יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 24)

"מה הסיכוי?" – ביקורת #1

"מה הסיכוי?". סת' רוגן, שרליז ת'רון.

"מה הסיכוי?" הוא קומדיה רומנטית, חיה בסכנת הכחדה בקולנוע האמריקאי, עם שתי דמויות ראשיות טובות ועגולות שאותן מגלמים בצורה נהדרת שרליז ת'רון וסת' רוגן. ת'רון המהממת טובה במיוחד ויש לא-מעט משפטים מצחיקים מאוד בסרט בעל קצב טוב.

יש לי הרגשה שהוא לא יצליח כמו שמגיע לו, ולא רק בגלל הסיווג המגביל R בארה"ב (אולי אנשים יגלו אותו יותר מאוחר), אך אשמח להתבדות. אני גם מקווה שאנשי גלובוס הזהב יזכרו את הסרט ובעיקר את ת'רון כשיכריזו על המועמדים בדצמבר; הם כבר הוכיחו את חיבתם אליה (חמש מועמדויות; וזכייה בכל פרס אפשרי, כולל גלובוס הזהב, על "מונסטר" מ-2003) וסרטו של הבמאי ג'ונתן לוין "50:50" היה מועמד לסרט הטוב ביותר בקטגוריית הקומדיה. רוגן גילם שם חבר של מישהו חולה סרטן, וגם "מה הסיכוי?" משלב יפה דרמה וקומדיה. עם זאת, משהו בצילום (זוויות ואופן הצילום) הפריע לי בקטעים מסוימים. הסרט גם מעט ארוך, עם חצי שעה אחרונה הרבה פחות טובה משלושת הרבעים הראשונים של הסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גלוריה בל" – ביקורת

"גלוריה בל". ג'וליאן מור.

ג'וליאן מור טובה במיוחד ב"גלוריה בל", שמבוסס על הסרט הצ'יליאני "גלוריה", והוסיפו את שם המשפחה של הדמות הראשית שמופיעה בכל הקטעים שבסרט, אולי כי בנוסף לסרט המקורי יש שני סרטים בשם "גלוריה" (Gloria), מ-1999 עם שרון סטון שהיה חידוש לסרט ממש טוב עם ג'נה רולנדס מ-1980; ובארץ BUtterfield 8 -שזיכה את אליזבת טיילור באוסקר הראשון שלה- נקרא גם הוא "גלוריה". מור, שמופיעה בכל הקטעים, לא מספיקה כדי להציל את הסרט מהשעמום המשמים שהוא שוקע בו.

הבמאי הצ'יליאני סבסטיאן לליו נוהג לביים סרטים עם נשים בתפקיד הראשי. הוא ביים את "אישה פנטסטית" שזכה באוסקר לסרט זר הטוב ביותר, "שאהבה נפשי" עם רייצ'ל וייז ורייצ'ל מקאדמס, וגם את הגרסה המקורית של "גלוריה" ב-2013, שלא אהבתי וקיוויתי שבגרסה החדשה ועם הזמן שעבר והניסיון שצבר ישפר את הרעיון שהיה לו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דמבו" – ביקורת #2

"דמבו".

"דמבו" הוא כנראה הסרט עם הכי הרבה תקריבים לעיני פילים שתראו אי פעם.

הסרט הוא, כמובן, חלק מגל הגרסאות החיות לסרטי האנימציה של דיסני שהוכח כמשתלם מאוד בשבילם. אחרי ההצלחות הענקיות של "ספר הג'ונגל" ו"היפה והחיה" נוכל לראות השנה את "מלך האריות" ו"אלאדין", ובשנים הקרובות גם את "מולאן", "היפהפיה והיחפן" ועוד ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"משולש הגבולות" – ביקורת

"משולש הגבולות". בן אפלק.

"משולש הגבולות" (שם נוראי) הוא סרט של נטפליקס בן שעתיים וקצת. בבסיסו החצי הראשון הוא סרט שודים, והוא טוב בהרבה מהחצי השני של הסרט.

הבמאי ג'יי-סי שאנדור כתב את התסריט יחד עם מארק בול ("מטען הכאב") וזהו סרטו הרביעי אחרי "התמוטטות" ששנאתי, "הכול אבוד" עם רוברט רדפורד (בלבד) שהיה טוב, ו"שנה קשוחה מאוד" (עם אוסקר אייזק) שהיה בעיקר משעמם עם חלק אחרון מוצלח. ג'סיקה צ'סטיין שיחקה באחרון אך אלו סרטים על גברים, בעולם של גברים. ב"משולש הגבולות" יש הרבה טסטוסטרון: חמישה שחקנים שבילו שעות רבות בחדר כושר ושכולם, ככל הנראה, אלרגיים לסכיני גילוח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המין החזק" – ביקורת

"המין החזק". פליסיטי ג'ונס.

מכירים את הקטע הזה בסרט שכל הדרמה מובילה אליו, שהמתח בשיאו, השקט מוחשי, כל העיניים נשואות לדמות הראשית שניגשת למיקרופון, ומה קורה? היא מזיזה אותו קלות ויש חריקה צורמת ומביכה. שתיקה. ואז היא מתחילה לדבר. ראיתם אותו באין-ספור סרטים בעבר ותראו אותו גם פה.

"המין החזק" מציג סיפור אמיתי מעניין בחיי שופטת בית המשפט העליון לעתיד רות ביידר גינסבורג, שגם היתה נושא סרט התעודה RBG שהיה מועמד השנה לאוסקר. זהו התסריט הראשון שכתב דיויד סטיפלמן, במקרה אחיין של גינסבורג. הסרט מתחיל בלימודי המשפטים שלה בהארוורד ב-1956, צעדיה הראשונים בעיר ניו יורק והתיק המשפטי ששינה את מסלול הקריירה שלה ב-1970, לפני פחות מ-50 שנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבטחה עם שחר" – ביקורת #1

"הבטחה עם שחר". שרלוט גינסבורג, פייר ניניי.

"הבטחה עם שחר" הוא אפוס מרשים וסוחף, מהסוג שלא עושים לעתים קרובות בימינו, שלא זכה לתשומת הלב הראויה בעולם כי הוא דובר צרפתית ועוסק בסופר שאינו מהשמות המוכרים לכולם. הסרט, שלא חף מפגמים, הוא מהנה, סוחף, מצחיק ומרגש. מי שאוהב סרטים תקופתיים -עם תחנת רכבת, כמתחייב- יאהב את הסרט. הוא לא לצרפתים שלא יודעים לקרוא עברית או אנגלית כי יש חלקים גדולים בפולנית שלא מתורגמים לצרפתית.

"הבטחה עם שחר" הוא שם ספרו של רומן גארי ("עפיפונים", "כל החיים לפניו"), שמתאר חלק גדול מחייו. בסרט יש סיפור מסגרת מיותר לחלוטין ואם השם מצלצל לכם מוכר, ב-1970 ביים ז'יל דאסין גרסה באנגלית בכיכובם של אשתו מלינה מרקורי ואסי דיין כרומן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מילים נרדפות" – ביקורת

"מילים נרדפות". לואיז שבילו, טום מרסייה.

"מילים נרדפות", סרט ישראלי שצולם בצרפת ובצרפתית, הוא סרט לפסטיבלים. הוא פלצני, אמנותי-עלק, שזוכה בפרסים ורוב הקהל לא נהנה ממנו ועלול לחשוב שהוא לא בסדר. בחלקים גדולים שלו הוא מרגיש ונראה כמו פרודיה על סרטים כאלה, רק כשבמקרה הזה הבדיחה עלינו כי הוא זכה בפרס הראשי בפסטיבל ברלין מצוות שופטים שבראשו עמדה השחקנית הצרפתייה ז'ולייט בינוש, שלצד סרטים טובים כיכבה גם בלא מעט סרטים "אמנותיים" משמימים.

קיבלתי את זה שמה שקורה בסרט אינו אמין, זה עוד בסדר, אבל "מילים נרדפות" כולו מקומם ומרגיז ולא בשל התוכן שלו אלא בכך שהוא גרוע, מעצבן מה שהדמות עושה ושהכול נעשה ברצינות גמורה. בנוסף לכך, אין ממש דמויות, חסר היגיון פנימי, מעט הדיאלוגים בעברית לא נשמעים אמינים, ומרוב אלגוריות לא רואים סרט (כולל ולא רק מחוץ לקונסוליה והסוף).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הזוכים באוסקר 2019: "הספר הירוק" הטוב ביותר; גיא נתיב הישראלי זכה על סרט קצר

"סקין".

אלו הזוכים בפרסי האוסקר 2019 (ה-91 במספר). הטקס שהסתיים זה עתה ייזכר בעיקר ברעש שהיה לפני כן (קטגוריה חדשה שהוכרזה ובוטלה; פרסים שהתכוונו לחלק בהפסקות הפרסומות וזה בוטל; זה שנבחר מנחה וחזרו בהם). הם לא הצליחו לעמוד במשימתם שהטקס לא יעבור את קו 3 השעות, ולא צריך להוציא קטגוריות מהטקס אל הפסקות הפרסומות כדי לעמוד בזה. לא היו בו דברים שייזכרו בהם בעתיד מלבד נאום אחד (אין כמו הבריטים!).

"הספר הירוק", שזכה בפרס הסרט הטוב, זכה גם על תסריט מקורי ושחקן משנה. "רומא" זכה ב-3 פרסים גם כן: סרט זר, בימוי וצילום (שלושה פסלונים נוספים לאלפונסו קוארון). האהבה ל"הפנתר השחורה", שהיה מועמד ב-8 קטגוריות כולל לסרט הטוב ביותר, התבטאה עם זכייה ב-3 קטגוריות (עיצוב אמנותי, תלבושות ופס-קול). "סגן הנשיא" הסתפק בפרס על האיפור, "כוכב נולד" בפרס על השיר, ו"שחור על לבן" בפרס התסריט המעובד, כצפוי, בעוד "המועדפת" שהוביל יחד עם "רומא" עם 10 מועמדויות יצא עם פרס אחד בלבד, חשוב מאוד: שחקנית ראשית (הנאום של אוליביה קולמן היה מפוזר ומקסים, מרגש ומצחיק), ובכך גלן קלוז הפכה לשחקנית שהפסידה הכי הרבה פעמים (7).
"רפסודיה בוהמית" הוא הסרט הרביעי שזוכה ב-4 מתוך 5 מועמדויות ("אנני הול" ו"השתולים" זכו לסרט ולא זכו על משחק; Traffic -כמו "רפסודיה בוהמית"- לא זכה בסרט). כל הזוכים הקפידו לא להזכיר את שני הבמאים של הסרט: בריאן סינגר או דקסטר פלשטר, שהחליף אותו שבועיים לפני סוף הצילומים.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2019:

הסרט הטוב ביותר
"הספר הירוק"

בימוי
אלפונסו קוארון, "רומא"
* פעם שנייה שהוא זוכה על בימוי (אחרי "כוח משיכה"), ושוב על סרט שלא זכה לסרט הטוב ביותר. "הישג" שגם אנג לי שותף לו עם זכייה על "הר ברוקבק" ו"חיי פיי", יחד עם ג'ורג' סטיבנס ("ענק" ו"מקום תחת השמש") ופרנק בורזג (7^th Heaven ו-Bad Girl).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בן חזר הביתה" – ביקורת

"בן חזר הביתה". ג'וליה רוברטס, לוקאס הדג'ס.

"בן חזר הביתה", אחד הסרטים הכי אמריקאים שתראו אי פעם, הוא סרט דרמה על פי תסריט שהיה יכול להתאים לסרט טלוויזיה בשנות ה-80 מכל בחינה, מלבד אחת גדולה: בתפקיד הראשי כוכבת הקולנוע ג'וליה רוברטס. יש אפילו רגע שבו רואים את המשפחה בסלון דרך מצלמה של מישהי, במקרה הזה כמובן באמצעות הטלפון, ולפני שלושים שנה זה היה יכול להיות מצלמת וידיאו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תחזית לזוכים באוסקר 2019

"הספר הירוק". ויגו מורטנסן, מהרשלה עלי

בעוד שבוע, ביום ראשון ה-24.2, יתקיים בלוס אנג'לס טקס הענקת פרסי האוסקר 2019 (ה-91 במספר). אלו ההימורים שלי לגבי הזוכים ב-21 קטגוריות מתוך 24 (בחוץ: סרט תיעודי קצר, סרט קצר, סרט אנימציה קצר).

סרט– "הספר הירוק"
בשנה רגילה הייתי מונה מבין הסרטים המועמדים את אלו שמועמדים גם לבימוי ומנפה את השאר, אך השנה מסתמן ש"הספר הירוק" יזכה למרות שאינו מועמד על בימוי כי הבמאי הוא פיטר פארלי, שהתפרסם עם אחיו בובי כבמאי של קומדיות כמו "משתגעים על מרי". זה קרה רק ארבע פעמים עם "כנפיים" (סרט אילם, הזוכה הראשון ב-1929), "גרנד הוטל" (1932; זו היתה המועמדות היחידה של הסרט! הבמאי היה אדמונד גולדינג), "הנהג של מיס דייזי" (1989; ברוס ברספורד) ו"ארגו" (2012; בן אפלק). "הספר הירוק", כמו שני האחרונים, מועמד לעריכה ("ארגו" גם זכה), קטגוריה שמלבד "בירדמן" (שערוך כטייק אחד ארוך) כל הזוכים מאז "אנשים פשוטים" (1980) היו מועמדים בה.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת האוסקר: מי תזכה, גלן קלוז או אוליביה קולמן?

גלן קלוז מתוך "האישה" ואוליביה קולמן מתוך "המועדפת".

אני מעדיף כשהזוכים באוסקר אינם ידועים מראש לא בשל אהבה להפתעות בהכרח אלא מהעדפה של מתח, כשיש קרב צמוד זה הרבה יותר מעניין. יותר כיף לראות שחקנית מופתעת ושמחה מאשר זו שצפויה לזכות ורק מחכה לרגע שיקראו בשמה. בחמש שנים האחרונות הזוכה בקטגוריית השחקנית הראשית היתה ידועה לפני הטקס. כולן זוכות ראויות שהיו צריכות להכין נאום מראש ולהיראות המומות: פרנסיס מקדורמנד (שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי), אמה סטון (לה לה לנד), ברי לרסון (חדר), ג'וליאן מור (עדיין אליס) וקייט בלנשט (יסמין הכחולה).

השנה מסתמן מרוץ צמוד בין שתיים מחמש המועמדות: גלן קלוז ואוליביה קולמן. שלוש המועמדות האחרות הן רקע להתרחשות: ליידי גאגא (היא תנסה להיראות מופתעת כשתזכה על השיר שכתבה ל"כוכב נולד"), מליסה מקארת'י ("האם אי פעם תסלחי?", סרט על פי סיפור אמיתי שג'וליאן מור כמעט כיכבה בו) ויליץ אפיריסו ("רומא" הוא סרטה הראשון, היא השחקנית הראשונה שמועמדת על תפקיד ראשי בספרדית).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

שמונת הסרטים המועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר 2019

אוסקר 2019: "רפסודיה בוהמית", "שחור על לבן", "רומא", "המועדפת".

מאז 2009 יש יותר מחמישה סרטים מועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. השנה המנעד רחב במיוחד וכולל סרט מכסיקני בשחור-לבן שמתחרש בשנות ה-70, ביוגרפיה מוזיקלית, דרמה-קומית על המלכה אן, ביוגרפיה על פוליטיקאי, סרט על גיבור-על (שחור), גרסה נוספת לסיפור סינדרלה מוזיקלי, ושני סרטים נוספים על פי סיפורים אמיתיים שמערבים יחסים בין שחורים ללבנים. 6 מתוך ה-8 מבוססים על סיפורים אמיתיים.

טקס הענקת פרסי האוסקר 2019 יתקיים בלוס אנג'לס ב-24.2.19. לרשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2019 לחצו כאן.

1. המועדפת
מועמד ל-10 פרסים ב-9 קטגוריות: סרט, בימוי, שחקנית ראשית, 2 שחקניות משנה, תסריט מקורי, עריכה, צילום, עיצוב אמנותי ותלבושות. אם היו יותר משלושה סרטים מועמדים בקטגוריית האיפור והשיער כנראה שהיה מועמד גם לזה. יחד עם "רומא" מוביל את מספר המועמדים השנה. הביקורת של גל.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »