אופיר איל - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 6)

"האבנים הכחולות" – ביקורת

"האבנים הכחולות".

כל כך הרבה סרטים טיפשיים מגיעים אל המסך. מצעד מייאש של בימוי רע, תסריט שטחי, אמירות אומנותיות יומרניות או מגוון אחר של חולות רעות. מי ידע שכל מה שדרוש על מנת שכל הרע הזה לא ממש ישנה הוא קצת חן? "האבנים הכחולות" מגיע אל בתי הקולנוע ואם יש משהו שהוא מצטיין הוא בו הוא חינניות כל כך נעימה שניתן לסלוח לו על הכל. קבוצת אבוריג'ניות, שהמפגש בין רובן לבין קריירת משחק הוא מקרי בהחלט, רק רוצות לשיר. כאשר הן נתקלות בלא יוצלח מקומי, מוליד המפגש מסע לוויאטנם עם הרפתקאות קטנות ואוסף שירים. סרט שבעל כורחחם יוציא אתכם עם חיוך ולכן, בפעם הבאה שיש לכם זמן להעביר ומצב רוח לשפר, תנו לעצמכם מתנה קטנה ותקדישו לו זמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גטסבי הגדול" – ביקורת

"גטסבי הגדול". קארי מוליגן, ליאונרדו די'קפריו, טובי מגוואייר.

לאחר המתנה ארוכה והרבה ציפיות, סוף סוף מגיע אלינו "גטסבי הגדול". הרומן האמריקאי המיתולוגי של סקוט פיצג'רלד מעובד בפעם השניה למסך הגדול והפעם גודל הבאזז שמלווה אותו הוא בדיוק כגודל הבאז שמביים אותו. בגרנדיוזיות מרשימה מתרגל הבמאי באז לורמן את הויזואליות הצבעונית, המהוקצעת והעשירה שמאפיינת את עבודותיו. עם זאת, כפי שניסה לספר פיצג'רלד עצמו, הקושי מתעורר מאחר וכל העושר הזה בולע בתוכו את הדקויות שהפכו את גטסבי הגדול ליצירה משמעותית. האם עובדה זו פוגמת בצפייה? לא כחוויה קולנועית ממלאת חושים ומושקעת. כן כיצירה בעלת אמירה משמעותית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אימהות מושלמות" – ביקורת

"אימהות מושלמות". נעמי ווטס, רובין רייט.

אופרת סבון אוסטרלית עם אלמנטים של פורנו רך- זו כנראה הדרך הכי טובה לתאר את הסרט "אימהות מושלמות" ("שתי אמהות"), בהנחה שזה יספיק לקורא על מנת להבין שחבל אם יבזבז עליו זמן צפייה. שתי נשים, שגדלו יחד מקטנות, מתחילות יום אחד לשכב זו עם בנה של זו. כל בן נראה כמו פוסטר של גולש אוסטרלי, כל אם אכולה רגשות אשם לשתי דקות ובגדול כולם סולחים לכולם וממשיכים לחיות יחד בדיאלוגים עמוקים כשלולית. נקודת שפל נמוכה מזו לא יכלו הטובים במספרי הסיפורים להמציא עבור שתי הכוכבות הראשיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיים טובים יותר" – ביקורת

"חיים טובים יותר". גיום קאנה, ליילה בקטי.

"חיים טובים יותר" היא דרמה צרפתית עדינה על הפער בין משאלה לבין מציאות, ועל כוחו של הקסם הטמון בילדותיות, לטוב ולרע. שני צעירים נאחזים זה בזה במאבקם לשפר את חייהם אך אופן התנהלותם מוביל למאבק ואכזבה. על אף ניחוח של מאבק חברתי הסרט כלל אינו עוסק בזוג הנקבר תחת מדיניות כלכלית שאינה הוגנת. "חיים טובים יותר" פורס את רצונם הלגיטימי של שני אנשים לשפר את חייהם ואת האופן בו, רפטטיבית וכרונית, חלומם נולד מתוך פנטזיה ילדית ולכן גם נגדע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הקריאה" – ביקורת #2

"הקריאה". האלי ברי.

