מגזין סרטים (עמוד 41)

קופות: הרכילות סביב "אל תדאגי יקירתי" נתנה לו בכורה יפה; "אווטאר" משך כ-30 מ"ד בהוצאה מחדש

"אל תדאגי יקירתי". פלורנס פיו, הארי סטיילס.

"אל תדאגי יקירתי". פלורנס פיו, הארי סטיילס.

המותחן הפסיכולוגי "אל תדאגי יקירתי" בבימויה של השחקנית אוליביה ווילד ובכיכובם של פלורנס פיוהארי סטיילס וכריס פיין, הכניס בבכורה 19.2 מיליון דולרים בקרב 4,113 בתי קולנוע, על פי הערכות. אלו לא הכנסות מסחררות ראשים (ביחוד אם מסתכלים על ההבדלים שמעל לממוצע בין ההכנסות של כל יום מתוך סוף השבוע), אבל בהחלט התחלה יפה לסרט שעלה 35 מיליון דולרים, וניתן להעריך שהוא חייב זאת לשני גורמים: רכילות צהובה שהשאירה אותו בכותרות בתקשורת במשך שבועות, ועדת המעריצות של הארי סטיילס, לראשונה בתפקיד מרכזי בסרט קולנוע.

הרכילות נעה בין תהיות האם ווילד וסטיילס ניהלו רומן על הסט בזמן שהבמאית עוד היתה ביחד עם מי שכבר הפך לגרוש שלה, ג'ייסון סודייקיס; דרך טענות סותרות בין ווילד לשחקן שיה לבוף באשר לסיבה שבה לא השתתף לבסוף בסרט; לבין תיאורים של צרחות על סט הצילומים בין ווילד לבין פיו; וכלה בטענות שסטיילס ירק על פיין במהלך פסטיבל ונציה, שם הוצג הסרט בבכורה. הקלישאה גורסת שאין פרסום רע, והיא שוב קיבלה משנה תוקף בהכנסות המוצלחות של הסרט חרף ציונים נמוכים הן של המבקרים בארה"ב והן של הקהל (ציון B- בסקרים מחוץ לבתי הקולנוע). בהפקת הסרט בחרו להכחיש את הטענות על המריבות בין ווילד לפו רק הלילה, קרי הסוף של סוף-השבוע, אחרי שמרבית הכרטיסים כבר נמכרו. ההכחשה הגיעה בדמות מכתב פומבי שחתמו עליו 40 חברי צוות, בינהם מעצבי תפאורה, עוזרי בימוי והפקה ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בוגד" – ביקורת: דרמה פונקציונלית אך אפקטיבית ומותחת

"בוגד". ליאור אשכנזי, עוז זהבי.

"בוגד". ליאור אשכנזי, עוז זהבי.

"בוגד", הסדרה החדשה שיצרו רון לשם ("בופור", "אופוריה") ועמית כהן ("כפולים") ועלתה ב"הוט", עוסקת בבגידות מסוגים שונים, סודות ושקרים שנחשפים בעת חקירת היעלמותו של מטוס נוסעים ישראלי שהיה בדרכו למומבאי.

[ספוילרים קלים לשני הפרקים הראשונים] אישה נשואה, שבעלה טס לחופשה ביחד עם גרושתו לשעבר מבלי לספר לה ועכשיו מסתבכת עם טיפוס מפוקפק (שי אביבי) שטוען שבעלה הנעדר והוא שותפים עסקיים והוא זקוק לעזרתה, גיבור צה"ל שהפך בחשאי לתומך בשחרור פלשתין וטס להודו עם חברו הערבי הטוב ביותר, בחורה מסתורית שעלתה על הטיסה אבל זהותה לא ברורה מכיוון שמספר הדרכון שלה זהה למספר דרכון של בחורה אחרת לגמרי עם שם דומה, ואחד מהטייסים, שלאחר שני פרקים שבהם צפיתי, ניכר שגם הוא מסתיר סוד כלשהו [/ספוילר] – כל אלה חשודים פוטנציאלית בהעלמותו של המטוס, כשליאור אשכנזי (בתור שב"כניק שאיבד את מאור עיניו), עוז זהבי ואורנה בנאי הם החוקרים שאמורים לפתור את תעלומת היעלמות המטוס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פרס מפעל חיים לדובי זלצר בפסטיבל הקולנוע-מוסיקה סאונדטרק הראשון 2022

"ארבינקא".

"ארבינקא". באדיבות סרטי יונייטד קינג.

פרס מפעל חיים יוענק למלחין הקולנוע דב (דובי) זלצר בפסטיבל סאונדטרק תל אביב למוסיקה בקולנוע ובטלויזיה 2022 (הראשון). זלצר אחראי ללחנים של כמה מהסרטים הבולטים בקולנוע הישראלי, ובינהם "קזבלן", "מבצע יונתן" ו"פורטונה" של מנחם גולן, "ארבינקא" של אפרים קישון, "אני אוהב אותך רוזה" ו"הבית ברחוב שלוש" של משה מזרחי, "טיפת מזל" של זאב רווח והסדרה "רמת אביב גימל". לכבוד הפרס יתקיימו אירועי מחווה לזלצר בפסטיבל שיחגגו את הלחנים שלו, כולל הקרנה מתוזמרת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "אמריקה" עם מיכאל מושונוב נמכר להפצה בארה"ב

"אמריקה". אושרת אינגדשט.

"אמריקה". אושרת אינגדשט. צילום: עומרי אלוני.

סרט המלודרמה הישראלי "אמריקה" של אופיר ראול גרייצר נמכר להפצה בארה"ב ובקנדה בידי חברת 'מנמשה פילמס' (Menemsha Films). החברה הפיצה בעבר סרטים ישראלים רבים ובינהם "אסיה" לפני שנתיים, "מראות שבורות" ו"שרוכים".

"אמריקה" מספר על מורה לשחיה המתגורר בארה"ב שחוזר לישראל לאחר 10 שנות היעדרות. מפגש עם חבר ילדות וארוסתו הטריה, המנהלים חנות פרחים, מוביל לסדרת אירועים דרמטיים שישפיעו על חייהם. בסרט שהופק כקו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-צ'כית, מככבים מיכאל מושונובאושרת אינגדשטעופרי ביטרמןמוני מושונוב (אביו של מיכאל), עירית שלג ואוולין קפלון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

טקס פרסי אופיר 2022: כשהקולנוע הישראלי פורח, הטקס מתקיים במחתרת

"סינמה סבאיא".

מתוך "סינמה סבאיא", זוכה פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר 2022. צילום: אלה ברק.

לאחרונה עולים וגוברים הקולות והטענות שהקולנוע, כפי שאנו מכירים אותו, מת וכל מה שנשאר הוא שוברי קופות של מארוול, שהשתלטה כמעט לגמרי על ההכנסות ממכירות כרטיסים בבתי הקולנוע. נטען שמי שמחפש איכות, יכול לפנות לטלויזיה, שם היצירות הבולטות עוקפות את הקולנוע המסחרי, ואולי גם את העצמאי, מבחינת רמת היצירה.
אז אולי הקולנוע מת ואולי ההכרזה הזאת מוקדמת מדי, אבל מה שבטוח הוא שבכל הנוגע לטקס פרסי אופיר, חלון הראווה של הקולנוע הישראלי ב-30 השנים האחרונות, אכן יהיה קשה להגיע נמוך יותר, תרתי משמע, מאשר הלוקיישן שנבחר לשמש כמקלט הזמני של הארוע אתמול – באר ההופעות "זאפה תל אביב", שנמצא מתחת לאדמה בקומפלקס מידטאון במזרח העיר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אשליות אבודות" – ביקורת: עשוי בתנופה רבה ולא-מעט הומור

"אשליות אבודות". בנג'מן וואזן.

"אשליות אבודות". בנג'מן וואזן.

"אשליות אבודות" הוא סרט דרמה תקופתית צרפתית עשויה בתנופה רבה, אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי השנה.
הוא שונה מהסרטים הבריטיים שמעובדים מהספרים של דיקנס או אוסטין בקצב ובסגנון. יש בו לא מעט הומור, גם עוקצני, אבל אינו אישי וחד כמו הבריטי אלא יותר סאטירי. רוב הסרט מתרחש בפריז בעולם של מערכת עיתון, בית הוצאה לאור, תאטרון, ומתייחס לתרבות, מעט על פוליטיקה, על מעמדות, על אנשי החברה הגבוהה, עם הומור רב. ללא ספק הגבירו-הדגישו את החלקים על חדשות כוזבות, יחסי ציבור והטעיית הציבור, שרלוונטיים מאוד גם לימינו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דיוויד בואי: Moonage Daydream" – ביקורת: יצירת מופת אישית ומרתקת

"דיויד בואי: מונאג' דיידרים".

"דיויד בואי: מונאג' דיידרים".

הסרט הדוקומנטרי "דיוויד בואי: Moonage Daydream" אודות האמן הוא יצירת מופת אישית ומרתקת של במאי מרתק. גם היותו מיועד בעיקר למעריצים אדוקים לא פוגעת ביופיו ובחשיבותו.

הקולנוע הדוקומנטרי שמוקדש לביוגרפיות של אמנים מסוגים שונים הוא די שבלוני וצועד בשבילים מוכרים. ראשים מדברים מספרים לנו על חשיבות האמן תוך שאנו עוברים מסע החל מילדותו, דרך חייו ועד מותו, ומגלים כמה נפלא הוא בעזרת קטעי ארכיון.
הסרט הזה אינו סרט ביוגרפי. ברט מורגן שידוע בהיותו יוצר דקומנטרי לא שגרתי (יצר בין היתר סרטים על קורט קוביין וג'יין גודול) יצר סרט אישי מאוד על אמן זיקית שמחפש את עצמו ואת המקום בו ירצה להישאר. הסרט הזה הוא על ברט מורגן לא פחות מאשר על דיוויד בואי. מדובר במסה בה מורגן מבקש לספר סיפור אישי באמצעות סיפורו של בואי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו זוכי פרסי האמי 2022: "היורשים", "טד לאסו" ו"הלוטוס הלבן" הטובות ביותר; "משחק הדיונון" עם השחקן

"היורשים". מת'יו מקפדיין.

זוכה פרס שחקן המשנה בסדרת דרמה, מת'יו מקפדיין, מתוך "היורשים".

הוכרזו הזוכים בפרסי האמי לפריים-טיים 2022 (ה-74 במספר) ובראשם "היורשים" קטפה את פרס סדרת הדרמה הטובה ביותר, "טד לאסו" הקומדיה הטובה ביותר, ו"הלוטוס הלבן" קטפה את פרס המיני-סדרה הטובה ביותר. "משחק הדיונון" הקוריאנית הפופולרית של נטפליקס הסתפקה בשני פרסים מרכזיים: השחקן הראשי הטוב ביותר לז'אנג ז'ה לי והבימוי הטוב ביותר. סדרת הדרמה "אופוריה", המבוססת על סדרה ישראלית, המשיכה את רצף הזכיה של הכוכבת שלה זנדאיה בתור השחקנית הראשית הטובה ביותר. כזכור, לפני שנתיים זנדאיה שברה את שיא הזוכה הצעירה ביותר בפרס השחקנית הראשית (בגיל 24, במקום ג'ודי קומר בת ה-26, שזכתה שנה קודם על "להרוג את איב" ושברה את השיא שעמד מאז 1977), וכעת כשזנדאיה בת 26 וזכתה שוב, היא קבעה שיא בתור השחקנית הצעירה ביותר שזכתה בשני פרסי אמי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מינכן 72" – ביקורת פרק 1: תחקיר מושקע ללא חידושים

"מינכן 72". ענת וקסמן.

"מינכן 72". ענת וקסמן.

במלאות 50 שנה לרצח הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים במינכן, הופקו ועלו להקרנה/שידור כמה וכמה כותרים העוסקים בנושא (ספרתי לפחות ארבעה רק בחודש האחרון). "מינכן 72", בבימוי רומן שומונוב ושני חזיזה, שעולה לשידור בהוט השבוע, היא יצירה דוקומנטרית, בת שלושה פרקים, שמשלבת אלמנטים דוקו-דרמטיים, כגון שחקנים שמגלמים את הדמויות בסצינות המשוחזרות. הפרק הראשון נפתח בסצינה משוחזרת שבה מתוארת הפריצה וההשתלטות של המחבלים על בני הערובה לפנות בוקר ה-5 לספטמבר 1972 ולאחר מכן מתוארת השתלשלות, פחות או יותר כרונולוגית, של הפרשה באמצעות קטעי ארכיון, ראיונות עם דמויות מפתח, צילומי רחפן עדכניים של הלוקיישנים הרלבנטים, סצינות משוחזרות נוספות וליווי בווייס-אובר של איש התקשורת והספורט, יורם ארבל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לראשונה: האקדמיה תקרין את מועמדי האופיר לסרט הטוב בפני הקהל הרחב

"בתולים". איתמר קיגלר, מאור לוי.

"בתולים". איתמר קיגלר, מאור לוי.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה יוצאת לראשונה ביוזמה לקרב את הקהל הרחב אל הקולנוע הישראלי ואל פרסי אופיר, עם הקרנות חד-פעמיות של חלק מהמועמדים לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר 2022 בסינמטק תל אביב שיהיו פתוחות (בתשלום) לקהל הרחב (ולא רק לחברי האקדמיה, כפי שהיה עד כה). הסרטים הם "איפה אנה פרנק", "הדרך לאילת", "ולריה מתחתנת", "סינמה סבאיא", "בתולים" (שאינו מועמד לפרס הסרט וכנראה מחליף את "קריוקי" שעתיד לעלות לאקרנים בסמוך להקרנות) ו"סבוי" (שמועמד לפרס סרט התעודה הטוב ביותר).

ככל הידוע לי זוהי היוזמה הראשונה של האקדמיה להקרין סרטים ישראלים בפני הקהל הרחב, ולא להתמקד רק בתעשיית הקולנוע המקומית והעולמית דרך הרובד היוקרתי של זכיה בפרס (והקרנות האקדמיה הידועות בתעשיה שחושפות את אנשיה לסרטים – לפעמים הזדמנות יחידה לראות סרטים ישראלים מסוימים שלא ימצאו הפצה לקולנוע). כמות הכסף שהשקיעה האקדמיה ביוזמה אמנם לא גבוהה עד כדי הקרנה בודדת לכל סרט ורק ל-6 סרטים מתוך כל המתמודדים (יצוין כי 85 סרטים הוגשו לתחרות הפרסים השנה – כולל סרטי תעודה וקצרים כמובן) כשחלקם יופצו רשמית לקולנוע ויהיה ניתן לצפות בהם בכל בית קולנוע ולא רק בסינמטק ת"א, אבל זו התחלה יפה – בטח כש'יום הקולנוע הישראלי' שהיה אמור להתקיים ב-14 בספטמבר, בוטל-נדחה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"3,000 שנים של כמיהה" – ביקורת: הדמות של סווינטון מעניינת בזמן שהסרט נחלש

"3000 שנים של כמיהה". אידריס אלבה.

"3000 שנים של כמיהה". אידריס אלבה.

"3,000 שנים של כמיהה" מתחיל טוב מאוד וככל שהוא מתקדם הוא נעשה פחות ופחות טוב, עד שבסוף אתה לא יודע למה זה לא נגמר ומתפלא שעברו רק 108 דקות. בקטעים של שני כוכבי הסרט טילדה סווינטון ואידריס אלבה יש משהו שלא רואים מספיק בסרטים בימינו: קטעים ארוכים עם דיאלוגים בין שני אנשים. השיחות שלהם מעניינות, הדמות שלה מוצלחת, ומסקרן מה היא תבקש. יש קסם בסיפורי אגדה המתובלים בפנטזיה. והכול, עם מודעות ברורה לז'אנר הבעת שלוש משאלות שבמרכז העלילה.

אלת'יאה (טילדה סווינטון הכול-יכולה), המגדירה את עצמה כ"נרטיבולוגית" (narratologist), מתחקה אחרי אמנות הסיפור. היא מבקרת ומרצה בטורקיה ורוכשת בשוק כלי עתיק, שבחדר המלון שלה יוצא מתוכו שד (אידריס אלבה) המעניק לה שלוש משאלות. הסיפור שלה משמש כמעט כסיפור מסגרת, עד שהיא תחליט מה ברצונה לבקש ממנו, ורוב הסרט יותר עליו מאשר עליה (למרות שהיא יותר מעניינת), כשהוא מגולל את הפעמים הספורות שהגיח מכלי הקיבול שלו במשך אלפי השנים האחרונות. המילה המוכרת "גִ'יני" היא הגרסה האנגלית של djinn האסלאמי, המונח שמשתמשים בו בסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המפיקה ומנכ"לית האקדמיה לשעבר דנה לרנר מונתה לסמנכ"ל פעילות ישראל בחברת ההפקה SIPUR

"".

דנה לרנר. באדיבות יח"צ.

המפיקה ומנכ"לית האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה לשעבר, דנה לרנר, מונתה לתפקיד סמנכ"לית פעילות ישראל בחברת ההפקה הבינלאומית SIPUR. מטרתה העיקרית של 'סיפור', המתויגת בתור 'סטודיו בינלאומי לקולנוע וטלויזיה', היא לקדם קו-פרודוקציות של תוכן ויוצרים ישראלים בשוק הבינלאומי.

לרנר מביאה עמה ניסיון של מעל ל-20 שנים בחברות הפקה ובערוצי טלויזיה כדי לקדם הפקה ויצוא של פורמטים ישראלים מקוריים, סדרות מקור ותוכן דוקומנטרי. היא החלה את דרכה המקצועית בתור מזכירה ועוזרת ב'מטר הפקות' לעמי אמיר ולאריק ברנשטיין ("הבורגנים"), ולאט לאט התפתחה והפיקה שם בעצמה. לאחר שאמיר וברנשטיין התפצלו, הקימה ביחד עם ברנשטיין את 'עלמה הפקות'. בהמשך נכנסה ל-HOT בתור עורכת משנה בערוץ הבידור, ומשם למפיקה אחראית (רפרנטית) מטעם החברה להפקות הפנים שלה בערוצי הילדים, ב-HOT3 וב-HOT8 ("עספור" ו"צל של אמת" בינהן). עוד, כיהנה בתור מפיקה ראשית של חטיבת הטלויזיה ב'כאן 11', בין 2018 ל-2020 כיהנה בתור מנהלת פיתוח בחברת 'HSCC סלוצקי אפיקי תקשורת', ובין 2020 לינואר 2022 כיהנה בתור מנכ"לית האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »