ביקורות טלויזיה

"ירושלים" – ביקורת: יותר מדי דמויות ועלילות משנה, ללא טיפול מעמיק

"ירושלים".

"ירושלים". צילום: אוהד רומנו.

"ירושלים היא עיר שההיסטוריה שלה היא ההיסטוריה של העולם. היא מקודשת לשלוש הדתות המונותיאיסטיות והיא גם מוקד של מתחים לאומיים ודתיים ויעד לתיאוריות קונספירציה סהרוריות ולמיתוסים חדשים. מדוד המלך ועד מלחמת ששת הימים, מהולדת היהדות, הנצרות והאסלאם ועד הסכסוך הישראלי פלסטיני, תולדותיה של העיר הזאת מחזיקות שלושת אלפים שנות אמונה ומעשי טבח, פנאטיות ודו קיום."
הציטוט הזה נלקח מתקציר הביוגרפיה (המשובחת) של סיימון סבאג "מונטיפיורי על ירושלים" והשתמשתי בו על מנת להדגים שלא כל מה שעובד מצויין בפורמט אחד, יעבוד באותה מצויינות בפורמט אחר. בספר של כמעט 700 עמודים יש מקום לכל זה, בעוד בסדרה שמשתרעת על פני כמה שעות בודדות יש הרבה פחות. וכשמכניסים ללופ גם שוטרים מושחתים וסוחרי סמים מפחידים, אז הסדרה "ירושלים" נדמית כמו מקרה קלאסי של "תפסת מרובה- לא תפסת". לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רצח בשישה חלקים" – ביקורת סדרה: עומס פרטים בלי הפרדה מה חשוב

"רצח בשישה חלקים". הנרי לויד-יוז, לוסי הייל.

"רצח בשישה חלקים". הנרי לויד-יוז, לוסי הייל.

"רצח בשישה חלקים" ("ראג-דול" במקור, כלומר "בובת טלאים") היא קו-פרודוקציה אמריקנית-בריטית שכוללת שישה פרקים ומבוססת על ספר מאת דניאל קול באותו שם, ועוסקת ברוצח סדרתי שמבתר את גופות קורבנותיו, תופר אותם מחדש וגם מפרסם מראש את רשימת האנשים שהוא עומד לחסל.

מי שמנסה לעצור אותו הוא הבלש הבריטי נת'ן רוז ושותפותיו לצוות: אמילי בקסטר הבריטית גם כן ולייק אדמונדס האמריקנית (שמגולמת על ידי השחקנית וזמרת הקאנטרי לוסי הייל, "שקרניות קטנות", "מת או חובה").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מינקס" – ביקורת: תעוזה מינית ודיאלוגים משעשעים

"מינקס". אופיליה לוביבונד, ג'ייק ג'ונסון.

"מינקס". אופיליה לוביבונד, ג'ייק ג'ונסון.

היסטוריה אלטרנטיבית הוא תת-ז'אנר ספרותי שהפך לאחרונה לנפוץ גם בתחומים אחרים של התרבות הפופולרית, כגון: סרטים, סדרות טלויזיה ואפילו גיימינג.
ההיסטוריה האלטרנטיבית (או "היסטוריה חלופית", בעברית תקנית) בהגדרתה, מציגה ארוע היסטורי מוכר וידוע, אבל שלפחות אחת העובדות בו עברה רביזיה משמעותית, כמו למשל ניצחון מדינות הציר במלחמת העולם השניה, ביצירתו פורצת הדרך של פיליפ ק. דיק, "האיש במצודה הרמה", שהיוותה השראה ליוצרים נוספים בתת-סוגה זו, כשהמטרה העיקרית שלהם בהסטת העובדות ההיסטוריות ממסלולם הידוע היא לבחון "מה היה קורה אילו".
הבעיה עם השימוש ההולך וגובר בז'אנר זה מופיעה כשהוא הופך מכלי שנועד לצורך דיון היסטורי לכלי שמשרת צרכים אסקפיסטים, מה שעלול להוביל לבלבול בין בדיה להיסטוריה ובכך לתת תוקף לעובדות שקריות שעלולות להיות מנוצלות על ידי גורמים שמרנים וקונספירטיבים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"תחנה 11" – ביקורת: מבנה נראטיבי שבור

"תחנה אחת-עשרה". מקנזי דיויס.

"תחנה אחת-עשרה". מקנזי דיויס.

"אייץ' בי או מקס" (HBO Max) הוא שירות סטרימינג ווי-או-די שהושק על ידי ענק התקשורת "וורנר מדיה" בשנת 2020 ובמסגרתו משודרים סדרות אקסלוסיביות מבית אייץ'-בי-או שלא נמצאות בערוץ הכבלים של החברה.
מכיוון שבערוץ הבסיסי משודרות כמה מהסדרות הטובות ביותר שהופקו בתולדות הטלויזיה, השאלה שצריך לשאול היא- האם באמת יש צורך בערוץ נוסף ומה כבר ניתן, תיאורטית, לכלול במסגרתו שיתעלה על התכנים שיש כבר ממילא בערוץ המקורי ושיצדיק תשלום נוסף.
על סמך צפיה בשלושת הפרקים הראשונים של "תחנה 11" (HOT), לא הייתי ממהר להזמין את השירות (לא שהוא זמין כרגע בישראל. כמו תמיד, ישראל תצטרף לשירות הרבה אחרי כל מדינות העולם המערבי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שקשוקה", עונה 2 – סקירה: כוחה בישירות שבנושאים השנוים במחלוקת

"שקשוקה". אמיר שורוש, חנה לסלאו.

"שקשוקה". אמיר שורוש, חנה לסלאו.

סדרת הדרמה לילדים ונוער "שקשוקה" מבית "כאן חינוכית", המבוססת על כתביה של גליה עוז, חוזרת כעת בעונה שניה, לאחר שעונתה הראשונה זכתה בשבחים רבים ואף הייתה מועמדת לפרסי האקדמיה הישראלית וגם לפרס בפסטיבל בינלאומי ביפאן, וממשיכה לעסוק בחייהם של תלמידי בית ספר יסודי, היחסים בינהם ובינם לבין ההורים והמורים שלהם. בכל פרק מוצגת סיטואציה או דילמה שיש לה נגיעה לחייהם של נערים רבים, כגון: התמודדות עם מחלות סופניות במשפחה, איך להזהר מפגיעה בכבודו של הזולת, אהבות ראשונות ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ויג'יל"/"חקירה במצולות" – ביקורת: מותחת וראויה; אבל מה הקשר של פוטין?

"ויג'יל". סוראן ג'ונס.

"ויג'יל". סוראן ג'ונס.

עבור כל מי שלא מסתפק בדיווחים 24/7 על מעללי הצבא הרוסי בערבות אוקראינה, מגיעה בתזמון מעורר התפעלות סדרת מתח בריטית חדשה מתוצרת הבי-בי-סי, "ויג'יל"/"חקירה במצולות" (הוט ו-yes), וכבר בכותרות הפתיחה מופיע פרצופו המוכר של ולדימיר פוטין, שלאחר צפיה בשלושת הפרקים הראשונים (מתוך שישה פרקים בסך הכל) עדיין לא ממש ברור איך והאם יש קשר בינו לבין עלילת הסדרה. גם אם מדובר באזעקת שווא – והסדרה מלאה באזעקות שווא שכאלה, שבהן גם כשאתה בטוח שהתעלומה נפתרה, מסתבר שעבדו עליך – עדיין מדובר ביצירה ראויה לצפיה בזכות המתח שהיא מצליחה לייצר, כי המתח, בסופו של דבר, הוא האלמנט הכי חשוב בסדרת מתח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המורה" – ביקורת: הדיאלוגים אותנטים אבל ההתרחשויות לא מעניינות

"המורה". קייט מארה, ניק רובינסון.

"המורה". קייט מארה, ניק רובינסון.

"המורה", אשר עלתה השבוע לשידור ב"הוט", היא סדרת דרמה הכוללת עשרה פרקים – באורך לא אופייני של כ-25 דקות – ומהווה, למעשה, רימייק לסרט באותו שם, שגם הוא נכתב, בוים והופק על ידי חנה פידל, יוצרת הסדרה.

העלילה עוסקת בקלייר (קייט מארה), מורה בבית ספר באוסטין, טקסס, שמפתחת קשר רומנטי עם אחד מתלמידיה וצריכה כמובן להסתיר את העניין מבעלה, מאחיה השוטר, ומשאר הדמויות שמאכלסות את הסדרה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שעת אפס" – ביקורת #2: בימוי ומשחק מצוינים, תסריט אובר-דידקטי

"שעת אפס". מיה לנדסמן.

"שעת אפס". מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.

בשנת 2014 פוטר המורה אדם ורטה מעבודתו כמורה ברשת בתי הספר "אורט" לאחר שתלמידתו, ספיר סבח שלחה מכתב לשר החינוך ובו התלוננה על כך שהמורה מפיץ בכיתה אידאולוגיה שמאלנית קיצונית.
פרשה זאת משמשת כהשראה לעלילת הסדרה "שעת אפס" שעלתה ב'כאן 11'.

הסדרה, שנוצרה ונכתבה על ידי דקלה קידר ובוימה בידי איתן צור, עוסקת בקונפליקט שנוצר כאשר מורה שמלמד בבית ספר תיכון בכפר סבא, נגרר לריב המתפתח בינו לבין תלמידתו סביב אמירות גזעניות שנאמרו על ידה בזמן השיעור שהעביר. המצב מסתבך כאשר התלמידה מבצעת בו שיימינג פומבי ברשת החברתית ומשם הסיטואציה הנפיצה ממשיכה להדרדר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שעת אפס" – ביקורת #1: סדרה על כמה כואב להתבגר

"שעת אפס". דורון בן דוד, מיה לנדסמן.

"שעת אפס". דורון בן דוד, מיה לנדסמן. צילום: בועז יהונתן יעקב.

זה כבר לא סוד שהמערכת מעודדת מורים צעירים להביע דעות – פוליטיות ואחרות – בזירה הבית ספרית, אך באותה הנשימה, מערכות היחסים בין התלמידים והמערך הבית-ספרי הפכו את יוצרותיהם וכל מורה יכול להיחשף בקלקלתו, רק שהפעם יש לקהל השבוי אייפונים משוכללים במיוחד כדי לאפשר בית דין שדה. לסביבה הזו נכנסת סדרת הדרמה "שעת אפס" של כאן 11.

אם העלילה של "שעת אפס" מוכרת, זה לא במקרה – משרתו של מורה לאזרחות נמצאת בסיכון לאחר תלונה של תלמידה הקשורה לפליטת פה על מוסריותו של צה"ל. למי מאתנו שלא זוכר – אי שם בשנת 2014 הרחוקה, צרותיהם של תיכוניסטים נראו שונות כיום ולילה מצרותיהם ב-2022. ספיר סבח, תלמידת תיכון, הגישה תלונה על המורה שלה לאזרחות, אדם ורטה, לאחר שאמר בכיתה כי "צה"ל הוא הצבא הכי לא מוסרי בעולם". ורטה פוטר בסוף אותה שנת לימודים, באופן לא קשור, עקב קיצוצים. לאחר מכן יצא חוזר מנכ"ל שהצהיר כי מורה יוכל להביע דעה ולבקר את הממשלה, כל עוד יקפיד שלא לכפות את עמדתו או להביע דה-לגיטימציה למדינה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת שובה של הסדרה "חוק וסדר" לעונה ה-21

"חוק וסדר".

"חוק וסדר". צוות השחקנים בתחילת העונה ה-15

בסוף פברואר 2022 יתחיל שידורה של העונה ה-21 של "חוק וסדר", אחת מסדרות הדרמה הטובות ביותר אי פעם בטלוויזיה האמריקאית. עם העונה ה-20, ששודרה בשנים 2009/2010, השוותה את השיא של סדרת המערבון "איש החוק" (Gunsmoke) לדרמה האמריקאית עם הכי הרבה עונות, ואז בוטלה במפתיע. (את השיא שברה מאוחר יותר סדרת הבת "חוק וסדר: מדור מיוחד", שעדיין רצה.)

ב-11 השנים מאז השתנו מאוד פני הטלוויזיה בעקבות ההצלחה של נטפליקס ושירותי סטרימינג נוספים, וסדרות רבות (קומדיה ודרמה) הוחזרו לעונות נוספות, כולל "תיקים באפלה" (שתי עונות מקוצרות עם פרקים מוצלחים), "טווין פיקס" (עונה אחת זוועתית), "ויל וגרייס" (שלוש עונות) ו"דקסטר" (עונה אחת, לפי שעה). בניגוד אליהן, "חוק וסדר" מעולם לא הסתמכה על השחקנים או התמקדה בחיים האישיים של הדמויות, ואפשר ליהנות מצפייה בכל פרק מבלי לראות את אלה שלפניו או אחריו כי כל פרק עומד בפני עצמו עם התחלה, אמצע וסוף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חסד נצחי בע"מ" – ביקורת: הומור שחור ופשע בסגנון האחים כהן

"חסד נצחי בע"מ". בן קינגסלי.

"חסד נצחי בע"מ". בן קינגסלי.

אם לשפוט מפרק אחד, "חסד נצחי בע"מ" תהיה כנראה אחת מהסדרות המוצלחות שנראה בקרוב על המסך. הסדרה שעלתה בסלקום TV משחקת על הגבול הדק והמוכר בין הומור שחור ופשע, וברור כי התחנכה על ברכי האחים כהן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להיות איתה", עונה 3 – ביקורת: כבר לא שטיקים של "השיר שלנו"

"להיות איתה".

"להיות איתה". צילום באדיבות קשת.

הרומן שלי עם הסדרה "להיות איתה" התניע מספר פעמים עד שתפס. כשיצא לראשונה בקשת אי שם בשנת 2013 נתתי לסדרת הדרמה כמה וכמה ניסיונות שלא תפסו. למרות החשמל הדולף מהמסך בין רותם סלע ואביב אלוש, משהו לא הקליק לי.

שמונה שנים ארוכות עברו, קורונה באה (ונשארה) ואל תיבת המייל שלי הגיעה הזמנה לפרמיירה של העונה השלישית. פייר? הופתעתי. הייתי בטוחה שהסדרה הזו (שמאז ראיתי רק און אנד אוף רגעים נבחרים ממנה) כבר עברה מן הפריים טיים שלנו לעולם שכולו vod. ניסיתי להתחיל שוב, באופן שיטתי, מההתחלה, מה שהיה ברור זה שהפעם אני מחויבת.

כך, במשך כמעט שבוע, נוצר טקס בינג' יומי שהכיל בין שלושה לארבעה פרקים ונגדע רק כששליח הוולט החליט שלצלצל בפעמון זה לגיטימי באמצע פרק. פתאום לא הצלחתי להוריד את העיניים מהמסך וסופו של כל פרק לווה בשבחי אסי עזר, שנדמה שיודע בדיוק מה הקהל צריך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »