מגזין סרטים (עמוד 45)

ציוד הקרנת קולנוע יותקן באולמות מקומיים ב-13 רשויות כמו לוד ובית שאן בסבסוד מפעל הפיס

אולם תרבות שיקרין סרטי קולנוע בציוד מסבסוד מפעל הפיס. צילום: יח"צ מפעל הפיס.

אולם תרבות שיקרין סרטי קולנוע בציוד מסבסוד מפעל הפיס. צילום: יח"צ מפעל הפיס.

13 רשויות מקומיות ברחבי המדינה נבחרו לקבל סבסוד ממפעל הפיס על מנת לרכוש ציוד הקרנת קולנוע דיגיטלי (DCP), אשר ישמש להקרנת סרטי קולנוע באולמות ובמרכזי תרבות לטובת הקהילה המקומית. המיזם נולד בעקבות פניות של תושבי רשויות מקומיות המרוחקות ממתחמי הקולנוע הגדולים בערים המרכזיות ושבהן לרוב לא פועל קולנוע (או שפועל והציוד בו מיושן), כך שהתושבים נאלצים לבלות עשרות דקות נסיעה על מנת לצפות באופן איכותי ומיטבי בסרטים.

בחירת הרשויות החלה לפני כשנה וחצי כשפרסמה מועצת הפיס לתרבות ולאמנות קול קורא לרשויות המקומיות, ובהתאם נבחרו: לוד, בת ים, בית שאן, המועצה המקומית מג'אר (שבגליל התחתון), אור יהודה, בית שמש, רהט, קריית גת, מעלה אדומים, פרדס חנה-כרכור, מצפה רמון, חוף הכרמל. לשם הדוגמה, המרחק בין בית שאן לבין בתי הקולנוע הקרובים ביותר (חיפה / נתניה / זכרון יעקב) הוא למעלה משעת נסיעה ברכב (מאז נסגר בית הקולנוע בעפולה שמרחקו היה 25 דקות נסיעה), ובין אור יהודה לבין "סינמה סיטי ראשון לציון" הוא כ-18 דקות. במהלך השנה האחרונה מופו הצרכים ברשויות לפי האולמות שהוקצו בהן לטובת המיזם, ונרכשו בסבסוד מפעל הפיס מערכות ה-DCP שכוללים מקרן, סרבר, מסך, רמקולים לבמה ומעבד קול. עוד, קיימה מועצת הפיס יום עיון לרשויות שבו הוקנו לנציגיהן הכלים המקצועיים הנדרשים לצורך הפעלת בית קולנוע ולצורך בניית תוכנית הפעלה שנתית (מכירת כרטיסים, ניהול שיווק, תפעול, בניית תוכניה תקופתית, קשרי קהילה וכן הלאה). מי ששיתפו מהידע שלהם הם מנהלי פרוגרמציה, מנהלי בתי קולנוע 'קטנים', נציגי גופי תמיכה בתוכניות קולנוע, מפיצים ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סבוי" – ביקורת: התיעוד מרשים, המשחק פחות

"סבוי". עלא דאקה, דאנה איבגי.

"סבוי". עלא דאקה, דאנה איבגי.

הסרט "סבוי" של היוצרת הדוקומנטרית זהר וגנר ("זורקי", "מעשה בשני בלונים") משלב בין עשיה דוקומנטרית לעלילתית – לא בטוח שהתוצאה הסופית מצדיקה זאת.

בסביבות השעה 11 בלילה, בתאריך ה-5/3/1975 הגיעה לחוף תל אביב חוליית מחבלים שעשתה דרכה מלבנון דרך הים, והשתלטה על מלון סבוי ברחוב גאולה. המחבלים התמקמו בקומה העליונה, כשהם מחזיקים בבני ערובה מקרב השוהים במלון ואיימו לפוצץ את המלון באמצעות חומר נפץ, אם לא תתקבל דרישתם לשחרור בני ערובה פלשתינים שהוחזקו בבתי הכלא בישראל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2022: "קריוקי" ו"ולריה מתחתנת" מובילים

"ולריה מתחתנת". לנה פרייפלד.

"ולריה מתחתנת". לנה פרייפלד. צילום: גיא רז.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה הכריזה על המועמדים לפרסי אופיר 2022 (ה-33 במספר), ובינהם מובילים "קריוקי" של משה רוזנטל ו"ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק עם 14 מועמדויות כל אחד. בעקבותיהם במנין המועמדויות נמצאים "סינמה סבאיא" של אורית פוקס רותם עם 12, "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר עם 11 (אחרי שקטף את הפרס הראשי בפסטיבל ירושלים האחרון) ו"סבוי" של זהר וגנר עם 7.

הסרט "איפה אנה פרנק" שמועמד לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, אינו מועמד לאף פרס בולט אחר (אלא רק לפרס הפסקול). דאנה איבגי מגדילה את סיכויה לזכות עם שתי מועמדויות בקטגורית השחקנית הראשית, האחת על "סבוי" והשניה על "סינמה סבאיא", ואם אכן תזכה היא תהפוך לשחקנית הראשונה עם 4 זכיות (אחרי "אור", "את לי לילה" ו"אפס ביחסי אנוש"), ותעקוף את רונית אלקבץ שאיתה היום בתיקו של 3 זכיות. מנין תיקו שכזה יש גם בקטגורית השחקן, ובמידה ויזכה ששון גבאי על "קריוקי" הוא יגיע ל-4 זכיות (אחרי "עונת הדובדבנים", "ביקור התזמורת" ו"גט: המשפט של ויויאן אמסלם"), וישבור את התיקו היום שלו מול ליאור אשכנזי (שמועמד על אותו הסרט בקטגורית שחקן המשנה), אסי דיין ומשה איבגי. במנין הנשים אפשר למצוא שתי במאיות מועמדות, 3 תסריטאיות ו-4 עורכות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מגי אזרזר יודעת ש"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו"

"המילים הטובות". מגי אזרזר.

"המילים הטובות". מגי אזרזר. צילום: רפי דלויה.

השחקנית מגי אזרזר תככב בסדרת המשטרה הישראלית "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (שם זמני), המבוססת על הספר המועמד לפרס ספיר לספרות 2021 "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (הוצאת כתר) מאת יניב איצקוביץ'. הכותב יהיה גם המעבד של הספר לתסריט טלויזיוני, ועל הבימוי הופקד אורן שקדי ("קופה ראשית", "אליפים").

בעלילת הספר-סדרה, החקירה הפשוטה למראה שמוצמדת לחוקרת המשטרה במשבר אמצע החיים איריס אברמוב (אזרזר), מתבררת כפרשת רצח סבוכה שמערבת את משפחות הפשע של חיפה ומעוררת מלחמות עקובות מדם על טריטוריה ונדל"ן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות: בכורה חלשה ל"רכבת הקליע"; "אהבה בשחקים 2" עקף את טיטאניק בארה"ב

"רכבת הקליע". אהרון טיילור-ג'ונסון, בריאן טיירי הנרי.

"רכבת הקליע". אהרון טיילור-ג'ונסון, בריאן טיירי הנרי.

בכורת סרט הפעולה "רכבת הקליע" תפסה את צמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע בצפון אמריקה, עם 30.1 מיליון דולרים בקרב 4,357 בתי קולנוע, על פי הערכות. מצד אחד, בהוליווד אוהבים עמידה בציפיות האנליסטים, ואלו בדיוק הציפיות שהיו מהסרט לפני סוף השבוע. מצד שני, בסרט יש לא-מעט פרצופים מוכרים, בראשו עומד בראד פיט, והוא עלה 90 מיליון דולרים, כך שמדובר בבכורה חלשה יחסית שעשויה להחזיר את ההוצאות בקושי. אפשר לנחש את הסכום הכולל של "רכבת הקליע" בקופות בצפון אמריקה אם משווים לסרט הפעולה "העיר האבודה", שעלה במרץ האחרון בסכום של 30.5 מ"ד, והמשיך לצבור רק 105.3 מ"ד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רכבת הקליע" – ביקורת #2: מבטיח הרבה ובפועל מיותר

"רכבת הקליע". בראד פיט, אהרון טיילור-ג'ונסון.

"רכבת הקליע". בראד פיט, אהרון טיילור-ג'ונסון.

"רכבת הקליע" הוא סרט שמבטיח הרבה – בראד פיט, אקשן, צבעים, מוסיקה – ברם, בפועל מדובר בסרט מיותר ואף מרגיז.

הסרט מספר כמה סיפורים במקביל שמתרחשים כולם על רכבת הקליע המהירה שביפן בקו שבין טוקיו לקיוטו. הראשון מספר על סוג של רוצח שכיר (בראד פיט) שמקבל את הכינוי ליידיבג (פרת משה רבינו) מהמפעילה שלו. תפקידו הוא לאסוף מזוודה שנמצאת על הרכבת והמפעילה שלו מבטיחה לו שמדובר בעבודה קלה מאוד. השני מספר על שני רוצחים שכירים אחרים (אהרון טיילור ג'ונסון ובריאן טיירי הנרי) שאמורים להחזיר לראש המאפיה הגדול (מייקל שאנון) את אותה המזוודה שליידיבאג מחפש ואת בנו של ראש המאפיה שנחטף כמה ימים קודם לכן. הסיפור השני הוא על בחורה צעירה (ג'ואי קינג) שבעזרת סחיטה מאלצת פושע זעיר לעזור לה במאבקה הצודק אולי בראש המאפיה. בנוסף לאלה, נמצאת על הרכבת גם מחסלת בשם "הצרעה" (זאזי ביטס). כצפוי, בשלב מוקדם מאוד כל הסיפורים מצטלבים בינהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רכבת הקליע" – ביקורת #1: המאמץ להיראות מגניב מרגיש לא אותנטי

"רכבת הקליע". בראד פיט.

"רכבת הקליע". בראד פיט.

"רכבת הקליע" הוא סרט פעולה אלים שיקרוץ לבני 16-12; חלקם עשויים להתלהב ולהתרשם. ניכר המאמץ של הבמאי לעשות משהו שייראה מגניב, אך זה מרגיש לא אותנטי, לא מקורי, המקבילה הקולנועית ל"קורבן אופנה" במקום "מסוגנן". גם הדיאלוגים שאמורים להצחיק -מתנקשים שמתווכחים על שטויות, למשל- לא עובדים ויש יותר מדי גימיקים מיותרים, כמו מניין המחוסלים בפעולה קודמת של האחים המכונים מנדרינה ולימון. האלימות היא זו של הסרטונים המצוירים של פעם (ברוח טום וג'רי), עם הרבה דם. בנוסף לאנגלית יש גם קטעים ביפנית, בספרדית וברוסית. לסרט טוב שמתרחש על רכבת עדיף לראות את "רכבת הקרח" (הסרט, לא התקרבתי לסדרה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "קריוקי" נרכש להפצה בארה"ב בידי גרינוויץ' אנטנטיינמנט

"קריוקי". ליאור אשכנזי.

"קריוקי". ליאור אשכנזי.

הסרט הישראלי "קריוקי" של משה רוזנטל נרכש להפצה בארה"ב בידי חברת 'גרינוויץ' אנטנטיינמנט' (Greenwitch Entertainment). קברניטי גרינוויץ', אדוארד (אד) ארנץ ועודד הורוביץ, ניהלו את המשא ומתן לרכישה מול קרול ברטון מטעם סוכנויות המכירות של הסרט 'שאריידס' (Charades) ו'וו-אמ-אי אינדפנדנט' (WME Independent).

"קריוקי" היא קומדיה המספרת על מאיר וטובה (ששון גבאי וריטה שוקרון), זוג בגיל העמידה, שחי באחת משכונותיה החדשות של חולון בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברת. גולת הכותרת של חייהם היא חופשתם השנתית ברודוס. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (ליאור אשכנזי), סוכן דוגמניות ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המארח מסיבות קריוקי בביתו – מאיר וטובה מתמלאים בתחושת חיות מפתיעה. טובה מתחילה לפנטז על חופשות משותפות וארוחות ערב עם השכן הכריזמטי, ואילו מאיר נוהה אחר סגנונו של איציק ומגלה צדדים חדשים בנפשו שלו. כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים שאיציק מוצא בהם עניין, זיקתם לרווק האטרקטיבי גדלה אף יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חזרה גנרלית" – ביקורת: פוטנציאל לקאלט מיידי

"חזרה גנרלית". ניית'ן פילדר.

"חזרה גנרלית". ניית'ן פילדר.

ניית'ן פילדר ("מי זו אמריקה?") חוזר אלינו בסדרה "חזרה גנרלית" מבית ענקית התוכן HBO (הוט, יס, וסלקום טי-וי), שפורצת את הגבול בין יצירת ריאליטי ליצירה עלילתית, נעה בין המופרך להזוי לעוד יותר הזוי וקורעת מצחוק בדרך לשם.

לפני כעשרים שנה פרץ לחיינו ז'אנר הריאליטי, שלא רק שלא נעלם, אלא ממשיך לצבור תאוצה וצופים אדוקים, ואם פעם היינו צריכים להסתפק בתחרויות שירה, הישרדות ואוכל, הרי שהיום המבחר הוא כמעט בלתי מוגבל: החל מהתערבויות לגמילת מכורים למינהם, עבור בנגרים, נפחי זכוכית ומחשלי חרבות באש וכלה באפיית עוגות שאסור להן להראות כמו עוגות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגיבור" – ביקורת: דילמה מוסרית מדכדכת ששווה כל רגע

"הגיבור". אמיר חדידי.

"הגיבור". אמיר ג'דידי.

"הגיבור" הוא סרט דרמה איראני על אסיר שמתמודד עם דילמה מוסרית שעשויה להביא לשחרורו מהכלא והמוסכמות החברתיות שממשיכות לכלוא אותו. כמו שאר סרטיו של הבמאי והתסריטאי, אסגר פרהאדי, גם סרט זה איטי ומומלץ אך ורק למיטבי לכת. הסרט אמנם מדכדך ולכן לא יתאים למי שמחפשים אסקפיזם קליל, אבל הרגישות, האותנטיות והמורכבות שבו גורמות לו להיות שווה כל רגע.

פרהאדי, שסרטיו "פרידה" (2011) ו"הסוכן" (2016) זכו באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, חוזר להביא אלינו סרט שבו הדמויות נמצאות בסיטואציה מורכבת, אך רחוקה ממופרכת, ולמרות שהאינטרסים שלהן שונים, אפשר להזדהות עם כולן ולהיות מתוסכל ביחד איתן כשהעלילה ממשיכה להסתבך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האשמה" – ביקורת: התחלה טובה והמשך דידקטי מאכזב

"האשמה". בן אטאל.

"האשמה". בן אטאל.

‏"האשמה" (שהייתי מתרגם ל"ההאשמה", כדי שיהיה ברור שלא מדובר באשמה) הוא סרט דרמה צרפתי ‏הנוגע בפרשנות ששני צדדים נותנים לאירוע לילי שמטלטל את חייהם וחיי משפחותיהם. הסרט שעלה ‏לאקרנים בחמישי האחרון גם הוקרן בפסטיבל ירושלים בהקרנה חגיגית בהשתתפות יוצריו. מה שמתחיל ‏מצוין מקבל תפנית באמצעו והופך לסרט איטי ונמרח עם הרבה יותר מדי התעסקות בנושאים ברורים ‏מאליהם או לא רלוונטיים לעלילה. התוצאה לא נוראית, רק מאכזבת אחרי התחלה כל כך טובה.‏

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מבקר הקולנוע הישראלי אורי קליין הלך לעולמו

מבקר הקולנוע של 'הארץ', וכנראה המבקר הבולט והחשוב ביותר בישראל, אורי קליין, הלך לעולמו היום (ו') בגיל 76. הוא היה חתן פרס סוקולוב לעיתונות 2007 ובעל אות הוקרה על מפעל חיים מפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015.

קליין נולד בתל אביב בשנת 1946. הוא למד ספרות אנגלית וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. בהמשך נמנה על המחזור הראשון של החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, ושם החל את קריירת הכתיבה שלו עם חבריו לספסל הלימודים בהם הבמאי איתן גרין והמבקר גידי אורשר, כשהוציאו יחד את כתב העת לקולנוע 'קלוזאפ', בהשראת 'קאייה דה סינמה' של אנשי הגל החדש הצרפתי. בהמשך עבד כמבקר קולנוע ב'קול ישראל', ובשנת 1979 עבר לעיתון 'דבר'. בשנת 1982 עבר ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק, ועם שובו בשנת 1987 הפך למבקר הקולנוע של עיתון 'הארץ', תפקיד בו שימש 35 שנים, עד מותו. לצד אלו, לימד תיאוריה והיסטוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובבתי ספר נוספים לאמנות.

על פי פרסום בהארץ, קליין נפטר עקב זיהום שהוביל לקריסת מערכות. הוא הותיר אחריו את אישתו, אירמה.