ביקורת #2: זה מסובך
מריל סטריפ עם סטיב מרטין. מתוך זה מסובך.
הסיבה המרכזית לראות את "זה מסובך" היא מריל סטריפ הנפלאה. אין ספק שגם בגיל 60 השחקנית מצליחה להחזיק סרט שלם על כתפיה ולאפשר גם לקלישאותיה של הבמאית ננסי מאיירס להראות טוב מאוד על המסך הגדול. סטריפ בהחלט מעניקה לסרט את הדחיפה הראויה להצלחה ומוכיחה מעל לכל ספק, שביכולתה לצלוח בכל תפקיד שתגלם בין אם הוא דרמטי או קומי. הסרט מיועד לאלו ממכם שעוד מאמינים בקומדיות רומנטיות ורוצים לקנח את היום הארוך במשרד בקצת אופטימיות.
ננסי מאיירס היא במאית שמזוהה בעיקר עם ז'אנר הקומדיה הרומנטית ואף נוהגת בדרך כלל לכתוב את תסריטיה בעצמה. סרטיה הקודמים זכו לאהבתם של חסידי הז'אנר, אולם המתקתקות של המסרים הנובעים מהם נתפסת לעיתים כבלתי נסבלת, בנאלית ומגוחכת. התאמה המרכזית של מרבית סרטיה בדיוק כמו קונבנציית הז'אנר, היא שגם הנשים החזקות והמוצלחות ביותר זקוקות בסופו של דבר לגבר. בסרטה הקודם, "באהבה אין חוקים", בכיכובם של ג'ק ניקלסון ודיאן קיטון, היא כבר התייחסה לרומנטיקה ואהבה של אלו שעברו מזמן את גיל ה-50. ב"זה מסובך", מאיירס הצליחה לשדרג את עצמה במובן העלילתי, והסרט בהחלט מרנין, משעשע ומלא כבוד לשכבת הגיל שבדרך כלל הוליווד בוחרת להתעלם ממנו בהקשר הרומנטי.
