטע הבא שלהן. גם הצילום והעריכה כמו ב"בעלים ונשים", החל מקטע הפתיחה שבו חברתו של טומי אומרת לו שהיא רוצה להיפרד והם מזכירים את חוסר רצונה בילדים. בהמשך יש "קפיצות" בעריכה (jump cuts).
טומי יוצא עם מריה ורואה דירות עם אנני מת'יוז (לא הול), מתווכת דירות. מריה (רוזריו דוסון) ובן (דיויד קרומהולץ) גרושים. הוא בגד בה ועדיין מאוהב ומעוניין בה.
אשלי (בריטני מרפי) מתרועעת עם גריפין (סטנלי טוצ'י, "לפרק את הארי"), רופא שיניים המבוגר ממנה ב-20 שנה, הנשוי לאנני (הת'ר גרהאם, בת הזוג של ברנז בזמן צילומי הסרט). אלו נישואיו השניים. הוא בגד גם באשתו הראשונה שרה.
בן וגריפין נשמעים כמו דמויות של אלן. גריפין אפילו אומר שהוא לא מתקלח בחדר הכושר כי הוא לא אוהב להתקלח מול גברים (אהבה ומלחמה, אנני הול). חבר של בן מציע לו ללכת לזונה, וגריפין מזמין נערת ליווי. בין אתרי הצילום בסרט: גלריה לאמנות, חנות תקליטים. הילרי והארי הם זוג חברים של גריפין ואנני; שניהם ניהלו רומנים מחוץ לנישואים. הילרי אומרת להארי שהוא לא יכול לחיות מחוץ למנהטן. עם איידה טורטורו (תעלומת רצח במנהטן, סלבריטי).
ברנז פרץ עם "האחים מקמילן" (1995) המוצלח. הוא כתב, ביים וכיכב בסרטים נוספים שמתרחשים בניו יורק ועוסקים במערכות יחסים. הוא הגרסה האירית-קתולית והחתיכה של אלן, אך הוא לא הצליח להיות מספיק מגוון ומקורי עם עלילות הסרטים שלו וסרטיו האחרונים לא זכו להערכה או להצלחה.

להתאהב בביאטריס (The Longest Week (2014
כתב וביים: פיטר גלנז. קונרד (ג'ייסון בייטמן) הוא סופר שנוהג במכונית עם גג נפתח, בטוח שיש לו גידול במוח והולך לפסיכולוג (שאותו מגלם טוני רוברטס מ"שחק אותה סם", "אנני הול", "קומדיה סקסית של ליל קיץ"). יש קריינות של לארי פיין, שהופיע בשלושה סרטים של אלן.
ההורים של קונרד לא מפסיקים לריב (כמו ב"אנני הול", "ימי הרדיו" ועוד). הוא יוצא עם ביאטריס (אוליביה ויילד), החברה של דילן, החבר הכי טוב שלו, שהוא צייר. קונרד ודילן (בילי קרדאפ) משחקים יחד סקווש. ביאטריס מנגנת על פסנתר שיש לה בבית, היא אוהבת ללכת למדיומים ולמגדות עתידות והמים בדירה שלה חומים ("מנהטן", "אפרודיטה הגדולה" ועוד)!
יש קטע של חושך מוחלט שבו שומעים את ביאטריס וקונרד מדברים. בפס-קול מוזיקת ג'ז ומוזיקה קלאסית. כמו ב"מנהטן" קונרד מכתיב ספר לרשמקול עם מיקרופון. מוזכרים: פרויד, יונג, סקוט פיצג'רלד, צ'כוב, באך, שופן, "פיגמליון", אדיפוס ובלזק.
בסוף יוצא לאור ספרו השני של קונרד, שנכתב בהשראת חייו ומערכת היחסים שלו עם ביאטריס. 

מצחיקה שכזאת (She’s Funny That Way (2015
במאי: פיטר בוגדונוביץ', שכתב את התסריט עם לואיז סטרנטן. עוסק בהעלאת הצגה בברודווי. עוסק הרבה בגורל ובצירופי מקרים בחיים. נפתח בשיר Cheek to Cheek כמו "שושנת קהיר הסגולה". מסופר דרך ריאיון של שחקנית לעיתונאית (אליאנה דאגלס). ארנולד (אוון וילסון, "חצות בפריז"), במאי ההצגה, נשוי ואב לשניים, מזמין נערת ליווי לחדר המלון שלו. איזי (אימוג'ין פוטס) היא לא הראשונה שהוא שוכר את שירותיה. היא רוצה להיות שחקנית ואחרי זה מגיעה במקרה למבחן בד להצגה שהוא מעלה. אביה ממציא כושל (כמו אלן ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ").
דלתא (קתרין האן), אשתו של ארנולד, היא שחקנית בהצגה שכתב ג'ושוע (ויל פורטה), שאשתו (ג'ניפר אניסטון) היא הפסיכולוגית החדשה של איזי (וגם של לקוח של איזי שאובססיבי לגביה, ששוכר בלש פרטי, שהוא אביו של ג'ושוע; זה אמין כמו שזה נשמע). דלתא מצטטת את "קזבלנקה" ובוגדת בבעלה עם שחקן (ריס איפנס) בהצגה החדשה.
ויקי (דבי מזר, "קליעים מעל ברודווי") היא המאדאם של איזי, ויש עוד נערת ליווי: קאנדי (לוסי פאנץ', ששיחקה בעלת מקצוע זהה ב"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי").

 

קריינות
אלן מרבה להשתמש בקריינות. כשהיא מצחיקה או מוסיפה מידע היא נהדרת, במקרים אחרים היא יכולה להיות נוראית, משענת מיותרת. אלו הסרטים שבהם יש קריינות (narration), בלי אלו שבהם שומעים בקריינות מחשבות של דמות (כמו ב"חנה ואחיותיה", "סלבריטי" ועוד).

1969 קח את הכסף וברח: עשוי כמו סרט תיעודי, ג'קסון בק מקריין.
1975 אהבה ומלחמה: בוריס (אלן) מציג את המשפחה שלו ומוביל את הסיפור.
1977 אנני הול: אלווי זינגר (אלן) מתמרן את הסיפור של ההיכרות, היחסים והפרידה שלו מאנני.
1983 זליג: כמו סרט תיעודי, פטריק הורגאן מקריין.
1984 דני רוז האיש מברודווי: סנדי בארון (שמגלם דמות באותו שם) יושב סביב שולחן עם חברים-קומיקאים ומספר להם את סיפורו של דני.
1987 ימי הרדיו: וודי אלן מקריין את הסרט הנוסטלגי הזה שמורכב מסיפורים רבים.
1988 אשה אחרת: לפני כתוביות הפתיחה מריאן (ג'נה רולנדס) מסבירה בקריינות את נקודת הפתיחה של הסרט.
1992 בעלים ונשים: ג'פרי קורלנד, שמראיין את הדמויות לאורך הסרט, גם מקריין. לא רואים אותו, רק שומעים, והוא מעצב התלבושות בסרטים רבים של אלן.
1994 קליעים מעל ברודווי: כשמתחילות החזרות על ההצגה שלו מתחילה הקריינות של דיויד (ג'ון קיוזאק).
1995 אפרודיטה הגדולה: במקום מספר יחיד או קבוצת קריינים יש מקהלה יוונית שמלווה את הסרט.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך: די-ג'יי (נאטשה לאון) מדברת על ניו יורק, המשפחה שלה, מסבירה ומגשרת על ההתרחשויות.
2002 סוף הוליוודי: כתבת על סט הצילומים כותבת הערות ומתחילה ללוות את הסרט בקריינות, כולל דברי הסבר שהדמות שלה לא בהכרח עדה להם.
2004 מלינדה ומלינדה: שני קריינים, אחד לחלק הדרמטי ואחד לחלק הקומי.
2005 נקודת מפגש: כריס (ג'ונתן ריס-מיירס) מקריין בהתחלה ולא שומעים ממנו יותר (גם מה שהוא אומר מיותר).
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: אחד מהמקרים של הקריינות המיותרת בתולדות הקולנוע.
2009 מה שעובד: בוריס (לארי דיויד) מדבר למצלמה, ובשתי פעמים פשוט מקריין, בלי שהמצלמה תהיה עליו.
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי: עדכון- יש קריינות יותר מיותרת מב"ויקי כריסטינה ברצלונה". זו מפי זאק אורת', ששיחק בתפקידים קטנים ב"מלינדה ומלינדה" וב"ויקי כריסטינה ברצלונה".
2012 לרומא באהבה: שוטר תנועה רומאי מציג דמויות בהתחלה (תפקידו היחיד אי פעם של פיירלואיג'י מרקיונה).
2015 איש ללא הגיון: לפעמים יש קריינות לסירוגין של אייב (ויאקין פינקס), פרופסור לפילוסופיה, וג'יל (אמה סטון), סטודנטית שלו.
2016: קפה סוסייטי: וודי אלן מקריין.
2017 גלגל ענק: מיקי (ג'סטין טימברלייק), דמות בסיפור של מציל שרוצה להיות מחזאי, מקריין.
2019 יום גשום בניו יורק: גטסבי (טימות'י שאלמיי), סטודנט שמבלה את סוף השבוע בניו יורק עם חברה שלו מקריין למרות שקורים דברים שהוא לא עד להם.
2020 הפסטיבל של ריפקין: מורט (וואלס שון) מסביר בקריינות את מה שקורה.

 

"את חיוורת/כולך אדומה", משפט שחוזר בהרבה מאוד סרטים של אלן
1978 רגשות- פרדריק (ריצ'רד ג'ורדן) אומר לרנטה (דיאן קיטון): .Well, you look kinda pale [את נראית קצר חיוורת.]
1979 מנהטן- אייזק (וודי אלן) למרי (קיטון): .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.]
1986 חנה ואחיותיה- לי (ברברה הרשי) לאליוט (מייקל קיין): .You’re turning all red [אתה כולך מסמיק.]
חנה (מיה פארו) ללי: .You look pale [את נראית חיוורת.]
1989 פשעים ועבירות קלות- ג'ק (ג'רי אורבך) לג'ודה (מרטין לנדאו): .Relax, you’re white [הירגע, כולך לבן.]
מרים (קלייר בלום) לג'ודה: .You’re blushing, darling [אתה מסמיק, יקירי.]
1990 אליס- ננסי (סיביל שפרד) שואלת את אליס (מיה פארו): .What’s the matter? You look pale [מה קרה? את נראית חיוורת.]
1993 תעלומת רצח במנהטן- קרול (קיטון) ללארי (אלן): .You’re white [כולך לבן. כלומר: חיוור מהלם.]
1994 קליעים מעל ברודווי- הלן (דיאן ויסט) לדיויד (ג'ון קיוזאק): .You okay? You look a little flushed [אתה בסדר? אתה קצת סמוק.]
1995 אפרודיטה הגדולה- לינדה (מירה סורבינו) ללני (אלן): .Are you okay? You look all white [אתה בסדר? כולך לבן.]
1997 לפרק את הארי- גרייס (ג'ולי קבנר) למל (רובין ויליאמס): .You’re a little pale [אתה קצת חיוור.]
ג'יין (איימי אירווינג) ללוסי (ג'ודי דיויס): .You’re all red [כולך אדומה.]
2001 קללת אבן העקרב הירוקה- בטי אן (הלן הנט) ל-CW (אלן): .What’s the matter? You look flushed. You’re all red [מה קרה? אתה נראה סמוק. כולך אדום.]
2002 סוף הוליוודי- אל (מארק ריידל) לוואל (אלן): .Calm down. You’re getting all red [הירגע. אתה נעשה אדום.]
2003 כל דבר אחר- ג'רי (ג'ייסון ביגס) לאמנדה (כריסטינה ריצ'י): .You’re pale [את חיוורת]
הארווי (דני דה ויטו) לג'רי: .You’re all flushed [אתה סמוק.]
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה- חואן אנטוניו (חוויאר ברדם) לוויקי (רבקה הול): .You turned red [האדמת.]
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי- שרמיין (לוסי פאנץ') לאלפי (אנת'וני הופקינס): .Your face is all red [הפנים שלך אדומים לגמרי.]
2011 חצות בפריז- אינז (רייצ'ל מקאדמס) לגיל (אוון וילסון): ?Why are your cheeks so red [למה הלחיים שלך כל כך אדומות?] גיל: .What do you mean? They’re not red [למה את מתכוונת? הן לא אדומות.] אינז: .They’re bright red [הן בוהקות.]
2012 לרומא באהבה- מוניקה (אלן פייג') לג'ק (ג'סי אייזנברג): ?Why are you blushing [למה אתה מסמיק?]
2015 איש ללא הגיון- ג'יל (אמה סטון) לאייב (ואקין פינקס), באופן שונה, לשם שינוי: ?Am I blushing right now [אני מסמיקה?]
2019 יום גשום בניו יורק- כשטד (ג'וד לאו) מגלה שאשתו כנראה בוגדת בו, אשלי (אל פאנינג) שאתו: .You turned all white [לגמרי החוורת.] וזמן קצר אחרי זה גם: .You're all white and shaky [כולך לבן ורועד.]
2020 הפסטיבל של ריפקין- אחרי שטומאס (אנריקה ארקה) מספר למורט (וואלס שון) שראה את אשתו על חוף הים עם מישהו, הוא אומר לו: What's wrong? You look pale. [מה קרה? אתה נראה חיוור.]
2023 עניין של מזל- אלין (ואלרי למרסיה) אומרת לבתה פאני (לו דה לאג): "את נראית בקצת חיוורת.

 

"גאון"
לא חסרות מילות תואר ודווקא "גאון" היא שחוזרת הרבה אצל אלן מפי דמויות שונות (אלן משתמש במילה הזאת רק פעמיים), ובדרך כלל לא נאמרת על הדמות שלו (פעמיים בלבד).
1979 מנהטן: אייזק (אלן) אומר שאינגמר ברגמן גאון ומקניט את מרי (דיאן קיטון) שהיא משתמשת הרבה במילה הזאת. "[בעלך לשעבר] גאון, הלן גאונה ודניס גאון. את מכירה הרבה גאונים. כדאי לך להכיר כמה אנשים מטומטמים."
1980 אבק כוכבים: במאי הקולנוע סנדי (אלן) מכונה כך מספר פעמים.
1982 קומדיה סקסית של ליל קיץ: אריאל (מיה פארו) מכנה כך את ליאופולד (חוזה פרר), ודולסי (ג'ולי הגרטי) קוראת ככה למקסוול (טוני רוברטס).
1983 זליג: יודורה (מיה פארו) מכונה כך.
1985 שושנת קהיר הסגולה: גיל (ג'ף דניאלס) מכנה את ה-dialogue coach שלו (בעצם מורה למשחק) גאון.
1986 חנה ואחיותיה: הולי (דיאן ויסט) מכנה כך את זמר הרוק שמיקי (אלן) סובל מהמוזיקה שלו.
1987 ימי הרדיו: ג'ו והוריו (סת' גרין, ג'ולי קבנר ומייקל טאקר) פוגשים גאון מתמטי בן 14, כוכב ברדיו.
1990 אליס: אליס (פארו) מכנה כך את אשתו לשעבר של ג'ו, וזה מה שאומרים על הדוקטור שאליו מפנים את אליס.
1993 תעלומת רצח במנהטן: טד (אלן אלדה) מתרשם עמוקות ממרשה (אנג'ליקה יוסטון) ומכנה אותה כך.
1994 קליעים מעל ברודווי: דיויד (ג'ון קיוזאק) מכנה כך מחזאי חבר (רוב ריינר) ואז שחקנית התאטרון הלן (ויסט) מציינת: .The word genius gets thrown around so frequently in this business [משתמשים במילה "גאון" לעתים קרובות מדי בתחום הזה.]
1995 אפרודיטה הגדולה: לינדה (מירה סורבינו) מכנה כך את המורה למשחק האלמוני שלה. וגם את אח של אביה.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך: וון (ג'וליה רוברטס) מכנה כך את הצייר האיטלקי שהיא אוהבת, טינטורטו.
1997 לפרק את הארי: הארי (אלן) קורא ככה לבנו ואומר שגם דילינג'ר היה גאון.
1998 סלבריטי: הדוגמנית (שרליז ת'רון) מכנה כך את הצייר ברוס בישופ (אייזק מזרחי) לפני שהם הולכים לפתיחת תערוכה שלו.
1999 מתוק ומשוגע: בלאנש (אומה ת'ורמן) קוראת ככה לאמט (שון פן).
2002 סוף הוליוודי: אלי (טיאה לאוני) קוראת לאוסטאופת שלה גאון, והכתבת (אנדריאה פורד) מכנה כך את הבמאי ואל (אלן).
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: מרי אלנה (פנלופה קרוז) מתגאה שבבית הספר לאמנות כינו אותה "גאונה".

2009 מה שעובד: בוריס (לארי דיויד) יורד על מלודי (אוון רייצ'ל ווד) והיא משיבה: "אתה בטח צודק כי אתה גאון." היא קוראת לו ככה עוד הרבה ובסוף הוא קורא לעצמו ככה ("גאון" היא המילה האחרונה שנאמרת בסרט).
2010 חצות בפריז: המינגווי אומר על פיקאסו שהוא גאון, וגיל (אוון וילסון) אומר שאשתו (רייצ'ל מקאדמס) נמשכת לגאונים.
2019 יום גשום בניו יורק: אשלי (אל פאנינג) קוראת ככה לתסריטאי טד (ג'וד לאו), שלא בפניו.
2020 הפסטיבל של ריפקין: מורט (וואלס שון) מספר שכאשר רק הכירו סו קראה לו genuis in the rough ("גאון גולמי").

 

סופר/תסריטאי/מחזאי/משורר/במאי
1973 כל מה שרצית על מין ולא העזת לשאול- ויקטור (וודי אלן) הוא סופר.
1975 אהבה ומלחמה- בוריס (אלן) אומר שהוא נועד לכתוב שירה.
1977 אנני הול- אלווי (אלן) הוא תסריטאי.
1978 רגשות- רנטה (דיאן קיטון) היא משוררת, בעלה פרדריק (ריצ'רד ג'ורדן) הוא סופר.
1979 מנהטן- אייזק (אלן) הוא תסריטאי בטלוויזיה ופרסם ספר, אשתו לשעבר (מריל סטריפ) כותבת ספר על נישואיהם, מרי (קיטון) כותבת לכתבי עת.
1980 אבק כוכבים- סנדי (אלן) במאי קולנוע.
1986 חנה ואחיותיה- הולי (דיאן ויסט) מנסה את מזלה בכתיבת מחזות; מיקי (אלן) עובד בתכנית מערכונים בטלוויזיה.
1987 ספטמבר- פיטר (סם ווטרסטון) הוא סופר.
1988 אשה אחרת- מריאן (ג'נה רולנדס) היא פרופסור שלוקחת חופש לכתיבת ספר ולארי (ג'ין הקמן) הוא סופר וכותב למגזינים נשוי למישהי שגם כותבת.
1989 פשעים ועבירות קלות- קליף (אלן) מביים סרטי תעודה ולסטר (אלן אלדה) מפיק קומדיות לטלוויזיה.
1990 אליס- אליס (מיה פארו) חושבת לנסות את מזלה כתסריטאית.
1992 בעלים ונשים- גייב (אלן) הוא סופר, אשתו ג'ודי (פארו) כותבת שירה.
1993 תעלומת רצח במנהטן- טד (אלדה) ומרשה (אנג'ליקה יוסטון), שהתגוררה בעבר עם משורר, הם סופרים שעוזרים לפתרון התעלומה. לארי (אלן) הוא העורך שלה.
1994 קליעים מעל ברודווי- דיויד (ג'ון קיוזאק) מחזאי.
1995 אפרודיטה הגדולה- לני (אלן) הוא כתב ספורט.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך- ג'ו (אלן) הוא סופר.
1997 לפרק את הארי- הארי (אלן) הוא סופר.
1998 סלבריטי- לי (קנת' בראנה) כותב ריאיונות לכתב עת.
1999 מתוק ומשוגע- בלאנש (אומה תורמן) היא סופרת.
2002 סוף הוליוודי- ואל (אלן) הוא במאי קולנוע.
2003 כל דבר אחר- ג'רי (ג'ייסון ביגס) כותב בדיחות לקומיקאים ורוצה להיות סופר.
2004 מלינדה ומלינדה- סוזן (אמנדה פיט) היא תסריטאית-במאית.
2006 סקופ- סונדרה (סקרלט ג'והנסון) לומדת עיתונאות ומקבלת טיפים מעיתונאי מת (איאן מקשיין).
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה- כריסטינה (ג'והנסון) כתבה וביימה סרט קצר; אבא של חואן אנטוניו (חוויאר ברדם) הוא משורר.
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי- רוי (ג'וש ברולין) פרסם ספר ועובד על ספר נוסף.
2011 חצות בפריז- גיל (אוון וילסון) הוא תסריטאי שרוצה להיות סופר. והוא פוגש סופרים מפורסמים מהעבר, כולל סקוט פיצג'רלד וארנסט המינגווי.
2014 קסם לאור הירח- אשתו של סטנלי (קולין פירת') היא סופרת.
2015 איש ללא הגיון- אייב (ואקין פינקס), הפרופסור לפילוסופיה, מנסה לכתוב ספר על פילוסופיה. ובעבר כתב שירה.
2017 גלגל ענק- מיקי (ג'סטין טימברלייק) רוצה להיות מחזאי.
2019 יום גשום בניו יורק- רולנד הוא במאי קולנוע (ליב שרייבר), טד הוא תסריטאי (ג'וד לאו).
2020 הפסטיבל של ריפקין- מורט (וואלס שון) לימד קולנוע ומנסה לכתוב רומן, פיליפ (לואי גארל) הוא במאי קולנוע.
2023 עניין של מזל- אלן (נילס שניידר) הוא סופר, שכותב ברחבי העולם, עם דף ועט. וחבר של ז'אן (מלוויל פופו) כתב ספר על גוגן.

 

כיב קיבה
יכולים להיות הרבה מיחושים ומחלות כרוניות, אך איכשהו הדמויות של אלן נוטות לאולקוס. בארבעת המקרים הראשונים מדובר בדמות שאלן מגלם.
1973 ישנוני- הסיבה שהובילה לאשפוזו ולניתוח שממנו מיילס מתעורר 200 שנה מאוחר יותר.
1975 אהבה ומלחמה- בוריס אומר שיש לו.
1984 דני רוז האיש מברודווי- לדני יש.
1985 חנה ואחיותיה- למיקי יש.
1987 ספטמבר- דיאן (איילין סטרץ') סובלת מזה.
1990 אליס- נאמר על ד"ר יאנג מצ'יינהטאון: "מדד את הדופק של ג'ין לואיס ואמר שיהיה לה אולקוס."
1995 אפרודיטה הגדולה- אמנדה (הלנה בונהם קרטר) סובלת מזה.
1998 סלבריטי- בעיה של לי (קנת' בראנה).
2002 סוף הוליוודי- אד (ג'ורג' המילטון), מפיק של הסרט בתוך הסרט, סובל מזה.
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה- משבית את כריסטינה (סקרלט ג'והנסון) שמרותקת למיטה במלון באוביידו, מה שמאפשר את ההתקרבות האינטימית בין חואן אנטוניו (חוויאר ברדם) לוויקי (רבקה הול).
2009 מה שעובד- בוריס (לארי דיויד) אומר שהרופאים לא מוצאים את כיב הקיבה שיש לו.

 

דמויות של שחקניות ושחקנים
אלן היה נשוי לשתי שחקניות, ואז היה במערכות יחסים ארוכות עם שתי שחקניות מצליחות. הוא במאי, מחזאי, ועשרות שנים שהוא מצלם סרט כל שנה. כל חייו הם סביב הפקות ומשחק, ועדיין יש בסרטיו מספר יוצא דופן של דמויות שעוסקות או רוצות לעסוק במשחק.
1977 אנני הול: אלווי (אלן) הוא מחזאי ורואים שחקנים קוראים טקסט שהוא כתב; אנני (דיאן קיטון) משתתפת בפרסומות ורוב (טוני רוברטס) הוא שחקן ומפיק שעובר לעבוד בהוליווד.
1978 רגשות: פלין (קריסטין גריפית'), האחות הצעירה מבין שלוש האחיות, היא שחקנית בהוליווד. גם אחותה ג'ואי (מרי-בת' הארט) היתה שחקנית בעבר.
1979 מנהטן: טרייסי בת ה-17 (מיוראל המינגווי) שואפת להיות שחקנית.
1980 אבק כוכבים: עוסק ברטרוספקטיבה של במאי קולנוע, רואים אותו באתרי צילום ואת דורי (שרלוט רמפלינג), שחקנית שהיתה בת זוג שלו.
1983 זליג: אביו של זליג היה שחקן בתאטרון יידי. (קטע קצר)
1985 שושנת קהיר הסגולה: השחקן גיל שפרד (ג'ף דניאלס) מגיע לפגוש את ססיליה (מיה פארו) אחרי שדמותו יוצאת מסרט בשבילה.
1986 חנה ואחיותיה: הולי (דיאן ויסט) וחברתה אפריל (קארי פישר) הולכות למבחני בד, חנה (פארו) שיחקה בעבר בהצגה, ואמא שלהן היתה שחקנית. מיקי (אלן) עובד בתכנית מערכונים בטלוויזיה.
1987 ספטמבר: דיאן (איילין סטרץ') היתה בעבר שחקנית מפורסמת.
1988 אשה אחרת: קלייר (סנדי דניס), חברת ילדות של מריאן (ג'נה רולנדס) שבה היא נתקלת במקרה ברחוב, היא שחקנית.
1989 רסיסי אדיפוס: המדיום (ג'ולי קבנר) ששלדון (אלן) הולך אליה הגיעה למקצוע אחרי שרצתה להיות שחקנית.
פשעים ועבירות קלות: ג'ני (ג'ני ניקולס, בתו של הבמאי מייק ניקולס), האחיינית של קליף (אלן), שוקלת להיות שחקנית כשתהיה גדולה.
1990 אליס: אמא של אליס (פארו; את אמה מגלמת גוון ורדון, ) היתה שחקנית קולנוע לא מצליחה.
1993 תעלומת רצח במנהטן: הלן מוס (מלאני נוריס) היא שחקנית שהם רוצים להשתמש בה לפתרון תעלומת הרצח.
1994 קליעים מעל ברודווי: על העלאת הצגה בברודווי, את השחקנים בהצגה מגלמים טרייסי אולמן, ג'ים ברודבנט, דיאן ויסט וג'ניפר טילי.
1995 אפרודיטה הגדולה: לינדה (מירה סורבינו) שואפת להיות שחקנית, בינתיים משחקת בסרטי פורנו.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך: וון (ג'וליה רוברטס) נשואה שלא באושר לשחקן בשם גרג (רוברט נפר).
1997 לפרק את הארי: אחד מסיפוריו של הארי (אלן) עוסק בשחקן (רובין ויליאמס).
1998 סלבריטי: לי (קנת' בראנה) מראיין באופן קבוע שחקניות ושחקנים (שאותם מגלמים מלאני גריפית', ליאונרדו די-קפריו).
2002 סוף הוליוודי: על צילומי סרט. טיפאני ת'יסן בין השחקנים בסרט שבתוך הסרט.
2003 כל דבר אחר: אמנדה (כריסטינה ריצ'י) היא שחקנית שלומדת משחק.
2004 מלינדה ומלינדה: לשם שינוי שני גברים שחקנים. לי (ג'וני לי מילר) הוא מורה למשחק מתוסכל שאחרי שהוא משיג תפקיד במחזה מפטרים אותו, והובי (ויל פארל) הוא שחקן מובטל שקיווה לקבל תפקיד בסרט של אשתו.
2005 נקודת מפגש: נולה (סקרלט ג'והנסון) שואפת להיות שחקנית והולכת למבחני בד.
2007 חלומה של קסנדרה: אנג'לה (היילי אטוול), בת הזוג של איאן (יואן מקגרגור), היא שחקנית.
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: כריסטינה (סקרלט ג'והנסון) כתבה, ביימה ושיחקה בסרט קצר.
2009 מה שעובד: מלודי (אוון רייצ'ל ווד) מחוזרת בידי רנדי (הנרי קאוויל), שחקן בריטי שמתגורר בניו יורק.
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי: שרמיין (לוסי פאנץ') טוענת שהיא שיחקה בסרטים אבל ספק אם זה נכון ומה בדיוק טיב הסרטים האלה.
2012 לרומא באהבה: מוניקה (אלן פייג') היא שחקנית מובטלת וחברים משדכים לה שחקן איטלקי. מילי (אלסנדרה מסטרונרדי) נתקלת ברחוב בצילומי סרט ובשחקן ושחקנית שהיא מעריצה.
2016 קפה סוסייטי: החצי הראשון של הסרט מתרחש בהוליווד. ווני (קריסטין סטוארט), שעובדת בסוכנות של פיל (סטיב קארל), רצתה במקור להיות שחקנית. קאנדי (אנה קאמפ), היצאנית הטירונית שמגיעה לחדר המלון של בובי (ג'סי אייזנברג), הגיעה לעיר כדי להיות שחקנית.
2017 גלגל ענק: ג'ני (קייט וינסלט), שחקנית לשעבר, מדברת בערגה על הפקות תאטרון שבהן שיחקה.
2019 יום גשום בניו יורק: פרנסיסקו וגה (דייגו לונה) הוא כוכב קולנוע, ושאנון (סלינה גומז) משחקת בסרט סטודנטים כטובה לבמאי.
2023 עניין של מזל: אשתו לשעבר של אלן (נילס שניידר) היתה שחקנית.

 

עולם הפשע
מהסרט הראשון ועד האחרון, בסרטים רבים גם אם אלמנט הפשע אינו מרכיב מרכזי, הוא מוזכר באיזשהו אופן.
1969 קח את הכסף וברח: על הארכי-פושע וירג'יל (אלן).
1983 זליג: הגיס של זליג ישב בכלא ובהמשך זליג (אלן) מבוקש על "פשעים ועבירות קלות".
1984 דני רוז האיש מברודווי: חבר של טינה (מיה פארו) הוא מאפיונר ושולח אנשים עם אקדחים לתפוס אותה.
1987 ימי הרדיו: הסרט נפתח בשודדים שפורצים לבית; סאלי (פארו) עדה לחיסול של המאפיה והיא הבאה על הכוונת של הרוצח השכיר (דני איילו).
1989 פשעים ועבירות קלות: ג'ודה (מרטין לנדאו) פונה לאחיו ג'ק (ג'רי אורבך) כדי להיפטר מהמאהבת שלו (אנג'ליקה יוסטון).
1992 צללים וערפל: רוצח סדרתי פועל בלילות ערפל ומטיל את אימתו על תושבי העיר.
1993 תעלומת רצח במנהטן: קרול ולארי (דיאן קיטון ואלן) חושדים שמותה של השכנה הוא מעשה ידיו של בעלה.
1994 קליעים מעל ברודווי: את המחזה של דיויד (ג'ון קיוזאק) מממן מאפיונר, ובתמורה חברתו (ג'ניפר טילי) מקבלת תפקיד בהצגה, ושומר ראש (צ'אז פלמנטרי), המחסל של הבוס, מלווה אותה.
1995 אפרודיטה הגדולה: הסרסור של לינדה (מירה סורבינו) קשור לעולם התחתון.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך: סטפי (גולדי הון) פועלת לשיקום אסירים, כולל צ'רלס פרי (טים רות') שאחרי זה ב"דייט" עם סקיילר (דרו ברימור) עוזר לחבריו שנמלטו מהכלא.
1999 מתוק ומשוגע: בלאנש (אומה תורמן) יוצאת עם אל (אנת'וני לה-פלייה), מחסל מטעם המאפיה. הם נקלעים לשוד מזוין.
2000 נוכלים בגרוש: ריי (אלן), אסיר משוחרר, וחבריו זוממים לשדוד בנק. אחרי זה הוא מנסה לשדוד שרשרת מביתה של אישיות מפורסמת.
2001 קללת אבן העקרב הירוקה: CW (אלן) חוקר מקרי שוד תכשיטים, שהוא ביצע שלא ביודעין.
2005 נקודת מפגש: כריס (ג'ונתן ריס-מיירס) מבצע פשע.
2006 סקופ: סונדרה וסידני (סקרלט ג'והנסון ואלן) חושדים שפיטר ליימן (יו ג'קמן) הוא רוצח סדרתי שפועל בלונדון.
2007 חלומה של קסנדרה: האוורד (טום וילקינסון), דוד של טרי ואיאן (קולין פארל ויואן מקגרגור), מבקש מהם לחסל בשבילו מישהו שעדותו עלולה להפליל אותו ולהכניסו לכלא.
2012 לרומא באהבה: שודד חמוש נכנס לחדר המלון שבו מילי הנשואה הטרייה מבלה עם לוקה סלטה הנשוי.
2015 איש ללא היגיון: אייב (ואקין פינקס) מוצא סיבה לחיות כשהוא מתכנן רצח, שמוביל לאלימות נוספת.
2016 קפה סוסייטי: בן (קורי סטול) הוא מאפיונר ואחראי לחיסולים, שודים, סחיטות והצתות.
2017 גלגל ענק: קרוליינה (ג'ונו טמפל) בורחת לקוני איילנד מבעלה המאפיונר אחרי ששיתפה פעולה עם המשטרה. בהמשך חבריו החמושים באים לחפש אותה.
2023 עניין של מזל: לז'אן (מלוויל פופו) יש פושע קבוע שהוא פונה אליו לעת צורך.

"אפרודיטה הגדולה". מינה סורבינו, וודי אלן.

"אפרודיטה הגדולה". מינה סורבינו, וודי אלן

דמויות של זונות
1985 שושנת קהיר הסגולה: טום (ג'ף דניאלס), שיצא מסרט לעולם האמיתי, נאסף לבית בושת בידי אמה (דיאן ויסט).
1992 צללים וערפל: כדי למצוא מחסה מרוצח שמסתובב בעיר נכנסת ארמי (מיה פארו) לבית בושת ומנהלת שיחה עם העובדות שם (לילי טומלין, קאת'י בייטס, ג'ודי פוסטר).
בעלים ונשים: ג'ק (סידני פולק) הולך לנערת ליווי.
1995 אפרודיטה הגדולה: לני (וודי אלן) מתחזה כלקוח של לינדה (מירה סורבינו) כדי להכיר אותה מכיוון שהיא אם בנו המאומץ.
1997 לפרק את הארי: הארי (אלן) מזמין אליו את קוקי (הייזל גודמן), שמצטרפת אליו לנסיעה לטקס קבלת תואר כבוד באוניברסיטה; בסיפור שהארי כותב: הארווי (טובי מגוויר) נפגש עם זונה.
1998 סלבריטי: רובין (ג'ודי דיויס) הולכת לביתה של זונה (ביבי ניווורת') כדי לקבל ממנה עצות לשיפור חיי המין שלה.
1999 מתוק ומשוגע: גיטריסט הג'ז אמט ריי (שון פן) מסרסר מהצד שתי נשים.
2006 סקופ: רוצח סדרתי מחסל זונות בלונדון, וסונדרה וסידני (סקרלט ג'והנסון ואלן) חושדים שזה פיטר ליימן (יו ג'קמן).
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: לא ממש דמות אבל רואים שורה שלהן עומדת ברחוב והקריין אומר "חואן אנטוניו הכיר את כל הזונות [בעיר] וחשב שהן יהיו נושא טוב לצילום."
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי: אלפי (אנת'וני הופקינס) מתחתן עם שרמיין (לוסי פאנץ'), שהכיר כשהזמין אותה אליו כנערת ליווי.
2011 חצות בפריז: גיל (אוון וילסון) ואנדריאנה (מריון קוטיאר) הולכים בלילה ברחוב בפריז שלאורכו עומדות זונות.
2012 לרומא באהבה: אנה (פנלופה קרוז) שוכבת עם גברים בשביל הכסף. היא מצליחה מאוד.
2016 קפה סוסייטי: בובי (ג'סי אייזנברג) מזמין אליו את קאנדי (אנה קאמפ). הוא הלקוח הראשון שלה.
2019 יום גשום בניו יורק: גטסבי (טימות'י שאלמיי) פוגש אחת, ויש יצאנית לשעבר נוספת בסרט.

 

שמות של דמויות
עם כל כך הרבה סרטים אי אפשר שלא לחזור כמה פעמים על אותם שמות. לאלן 9 סרטים עם שמות של הדמויות: הרומן שלי עם אנני (במקור: אנני הול), זליג, דני רוז האיש מברודווי, חנה ואחיותיה, אליס, לפרק את הארי, מלינדה ומלינדה, ויקי כריסטינה ברצלונה ויסמין הכחולה.
הוא השתמש בכמה שמות נדירים כמו וירג'יל, אלווי, פילדינג, ייל, הובי, ולנשים: יודורה, לונה, פלין, רנטה, אֵרמִי, סקיילר, וון.
כללתי פה שמות של דמויות שהופיעו ביותר משני סרטים.

דיויד (4 פעמים): סם ווטרסטון, אדריכל (חנה ואחיותיה); ג'ון קיוזאק, מחזאי (קליעים מעל ברודווי); יו גרנט, סוחר אמנות (נוכלים בגרוש); וודי אלן, קומיקאי (כל דבר אחר). ומוזכר גם פרופסור של מרי, שהיא קוראת לו בשמו הפרטי במקום מר …, ב"מנהטן".
סאלי (4 פעמים): מיה פארו שהופכת מכלום לכוכבת ברדיו (ימי הרדיו); ג'ודי דיויס העצבנית והישירה (בעלים ונשים); נעמי ווטס שרוצה לפתוח גלריה לאמנות (כשתפגשי זר גבוה ומסתורי); גרטה גרוויג שלומדת באיטליה (לרומא באהבה). ועוד שתי סאלי שרק מוזכרות: זו שבביתה נערכת המסיבה שבה יסמין (קייט בלנשט) וג'ינג'ר (סאלי הוקינס) פוגשות את דוויט (פיטר סארסגארד) ואת אל (לואי סי-קיי) ב"יסמין הכחולה"; והיו שמועות שלהארי המנוח, בעלה של גרייס (ג'קי ויבר), היה רומן ארוך עם סאלי סאמרס ב"קסם לאור הירח".
ג'ק (4 פעמים; זה שם וכינוי נפוצים מאוד באנגלית): ג'רי אורבך, אח של רופא עיניים (פשעים ועבירות קלות); ג'ון קיוזאק, סטונדט (צללים וערפל); סידני פולק, עורך דין (בעלים ונשים); ג'סי אייזנברג, סטודנט לאדריכלות (לרומא באהבה).
האוורד (4) דנהולם אליוט שמאוהב בליין (מיה פארו) ב"ספטמבר"; טום וילקינסון, דוד של שתי הדמויות הראשיות, ב"חלומה של קסנדרה"; כריסטופר אוון וולץ' כגבר נעזב בסוף "מה שעובד"; סיימון מקבורני, שמגייס את סטנלי (קולין פירת') למשימה שבמרכז העלילה ב"קסם לאור הירח".
דאג (3 פעמים): ג'ין ויילדר, רופא (כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול); ויליאם הארט, בעלה של אליס (אליס); כריס מסינה, ארוסהּ של ויקי (ויקי כריסטינה ברצלונה).
ג'רי (3 פעמים): פיטר ולר כמשקיע בגלריה לאמנות (אפרודיטה הגדולה); ג'ייסון ביגס ככותב בדיחות לקומיקאים (כל דבר אחר); וודי אלן שיצא לפנסיה מעבודתו בחברת תקליטים (לרומא באהבה).
לארי (3 דמויות): ג'ין הקמן ב"אשה אחרת"; וודי אלן ב"תעלומת רצח במנהטן"; בילי קריסטל ב"לפרק את הארי". ומישהו שלא רואים, רק מוזכר ב"יום גשום בניו יורק".
פול (3 דמויות משמעותיות ועוד 6[!] בתפקיד קטן או שמוזכר בלבד): ג'ון רותמן כבן דוד של יודורה (מיה פארו) ב"זליג"; האריס יולן כאח של מריאן (ג'נה רולנדס) ב"אשה אחרת"; ג'ון מלקוביץ' כליצן בקרקס ב"צללים וערפל"; חבר לעבודה של סאלי (ג'ודי דיויס) ב"בעלים ונשים"; השכן (ג'רי אדלר) שחשוד ברצח אשתו ב"תעלומת רצח במנהטן"; חבר של הארוס של ויקי (רבקה הול) ב"ויקי כריסטינה ברצלונה"; האח המנוח של סאלי (נעמי ווטס) ב"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי"; בא להרצות בפריז (מייקל שין) וגם הצייר פול גוגן ב"חצות בפריז"; בעלה של עמיתה לעבודה של אייב (ואקין פינקס) שמופיע בשני קטעים ב"איש ללא הגיון".
אל (5 תפקידי משנה עד תפקידים קטנטנים): סטנלי אקרמן, אבא של הדמות הראשית ב"קח את הכסף וברח"; אנת'וני לה-פלייה, מחסל מטעם המאפיה ב"מתוק ומשוגע"; בריאן מרקינסון, שודד בנקים ב"נוכלים בגרוש"; מארק ריידל, הסוכן של הדמות הראשית, ב"סוף הוליוודי"; לואי סי-קיי, רופא שיניים ב"יסמין הכחולה".
גרג (4 בתפקידים קטנים): הבעל של וון (ג'וליה רוברטס), שחקן (רוברט נפר) ב"כולם אומרים אני אוהב אותך"; במאי תאטרון (ג'פרי רייט) ב"סלבריטי"; רופא שיניים עשיר (ג'וש ברולין) ב"מלינדה ומלינדה"; מנהל גלריה (אנטוניו בנדרס) ב"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי".
קרול (4 דמויות, רק אחת ראשית): דיאן קיטון ב"תעלומת רצח במנהטן"; חברה של פול שבא להרצות בפריז ב"חצות בפריז"; אשתו של האדריכל ג'ון (אלק בולדווין) ב"לרומא באהבה"; האישה בדיינר שמרגישה שנעשה לה אי צדק בידי שופט ב"איש ללא הגיון".
נולה (רק שתיים אבל זה שם יוצא דופן): וינונה ריידר כמלצרית שרוצה להיות שחקנית (סלבריטי); סקרלט ג'והנסון כאישה מאורסת שמתאהבת בחבר של גיסתה-לעתיד (נקודת מפגש).

 

מדיום/מגדת עתידות
כשעוסקים כל כך הרבה בגורל, מזל וצירופי מקרים אז הגיוני שתרצה מישהי שיכולה להגיד לך מה צופן העתיד.
1984 דני רוז האיש מברודווי: טינה (מיה פארו) הולכת למישהי קבועה שמקבלת אנשים כשהיא במיטה.
1985 שושנת קהיר הסגולה: מגדת עתידות ניבאה לטום (ג'ף דניאלס) שהוא יתאהב בניו יורק.
1989 רסיסי אדיפוס: טרווה (ג'ולי קבנר), שאליה שלדון (אלן) הולך בשביל למצוא פתרון לאמו שצופה ענקית על העיר.
1998 סלבריטי: אולגה (איידה טורטורו) משכנעת את רובין (ג'ודי דיויס) לבוא אליה כשרובין הולכת ברחוב ביום חתונתה.
2009 מה שעובד: בוריס (לארי דיויד) פוגש בסוף את אלנה המדיום (ג'סיקה הכט).
2012 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי: הלנה (ג'מה ג'ונס) מתחילה ללכת באופן קבוע לקריסטל (פולין קולינס) אחרי האכזבה שלה מפסיכיאטריה.
2014 קסם לאור ירח: סופי (אמה סטון) היא מדיום וסטנלי (קולין פירת') נחוש להפריך את האמונה שהיא ניחנה ביכולות כלשהן.

"קסם לאור ירח". אמה סטון, האמיש לינקלייטר.

"קסם לאור ירח". אמה סטון, האמיש לינקלייטר.

 

24 המועמדויות לאוסקר של וודי אלן
3 מתוך 16 (תסריטאי; יותר מכל תסריטאי אי פעם), 1 מתוך 7 (במאי), 0 מתוך 1 (שחקן), סה"כ: 4 זכיות מתוך 24 מועמדויות. הוא זכה על שלושת סרטיו היחידים שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר. והוא לא הגיע לכל הטקסים האלה.

1977 אנני הול: במאי, תסריטאי, שחקן ראשי
1978 רגשות: במאי, תסריטאי
1979 מנהטן: תסריטאי
1984 דני רוז האיש מברודווי: במאי, תסריטאי
1985 שושנת קהיר הסגולה: תסריטאי
1986 חנה ואחיותיה: במאי, תסריטאי
1987 ימי הרדיו: תסריטאי
1989 פשעים ועבירות קלות: במאי, תסריטאי
1990 אליס: תסריטאי
1992 בעלים ונשים: תסריטאי
1994 קליעים מעל ברודווי: במאי, תסריטאי
1995 אפרודיטה הגדולה: תסריטאי
1997 לפרק את הארי: תסריטאי
2005 נקודת מפגש: תסריטאי
2011 חצות בפריז: במאי, תסריטאי
2013 יסמין הכחולה: תסריטאי

 

18 הסרטים של אלן שהיו מועמדים לאוסקר
"יסמין הכחולה" הוא הסרט האחרון של אלן שהיה מועמד לאוסקר. 18 סרטים שלו היו מועמדים לאוסקר: 16 מתוכם לתסריט, 7 מהם זכו בפרס כלשהו. "אנני הול" היחיד שזכה לסרט הטוב ביותר ולבימוי. שאר הזכיות היו לתסריט ולמשחק.

1977 אנני הול: סרט, במאי, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, תסריט מקורי (4 מתוך 5)
1978 רגשות: במאי, שחקנית ראשית, שחקנית משנה, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי (5)
1979 מנהטן: שחקנית משנה, תסריט מקורי (2)
1983 זליג: צילום, תלבושות (2)
1984 דני רוז האיש מברודווי: במאי, תסריט מקורי (2)
1985 שושנת קהיר הסגולה: תסריט מקורי
1986 חנה ואחיותיה: סרט, במאי, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט מקורי, עריכה, עיצוב אמנותי (3 מתוך 7)
1987 ימי הרדיו: תסריט מקורי, עיצוב אמנותי (2)
1989 פשעים ועבירות קלות: במאי, שחקן משנה, תסריט מקורי (3)
1990 אליס: תסריט מקורי
1992 בעלים ונשים: שחקנית משנה, תסריט מקורי (2)
1994 קליעים מעל ברודווי: במאי, שחקן משנה, שחקנית משנה, שחקנית משנה, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, תלבושות (1 מתוך 7)
1995 אפרודיטה הגדולה: שחקנית משנה, תסריט מקורי (1 מתוך 2)
1997 לפרק את הארי: תסריט מקורי
1999 מתוק ומשוגע: שחקן ראשי, שחקנית משנה (2)
2005 נקודת מפגש: תסריט מקורי
2008 ויקי כרסטינה ברצלונה: שחקנית משנה (1 מתוך 1)
2011 חצות בפריז: סרט, במאי, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי (1 מתוך 4)
2013 יסמין הכחולה: שחקנית ראשית, שחקנית משנה, תסריט מקורי (1 מתוך 3)

פארק שעשועים
זה מצטלם יפה, יש בזה משהו נוסטלגי, בכל המקרים מדובר במקומות ותיקים, בלי רכבות הרים חדשות עם לופים או שעומדים בהן.
1977 אנני הול: אלווי (אלן) גר בבית מתחת לרכבת הרים.
1985 שושנת קהיר הסגולה: טום (ג'ף דניאלס) יוצא מתוך הסרט ומוצא מפלט בפארק שעשועים סגור ומוזנח.
2007 חלומה של קסנדרה: אנג'לה (היילי אטוול) מצטלמת למודעת פרסום בפארק שעשועים בברייטון.
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: ויקי וחואן אנטוניו (רבקה הול וחוויאר ברדם) הולכים יחד לפארק שעשועים ישן.
2010 חצות בפריז: רואים ברחבי פריז בפתיחת הסרט, וגיל (אוון וילסון) פוגש בעבר את אנדריאנה (מריון קוטיאר) ליד סחרחרת.
2016 איש ללא הגיון: אייב וג'יל (ואקין פינקס ואמה סטון) מבלים יחד במוזאון, בית קולנוע ופארק שעשועים.
2017 גלגל ענק: …ג'ני והאמפטי (קייט וינסלט וג'יימס בלושי) גרים בבית מאחורי הגלגל הענק בפארק שעשועים. הוא עובד בסחרחרת.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס.

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס.

טניס
פוטבול, בייסבול וכדורסל (שלושת ענפי הספורט המובילים בארה"ב) מוזכרים בסרטיו של אלן, וגם הוקי קרח ראינו, אך ללא ספק טניס הוא המשחק המוביל אצל אלן.

1977 אנני הול: אלווי ואנני (וודי אלן ודיאן קיטון) מכירים במשחק זוגות.
1979 מנהטן: אייזק (אלן) לוקח שיעורי טניס.
1980 אבק כוכבים: סנדי (אלן) לוקח שיעורי טניס.
1982 קומדיה סקסית של ליל קיץ: משחקים מחוץ לבית הכפר.
1983 זליג: הוא משחק טניס.
1990 אליס: בעלה של אליס משחק טניס.
2004 מלינדה ומלינדה: רופא השיניים גרג (ג'וש ברולין) אוהב לשחק טניס.
2005 נקודת מפגש: הסרט נפתח בכדור טניס שעובר הלוך-חזור מעל רשת במגרש טניס. כריס (ג'ונתן ריס-מיירס) היה שחקן טניס מקצועי והופך למדריך טניס. שם הסרט במקור Match Point הוא מונח בטניס.
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: דאג (כריס מסינה), הארוס של ויקי (רבקה הול), מציע שיקנו בית עם מגרש טניס וילמדו עם מדריך טניס של חבר שלהם.
2014 קסם לאור הירח: בחצר של המשפחה העשירה בדרום צרפת משחקים טניס.

 

פרופסור ותלמידה
מעבר לפרש הגילים הצפוי במערכת יחסים כזאת, יש בקשר הזה גם סוג של הערצה/הערכה לדמות הבוגרת, שרואים בה אדם בעל שיעור קומה שיודע יותר ממך (לפחות בתחום מסוים).

1977 אנני הול: אלווי (וודי אלן) מאשים את אנני (דיאן קיטון) בניהול רומן עם פרופסור שלה.
1979 מנהטן: ג'רמיה (וואלס שון), בעלה לשעבר של מרי (קיטון), היה פרופסור שלה.
1980 אבק כוכבים: דייזי (ג'סיקה הרפר) ניהלה רומן עם מרצה נשוי שלה.
1985 חנה ואחיותיה: לי (ברברה הרשי) יצאה בעבר עם דאג, פרופסור לספרות שלה, וחברה הנוכחי פרדריק (מקס פון סידוב) היה מורה שלה.
1992 בעלים ונשים: גייב (אלן), פרופסור לספרות, ותלמידתו ריין (ג'ולייט לואיס).
1997 לפרק את הארי: הארי (אלן), מורה לספרות, ותלמידתו פיי (אליזבת' שאו).
2003 כל דבר אחר: פרופסור נשוי היה מאוהב קשות באמנדה (כריסטינה ריצ'י).
2004 מלינדה ומלינדה: לי (ג'וני לי מילר), מורה למשחק, עם תלמידה שלו.
2015 איש ללא הגיון: אייב (ואקין פינקס), פרופסור לפילוסופיה, ותלמידתו ג'יל (אמה סטון).
2020 הפסטיבל של ריפקין: בעלה הראשון של ד"ר רוחאס (אלנה איינה) היה הפרופסור שלה, והוא עזב אותה בשביל סטודנטית אחרת.

 

קסמים
1978 רגשות: פרל (מורין סטייפלטון) עורכת קסם עם קלפים.
1980 אבק כוכבים: רואים את סנדי (אלן) עורך מופע קסמים בפלאשבק ועושים קסמים גם כמבוגר.
1982 קומדיה סקסית של ליל קיץ: אחת מהמצאותיו של אנדרו (אלן) הוא "פנס קסם" שמקרין דמויות וצלליות.
1989 רסיסי אדיפוס: אמא של שלדון משתתפת במופע קסמים, והקוסם מעלים אותה. היא נעלמת.
1990 אליס: צמחי מרפא של ד"ר יאנג גורמים לאליס (מיה פארו) להיות רואה ובלתי נראית.
1992 צללים וערפל: כשקליימן (אלן), חובב הקסמים, נמלט לשטח הקרקס הוא נעזר בקוסם כדי להסתתר מהרוצח.
2006 סקופ: סידני (אלן) הוא קוסם שמופיע על במות.
2009 מה שעובד: מלודי (אוון רייצ'ל ווד) אומרת שהיא יודעת לערוך קסמים.
2014 קסם לאור הירח: סטנלי (קולין פירת') מתפרנס מהעלאת מופע קסמים מצליח.

 

בגידה עם חבר/חברה קרובים (/אחותה של האישה)
יש עוד הרבה גברים ונשים לא נאמנים לבני זוגם בסרטים של אלן, אלו רק אלה שעשו זאת עם מישהו קרוב במיוחד.

1986 חנה ואחיותיה- אליוט (מייקל קיין) בוגד באשתו חנה (מיה פארו) עם אחותה לי (ברברה הרשי).
1988 אשה אחרת- קן (איאן הולם) בוגד במריאן (ג'נה רולנדס) עם לידיה (בליית' דאנר), חברה טובה שלהם; לארי (ג'ין הקמן), חבר של קן, ומריאן נפגשו מאחורי גבו של קן.
1989 פשעים ועבירות קלות- בעלה לשעבר של האלי (פארו) בגד בה עם חברה שלה.
1992 צללים וערפל- אלמה (ג'ולי קבנר) עדיין שונאת את קליינמן (וודי אלן) שעזב אותה בחופה והתחבא בארון ערום עם אחותה הצעירה.
1994 קליעים מעל ברודווי- אֶלֶן (מארי לואיז פרקר) בוגדת בדיויד (ג'ון קיוזאק) עם שלדון (רוב ריינר), חברו המחזאי.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך- ג'יזל, חברתו של ג'ו (אלן), עזבה אותו בשביל חברו הטוב.
1997 לפרק את הארי- הארי (אלן) עזב את אשתו (איימי אירווינג) ואת אחותה, המאהבת שלו (ג'ודי דיויס), בשביל להיות עם פיי (אליזבת' שאו), שעוזבת אותו בשביל לארי (בילי קריסטל), החבר הכי טוב שלו.
1998 סלברטי- לי (קנת' בראנה) בגד ברובין (דיויס) עם החברה הכי טובה שלה.
2009 מה שעובד- ג'ון (אד ביגלי ג'וניור) עזב את מרייטה (פטרישה קלרקסון) בשביל להיות עם חברתה הטובה ביותר.
2012 לרומא באהבה- כפי שסאלי (גרטה גרוויג) צפתה מראש, חבר שלה ג'ק (ג'סי אייזנברג) בוגד בה עם מוניקה (אלן פייג'), חברתה הטובה.
2015 איש ללא הגיון- אשתו של אייב (ואקין פינקס) עזבה אותו בשביל החבר הכי טוב שלו.
2016 קפה סוסייטי- בעלה הברוקר של ורוניקה הייז (בלייק לייבלי) עזב אותה בשביל להיות עם חברתה הטובה ביותר. רואים לקוח קבוע במועדון שמגיע עם אשתו ואחותה, שאִתה הוא בוגד באשתו.
2019 יום גשום בניו יורק- טד (ג'וד לאו) מגלה שאשתו (רבקה הול בקטע היחיד שלה) בוגדת בו עם החבר הכי טוב שלו לארי.

"קפה סוסייטי". בלייק לייבלי, ג'סי אייזנברג.

"קפה סוסייטי". בלייק לייבלי, ג'סי אייזנברג.

 

זוג נרטב בגשם ובורח לתפוס מחסה
גבר ואישה שאינם נשואים זה לזה מסתובבים בציבור. הם לא הבחינו בשמים האפורים, אף אחד לא שמע קרא או צפה בתחזית מזג האוויר, הגשם לא מתחיל בטפטוף שמתחזק אלא מדובר במטח כבד פתאומי. השניים נרטבים לגמרי, ממהרים לברוח ולרוב אחרי שהם נרגעים הרגע מוביל לנשיקה.

1979 מנהטן- מרי (דיאן קיטון) היא המאהבת של ייל (מייקל מרפי), חברו הטוב של אייזק (אלן). ייל לא זמין, מרי מרגישה חנוקה בביתה, וחייבת לצאת. היא ואייזק מסתובבים בפארק כשהגשם מפתיע אותם. הם בורחים לפלאנטריום ושם הם מתנשקים לראשונה.
1982 קומדיה סקסית של ליל קיץ- אנדרו (אלן) נשוי ואפריל (מיה פארו) מאורסת לבן דוד של אשתו. בעבר היתה ביניהם הזדמנות שהוחמצה. הם מסתובבים בחורשה וכשהטיפות מתחילות לרדת הם מתעכבים בדרך הביתה כדי לא להירטב לחלוטין.
1988 אשה אחרת- לארי (ג'ין הקמן) הוא החבר הטוב של בעלה של מריאן (ג'נה רולנדס). הם מסתובבים בפארק כשגשם מפתיע אותם. הם מוצאים מחסה מתחת לגשר בפארק ושם הם מתנשקים.
1992 בעלים ונשים- ג'ודי (פארו) הנשואה מנסה לשדך לחברה שלה את מייקל (ליאם ניסן), חבר לעבודה. הם אוכלים יחד בהפסקת צהריים בחוץ כשגשם עז פורץ. הם רצים חזרה לעבודה ומגיעים רטובים לגמרי.
2012 לרומא באהבה- מוניקה וג'ק (אלן פייג' וג'סי אייזנברג) מסתובבים בלילה באתר ארכיאולוגי עם בת הזוג שלו, שהיא חברה ותיקה שלה, ועוד חבר. השניים מתפצלים כשהם נרטבים מגשם לא צפוי, והם מתקרבים מאוד.
2014 קסם לאור הירח- סופי וסטנלי (אמה סטון וקולין פירת') עומדים מחוץ למכונית עם בעיות במנוע. גשם וסערת ברקים גורמים להם למצוא מחסה במצפה כוכבים ריק מאדם.
2017 גלגל ענק- ג'ני ומיקי (קייט וינסלט וג'סטין טימברלייק) בורחים מגשם עם שמיכה מגנה מעליהם אל מתחת לטיילת העץ, ושם הם מתנשקים. (אחרי זה הוא אוסף מישהי אחרת במכוניתו כשיורד גשם ואין לה מטרייה.)

 

[…] סקירה זו של "יום גשום בניו יורק" מנתחת את החיבור של הסרט עם סרטיו הקודמים של וודי אלן כמו גם עם סרטים ותכנים אחרים. הסקירה היא חלק מסדרת ענק שלי אשר סוקרת את כל סרטיו של אלן. […]

[…] אוהב מאוד סרטים רבים של אלן וברור מהם, מהפרוזה שלו ומהראיונות עמו שהוא משונה, יוצא […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?