ביקורות טלויזיה

"האיש שרצה לדעת הכל" – ביקורת: נטולת היבט מקומי יחודי

"האיש שרצה לדעת הכל". מוריס כהן.

"האיש שרצה לדעת הכל". מוריס כהן. צילום: רואי רוט.

הסדרה "האיש שרצה לדעת הכל" שעלתה ב"כאן 11" ומבוססת על ספרו של דרור משעני באותו השם, עוסקת בסדרת תקיפות מיניות בלתי מפוענחות שהתרחשו במספר בתי מלון ברחבי הארץ. היא נטולת מקוריות ולא אמינה במיוחד ואפילו אין בה אף היבט מקומי יחודי לישראל אשר יצדיק את קיומה.

"האיש שרצה לדעת הכל" הוא הספר השלישי בסדרת החוקר אברהם אברהם של דרור משעני, והוא יצא בשנת 2015. היוצרת מיכל ויניק ("ולריה מתחתנת") כתבה וביימה את העיבוד הטלויזיוני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אווטאר: כשף האוויר האחרון" – ביקורת סדרה: עיבוד מבדר, אבל לא טוב מספיק

"אווטאר: כשף האוויר האחרון".

"אווטאר: כשף האוויר האחרון".

לאחר העיבוד הקולנועי הכושל של מ. נייט שמאלאן משנת 2010 לסדרת האנימציה המצליחה "אווטאר כשף האוויר האחרון", היה נראה שלא נזכה לעיבוד מוצלח (האם צריך בכלל עיבוד, זו כבר שאלה אחרת). אבל אז הגיעה נטפליקס ובשיתוף פעולה עם ניקולודיאון (הערוץ בו שודרה הסדרה המקורית) והביאו לנו עיבוד חדש בתצורת סדרה בת שמונה פרקים של כ-45 דקות כל אחד לעונה הראשונה (מתוך שלוש). הקדימון היה נראה מבטיח, וחייב להודות שבתור מעריץ, התרגשתי לראות את הדמויות לובשות צורה חיה, והפעם ברוח סדרת האנימציה. רק שלאחר צפייה בכל העונה, אני לא בטוח שהתוצאה טובה מספיק, אבל היא בכל זאת מבדרת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האסירה איקס" – ביקורת: מופת של דוקו ומותח יותר מסדרות הפשע-האמיתי של נטפליקס

"האסירה איקס".

"האסירה איקס".

"האסירה איקס", יצירתה הדוקומנטרית של הבמאית לימור פנחסוב ("מכיוון היער") הנפרשת על פני שלושה פרקים לא ארוכים, היא דוגמה ומופת לאיך צריך לעשות דוקו בכלל, ודוקו-פשע בפרט – החל בסיפור הלא יאמן שנחשף בו, עבור בתסריט שלא מגלה שום אינפורמציה בטרם הגיעה זמנה להתגלות, וכלה במסקנות שעולות מהסרט וניתן להבין מהן דבר אחד או שניים על העולם שלנו בכללותו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיזבאללה בע"מ" – ביקורת: מעניין וגדוש באינפורמציה

"חיזבאללה בע"מ".

"חיזבאללה בע"מ".

"חיזבאללה בע"מ" היא סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים מתוצרת צרפת, בהשתתפות מרואיינים רבים: סוכני משטרה אמריקנים, אנשי חיזבאללה, אנשי ממשל לבנונים ועוד. ביימו אותה ג'רום פריטל וסופיה אמארה והיא מגיעה אלינו בעיתוי הנכון, לכל מי שרוצה להרחיב את אופקיו ולדעת עוד על האיום הגדול מצפון שהפך ליותר רלבנטי מתמיד בחודש האחרון.

אמנם, מצד אחד, אנחנו הישראלים יודעים מי זה ומה זה החיזבאללה ואותנו לא צריך לשכנע שמדובר בארגון טרור מסוכן ורצחני, ולכן אני מניח שהיעד העיקרי של הדוקו הוא מדינות אירופה ושאר העולם, כלומר כל מקום שאיננו ישראל. אולם, מצד שני, אפשר לומר שבאופן טבעי, בגלל נושאו, הדוקו הזה יעניין בעיקר ישראלים, ומעבר לכך, יש בו המון אינפורמציה (בעיקר בפרק השלישי) שלא ידועה לרבים, גם לא לרוב הישראלים הבקיאים בפוליטיקה והיסטוריה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סובייצקה" – ביקורת: אולי החוויה לעולים תהיה אחרת משל ילידי הארץ

"סובייצקה". סוזנה פפיאן, גרא סנדלר, דניאל סטיופין, פירה קנטור, יבגניה דודינה.

"סובייצקה". סוזנה פפיאן, גרא סנדלר, דניאל סטיופין, פירה קנטור, יבגניה דודינה. צילום: מיכה בריקמן.

סדרת הדרמה-הקומית "סובייצקה" מבית "כאן 11", לא מצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שמעמיד הערוץ בדרך כלל, ואינה מציעה אבחנות משמעותיות ומקוריות בנושא בו היא עוסקת – השתלבותם והטמעותם של העולים מחבר העמים ושל דור ההמשך בישראל.

"סובייצקה" נוצרה ונכתבה על ידי דנה אברמוביץ', דור שני לעליה מברה"מ בעצמה, ועוסקת בענת, סטודנטית למתמטיקה (סוזאנה פפיאן) ובמשפחתה שהגיעה לישראל במסגרת העליה מברה"מ. ענת לא רוצה שידעו שהיא לא צברית ושהגיעה מברה"מ ומנסה להסוות את מוצאה ככל האפשר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שמים אדומים" – ביקורת פרק 1: סטנדרט הפקה גבוה ותחושה של אמינות

"שמיים אדומים". מאור שוויצר, ליהי קורנובסקי.

"שמיים אדומים". מאור שוויצר, ליהי קורנובסקי. צילום: אייל צרפתי.

יהודי, ערבי ונוצריה נכנסים לחנות – זאת לא התחלה של בדיחה, אלא הסצינה הפותחת בסדרה "שמים אדומים" של "רשת 13". אמנם אין לי שום דבר רע במיוחד לומר על התוצאה, אבל הבעיה היא שזה הדבר הכי טוב שאני כן יכול לומר עליה.

בסתיו שנת 2000, בעקבות כשלון ועידת קמפ דייויד ולאחר ביקורו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון בהר הבית, פרצה האינתיפאדה השניה. במסגרתה חודשו פיגוע ההתאבדות בשטח ישראל ואש רובים נורתה על שכונת גילה בירושלים מכיוון בית ג'אלא. זהו הרקע לעלילת "שמים אדומים", שנוצרה על ידי רון לשם ("בופור", "אופוריה", "שעת נעילה"),דניאל שנער, דניאל אמסל ועמית כהן, בבימויו של אלון זינגמן ("שטיסל", "מנאייכ") ומבוססת על ספרו של שנער באותו השם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אור קטן" – ביקורת: מיושנת ומלודרמטית, אך נאמנה לעובדות

"אור קטן". ליאב שרייבר, בל פאולי.

"אור קטן". ליב שרייבר, בל פאולי.

"אור קטן" היא מיני סדרה חדשה מבית דיסני+, בהפקה משותפת של רשת "איי בי סי סיגנצ'ר" האמריקנית ו"קשת" הישראלית עבור נשיונל ג'אוגרפיק, עוסקת בדמותה של מיפ חיס, שדאגה להסתיר בזמן השואה את משפחת פרנק ויהודים נוספים וסיפורה תמיד חסה בצילו והיה משני לסיפורה של אנה פרנק עצמה. הבעיה היא שלמרות הזווית המקורית, הסדרה מיושנת, מלודרמטית ולפעמים לא ברור אם הנושא הוא השואה של היהודים או בעיות האהבה של נוצרים פריבילגים, מצד שני היא נאמנה לעובדות ההיסטוריות ולכן היא כן עשויה לעניין את "חובבי" הז'אנר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לאן את נוסעת" – ביקורת: סיפורה של בירנבאום יותר חזק מכל סצינה בדיונית בסרטי השואה

"לאן את נוסעת".

"לאן את נוסעת". יעקב גלעד, הלינה בירנבאום. צילום: עידן גליקזליג.

בשנת 1988 הפיק שירות הסרטים הישראלי בבימויה של אורנה בן דור את סרט הדוקו המהולל "בגלל המלחמה ההיא", שעסק בהקלטת האלבום "אפר ואבק" של יהודה פוליקר בשותפות עם יעקב גלעד. הסרט קיבל ביקורות יוצאות דופן בעיתונים והוקרן במשך זמן רב בקולנוע לב בתל אביב- וכל זאת למרות היותו תיעודי.

הצלחתו נבעה בראש ובראשונה לא רק בגלל שעסק בתיעוד הקלטת אחד האלבומים האיכותיים והמדוברים שיצאו במדינה בעשורים האחרונים, אלא בגלל שנושאו היה, למעשה, היחסים בין שני האמנים לבין הוריהם – אביו של יהודה ואימו של יעקב – שהיו ניצולי שואה, נושא שהיצירה ההיא היתה בין הראשונות שעסקו בו.

עכשיו מגיע אל מסכי הטלויזיה הדוקו "לאן את נוסעת" (הוט 8) בבימויה של יסמין קיני, שמהווה מעין המשכון לסרט ההוא, אבל מתמקד רק ביחסים בין יעקב גלעד לאימו, הסופרת המוערכת חלינה בירנבאום.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הצ'ופצ'יק של הקומקום: החיים על פי הגשש החיוור" – ביקורת: כותרות התזה להצלחה לא פוגעות

"הצ'ופצ'יק של הקומקום: החיים על פי הגשש החיוור".

"הצ'ופצ'יק של הקומקום: החיים על פי הגשש החיוור". באדיבות ארכיון הגשש החיוור, yes ו-HOT.

"הצ'ופצ'יק של הקומקום", על שלישיית "הגשש החיוור" הוא פרויקט חובבני, שטחי ורדוד.

הדבר הראשון שבולט בסדרה הוא חוסר המיקוד. ניכר שהיוצרים לא ידעו איך להשתלט על הקונגלומרט האדיר הזה של הגשש ולא ידעו איך לספר את הסיפור שלהם בצורה קוהרנטית ומעניינת. ולכן, הסדרה נראית כמו "אכול כפי יכולתך" בבופה של הכל כלול. דחפו לאותה צלחת כל כך הרבה דברים, בלי קשר ובלי סדר. אמנם ניסו לחלק לפרקים, אבל הנושאים לא ברורים וגם לא מקיימים את הבטחת הכותרת. כדי ליצור דוקו מרתק מכל כך הרבה חומר, אתה חייב להקים עמוד שדרה סיפורי מוביל שממנו יצאו כל האנקדוטות ועלילות המשנה. כדי לשכנע את הצופה לצאת איתך למסע של 4 שעות, אתה צריך להראות לו את השביל המרכזי. ואין כזה שם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סרטים ביתיים מגרמניה הנאצית" – ביקורת: מומלץ עם חומרים שטרם נראו

"סרטים ביתיים מגרמניה הנאצית".

"סרטים ביתיים מגרמניה הנאצית". באדיבות HOT.

היבריס ונמסיס הם שני מונחים הלקוחים מהמיתולוגיה היוונית ומתייחסים בתרבות המערבית לגאווה המביאה בעקבותיה תבוסה ולנקמה ותגמול, בהתאמה. מונחים אלה "השאילו" את שמם לביוגרפיה המהוללת של איאן קרשאו על אדולף היטלר שחולקה לשני חלקים ונקראת היבריס (כרך א') ונמסיס (כרך ב') ובאופן מסקרן, אלו גם שמם של שני החלקים בפרוייקט התיעודי-טלויזיוני של הבי.בי.סי (ומשודר בארץ בהוט) בשם "סרטים ביתיים מגרמניה הנאצית", וזאת למרות שאין ליצירה זאת קשר ישיר לקרשאו, למעט הנושא בו היא עוסקת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צל של אמת: ההכרעה" – ביקורת: מטלטל בחשיפת שלל מחדלים

"צל של אמת: ההכרעה".

"צל של אמת: ההכרעה".

היצירה המדוברת ומעוררת המחלוקת של ארי פינס, יותם גנדלמן ומיקה תימור, חוזרת לפרשת תאיר ראדה בפרק אחד אחרון "צל של אמת: ההכרעה", שעלה לשידור ביום הכרעת הדין של משפטו החוזר של רומן זדורוב. צפיה בפרק ולאחר מכן עיון ובדיקת הכתוב בפסק הדין הטרי מלמדים כי כל טענה וטענה שהועלתה בפרק מופיעה גם במסמך המשפטי והתקבלה על ידי השופטים בבואם לזכות את רומן זדורוב זיכוי מלא ברוב של שניים לעומת אחת. זוהי הוכחה כי למרות כל ההלעזות והתביעות המשפטיות (שחלקן מוצדקות), מדובר ביצירת בעלת תוקף וערך שהוא מעבר לטלויזיוני נטו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנגליה הזו" – ביקורת: קנת' בראנה מביך

"זוהי אנגליה". קנת' בראנה.

"זוהי אנגליה". קנת' בראנה. באדיבות סלקום TV.

מייקל וינטרבוטום, שבאמתחתו 47 עבודות בימוי קודמות בטלויזיה ובקולנוע (כגון "הרוצח שבתוכי" ו"בכוח הלב"), חוזר עם כותר מספר 48 בקריירה שלו "זוהי אנגליה" (בשותפות עם יוצרים נוספים) ומוכיח שלפעמים, לפחות בהסתמך על פרק הבכורה, יש אמת בביטוי "תפסת מרובה – לא תפסת".

"אנגליה הזו" היא מיני-סדרה דוקו-דרמטית בת 6 פרקים, שנכתבה על ידי מייקל וינטרבוטום בשותפות עם קירון קווירק ובוימה על ידי וינטרבוטום ובמאים נוספים, ועוסקת בתקופת כהונתו הסוערת למדי של בוריס ג'ונסון כראש ממשלת בריטניה, בין משבר הברקזיט לבין משבר הקורונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »