ביקורות קולנוע (עמוד 75)

"קפטן אמריקה 2: חייל החורף" – ביקורת

"קפטן אמריקה 2: חייל החורף". כריס אוואנס.

אחד הרגעים המוצלחים ביותר ב"ת'ור – העולם האפל" הוא הרגע בו לוקי עוטה לרגע את דמותו של קפטן אמריקה. אך לא רק שהגְג הזה היה חריג ביחס לסרט ההוא, אלא גם חריג ביחס לדמותו של קפטן אמריקה, שהוא כל כולו רצינות וכבדות ראש. מאפיינים אלו של הקפטן הם שמובילים את האווירה ב"קפטן אמריקה 2: חייל החורף", סרט שלוקח את עצמו באופן רציני למדי. לפעמים רציני מדי.

הומור הוא לא מרכיב הכרחי בכל סרט מן הסתם, ואפילו לא בסרטי גיבורי על. סדרות "אקס-מן" ו"האביר האפל" הן הוכחה לכך. אבל כשאתה חלק מזיכיון-על שחלקים ממנו נכתבו על ידי ג'וס ווידון, מצפים ממך לדברים מסויימים. הדבר מורגש אף יותר כשמנסים לשלב בו בדיחות (בעיקר הבדיחות על הפער התרבותי שצבר הקפטן בעשרות השנים שלו מתחת לקרח).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סרט לגו" – ביקורת

"סרט לגו".

אמט בריקובסקי הוא פועל בנין פשוט המתגלה יום אחד כגיבור העתיד להציל את העולם. עד פה תסריט לא מקורי במיוחד. רק שאמט הוא פועל בנין המוכר לכולנו מהילדות: זה שחיכה לנו בתוך קופסת הלגו. "סרט לגו" כשמו כן הוא, עולם שכל הנופים והדמויות בו עשויים לגו – ומכאן כבר ניתן להבין שאין דבר בסרט הזה שהוא צפוי או חוזר על עלילה קודמת כלשהי. מלא צבעים, דמויות מוטרפות והומור מהיר ומושחז, "סרט לגו" מוכיח שמשחקים אינם לילדים בלבד ואף סביר שיתאים יותר למבוגרים.

מאחורי הסרט המפתיע עומדת חברת לגו החכמה ואולפן האחים וורנר. בעמדת הבימוי נמצאים הצמד פיל לורד וכריסטופר מילר ("רחוב ג'אמפ 21"), שהתנסותם הקודמת עם סרט אנימציה ("גשם של פלאפל") הוכיחה כי לקיחת חומרים סטנדרטים והפיכתם למשהו בלתי צפוי הוא חלק מתחום ההתמחות שלהם. "סרט לגו", שבארצות הברית יצא לאקרנים בתחילת פברואר, גרף בשבוע הראשון להקרנתו 70 מיליון דולר, הכנסות שכמעט ושילשו את עצמן עד כה. בהתחשב בעובדה שעלות הפקת הסרט הסתכמה בכ- 60 מיליון, ניתן לומר בקלות שמדובר בהצלחה מסחררת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חבלה" – ביקורת

"חבלה". ארנולד שוורצנגר.

לפעמים כדי להבין את תפקידו של במאי קולנוע לא צריך ללכת ליצירות מופת קלאסיות, אפשר גם ללכת לסרטי פעולה. דוגמה על דרך השלילה ניתן למצוא ב"חבלה". בעוד הסיפור שעומד בבסיס הסרט בנוי היטב ולא מופרך (בניגוד לסרטי אקשן רבים. סליחה, רוב הסרטים שיוצאים מהוליווד) הבימוי של דייויד אייר ("מלכי הרחוב", "סוף המשמרת") צעקני וחסר חן. לא חסרים סרטי אקשן עם סטייל, אבל אייר הוא כנראה לא האדם בשביל זה. למזלו, הכוכב של הסרט הוא האיש עם הכי הרבה סטייל בקליפורניה – ארנולד שוורצנגר – שמספק איזושהי סיבה לצפות בסרט.

נדמה שארני – שחוזר לאיטו למקום אליו הוא שייך – לא לוקח את הסרט ברצינות מדי, ולמה לו? אחרי קריירה ארוכה בתור כוכב אקשן הכי גדול, וקריירה פוליטית מכובדת, מה נותר לו לעשות רגע לפני גיל הפנסיה? לדוג?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המבול" – ביקורת #2

"המבול". ראסל קרואו.

סיפורו התנ"כי של נוח, עולה על מסכי הקולנוע בסרט "המבול". סיפור התיבה והעולם רווי הרשע ממנו היא בורחת מקבל חיים בהם אפילו לבורא יש תפקיד (על אף שהדיאלוגים שנכתבו עבורו הם מעט חד צדדיים). מלווה בשלל אפקטים, מנסה "המבול" לנתב במים עמוקים ולאזן בין הרפתקאות מרגשות לבין משמעות דתית ולקח מוסרי- אקולוגי, וזה מצליח, אך רק בחלקו הראשון של הסרט. מאוחר יותר, הכניסה לתיבה וההמתנה בה למים רדודים גובים את מחירם, לא רק מנוח המסכן, אלא גם מהצופה.

בעידן בו המדיום הקולנועי מאפשר להגשים כל חזון נרטיבי, אפשר להמשיך להמציא חייזרים, רובוטריקים או משפחות מתוסבכות, אך גם אפשר פשוט לגשת לסיפורי התנ"ך. מעבר לפן הדתי, מדובר במסמך חברתי מרתק המתאר עלילות והרפתקאות העולים על כל דמיון ומספקים מתח ואימה בלתי פוסקים. בנוסף, השילוב בין מאבקים עקובים מדם לבין תחושת שליחות וצדק חד משמעיים, אינו יוצר סתם סרט פוטנציאלי אלא סרט שיהנה במיוחד מהפקה אמריקאית. מה יתאים יותר להמחשת אותות ומופתים מאשר תקציבי ענק והיכן עוד ימצאו התסריטאים רישיון, שלא לומר הכרח, ליצירת טקסטים מלודרמטיים מדי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המבול" – ביקורת #1

"המבול". ראסל קרואו.

"המבול" הוא סיפורו של נוח שבונה תיבה לקראת המבול שעומד להחריב את העולם (אין מקבילה באנגלית למונח המוכר אצלנו של "המבול"). כדי ליצור סרט באורך מלא, ברור שהיו חייבים לערוך שינויים ולהכניס תוספות לסיפור המקראי הידוע. על פניו הסיפור לא נשמע כסרט מרתק; ורוב התוספות והשינויים שאמורים היו להוסיף דרמה ועניין אינם מוצלחים במיוחד. דווקא החצי הראשון של הסרט, שלפני המבול, טוב יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבן של אלוהים" – ביקורת

"הבן של אלוהים". מכרם ח'ורי.

אב המנסה להתחקות אחר עברו ובן המלווה אותו בתקווה לתקן את יחסיהם, זהו סיפור העלילה של "הבן של אלוהים". העלילה מציעה דמויות פשוטות וכנות אך כפי שנרמז משם הסרט, לכל אחת מהן מערכת אמונות שונה המעניקה לה ביטחון להפנות את גבה אל האחרת. האם יוכלו למצוא את הדרך זו אל זו? דרמה קומית מקסימה אשר במרכזה מסע שעיקרו באימפריה היוונית השוקעת ובכיכובו של מכרם חורי, בעוד הופעה מוכשרת ושובת לב.

"הבן של אלוהים" בוים על ידי גיא נתיב וארז תדמור ("אופסייד", "זרים", שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל סאנדנס), וכן נכתב על ידם (יחד עם שרון מימון). הסרט הוכתר כבחירה הרשמית של פסטיבל פאלם ספרינגס וכאמור, עיקר התרחשותו ביוון, מדינה שבתקופה זו נאבקת על מנת להציל את עצמה מחורבן כלכלי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סגורות" – ביקורת

"סגורות".

נדמה כי אין חלל מוחשי טוב יותר ליצור בו מעולם בתי הכליאה. "אוז", "כתום זה השחור החדש", "חומות של תקווה" הם רק חלק מרשימה ארוכה של יצירות מופת המתרחשות בין כתלי הכלא, והצליחו לסחוף אחריהן מיליונים. יש משהו מושך ואפל בנבירה בעולם של הכלואים. דמויות שמצד אחד מצליחות לעורר חלחלה בשל העובדה הפשוטה שמדובר בפושעים וחוטאים מסוגים שונים, ומצד שני, עניין רב בסיפורם האישי, בדרכי ההתמודדות שלהן עם שלילת זכויותיהן הבסיסיות ובגורמים שהובילו אותם לשבור את הכלים, ולבצע את המעשה שהוביל לכליאתם. בשל העובדה שמדובר בנושא שתמיד יהיה מדובר, פופולרי ונפוץ, והן בשל הדמויות המרתקות שהצליחה ללקט, כדאי בהחלט לצפות ב"סגורות", סרטה התיעודי של ליאת מר, העוסק בחיי האסירות בכלא נווה תרצה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"התו האחרון" – ביקורת

"התו האחרון". אלייז'ה ווד.

חרף נקודת פתיחה לא רעה בכלל, הדיאלוגים והמשחק הירוד של ג'ון קיוזאק הופכים את "התו האחרון" לסתם עוד מותחן שורף זמן על מדף ה-VOD בטלויזיה. גם בין רשימת ההופעות שלהם בז'אנר זה, אפשר למצוא הן לקיוזאק והן לאלייז'ה ווד סרטים מוצלחים יותר למחוק כמה שעות מתות מחייכם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רכבת הקרח" – ביקורת

"רכבת הקרח". כריס אוואנס, קו א-סונג.

"רכבת הקרח", שילוב מעניין בין במאי דרום קוריאני מוערך, אולפנים אמריקאיים ועלילה המבוססת על רומן צרפתי, יוצר סרט מדע בדיוני שקשה לפסוק על איכותו ללא הוספת סייגים והערות. המפגש בין שלושת העולמות אינו עובר בצורה חלקה וכך נוצר הכרח לדבוק רק באחד מהם על מנת להעריך את הסרט. מאחר ומבט דרך מסורת הקולנוע האמריקאי מגלה כי לפנינו סרט נדוש עם משחק מגוחך, עדיף לצופה לנסות ולהבין את "רכבת הקרח" מתוך המסורת הקוריאנית. כך מתגלה עולם זר ושונה, עם איכויות מסקרנות ואסתטיקה נהדרת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פילומנה" – ביקורת

"פילומנה". ג'ודי דנץ', סטיב קוגן.

"פילומנה" – תעתיק של השם באנגלית שמבוטא "פילומִינה" – הוא סרט בריטי מעניין, מצחיק ומרגש, כלומר: כל מה שצריך בסרט טוב.

הסרט, שביים סטיבן פרירז ("יחסים מסוכנים", "המלכה"), מבוסס על ספר שמתאר סיפור אמיתי, והוא בנוי כסיפור בלשי עם תפניות וגילויים (והמוסיקה בהתאם). בבסיס מדובר בדרמה קומית קלסית של שתי דמויות מעולמות שונים בסרט "מסע". הם נידונו לבלות זמן יחד, לא לגמרי בניגוד לרצונם, אך בכל פעם שיש אפשרות שמסעם ייגמר, עולות סיבות ונסיבות שגורמות להם להמשיך במסעם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פומפיי" – ביקורת

"פומפיי". קית הרינגטון.

לא רבות הפעמים בהן אני מסיימת צפייה בסרט עם רצון עז לקבל חזרה את השעתיים מחיי שבזבזתי עליו. "פומפיי", למרבה הצער, עונה בדיוק על ההגדרה הזו. "פומפיי" הוא למעשה 102 דקות של כלום גמור, שממון והרבה טפשות בתקציב שעולה על 100 מיליון דולר. את הציפיות רצוי שתנמיכו מראש, ככל האפשר, ואולי עדיף אפילו להמנע לחלוטין מהסרט הכה מיותר הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלון גרנד בודפשט" – ביקורת

"מלון גרנד בודפשט". רייף פיינס.

"מלון גרנד בודפשט" הוא סרט מתוק, מילה שאני לא מרבה להשתמש בה כדי לתאר סרט. הוא מעשה מרקחת עטוף בוורדרדות, קליל, קצבי, משעשע, מעשה ידיו המיומנות והייחודיות של הבמאי-תסריטאי וס אנדרסון ("ממלכת אור הירח" החביב, "משפחת טננבאום" האיום). זהו, כנראה, הסרט המסוגנן ביותר שתראו השנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »