מגזין סרטים (עמוד 161)

קופות: "מיסטר גלאס" מביס את "הילד שיהיה מלך" ו"מים שקטים"; "אקוומן" הכי גדול של DC

"מים שקטים". אן האת'וואי, מתיו מקונוהיי.

שתי הבכורות הרחבות "הילד שיהיה מלך" ו"מים שקטים" לא הצליחו ליצר ענין אצל הקהל בצפון אמריקה, והבכורות שלהם איכזבו למדי והשאירו את "מיסטר גלאס" בצמרת. "אקוומן" הגיע כבר ל-1.09 מיליארד דולרים והפך לסרט המכניס ביותר למותג DC מסביב לעולם, במקום "עלייתו של האביר האפל" (1.084 מיליארד).

אם כן, בסוף השבוע הוסיף "מיסטר גלאס" 19 מיליון דולרים על פי הערכות בקרב 3,844 בתי קולנוע בצפון אמריקה, ובסך הכל בשבועיים גרף 73.6 מיליון דולרים. אחריו בטבלת שוברי הקופות של סוף השבוע בצפון אמריקה ניצב "אפסייד" עם ירידה מרשימה מאד של 18.4 אחוזים בהכנסותיו מהשבוע שעבר, שהוסיפו לו 12.2 מיליון דולרים בקרב 3,377 בתי קולנוע. בסך הכל ב-3 שבועות גרף הסרט 63.1 מיליון דולרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הספר הירוק" – ביקורת

"הספר הירוק". ויגו מורטנסן, מהרשלה עלי.

בסוף "הספר הירוק" ראיתי שהשחקנית אוקטביה ספנסר ("מאחורי המספרים", "צורת המים"), שזכתה באוסקר כשחקנית משנה על "העזרה", היא בין מפיקות הסרט. היא לא משחקת ב"הספר הירוק" (גם אין לה תפקיד מתאים) אולם יש קו דומה בין שני הסרטים. "העזרה" הרגיש לא-אמיתי: השחקניות (המוצלחות) לבשו תלבושות ולא בגדים והתהלכו בתפאורה. זה לא היה תאטרלי, זה היה לא אמין. כמוהו, "הספר הירוק" הוא ממתיק מלאכותי. הוא צפוי, שטחי ולא מצחיק, כאשר כל קטע מרגיש כמו נכתב ובוים כדי להיכלל בקדימון ולא קשור לכלום.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2019: סרט ישראלי מועמד

"רומא".

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2019 (ה-91 במספר). טקס הענקת פרסי האוסקר יתקיים ב-25.2. את הטקס ינחה קווין הארט לא ינחה אף אחד, ואחרי שהצהירו שבכוונם להקפיד שלא יגלוש מעבר לשלוש שעות, זה לא כל כך נורא.

"רומא" המכסיקני של אלפונסו קוארון מועמד לסרט הטוב ביותר, הסרט הראשון בספרדית שמועמד בקטגוריה הזאת, וגם לסרט הזר הטוב ביותר והוא צפוי לזכות את מכסיקו בניצחון הראשון שלה בקטגוריה הזאת. כל הסרטים לפני כן שהיו מועמדים בשתי הקטגוריות הללו -באותה שנה- זכו בקטגוריית הסרט הזר: Z (אלג'יר, 1969), "החיים יפים" (איטליה, 1998), "נמר דרקון" (טייוואן, 2000) ו"אהבה" (גרמניה, 2012).
"רומא" השווה את השיא של "נמר דרקון" ומועמד ב-10 קטגוריות.

ב-7 מתוך 8 השנים האחרונות היתה הפרדה גם בין הזוכה בסרט לזוכה בעריכה (וגם אז רק פעם אחת זה הלך לזוכה בבימוי): "צורת המים" ו"דנקרק" (2017), "אור ירח" ו"הסרבן" (2016), "ספוטלייט" ו"מקס הזועם: כביש הזעם" (2015), "בירדמן" ו"ויפלאש" (2014), "שתים עשרה שנים של עבדות" ו"כוח משיכה" (2013), "הארטיסט" ו"נערה עם קעקוע דרקון" (2011), "נאום המלך" ו"הרשת החברתית" (2010).

והפתעה לא צפויה נרשמה מצידו של הבמאי הישראלי גיא נתיב, שסרטו הקצר "סקין" (אותו כתב הישראלי שרון מימון והופק בארה"ב על ארה"ב) מועמד בקטגורית הסרט הקצר הטוב ביותר.

רשימת המועמדים לפרסי האוסקר 2019:

סרט
1. המועדפת
2. רומא
3. סגן הנשיא
4. כוכב נולד
5. שחור על לבן
6. הספר הירוק
7.  רפסודיה בוהמית
8. הפנתר השחור

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלושה זרים זהים" – ביקורת #2

"שלושה זרים זהים".

"שלושה זרים זהים" הוא סרט דוקומנטרי משעשע, מרגש, מותח, מלא תפניות מפתיעות שמצליח לחשוף הרבה פרטים אישיים של גיבורי הסרט מבלי להפוך את הגילויים לצהובים. זהו סרט מהנה ומעניין, אך המלווה שלי נהנתה ממנו יותר ממני כי השאלות הפילוסופיות-קיומיות גרמו לה לחשוב על עצמה בסיטואציות שעמדו בהן גיבורי הסרט ולתהות בנוגע לדילמות המוסריות שצפו במהלכו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מיסטר גלאס" – ביקורת

"מיסטר גלאס". ברוס וויליס, ג'יימס מק'אבוי, סמואל ל. ג'קסון.

"מיסטר גלאס" הוא סרט מסקרן. על אף שאינו סרט טוב באמת, יש בו מספיק דברים מעניינים למי שאהבו את שני הסרטים שהוא מאחד, כדי שאמליץ להם לצפות בו. "מיסטר גלאס" מאחד שני סרטים שעומדים בפני עצמם – "בלתי שביר" המבריק שיצא בשנת 2000 ו"ספליט" שהוצג בשנת 2016 – אשר את שניהם כתב וביים מ. נייט שמאלן. למעשה, עד לסיום הסרט "ספליט", אין קשר בינו לבין  "בלתי שביר", אך הסצינות האחרונות בו עושות את הקישור בין הסרטים. קישור זה היווה רמז ברור לכך שבעתיד יצא סרט שיאחד בין הדמויות השונות.

שמאלן הוא יוצר מתסכל מאוד. הוא יצר שני סרטים מופתיים – "החוש השישי" ו"בלתי שביר", ומאז הוא עובד קשה על הרס המוניטין שבנה, כשנדמה שכל סרט חדש שלו גרוע יותר מקודמו. כזה גם "ספליט", הסרט שקדם לסרט הנוכחי. הרעיון שלו יפה מאוד, אליו אתייחס בהמשך, אבל בפועל הוא סרט היסטרי ומתיש. לא נקודת פתיחה טובה במיוחד לסרט החדש. לעומת זאת, קשה היה שלא לפתח ציפיות מסרט ההמשך ל"בלתי שביר".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרי מלכת הסקוטים" – ביקורת

"מרי מלכת הסקוטים". סירשה רונאן.

"מרי מלכת הסקוטים" הוא סרט דרמה תקופתי על מאבק מלוכני בין שתי מלכות – מלכת אנגליה ומלכת סקוטלנד – שלרגעים מזכיר יותר שחזור היסטורי משמים מאשר סרט עלילתי. כיוון שתקופת הסרט היא המאה ה-16 יש נגיעה במאבקי כח של נשים מול גברים, מזווית של תפקוד אישה בעמדת כח ושליטה. דווקא תחילת הסרט מעניינת ונראית אפילו מבטיחה, אבל הוא לא מצליח להתרומם משם. למי שקשה עם שפה ארכאית ומחוות דרמטיות מוגזמות, יעשה בשכל אם ידלג על הסרט הזה.

זהו סרטה הראשון של הבמאית ג'וזי רורק ואני תוהה איזה מסר או אמירה היא מנסה להעביר בו, ולרוב זה לא אומר טובות כשצופים לא מבינים למה התכוונה המשוררת. בין אינספור סרטים תקופתיים, חלק לא מבוטל מהם ספציפית על בית המלוכה הבריטי, לא ברור מה יחודי דווקא בסרט הזה, אולי מבקש לרכוב על השפעות ה-"Me Too". דווקא לתסריטאי בו ווילימון יש ניסיון בכתיבת תסריטים פוליטיים, "משחקי שלטון" (2011) והעיבוד האמריקאי לסדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" (2013), אך הניסיון לא עזר לו ביצירת איזון בין המאבקים הפוליטיים לדרמה הבין אישית. המתח מאבד מההשפעה שלו ככל שהסרט מתקדם ובשלישו האחרון כבר יש המתנה לסוף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שלושה זרים זהים" – ביקורת #1

"שלושה זרים זהים".

יש שני סוגים של סרטי תעודה: אלו שמתארים סיפור מן העבר עם חומרי ארכיון רבים ככל האפשר וראיונות עם אנשים שהיו שם או הושפעו מהסיפור; ואלו שבהם מצלמות תיעדו בזמן אמת את הסיפור בעודו מתקיים. "שלושה זרים זהים" הוא מהסוג הראשון. מרבית העלילה התרחשה בתחילת שנות ה-80 בניו יורק. אחריתו היא תוצאה של הפקת הסרט.

הסיפור, שבוודאי זכור לאמריקאים ערניים שחיו אז, הוא באמת בלתי ייאמן ועדיף ללכת לראות את הסרט עם כמה שפחות מידע מוקדם. מעורבים בו צירופי מקרים, גורל, משפחות, אנשים טובים ורעים. הוא מעלה שאלות לא חדשות אך בהחלט רלוונטיות ובצורה מעניינת הנוגעים לכל אדם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

כל סרטי הקולנוע של וודי אלן

"מנהטן".

וודי אלן הוא אחד מיוצרי הסרטים הפוריים ביותר בקולנוע, בעל פרסונה קולנועית ייחודית ומוכרת. הוא נולד ב-1 בדצמבר 1935 והתחיל את הקריירה שלו כסטנדאפיסט, כתב לתכניות טלוויזיה, פרסם מאמרים מצחיקים לכתבי עת, כתב מחזות, כולל "שחק אותה, סם" (הוא כיכב בגרסת הסרט אך לא ביים אותו).

ל"קח את הכסף וברח", הסרט הראשון שאלן כתב וביים, יימלאו 50 השנה. לכבודו הסקירה הזאת על כל אחד מ-49 סרטי הקולנוע שהוא כתב וביים (כולל החלק שלו ב"סיפורי ניו יורק"). את הטובים ראיתי כבר פעמים רבות (את המעולים ראיתי פעמים רבות מאוד), ואת הגרועים ראיתי בפעם השנייה בשביל לכתוב עליהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

נטפליקס מקפיצה מחירים בארה"ב

"קופסת הציפורים". ג'וליאן אדוארדס, סנדרה בולוק, ויויאן ליירה בלייר.

נטפליקס פותחת את שנת 2019 עם העלאת המחירים הגדולה ביותר שהיתה לה אי פעם (עד 18%) בכל החבילות שלה לקהל המשלם בדולרים אמריקאים בלבד, קרי ארה"ב, אורוגוויי, ברבדוס, ועוד כ-40 מדינות באמריקה הלטינית (לא כולל הכלכלות החזקות ביותר באיזור הגיאוגרפי הזה, הן מקסיקו וברזיל). בשעה זו אין השפעה על המחיר בישראל. הפעם האחרונה שנטפליקס העלתה מחירים היתה באוקטובר 2017, וההעלאה הנוכחית מתבצעת כמה ימים לפני שחברת הסטרימינג תפרסם את הדו"חות שלה לבורסה על הרבעון הרביעי של אשתקד.

המחירים החדשים של נטפליקס ישפיעו מידית על לקוחות חדשים, בעוד לקוחות קיימים יקבלו התראה של 30 יום לפני שיעודכנו להם המחירים, וגם זה בקצב של הכמה חודשים הקרובים. מחיר חבילת הבסיס של נטפליקס בארה"ב (הכוללת צפיה סימולטנית במסך אחד, ברזולוציה סטנדרטית SD והורדה לצפיה נדחית במכשיר אחד) תתייקר מ-7.99 ל-8.99 דולרים (12.5% יקור); חבילת הסטנדרט ב-HD (שכוללת שני מסכים סימולטנים, איכות 1080p HD והורדה לשני מכשירים) תתייקר מ-10.99 ל-12.99 דולרים (18% יקור); וחבילת הפרימיום ב-4K (שכוללת 4 מסכים סימולטנים, איכות 4K UltraHD והורדה לארבעה מכשירים) תתייקר מ-13.99 ל-15.99 דולרים.

לנטפליקס היו כ-58.4 מיליון לקוחות בארה"ב בסוף הרבעון השלישי של 2018, מתוך 137.1 מיליון מסביב לעולם. "אנו משנים מחירים לעת לעת בעודנו ממשיכים להשקיע בבידור נפלא ובשיפור החוויה הכוללת בנטפליקס," נמסר מהחברה. עם התייקרות המחירים, נטפליקס מנסה לגרום לשורת הרווח בדו"חות שלה להיראות נוחה יותר בעקבות השקעות התוכן העצומות שהיא עשתה, שעל פי הערכות סיימו את 2018 בעלות של 13 מיליארד דולרים. הנתון מתבסס על כך למשל שנטפליקס מקטינה את היקף המזומנים שהיא מחזיקה וגייסה חוב ארוך טווח של 8.34 מיליארד דולרים ב-30 בספטמבר האחרון, שזה בעצמו הרבה יותר מה-6.5 מיליארד שהיא גייסה בסוף 2017.

קופות: "אפסייד" מצליח בנוסחה של "מחוברים לחיים" ו"אקוומן" חצה את רף המיליארד

"אפסייד". קווין הארט, בריאן קרנסטון.

סרט הקומדיה "אפסייד" הפתיע בכמות ההכנסות שלו בצפון אמריקה, וזה הספיק לו כדי להדיח את סרט הקומיקס "אקוומן" מצמרת טבלת שוברי הקופות שם, ברם "אקוומן" הכי חזק מחוץ לצפון אמריקה ובזכות כך הוא חצה את רף מיליארד הדולרים.

"אפסייד", המעבד בצורה ההוליוודית את "מחוברים לחיים" הצרפתי המצליח, נכנס לסוף השבוע בצפון אמריקה עם ביקורות מעורבות ובפער של הרבה מעל שנה מאז הוקרן לראשונה בפסטיבלים ב-2017. בהתאם לכך, הציפיה היתה שהוא יכניס בבכורתו רק כ-10 מיליון דולרים בקופות, אבל בפועל הוא הכניס כמעט כפול מכך: 19.6 מיליון דולרים בקרב 3,080 בתי קולנוע. יתכן שזוהר הכוכבות של קווין הארט תרם להצלחת הסרט, משום שהשחקן חזר שוב לכותרות בשבוע האחרון על רקע ניסיון חוזר להנחות את טקס פרסי האוסקר של 2019 (אחרי שהערות פוגעניות שלו מהעבר נקמו בו בניסיון הראשון להנחות את הטקס).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סגן הנשיא" – ביקורת

"סגן הנשיא". כריסטיאן בייל.

איזה בלגן של סרט! "סגן הנשיא" המדובר הוא דיק צ'ייני ששחה בפוליטיקה האמריקאית עד שהגיע לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית כשג'ורג' בוש הבן שירת במשך שתי קדנציות בבית הלבן. באנגלית נקרא הסרט בהתחלה Backseat (הספסל האחורי של מכונית, חצי מהביטוי "נהג מהספסל האחורי") ואחרי זה שונה ל-Vice, כלומר "סגן" (החצי הראשון של "סגן נשיא") שזה גם "מידה רעה". צ'ייני השכיל להבין שאין לו סיכוי להיות נשיא ארה"ב, הוא לא רצה בתפקיד חסר החשיבות של סגן הנשיא, אז בדרכים לא דרכים (זה ה"חטא" שלו) הוא דאג למלא את התפקיד בסמכויות שלא היו לשום סגן נשיא לפניו (ואפשרו לו לעשות זאת). על השורה האחת הזאת חוזרים בסרט שוב ושוב ורואים אותו פועל לכך, אך אחרי 132 דקות לא ברור מיהו צ'ייני, שבשלב מסוים היה אחד האנשים החזקים והמשפיעים בעולם. לא ברור מה הוא עשה עם הכוח הזה ומה יצא לו מזה (רק השפעה, כסף?).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 47- "גלגל ענק" (2017)

"גלגל ענק". ג'ונו טמפל.

"גלגל ענק" הוא הסרט האחרון של וודי אלן, לפי שעה, שהוקרן בבתי הקולנוע. "אמזון" גנזו את הסרט שלו מ-2018, "יום גשום בניו יורק" (A Rainy Day in New York), עם טימות'י שאלמיי ("קרא לי בשמך"), אל פאנינג, ג'וד לאו, רבקה הול ("ויקי כריסטינה ברצלונה"), לייב שרייבר, צ'רי ג'ונס ודייגו לונה. יכול להיות שאם היה עושה סרטים טובים בשנים האחרונות לא היתה משפיעה על הקריירה שלו קול הצעקה הממוחזרת של האשמות בתו נגדו. זהו סיום (זמני?) צורם ליוצר ענק של המון סרטים טובים, מהנים, מוצלחים, עם הרבה יצירות מופת, כפי שברור למי שקרא את הסקירות שלי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »