"הנוקמים 2: עידן אולטרון". מימין: ג'רמי רנר, סקרלט ג'והנסון, רוברט דאוני ג'וניור כאיירון מן, כריס המסוורת', כריס אוואנס ומארק רופאלו כהענק.
"הנוקמים: עידן אולטרון" הוא, כמובן, סרט ההמשך של אחד הסרטים המצליחים ביותר אי פעם, "הנוקמים"- הסרט הראשון שניקז אליו את גיבורי-העל של מארוול וגרף מיליארד דולר ברחבי העולם. סרט ההמשך הוא מוצר עשוי היטב שמספק את הסחורה אבל לא מעבר לכך. חשבתי שהראשון בינוני וגם זה, בסופו של דבר, לא פחות או יותר מכך.
"גורל ידוע מראש". איתן הוק.
חברת הלוין yes תחל להקרין סרטים בסינמטקים תל אביב וירושלים, ללא תשלום. מדובר בסרטים שלרוב דילגו על בתי הקולנוע בישראל, דוגמת זוכת פרס חבר השופטים של פסטיבל קאן, "הפלאים".
המהלך נועד לקדם את ספרית ה-VOD החינמית של יס בטלויזיה, שנועדה לבלוט על פני התחרות הגוברת בתחום הטלויזיה הרב-ערוצית מצד סלקום (הראשונה לצאת כבר לשוק), גולן טלקום ופרטנר (אורנג'). יס תעלה ל-VOD שלה בטלויזיה את הסרטים: "גורל ידוע מראש" (Predestination) עם איתן הוק; "העננים של סילס מריה" עם ז'ולייט בינוש, קריסטן סטוארט וקלואי גרייס מורץ; "מועד לפורענות" (Starred Up) עם ג'ק או'קונל; "הגאולה" (The Salvation) עם מאדס מיקלסן ואווה גרין; "סיפורה של בייסי סמית" (Bessie) עם קווין לאטיפה; "בסדר ההעלמות" (In Order of Disappearance) עם סטלן סטארסגרד וברונו גנץ.
הסרט הראשון של יס שיוקרן בחינם בסינמטקים הוא "הפלאים" עם מוניקה בלוצ'י בשבת 25.4 בסינמטק תל אביב, ואחריו "בסדר ההיעלמות" בראשון 26.4 בסינמטק ירושלים.
"מהיר ועצבני 7". וין דיזל במרכז עם פול ווקר משמאל.
בתוך 17 יום בלבד, חצה "מהיר ועצבני 7" את רף מיליארד הדולרים (1,000.89 מיליון) והפך לסרט העשרים שחוצה את הרף הגבוה, והסרט ה-19 הכי רווחי בהיסטוריה עד כה (מעל "האביר האפל", 1,004.6 מ"ד).
הזמן המהיר לחצית רף מיליארד הדולרים של 17 ימים בלבד קובע שיא חדש, שעד כה החזיקו בו שלושה: "אווטאר", "הנוקמים" ו"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק שני" – להם נדרשו 19 יום להגיע להישג.
"היורד למעלה". איתי טיראן.
הסרט הישראלי "היורד למעלה" של אלעד קידן, יוקרן בהקרנה מיוחדת בפסטיבל קאן 2015 (ה-68 במספר) בצרפת. לסרט הישראלי מצטרפת גם הקו-פרודוקציה האמריקאית-ישראלית "סיפור על אהבה וחושך" של נטלי פורטמן, שגם כן תוקרן בהקרנה מיוחדת, והסרט "הבן של סול" של הבמאי היהודי-הונגרי לסלו נמש, שצמח בחממת הקולנוע הישראלית של בית הספר סם שפיגל, יתמודד בתחרות הרשמית.
התחרות הרשמית של פסטיבל קאן השנה מורכבת בעיקר מסרטים של במאים לא כל כך מוכרים, אך כן מתמודדים בו גם במאים מנוסים כגון גאס ואן סנט (זוכה דקל הזהב עם "אלפנט") הפעם עם "ים של עצים" (ש.ל.ר, The Sea of Trees); פאולו סורנטינו עם "נעורים" (ש.ל.ר, La giovinezza/Youth); ונני מורטי עם "אמא שלי" (ש.ל.ר, Mia madre). הביקורת שהוטחה בפסטיבל על היעדרן של נשים מהתחרות הרשמית הביאה כנראה לשיתופן של יותר נשים הפעם, כמו גם, ולראשונה משנות ה-1980, יפתח את הפסטיבל סרט של אישה – "זהירות" (ש.ל.ר, La Tete Haute) של עמנואל ברקו.
"הגננת". שרית לארי.
הסרט הישראלי "הגננת" של נדב לפיד נרכש להפצה בארה"ב, על ידי החברה "קינו" (Kino). הסרט צפוי לעלות לאקרנים בארה"ב, בהפצה רחבה ככל הנראה (יחסית לסרט ישראלי), לקראת סוף חודש יוני הקרוב.
הסרט מספר על גננת חובבת שירה (שרית לארי), המגלה בגן הילדים שלה משורר מחונן, והוא רק בן 5 (אבי שניידמן). היא מחליטה לטפח את כישרונו ולשמור עליו ועל שיריו מהעולם שסובב אותם בכל מחיר, ושל ילד מהורהר שאין לו רצון להינצל.
הסרט הופץ כבר בישראל ובצרפת, ואוטוטו עולה לאקרנים גם בספרד. על ההפצה הבינלאומית אחראית חברת 'לו פקט' (Le Pacte), ולפיד עצמו עובד בימים אלה על סרטו החדש "מיקרו רוברט", שהינו הפקה צרפתית לחלוטין.
"מהיר ועצבני 7". פול ווקר.
הסרט "מהיר ועצבני 7" הצליח לפתוח מול 150 אלף צופים בישראל בסופ"ש אחד, שבירת השיא של 125 אלף צופים בסופ"ש שקבע קודמו, "מהיר ועצבני 6". הפרק השביעי התחיל מוקדם בקופות בארץ (בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי), אבל לא הקרין בשישי בערב (ליל הסדר).
גלובוס מקס המאושרים מנתוני הכרטיסים בארץ, צופים שהסרט ימשוך כ-250 אלף צופים במהלך חול המועד פסח, ואם להשוות לפרק השישי שמשך 550 אלף צופים – הם גם מצפים לעקוף את המספר הזה.
בארץ נהנים כנראה מאד מהאקשן של "מהיר ועצבני", אבל גם בארה"ב הסדרה מצליחה במיוחד, והפרק השביעי פתח עם 147.2 מיליון דולרים – הפתיחה הגבוהה ביותר בסדרה (וגבוהה בכ-50 מיליון דולרים מקודמו). באמריקה ההצלחה נזקפת לזכותו של הגיוון האתני בסרטים (שחורים, היספנים וכו').
"מהיר ועצבני 7". פול ווקר.
חרף הצהרותיו של וין דיזל, יש יותר סיכוי שפול ווקר המנוח יככב (בשר ודם) בפרק שמיני מאשר ש"מהיר ועצבני 7" יזכה באוסקר. ולא, זה לא בגלל שהאקדמיה לא חובבת סרטי אקשן, אלא למרות זאת. שכן, לא רק שהסרט נופל מסרטים שזכו באוסקר בשנים האחרונות, הוא גם נופל מסרטים אחרים בסדרה (ואני ראיתי רק שליש מאלו שקדמו לו). יש לכך שתי סיבות: האחת חותרת כנגד הטענה של דיזל, שכן הסרט אכן מצטיין בקטעי פעולה, אבל הוא גם ספוג ברגשנות (חלקו מאולץ ומודבק וקשור למותו של ווקר). ואין מה לעשות, כשדיזל מנסה להראות אנושי, זה בעיקר מרגיש כמו שהוא זרק אותך באוויר, סובב אותך, בעט אותך על מכסה של רכב וסגר את זה באיזו העלבה מילולית. שנית, חלקים רבים מהסרט מרגיש כמו קליפ בערוץ E ולא כמו סרט. עלילה היא לא הכרחית אף פעם, אבל גם לא פילירים של אנשים במסיבה עם זום שהיה מגניב לפני שהסרט הראשון בסדרה יצא.
וכל זה עוד יותר מפתיע לאור הבמאי של הסרט: את ג'סטין לין (שהלך לעשות את מהיר ועצבני בחלל -"סטאר טרק 3") החליף במאי אמריקאי-אסייאתי אחר ג'יימס וואן (סרטי "המסור", "לזמן את הרוע"). אם הייתי עובר בחינת קולה-פפסי, הייתי מהמר שהבמאי של "סטפ אפ" אחראי על הסרט ולא היוצר של "המסור". הסרט נראה גנרי, וללא רוח או השראה. בעוד שהשחקנים מראים התלהבות כלשהי (אולי כי כמו בני דמותם, הם גם נהפכו למשפחה לאורך השנים המשותפות), הסרט נעדר השראה ואינו יותר מחיבור של סצנות פעולה עם קו עלילתי כללי.
"סיטיזנפור: סיפורו של אדוארד סנודן (ש.ל.ר)".
הסרט זוכה פרס האוסקר "סיטיזנפור: סיפורו של אדוארד סנודן" (ש.ל.ר, Citizenfour) של לורה פויטראס יפתח את פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר) לקולנוע תיעודי. הסרט מספק מבט מקרוב על המהלכים הדרמטיים של אדוארד סנודן לקראת הדלפת המסמכים המסווגים החושפים את תכנית המעקב של ארצות הברית אחר מערכות התקשורת העולמית.
עוד, יוקרנו גם "סיינטולוגיה וכלא האמונה" (Going Clear: Scientology and the Prison of Belief) של אלכס גיבני על הדת הבעיתית, סרטו התיעודי הראשון של השחקן איתן הוק "סימור: הקדמה" (Seymore: An Introduction) על הפסנתרן סימור הופמן, ו"ממלכת החלומות והטירוף" שמתעד את שגרת העבודה של הבמאי היפני המוערך היאו מיאזאקי. מבין זוכי פרסי השופטים של פסטיבל סאנדנס יוקרנו "להקת זאבים" (ש.ל.ר, Wolfpack) האמריקאי וזוכה הפרס הבינלאומי "הנקר הרוסי". מפסטיבל ונציה יגיע גם כן זוכה פרס השופטים "מבט של שתיקה" (ש.ל.ר, The Look of Silence).
לפני כשבוע פורסמה רשימת הסרטים הישראלים שיוקרנו בפסטיבל, שיתקיים השנה בין ה-7 ל-16 במאי, בסינמטק תל אביב, נמל תל אביב, כיכר הבימה, "בר קיימא" בשכונת פלונטין, גינת לוינסקי, המרכז היהודי-ערבי ביפו, ולראשונה גם במכללת עלמה, בשכונת התקווה ובשכונת יד אליהו.
"וילה תומא".
שרת התרבות והספורט היוצאת לימור לבנת, חתמה על תיקון של מבחני התמיכה בתחום הקולנוע לפיו "סרטים שיופקו במימון המדינה יוצגו כסרטים ישראליים בכל הקרנה בארץ או בחו"ל".
את המהלך יזם משרד התרבות בעקבות הסערה סביב הבמאית סוהא עראף שמיאנה להציג בפסטיבל ונציה את סרטה "וילה תומא" בתור ישראלי – כשבתחילה הציגה אותו בתור פלשתיני, ולאחר מכן נטול שיוך טריטוריאלי. עקב כך, דרש משרד הכלכלה בחזרה את כספי התמיכה שניתנו לסרט, ויצאה לדרך היוזמה כאמור, לשנות את מבחני התמיכה של המדינה בסרטים.
בהודעת משרד התרבות והספורט נכתב: "בהתאם לתיקון החדש, כל סרט ישראלי הממומן על ידי מקורות ציבוריים יהיה מזוהה באופן חד משמעי כסרט ישראלי. כמו כן, כל סרט ישראלי שיקבל תקציבים ממקורות ציבוריים יפתח כמקובל בעולם הרחב, בשקופית המציגה את שם משרד התרבות והספורט וסמליל [לוגו, א"ש] מועצת הקולנוע".
בתוך כך, עם כניסת התיקון של משרד התרבות, בקרן יהושע רבינוביץ' החליטו לבטל את הדרישה המקומית שלהם להצהרת "ישראליות" משום שאין בה טעם יותר לאור הדרישה החדשה שמגיעה מגבוה יותר.
חיים טופול במרכז על סט הצילומים של "תרנגול" (1971). צילום: אסא דברת
פרס ישראל לשנת 2015 על מפעל חיים יוענק לשחקן הותיק חיים טופול. את הפרס, שעמד השנה במרכזה של סערה פוליטית ואותו יחלוק טופול עם חה"כ והשגרירה לשעבר אסתר הרליץ, בחרה להעניק ועדה עם הרב ישראל מאיר לאו, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופ' סוזי נבות, תא"ל (מיל') אביגדור קהלני והשחקנית ליא קניג, שנימקה את בחירתה כי "חיים טופול הוא אחד מעמודי התווך בתעשייה התרבותית בישראל מזה שנים רבות. פעילותו הבימתית המגוונת הנחילה כבוד רב למדינת ישראל. פעילותו הטביעה חותם על היסודות והתשתיות הבימתיות שהובילו להתפתחות התחום כולו והשפעתם ניכרת עד היום בהווי, בזמר, במשחק ובבידור הישראלי. בנוסף חיים טופול יזם והקים את 'כפר נהר הירדן', כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון. הוא חבר במועצת המנהלים של עמותת וראייטי ישראל – עמותה העוזרת לילדים ובני נוער עם צרכים מיודים ללא הבדל דת, גזע ומין."
טופול, שיציין בספטמבר הקרוב יום הולדת 80, החל את דרכו המקצועית בלהקת הנח"ל, והיה ממקימי להקת בצל ירוק וממייסדי תיאטרון חיפה. בשנת 1961 שיחק לראשונה בקולנוע בסרט "איי לייק מייק", ומאז כיכב בסרטים נוספים כגון "סלאח שבתי" עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לתגלית השנה, "אלדוראדו", "ארבינקא" ו"כנר על הגג" שזיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט מוסיקלי או קומי, והעמיד אותו לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר.
דוד גורפינקל משמאל, על סט הצילומים של "האסונות של נינה". צילום: יוני המנחם
פרס ישראל לשנת 2015 בתחום אמנות הקולנוע יוענק לצלם הותיק דוד גורפינקל. את הפרס, שעמד השנה במרכזה של סערה פוליטית, בחרה להעניק לגורפינקל ועדה שבראשה עמד השחקן והזמר יהורם גאון, ולצידו הבמאי פרופסור רם לוי, מנכ"ל רשות השידור לשעבר מרדכי שקלאר והבמאי דרור סבו. הועדה נימקה את בחירתה באומרה כי "הפרס מוענק לו על כברת הדרך המפוארת וחותמו הבלתי מעורער בתעשית הקולנוע הישראלי. דמות שמלווה כצלם יוצר את הסרט הישראלי מיום היווסדו. דוד הוא צלם צייר המשתמש באור הקשה, הארץ-ישראלי, כתשתית צילומית אמנותית. פס קול מצולם של רוב התחנות המשמעותיות בהיסטוריה הישראלית. דוד הוא אמן שעסק ועוסק במשך חייו המקצועיים בשטח הקולנוע המסחרי לצד הנסיוני והחתרני."
גורפינקל בן ה-76 החל את דרכו המקצועית זמן קצר לפני שירותו הצבאי, כשעבד כשוליה לעוזר צלם באולפני גבע. הוא התגייס ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל, ולאחר שחרורו שב לאולפני גבע כצלם של יומני גבע וסרטים הסברתיים תעמולתיים. בגיל 26 החל בצילום סרטי קולנוע עלילתיים, בהם "חור בלבנה", "הקרב על היעד" ו"דליה והמלחים". אחרי אלו, צילם בין היתר "חגיגה בסנוקר", "הצילו את המציל", "מחץ הדלתא", "שחור", "עץ הדומים תפוס", ו"האסונות של נינה".
"הדב פדינגטון".
"הדוב פדינגטון" הוא סרט מקסים לכל המשפחה. שבוע אחרי שיצא בארץ "סינדרלה" עם תסריט חסר מעוף ושום רגע מקורי או ממש מצחיק בו, מגיע לארץ "הדוב פדינגטון" שההשקעה האדירה והעדינות הרבה שבו ניכרות. "הדוב פדינגטון" מלא דמיון, רגעים עם רעיונות יפים. כל מה שהיה חסר ב"סינדרלה": מעוף, מקוריות והומור, יש בסרט הזה. הוא מוקרן בארץ באנגלית ובדיבוב לעברית.