"יסמין הכחולה" – ביקורת
נטלי: ב"יסמין הכחולה" לוקח אותנו וודי אלן לצד היותר רציני שלו, עם רמיזות לקומדיה רומנטית א-לה-וודי סטייל, והתוצאה בסוף קצת מבולבלת בדיוק כפי שניתן לצפות שיהיה. לא מדובר ביצירה הקולנועית החשובה ביותר של אלן, וגם לא בכישלון טוטאלי. בסך הכל עוד סרט, הפעם מעט יותר עמוק מבדרך כלל, על גבול המלנכולי (אבל לא עובר את הגבול באמת), שבסופו קשה להחליט אם היה שווה לראותו או לא, אבל בכל מקרה אין שום כעס על בזבוז זמן או משהו כזה. איפשהו שם באמצע נחה לה הדעת.
דווקא סרטים כאלה בהם קשה להחליט אם הם מיותרים או שווים זמן קולנוע – הם הסרטים שנשארים לך בראש זמן רב יותר מהאחרים. העיסוק במחשבות על הסרט, ניתוחים, ניסיונות לבחור צד – עמוקים יותר מבדרך כלל. הפועל היוצא הוא שבסופו של דבר, קשה להתעלם מהמקום שתופס סרט כזה, במודעות ובמחשבה, מה שמוביל אותך להאמין שאכן מדובר בסרט טוב.