אוהבי סרטי המתח הטהור, יהנו מ"הקריאה", סרט המתאר בנשימה עצורה את ניסיונה של מוקדנית שירותי החירום האמריקאיים (911), לסייע לנערה במהלך חטיפתה. מאחר וכל דקה בסרט רוויית אימה ובהלה, אורכו (96 דק'), מרגיש בהחלט מדויק ומסייע לו להיות ארוז בקפידה. לצד זאת, מבחינה תסריטאית אין בו חידוש או תחכום והוא צפוי למדי. יתרונו הוא אך ורק במתח העשוי כהלכה ולכן לאוהבי הז'אנר צפויה הנאה אמיתית.

במאי הסרט הוא בראד אנדרסון, שעומד מאחורי סרטי מתח נוספים ("המכונאי", "טראנס סיביריאן"), ועסק רבות בבימוי פרקים מתוך סדרות טלוויזיה (כגון "דה קילינג", "אימפריית הפשע", "פרינג'"). היכולת של אנדרסון לספק מתח קצבי ומתמשך מחפה על תסריט בינוני, שחולשותיו צצות בסצנות הרוגע המעטות. עם זאת, אין בכך טעם לפגם. "הקריאה" מבקש להשתייך לז'אנר סרטי מתח פשוטים, בהם יש פושע, מרדף וסוף ידוע מראש. על אף הנוסחה המוכרת, הדרך מלאת האימה והמתח היא העיקר, ומבחינה זו, הסרט אינו מבריק אך מספק לחלוטין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ילדות בהסתר" – ביקורת

"ילדות בהסתר".

"ילדות בהסתר" מציג את חייו של חואן בן ה- 12 אשר משפחתו משתייכת לארגון גרילה נרדף. חואן חי תחת זהות בדויה ובכוננות מתמדת לבריחה ובמקביל הולך לבית הספר ומפתח חברויות ואהבות כמו שאר הילדים. הסרט, שמתואר מנקודת מבטו, מצליח בחלקים מסוימים להמחיש את הכפילות הטמונה בחיים אלה, אך ברובו אינו מצליח להחזיק בשתי הזוויות יחד. ההיצמדות לנקודת מבטו של חואן גובה מחיר יקר מדי והסרט מעביר תחושה של חוסר מיקוד בעלילה. על אף הסיפור בעל הפוטנציאל המרתק, בסופו של דבר נוצרת דרמה היסטורית מעניינת בפרטיה אך לא מאוד בהירה ואף מוגבלת מבחינת חוויה קולנועית מרגשת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ספרינג ברייקרס" – ביקורת

"ספרינג ברייקרס". ונסה הודג'נס, רייצ'ל קורין.

גילוי נאות- לכותבת ביקורת זו חיבה לא מבוטלת ליצירות שמשתמשות במדיום הקולנועי בצורה שאינה קונבנציונאלית. מתוך כך, "ספרינג ברייקרס" יקבל כאן ביקורת אוהדת אך חשוב להסביר כי הסרט המדובר אינו פשוט או קל לעיכול, אינו מציע עלילה במובנה הנרטיבי המקובל ובחלקים רבים ממנו הוא נראה כמו קליפ/וידאו ארט ארוך במיוחד. בניגוד לפוסטר הצבעוני שלו וארבע הצעירות הטעימות שמככבות בו, אין זו דרמה קומית, או קומדיית נעורים. "ספרינג ברייקרס" היא בחינה, ביקורתית במידה, ומורכבת מדימויים ויזואלים ואודיטוריים ברובה, של המציאות האמריקאית המודרנית, שבה מיניות, אלימות ותרבות-צריכה מעורבבות אלה באלה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נוכלת בהזמנה" – ביקורת

"נוכלת בהזמנה". קולין פירת'.

"נוכלת בהזמנה" הוא גירסה מחודשת לסרט מ- 1966 אשר שוכתבה על ידי האחים כהן. מומחה אמנות המואס בהתעמרות הבוס שלו מחליט לנקום בו על ידי ביצוע שוד מתחוכם. לעזרתו הוא מגייס רוכבת רודיאו טקסנית, שהחספוס שלה מוסיף לתרמית צבע ותפניות לא צפויות. ההרפתקאות המנומנמות בעלילה והשעשוע התמים הנלווה להן נובעות כנראה מהניסיון לשמר את הנאיביות של סרט המקור. עם זאת, התוצאה היא קומדיה שאינה מזיקה או מרגשת ומזכירה יצירות השמורות בדרך כלל לבית היוצר של דיסני.

כאמור, את התסריט כתבו האחים כהן המוכשרים, שלרוב הם חותמת כמעט מיידית לתוצרת איכותית. בדומה ל"נוכלת בהזמנה", כבר כתב הצמד בעבר קומדיות ("ביג לבובסקי", "פארגו", "לקרוא ולשרוף"), אך בניגוד למקרה הנוכחי, הקומדיות של האחים כהן הן לרוב מושחזות ופרועות באופן ייחודי. נראה שמה שמבדיל את "נוכלת בהזמנה" הוא שאמנם הוא נכתב על ידי האחים כהן אך באופן מפתיע לא בוים על ידם. כן ביים את הסרט מייקל הופמן, במאי שאינו מוכר במיוחד או כזה שהיה אחראי על סרטים מרשימים או מיוחדים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'ק צייד הענקים" – ביקורת

"ג'ק צייד הענקים".

בהמשך לטרנד האגדות הקמות לתחייה, כעת מגיע תורו של ג'ק והאפונים. אותו סיפור על הנער ששתל אפוני קסם, מהם צמח גבעול עצום שאיפשר לו לטפס אל על, מעובד כעת כפנטזיית הרפתקאות בתלת ממד, שתמשוך את הקהל בחופשת הפסח. באופן מפתיע, בשונה מאגדות דומות שעברו עיבוד לאחרונה ועל אף טכנולוגיית תלת ממד ברמה מאוד נמוכה, הסרט מהנה ומחזיק את הצופה לכל אורכו. נכון שהעלילה או הבימוי אינם מושלמים אך הקאסט המושקע והסיפור הקצבי עושים את שלהם והופכים את "ג'ק צייד הענקים" להרפתקה מהנה.

טביעת האצבע של במאי הסרט, בריאן סינגר, המוכרת מחלק מסרטי "אקס מן", ניכרת גם בסרט הנוכחי. יחד עם צוות כותבים, ביניהם כריסטופר מק'קורי ששיתף פעולה עם סינגר בעבר ("החשוד המיידי"), הפיקה החבורה סרט קצבי ודינמי. הדמויות כתובות בהצלחה, הדיאלוגים נעימים ומותאמים, ועל אף שהבימוי אינו מבריק ובזכותו סובל הסרט מקצוות קטנים ומיותרים שם ופה, בגדול השעתיים עליהן נפרסת העלילה עוברות בקלות. להורים שביניכם, על פניו נראה שאין בעיה לקחת ילדים צעירים לצפות בסרט מאחר והוא אינו אפל והטוב מוצג בו כעליון וקודם לכל. לצד זאת, על אף שמדובר בסרט הרפתקאות המבוסס על אגדת ילדים, יש לדעת שאמנם האלימות המוצגת בו אינה מאוד בוטה אך היא גם כלל לא פשוטה ומערבת עריפת ראשים וריסוק גופות מפעם לפעם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"זמן פוניבז'" – ביקורת

"זמן פוניבז'". צילום: פיליפ בלאיש

לפגוש עולם בתוך עולם, זו הצעתו המפתה של הסרט הדוקומנטרי "זמן פוניבז'". הסרט מציע הצצה לאחת הישיבות החרדיות בעולם, הזדמנות נדירה לפגוש אורח חיים, שלרבים מאיתנו אינו מוכר והוא בגדר תעלומה. על פניו זו מטרת הסרט- לחשוף את הצופה לתוכנה של מציאות, שאם הוא אינו חלק ממנה, היא מוכרת לו רק באופן שבלוני ומוגבל. עם זאת, המבט הכפול לפיו זמן פוניבז' הוא זמן ייחודי ונבדל אך בד בבד הנעים בתוכו אינם שונים בכמיהותיהם וטרדותיהם משאר האדם, זו התגלית האמיתית של הסרט.

ישיבת פוניבז' נחשבת לאם הישיבות החרדיות בעולם. הישיבה, שנוסדה בעיר פוניבז' בליטא, הוקמה מחדש בבני-ברק בשנת 1943, ונתפסת כאליטה איכותית ממנה יצאו גדולי הדור החרדי הבא. יהונתן אינדורסקי, בוגר הישיבה, ביקש לשוב אליה ולצלמה כמה שנים לאחר עזיבתו. בתום משא ומתן ארוך מול הנהלת המקום, קיבל אינדורסקי אישור להכניס צוות צילום אל בין כתליו לזמן בלתי מוגבל, וכך נולד הסרט שמטרתו תיעוד אורח חיי תלמידי הישיבה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עלטה" – ביקורת

"עלטה". מיכאל אלוני, ניקולאס יעקוב.

סרט הבכורה של הבמאי הישראלי מיכאל מאיר, "עלטה", עולה בימים אלה בבתי הקולנוע בישראל. "עלטה" נמכר להפצה במדינות רבות בעולם ועורר עניין רב בפסטיבלים שונים, כולל פסטיבלי קאן וטורונטו. זכייתו במקום הראשון בפסטיבל חיפה (יחד עם "למלא את החלל"), התקבלה בהפתעה וכעת הגיע זמנו לנסות ולכבוש את הקהל הישראלי. העלילה עוסקת בקשיי הזהות הכרוכים בהומוסקסואליות בחברה פלסטינית ובפלסטיניות בחברה היהודית. הסרט, שברובו מלא חן ונועם, מתקשה לקראת סופו להתמודד עם מורכבות הנושא בו הוא עוסק. כתוצאה, למרות שהוא מרשים, מעניין ואף מקסים בחלקים ניכרים, בסופו של דבר הוא אינו מצליח לגמרי לפדות את ההבטחה שבו.

"עלטה" נוצר בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי וערוץ 10 וכאמור התקבל בזרועות פתוחות ברחבי העולם. מיכאל מאיר הוא כאמור הבמאי מאחורי הסרט וזה לו סרט ראשון באורך מלא. את התסריט כתב מאיר יחד עם יעל שפריר, ויחד עם ליהוא רוטר היה אחראי גם על ההפקה. צילום הסרט נעשה על ידי רן אביעד, ויחד עם הבימוי זכו חלקים אלה להתייחסות משבחת על ידי מבקרים בעולם. לצד זאת, קשה לקחת את המחמאות העולמיות כתעודת ביטחון מאחר וללא קשר לאיכות התוצר, נושא הסרט בפני עצמו מעורר עניין ורושם בצופים שאינם ישראלים. כעת כשהוא מתחיל את דרכו בבתי הקולנוע בישראל, סביר שהסרט יעמוד לאחד ממבחניו הקשים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"שנה גג" – ביקורת

"שנה גג". רוז בירן, רייף ספאל.

"שנה גג" מספר את סיפורם של זוג שמיהר להתחתן וכעת, לאור חוסר ההתאמה המובהק ביניהם, נשאלת השאלה האם יצליחו לעבור יחד את שנת הנישואין הראשונה. קומדיה רומנטית בריטית שהדבר הכי טוב שניתן לומר עליה הוא שהיא נעימה לעין ושהעלילה הילדותית אינה מכבידה יתר על המידה. בכל זאת, מאחר והתוצר נסמך על סלחנות הצופה ועל מצב רוח קליל במיוחד, עדיף לשמור את החוויה ל-DVD  הפרטי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »