מגזין סרטים (עמוד 235)

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2015: "עד קצה הזריחה" הישראלי הטוב ביותר

"עד קצה הזריחה".

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר), ואת הפרס הראשי לסרט התעודה הישראלי הטוב ביותר קטף "עד קצה הזריחה" של סילבן ביגלאייזן. בתחרות הישראלית שפטו  העורך מוריס בן מיור, מפסטיבל סאנדנס דיויד קורייר, המפיקה ליסה שילוח עוזרד, מבקר הקולנוע בויד ואן הויך, ןמיסד פסטיבל הקולנוע איי-דוקס בסין שרל ז'נג. את בחירתם בסרט הישראלי-בלגי "עד קצה הזריחה" הם נימקו בתיאור: "מסע קולנוע המגלה את האושר ברגעים הקטנים ביותר בחיים. מלא בהומור, חמלה ואהבה, הסרט ממלא ומחמם את לב הצופים."

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל דוקאביב 2015:

התחרות הישראלית

הסרט הישראלי הטוב ביותר
"עד קצה הזריחה", סילבן ביגלאייזן

הסרט הישראלי הטוב ביותר – ציון לשבח
"שבעה ימים בסנט פטרסבורג", ראובן ברודסקי

סרט ביכורים
"שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים", מור לושי

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המדריך למענקי פיתוח של תסריטים עלילתיים באורך מלא

סשה אגרונוב על המחשב, יחד עם גל תורן, מתוך "לרדת מהעץ".

ישנם כיום מספר אפיקים קבועים המאפשרים ליוצרים להגיש בקשות למענקי פיתוח סרט עלילתי באורך מלא (פיצ'ר), והם שלוש קרנות הקולנוע המרכזיות בארץ: קרן הקולנוע הישראלי, קרן יהושע רבינוביץ', וקרן גשר לקולנוע רב-תרבותי. מועדי ההגשה פחות או יותר קבועים, טיבם של המענקים (הסכום המוצע) עלול להשתנות, אך היתכנותם אינה מוטלת בספק, לעת עתה, והם חלק מהמנגנון של הקרנות הציבוריות. בנוסף למועדים הקבועים של שלוש הקרנות המרכזיות, ישנם מענקי פיתוח משתנים, שהם שיתופי פעולה של הקרנות עם פסטיבלים או עם גופים שונים (לרוב בדגש על ז'אנר או על נושא מסוים, כמו סרטים העוסקים במושג הישראליות/פריפריה/סכסוך).

במאמר זה נסקור רק מענקים לסרטי עלילה באורך מלא – לא תעודה, לא דרמות ולא קצרים (ולכן הקרן החדשה לקולנוע ולטלויזיה וקרן מקור, שאין להן מענקי פיתוח לעלילתיים, לא מוזכורת במאמר). תוכלו למצוא כאן שאלות ותשובות עם שלוש הקרנות המעניקות פיתוח לעלילתי, ועם במאיות-תסריטאיות ששיתפו בסיפורי תחילת הדרך וקבלת המענק שלהן.

מענקי פיתוח תסריט קבועים

מענקי הפיתוח של קרן הקולנוע הישראלי

"קרן הקולנוע הישראלי" נותנת מענקי פיתוח בשני מועדים בשנה הפתוחים ליוצרים בשני מסלולים:

"המסלול המקצועי":
"על המגישים במסלול המקצועי להוכיח ניסיון קודם בכתיבה של סרט עלילתי (דרמה) באורך של 50 דקות לפחות שהוקרן במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית, או 3 פרקים בסדרת דרמה באורך של 30 דקות כל פרק, שהוקרנו במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית. על המגישים להיות תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע או תאגידי הפקה עצמאיים הרשומים ופועלים דרך קבע בישראל ושהם בגדר "מפיקים עצמאיים", ובכפוף להגדרה של סרט ישראלי – תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי) התשס"ה 2005. סך השקעת הקרן בפיתוח במסגרת המסלול המקצועי תהיה בין 40,000 ₪ ל-80,000 ₪ (במקרים מיוחדים, הקרן תבחן לפי שיקול דעתה, אפשרות לתוספת, בסדר גודל של עד 20%)."

"המסלול הפתוח":
"למסלול הפתוח רשאים לפנות יוצרים בעלי רקע אמנותי מוכח שאינם בעלי ניסיון כמפורט ב"מסלול המקצועי" לעיל. השקעת הקרן בפיתוח במסגרת "המסלול הפתוח" תהיה עד סך של 30,000 ₪."

(לקוח מתוך דף המידע של הקרן מ-2015 כפי שעודכן כעת באתר הקרן, מומלץ לקרוא את כולו על מנת לקבל את התמונה השלמה).

שוחחתי עם נציגת קרן הקולנוע הישראלי בתקווה לקבל מענה לשאלות שעלו לי בעת הקריאה בדף המידע המפורסם באתר הקרן-

האם יש מגבלה על מספר הפעמים שניתן להגיש את אותו הפרוייקט לפיתוח?

עד כה היה ניתן להגיש את אותו פרויקט פעם נוספת בתשלום אגרת קריאה של 150 ש"ח אך ביטלנו את זה. כעת רשאי יוצר להגיש פעם נוספת אחת בלבד את אותו הפרויקט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

השחקן גדעון זינגר הלך לעולמו

גדעון זינגר לצידה של גילה אלמגור בסרט "אמי הגנרלית". צילום: יוני המנחם

השחקן והזמר הישראלי גדעון זינגר הלך לעולמו היום (ב') בגיל 88. בעקבות סיבוכי מחלתו ורצונו למות בישראל, שב ארצה מאוסטריה – בה חי כמעט 3 עשורים – ונפרד ממשפחתו בטרם נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב.

זינגר נולד בצ'כוסלובקיה ועלה לארץ ב-1940. הוא התגורר בתל אביב ולמד נגינה ושירה. לאחר שנפצע בלחימה כפלמ"חניק, הצטרף לצ'יזבטרון והיה סולן שיר "הרעות" המקורי. בשנות ה-1950-1960 היה חבר ב'רביעית מועדון התיאטרון', וכמו כן זכה במקום הראשון של פסטיבל הזמר 1961 עם השיר "שאני עמך".

בקולנוע הופיע בסרטים כגון "איי לייק מייק", "רק בלירה", "תעלת בלאומילך", "השועל בלול התרנגולות" ו"אמי הגנרלית", אך הוא מוכר בעיקר בזכות סדרת הילדים "דלת הקסמים" בתפקיד הקוסם מר קוק. הופיע בתיאטרון הבימה, הקאמרי, תיאטרון באר שבע וצוותא, בין היתר בהצגות "אופרה בגרוש", "הזוג המוזר", "הבה נתגרש", "אדם הוא אדם" ו"איש למנשה". ב-1983 פוטר מתיאטרון הבימה ועזב את ישראל.

ב-1987 השתקע בוינה שבאוסטריה, ושיחק שם בתיאטרון ובקולנוע. ב-2005 נישא לאמנית שירה זינגר, ובנו הוא עורך הדין יואל זינגר, מאדריכלי הסכם אוסלו.

ריאיון עם יוצרי מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי, מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן

יוצרי מאגר העדויות: מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן. צילום: ניקול דה קסטרו

ההיסטוריה היא אלמנט חשוב בזהות הישראלית, ובמדינה קטנה וצעירה כמו שלנו, יש פחות מ-70 שנה לתעד בתרבות המקומית. ועם זאת, ממסדי מדינה ומוסדות שזוכים להכרה ותמיכה קבועה מהמדינה, לא שמו את שימור ההיסטוריה בראש מעינייהם. ארכיון רשות השידור צובר לו אבק שם במרתפים (צריך לציין לחיוב את החינוכית שעושה בדיוק ההיפך), לאקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה אכפת רק להכריז מי הכי טוב באותה השנה, והרשויות גם הן, יוזמות רק קידום של הצֶבֶר הנוכחי. שימור ההיסטוריה הוא בעצם יוזמתם של האנשים היחידנים, החל מליה ון ליר בסינמטק ירושלים (ואחריה גם אלון גרבוז בסינמטק תל אביב), סטיבן שפילברג עם הקרן שלו, אנוכי עם אידיבי מאגר הידע על הקולנוע הישראלי, ובתום עשר שנות צילום – גם מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן עם 'מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי'.

עכשיו כשאני קורא את שני השמות זה לצד זה – 'אידיבי מאגר הידע' ו'מאגר העדויות' – הם נראים ודאי דומים, אך אין בכך להעיד על דימיון אמיתי. אידיבי הוא מאגר כתוב שנועד גם לקשר בין כל הסרטים והצוות מאחוריהם – בעוד מאגר העדויות מבוסס על ריאיונות שהוסרטו ובהם כ-50 אנשי מפתח בקולנוע הישראלי, מספרים בעצמם על ההיסטוריה שלהם.

"לאורך העשור השקיעו בפרויקט כמה ממוסדות התרבות הבולטים בישראל: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קרן הקולנוע הישראלי, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים," מוסרת בקרמן. "בעזרת התמיכה שלהם יצאנו עד היום לחמישה סבבים בני כמה ימים של צילומים, בתקציב כולל שמתקרב למיליון ש"ח. אנשי הצוות שלנו הם ברובם אנשי מקצוע עסוקים ומוערכים, ביניהם הצלמים אביגיל שפרבר, עדי רייס ואבנר אלקרס ומקליט הקול ודים יאגמן."

היה קשה לקבל את התמיכה?
מרט: במקרה שלנו, קיבלנו חיבוק חם מהגופים שעבדנו איתם. לקח זמן לשכנע אותם להתחיל לתמוך בפרויקט, אבל מהרגע שהם ראו את הראיונות הראשונים והבינו את הפוטנציאל, העסק זרם. כמובן שהיינו שמחים אם היה יותר תקציב, שהיה מאפשר לנו להתקדם עם הפרויקט בקצב גבוה יותר, אבל מה שקיבלנו הוא יפה מאד ואנחנו לא מתלוננים.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שתי נשים במקום גבר אחד: אסף אמיר פורש מיו"ר איגוד המפיקים, יפעת פרסטלניק וענת אסולין יחליפו

ענת אסולין (מימין) ויפעת פרסטלניק.

לאחר 34 שנות שליטה גברית בתפקיד יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע ולטלויזיה בישראל, נכנסות שתי (!) נשים לתפקיד. אסף אמיר פורש מהתפקיד בתום כ-3 שנים (של קדנציה שניה), והמפיקות יפעת פרסטלניק ("מקימי", "ברקיע החמישי") ענת אסולין ("שביתה", "האסונות של נינה") יחליפו אותו.

הקדנציה השניה של אמיר בתפקיד היתה מלאת מאבקים, בין היתר נגד קיצוץ במחויבויות התוכן של זכיניות הטלויזיה המסחרית, חיוב רשות השידור להשקיע בהפקות מקור, וזכויות המסחור של תוכניות בטלויזיה – מה שהוביל להקמת ועדת איל שקבעה שורת המלצות לפתרון הכשל בתחום ההפקה לטלויזיה. אמיר הצליח להביא להבטחות של רשות השידור להשקעה ולהקמת ועדת איל כמובן, אבל ישום שני אלו עוד לא בוצע ויהיה כעת באחריותן של יושבות הראש החדשות.

נשמע קשה, אבל אם גבר אחד ידע להסתדר עם התפקיד בעשרות שנותיו של האיגוד, מדוע נדרשות פתאום שתיים לבצע אותו במקומו?

השחקן אריה אליאס הלך לעולמו

אריה אליאס מימין, עם יהודה ברקן בסרט "חגיגה בסנוקר".

השחקן הישראלי אריה אליאס הלך לעולמו, והוא בן 94.

אליאס נולד בכורדיסטאן והיה היהודי הראשון‏‏‏ שהתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בפקולטה לדרמה בבגדד שבעיראק בשנת 1941. בשנת 1947 עלה לישראל, לקח חלק בפעילויות הפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות.

בשנות ה-1950 השתלב בתיאטרון אך לא בלט. רק ב-1966 משכיכב בסרט "הילד מעבר לרחוב", חל מפנה בקריירה שלו, ולאחריו הוא הופיע בסרטים "999… עליזה מזרחי", "השוטר אזולאי" ו"קזבלן". תפקידיו הזכורים ביותר עד ימינו הם בסרטי הבורקס "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". ב-2003 הופיע בתפקידים בכירים בסרטים "הכוכבים של שלומי" ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (עליו גם זכה בפרס אופיר לשחקן ראשי), ועשר שנים מאוחר יותר (2013) זכה בפרס אמ"י למפעל חיים.

אליסיה ויקנדר – הכוכבת הבאה

אליסיה ויקנדר, מתוך "אקדח עצבני" – Son of a Gun.

זוהי שנת הפריצה הענקית של אליסיה ויקנדר בת ה-27. השחקנית השוודית עבדה בלי הפסקה בשנתיים האחרונות, וכל הסרטים הללו יוצאים השנה. אחרי שגילמה ב-2012 את התפקיד הראשי בדרמה ההיסטורית הדנית "סיפור מלכותי" ואת אחות של אנה ב"אנה קרנינה" עם קירה נייטלי, ויקנדר השוודית משחקת השנה ב-8 סרטים(!) שיוקרנו בארצות הברית במהלך 2015. כולם באנגלית, עם שלל מבטאים ובמגוון שנע בין מדע בדיוני, דרמות תקופתיות וסרטי פעולה קומיים. קצת מזכיר את הקריירה של סקרלט ג'והנסון בתחילת שנות ה-2000 (או את ג'וד לאו ב-2004).

"אקס-מכינה"
סרט מדע בדיוני שבו ויקנדר מגלמת רובוטית בעלת אינטליגנציה מלאכותית. את הסרט כתב וביים אלכס גרלנד (סרטו הראשון כבמאי), שאחרי שדני בויל ביים את הסרט "החוף" על פי ספרו, כתב את התסריטים של "28 יום אחרי" ו"שמש" שבויל ביים. הסרט מוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע בארה"ב וכבר צבר 10 מיליון דולר והיד עוד נטויה. (סרטי מדע בדיוני שאינם פעולה בדרך כלל לא זוכים להצלחה גדולה, כמו במקרה של "שמש", למשל.)

"הבן השביעי"
סרט פנטזיה-פעולה שהוקרן גם בארץ השנה וכצפוי נכשל קשות על אף שלצדה של ויקנדר מככבים ג'ף ברידג'ס, ג'וליאן מור ובן ברנס (הנסיך כספיאן ב"סיפורי נרניה").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סקירת הסרטים המתמודדים על פרסי אופיר 2015

"חתונה מנייר". מורן רוזנבלאט.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה הכריזה רשמית על 26 הסרטים העלילתיים (ועוד 6 במסלול הפרינג') ו-21 סרטים תיעודיים באורך מלא שנכנסו השנה לשלב הראשון בהתמודדות על פרסי אופיר 2015 (ה-26 במספר). הסרטים יוקרנו בסינמטק תל אביב בפני כ-950 חברי האקדמיה במהלך חודש זה ועד יולי. אחרי כן יצביעו חברי האקדמיה בשני סבבים: עם תום הקרנת כל הסרטים המשתתפים בתחרות יקבלו חברי האקדמיה טופסי הצבעה ויתבקשו לבחור מצטיין אחד בלבד(!) בכל קטגוריה. הצבעה זו תקבע את 5 המועמדים הסופיים בכל אחת מן הקטגוריות. לאחר מכן יוקרנו שוב חמשת הסרטים שנבחרו בפני חברי האקדמיה ותתקיים הצבעה נוספת באמצעותה ייבחר ה"טוב ביותר" בכל אחת מן הקטגוריות המועמדות.

אלו הסרטים המתמודדים, תחילה הסרטים של היוצרים המוכרים. העלילות במרכאות הן ציטוט ממה שסיפקו היוצרים (יותר מדי מהם עם שלוש נקודות בסוף ה"תקציר"). שמות השחקנים המופיעים הם רק אלה שמתמודדים על מועמדות.

"המילים הטובות"
כתב וביים: שמי זרחין
שלושה אחים יוצאים מירושלים למסע בעקבות סוד מהעבר. עם אסף בן שמעון, רותם זיסמן-כהן, רועי אסף ופלורנס בלוך.

"פלאפל אטומי"
כתב וביים: דרור שאול
קומדיה על שתי נערות, אחת מישראל ואחת מאיראן, מכירות דרך האינטרנט "בימים האחרונים לפני המלחמה, ויוצאות לקרב טכנולוגי במטרה למנוע שואה גרעינית." עם שי אביבי, מיכל טרבס, יוסי מרשק ומלי לוי גרשון.

"קאפו בירושלים"
במאי: אורי ברבש; תסריט: מוטי לרנר
ברונו הרופא ושרה הפסנתרנית, שני ניצולי שואה, מגיעים לירושלים ב-46'. בעיר מסתובבת שמועה שברונו היה קאפו באושוויץ. עם גיל פרנק, מאיה דגן, דרור קרן וטטיאנה אולייר.

"מלחמת 90 הדקות"
כתב וביים: איל חלפון
ראש ממשלת ישראל וראש הרשות הפלסטינית מחליטים שמשחק כדורגל יביא לפתרון הסכסוך. עם משה איבגי, נורמן עיסא ואלכסנדר באראטה.

"איביזה" (**עדכון: לא משתתף השנה בתחרות**)
במאי: שי כנות; תסריט: חיים ברבי
קומדיה על ים, גולש צעיר מבית מבוסס, שחי חיים חופשיים ונוחים. כשהוא גורם לתאונה שבה נפצע אחיו הצעיר אביו מחליט לא לשלם על הניתוח ודורש מים להביא את הכסף. עם מאור שוויצר, דר זוזובסקי, עפר חיון, מעין בלום ונועה וולמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פסטיבל קולנוע דרום 2015: יפתח עם "פה ולא שם" התיעודי, והוכרזו ישראלים נוספים שיוקרנו

"הקפות". ליאור אשכנזי, אסי לוי.

פסטיבל קולנוע דרום 2015 (ה-14 במספר) יפתח עם הסרט התיעודי "פה ולא שם" של דנאי אילון, וינעל עם הסרט העלילתי "הקפות" של לי גילת ובכיכובם של ליאור אשכנזי ואסי לוי. עוד, יקרין השנה הפסטיבל את "היורד למעלה" של אלעד קידן המגיע ישירות מהקרנה מחוץ לתחרות בפסטיבל קאן, ואת הסרט הראשון של משה מזרחי "אורח בעונה מתה", שמעולם לא הוקרן בישראל קודם לכן.

"פה ולא שם" חושף דיוקן של משפחת הבמאית, בתו של הסופר עמוס אילון, במהלך 3 שנים מאז החליטה לפעול נגד צו האב לפני מותו ושבה להתגורר בירושלים. היא מקריינת את חוויות ילדיה ובעלה במורכבות החיים בבירה. "היורד למעלה" מספר אודות בחור צעיר היורד מהכרמל ברגל, כדי לעלות על אניה ולברוח מכל מה שהוא אוהב ומתעב. במקביל, גבר קשה-יום מהעיר התחתית של חיפה יוצא למסע סיזיפי במעלה ההר, בעקבות עגיל שאבד לאשתו. אחד עולה, השני יורד. ולמרות שהם עשוים להתנגש, תמיד קיימת האפשרות שהם יעברו האחד דרך השני. "הקפות" מספר על נער בן 13 שהוא ילדם היחיד של זוג הורים שלא הצליח להביא עוד ילדים לעולם, וזוכה בכבוד הגדול של נשיאת ספר התורה ברחבי השכונה בחג שמחת תורה, אך הכבוד גם מעורר מתח של שנים בין הוריו. "אורח בעונה מתה" הוקרן פעם אחת בלבד במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל ברלין 1970, ומאז די נגנז ומעולם גם לא הוקרן בישראל – וכעת יוקרן בעותק דיגיטלי שעבר רסטורציה.

פסטיבל קולנוע דרום יתקיים השנה בין ה-7 ועד ה-11 ביוני, בסינמטק שדרות.

הוכרזו המתמודדים על פרסי אופיר 2015: שלושה סרטים בלבד עלו על המסכים

"היורד למעלה". אורי קלאוזנר במרכז.

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה הכריזה על הסרטים שיתמודדו (שלב א') על פרסי אופיר 2015 (ה-26 במספר). בתחרות יתמודדו 31 סרטים עלילתיים (מהם 6 סרטי פרינג' בתקציב נמוך ממליון ש"ח שיתחרו על מקום בודד בקטגורית הסרט הטוב ביותר), 21 סרטי תעודה באורך מלא, 16 סרטי תעודה קצרים (עד 60 דקות), ו-17 סרטים עלילתיים קצרים עצמאיים. מבין הסרטים המתמודדים בקטגוריות העלילתיות באורך מלא, הוקרנו רק שלושה על המסכים בארץ – "בן זקן", "כביש 40 דרום" ו"מרחק 4 ימים מ-2 שנות אור". ישנן כוונות שהסרטים הקומים "איביזה" ו"המילים הטובות" יגיעו לאקרנים במהלך הקיץ, אבל עוד אין להם תאריך סופי (אבל כן טריילרים, שהם סימן חיובי). הסרט "היורד למעלה" מגיע להתמודדות עם הקרנה מחוץ לתחרות בפסטיבל קאן.

האקדמיה תקיים את ההקרנות שלה בפני כ-950 חבריה הבוחרים את הזוכים, בין ה-18 במאי ועד סוף יולי. עם גמר הצפיה בסרטים, יצביעו חבריה ויבחרו העולים לשלב הגמר בכל הקטגוריות (בהן 14 עלילתיות), ובחודש אוגוסט יוכרזו המועמדים הסופיים. לאחר הקרנות נוספות לחברים, יבחרו הזוכים בכל הקטגוריות שיוכרזו בטקס בספטמבר. כמו תמיד, זוכה קטגורית הסרט הטוב ביותר ייצג את ישראל בתחרות על פרסי האוסקר 2016.

רשימת המתמודדים על פרסי אופיר 2015:

סרטים עלילתיים:
"10% ילדה שלי", אורי בר-און
"אבוללה", יוני גבע
"אווה", חיים טבקמן
"איביזה", שי כנות
"אני אוהב אותך – הסרט", דני ססלר
"אני לא מאמין, אני רובוט!", טל גולדברג, גל זלזניאק
"ארץ פצועה", ארז תדמור
"באבא ג'ון", יובל דלשד
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אולפני קולנוע וטלויזיה מתוכננים לקום בירושלים

"סיפור על אהבה וחושך". נטלי פורטמן צילמה את הסרט בירושלים, ומככבת בו.

לאחר שמשכו הפקות לבירה בזכות קרן הקולנוע של ירושלים, החלו בעירית ירושלים וברשות לפיתוח העיר לקדם את הצעד הבא: הקמת אולפני קולנוע וטלויזיה, בסגנון של האולפנים ההוליוודים שבשטחם מצטלמים סרטים וסדרות.

העיריה והרשות החלו בימים אלה בתהליך איתור שטח להקמת קומפלקס ענק של אולפנים שבהם יצטלמו הפקות ישראליות (כבר 20% מסרטי הקולנוע הישראלים מצולמים בשנה בירושלים, על פי נתוני העיריה) וזרות (נטלי פורטמן צילמה בירושלים את "סיפור על אהבה וחושך" ויוסף סידר צילם בה את "אופנהיימר" עם ריצ'ארד גיר, בין היתר). העיריה והרשות מחפשות שטח של כ-5,000 מ"ר, ואף בחנו הרחבת מבנים קיימים. במקביל, החלו מגעים עם אולפני קולבר (Culver Studios) האמריקאים, חברת האולפנים השלישית בגודלה בהוליווד, למטרת השתתפות בפרויקט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מרדף לילי" – ביקורת

"מרדף לילי". ליאם ניסן.

קל לטעות ולחשוב ש"מרדף לילי", החדש בכיכובו של ליאם ניסן, הוא למעשה חלק מסדרת סרטי "חטופה". היסוד העלילתי זהה: גיבור עם עבר אלים שמנע ממנו להיות הורה טוב, יוצא להגן על אחד הצאצאים שלו (רק שהפעם חידוש! בן זכר, ככה שהוא יוכל גם לקחת חלק באקשן). אבל הסרט שעולה לי בראש הוא דווקא "היסטוריה של אלימות". אין ספק שהנוכחות של אד האריס בתור הנבל תורמת לאסוציאציה, אבל המהות של הסרט – בעקבות אירוע מקרי אדם צריך להתמודד עם ההשלכות של העבר האלים שלו –  מזכירה את הסרט הנפלא של דיויד קרוננברג. אבל תחת ידיו של גיום קולט-סרה ("נון-סטופ", "בית השעווה") הדבר זוכה לטיפול פשטני. רק שגם ברמה הוויזואלית, קולט-סרה עושה שימוש בכל מיני טריקים ויזואליים שאמורים להרשים (מצלמה שמרחפת מעל העיר בין המקומות השונים, וזאת כדי להעניק תחושת קרבה) ולא מתקרב לריאליזם הנוקב של קרוננברג.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »