יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 23)

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 40- "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" (2010)

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". וודי אלן, אנטוניו בנדרס, נעמי ווטס.

בסרט "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" מתנגן על רקע הכתוביות בפתיחה ובסיום השיר When You Wish Upon a Star המקסים בגרסה של ליאון רדבון. שם הסרט, המנוסח כמו דברי נבואה של מגדת עתידות, כל כך ארוך במקור (You Will Meet a Tall Dark Stranger) שהוא מופיע בשלוש שורות.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" הוא הסרט הרביעי ברציפות שאלן כתב וביים אך לא משחק בו. גם בבא הוא לא מופיע, רצף של חמישה סרטים מאחורי המצלמה בלבד, שיא חדש בשבילו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 39- "מה שעובד" (2009)

"מה שעובד". אוואן רייצ'ל ווד, לארי דיויד.

…זה היה רק עניין של זמן: כתוביות הפתיחה של "מה שעובד" על רקע שיר של הקומיקאי-שחקן האהוב על אלן, שמוזכר בסרטים רבים שלו, Hello I Must Be Going של גראוצ'ו מרקס מתוך Animal Crackers. רק חבל שלשיר, למילותיו, לאחים מרקס או לסרטם אין שום קשר למשהו שקורה אחרי זה. היה יותר מתאים שיר דרומי/ממיסיסיפי.

מאז שני התפקידים הקטנטנים שלו ב"ימי הרדיו" (1987) ו"רסיסי אדיפוס" (1989) הצליח לארי דיויד כיוצר ותסריטאי של "סיינפלד" וכיוצר והשחקן הראשי של "תרגיע". כאן הוא תפקידו הראשי היחיד בסרט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רומא" – ביקורת

"רומא". יליצה פאריציו

אלפונסו קוארון המוכשר כתב, ביים, צילם וערך את "רומא" (את העריכה עשה עם עוד מישהו) המרשים לפרקים; יש חלקים ורגעים נהדרים אך החלקים עולים על השלם. הקצב מדוד, לא מתלהם (שזה נהדר), קורים דברים דרמטיים לדמויות אבל הם כמעט משניים לעשייה, לקומפוזיציה.שחקנית ראשית טובה ומאופקת אך לא קרת לב, בימוי וצילום מחפים על עלילה רופפת שמתארת אירועים לא קלים בחיי אישה טובה ומשפחה במכסיקו ב-1970/71.

רומא היא שכונה במכסיקו סיטי. קוארון כמו הסריט בסבלנות תמונות עיקריות מהאלבום של ילדותו, עם ההווי המקומי ברחוב, צעצועים ושיר ילדים בבית. החוט המקשר סביב הזיכרונות הוא קליאו (יליצה פאריציו בסרטה הראשון), שעובדת בבית פרטי של משפחה שכוללת אמא, אבא, ארבעה ילדים (בת ושלושה בנים), סבתא וטבחית. הסרט בשחור-לבן ודובר ספרדית וניב מקומי נוסף. מלבד האם רבת הפנים, בני המשפחה די חסרי אישיות, והילדים לגמרי חסרי ייחוד זה מזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 38- "ויקי כריסטינה ברצלונה" (2008)

"ויקי כריסטינה ברצלונה". סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם, פנלופה קרוז.

אחרי שלושה סרטים באנגליה הלך הפעם אלן בעקבות הכסף לצלם סרט בספרד. אחד ה"גילויים" המוצלחים של אלן: שיר הפתיחה Barcelona שמתנגן מספר פעמים בחצי הראשון של הסרט וגם בסיום.
בכרזה של "ויקי כריסטינה ברצלונה" אין את ויקי או את ברצלונה אלא את שלושת השחקנים המפורסמים שבסרט: סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם ופנלופה קרוז, על אף שקרוז מופיעה רק אחרי 49 דקות, והיא אדירה.
בפתיחה ויקי וכריסטינה יוצאות מנמל תעופה בספרד ישר אל מונית שלוקחת אותן לברצלונה. והקריינות המיותרת ברובה -כמו עיבוד גרוע מספר- יוצאת לדרך. לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 37- "חלומה של קסנדרה" (2007)

"חלומה של קסנדרה". קולין פארל, יואן מק'גרגור.

אחים (ולא אחיות, לשם שינוי) עומדים במרכז "חלומה של קסנדרה", שאותם מגלמים יואן מקגרגור וקולין פארל (שאמר שאם אלן יפגוש אותו לא בטוח שהוא יזכור אותו). אחרי המלחין מרווין המליש, שעבד על שני סרטיו הראשונים, אלן השתמש בסרטיו במוזיקה קלאסית ובשירים ישנים. הפעם, באופן יוצא מן הכלל, עבד עם המלחין פיליפ גלאס ("השעות", "רמז לסקנדל").

זהו הסרט השלישי ברציפות שאלן צילם באנגליה. בשלושתם אין פלאשבקים או מישהו שמדבר על משהו שקרה לו לפני כן ורואים את זה, אולם בסרטו הבא, "ויקי כריסטינה ברצלונה", אלן כבר חוזר למנהג הזה שלו. בראשון ("נקודת מפגש") מתרחש רצח אחרי יותר מחצי סרט, השני ("סקופ") הוא על לכידת רוצח סדרתי, והסרט הזה עוסק בדילמה מוסרית בנוגע לרצח שעל האחים לבצע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המועמדים לגלובוס הזהב 2019: "סגן הנשיא" ו"הרצח של ורסצ'ה" מובילים במספר המועמדויות

מועמדי גלובוס הזהב 2018. מימין לשמאל: "כוכב נולד", "מרי פופינס חוזרת", "המועדפת"

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2019 (ה-76 במספר), ובראשם מובילים במספר המועמדויות הסרט "סגן הנשיא" והסדרה "סיפור פשע אמריקאי: הרצח של ג'יאני ורסאצ'ה" עם 6 ו-4 מועמדויות בהתאמה. את הטקס ינחו ב-7.1.19 אנדי סמברג (כוכב "ברוקלין תשע-תשע", שעונתה השישית תשודר ב-NBC, שמשדרת את טקס גלובוס הזהב, אחרי חמש עונות ב"פוקס") וסנדרה או ("האנטומיה של גריי", שמועמדת על "להרוג את איב").

מהשנה יינתן פרס מיוחד למישהו מתחום הטלוויזיה, בדומה לפרס המיוחד על שם ססיל בי. דה-מיל שניתן למישהו מתחום הקולנוע. ההודעה על מקבלי הפרסים הללו יפורסמו בקרוב, לפני הטקס.

רשימת המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2019:

סרטי דרמה

סרט הדרמה הטוב ביותר
1. "סיפורו של רחוב ביל"
2. "שחור על לבן"
3. "הפנתר השחור"
4. "רפסודיה בוהמית"
5. "כוכב נולד"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האחים סיסטרז" – ביקורת

"האחים סיסטרז". ג'ון סי. ריילי, חואקין פיניקס.

"האחים סיסטרז" (הייתי מעדיף את הכתיב "סיסטרס") הוא מערבון אטי, מעניין, שמרגיש ארוך יותר ממה שהוא. הבמאי צרפתי, התסריט מבוסס על ספר קנדי, העלילה מתרחשת בארצות הברית, הסרט צולם באירופה ומככבים בו ארבעה שחקנים אמריקאים, עם מוזיקה מעניינת של אלכסנדר דספלה, המלחין הצרפתי שעובד על לפחות שלושה סרטים הוליוודיים בשנה.

באמצע המאה ה-19 האחים איליי וצ'רלי סיסטרס (ג'ון סי. ריילי וחואקין פינקס) עושים את דרכם בין הרים ועיירות קטנות בדרכם אחר ג'ון מוריס (ג'ייק ג'ילנהול) שאמור לתפוס בשבילם את הרמן קרמיט וורם (ריז אחמד, "בנות", "ליל האירוע"). מסקרן לדעת מה יקרה, מי יבגוד במי, מי יאבד את הסבלנות ויִרה ראשון, השינויים בתוך חבורת הגברים האלה שצריכה להתמודד זה עם זה ועם הטבע והתנאים הקשים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 36- "סקופ" (2006)

"סקופ". וודי אלן, סקרלט ג'והנסון, יו ג'קמן.

"סקופ" משלב שתי אהבות של וודי אלן: פשע וקסמים. אחרי שסקרלט ג'והנסון כיכבה בסרטו הקודם של אלן, "נקודת מפגש", הוא כתב תסריט שבו יוכלו לשחק יחד. "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי מתנגן על רקע כתוביות הפתיחה וגם הנעימה החוזרת של הסרט.

הסרט נפתח בלוויה בכנסייה של העיתונאי ג'ו סטרמבל (איאן מקשיין מלא הנוכחות, "דדווד"). לאחר מכן חבריו העיתונאים של ג'ו יושבים בבר ומדברים עליו. חששתי שהם עומדים לספר את מה שאנחנו הולכים לראות. במקום זה עוברים אל ג'ו המת על סיפון סירה עם מלאך המוות (לבוש שחורים, כולל ברדס גדול ונושא חרמש בידו) שמוביל קבוצת מתים. על הסירה הוא משוחח עם מזכירתו של פיטר ליימן, שחושדת שהיא הורעלה כי עלתה על כך שפיטר הוא רוצח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 35- "נקודת מפגש" (2005)

"נקודת מפגש". ג'ונתן רייס מאיירס, סקרלט ג'והנסון.

"נקודת מפגש" הוא סרט הדרמה השני ברציפות שאלן לא משחק בו. אחרי שנים שצילם את סרטיו בניו יורק, העיר שכיכבה בסרטיו וניבטה מכל פריים, הוצע לאלן מימון באנגליה. הוא הלך בעקבות הכסף, בחר תסריט מתאים ולדבריו לא היה צריך לערוך שינויים גדולים כדי לעשות התאמות להעברת העלילה ללונדון.

"נקודת מפגש" עוסק באמביציה, אהבה, בגידה, תפקיד הגורל בחיים (הדמויות כל הזמן מזכירות מזל וחוסר מזל), ובסופו מתנהלת חקירת משטרה. כל אלה, כולל מוטיב הפשע, מופיעים בסרטים רבים של אלן, אולם הייחוד של "נקודת מפגש", מעבר להתרחשותו בלונדון והמבטאים האנגליים של שחקניו, הוא הדמות יוצאת הדופן שבמרכזו: כריס הרציני, האתלטי, שלא מתבדח עם אף אחד, הוא זר ועני ונראה טוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אהבה כמו שלנו" – ביקורת

"אהבה כמו שלנו". הילארי סווינק, בליית' דאנר.

אין שום סיבה לצפות בסרט הדרמה "אהבה כמו שלנו". כשבאים לגולל סיפור יומיומי בלי הפתעות ותפניות צריך שיהיה משהו מיוחד, ייחודי, מצוין במיוחד בביצוע: שיהיה מצחיק או מרגש מאוד. שלפחות יהיו רגעים מקוריים, דיאלוגים מוצלחים, ומלבד שורה אחת טובה אין פה משהו מעבר לרגיל. הסרט מציג היטב את העצב וכאב הלב שמלווים תהליך איבוד צלם אנוש עם בגידת המוח בעת זקנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ובתפקיד האמא: בליית' דאנר

בליית' דאנר במרכז עם טייסה פרמיגה (מימין) והילארי סוואנק, מתוך "אהבה כמו שלנו".

בליית' דאנר היא אמה של גוונת' פאלטרו, וזו התפרסמה יותר מאמה וזכתה באוסקר על "שייקספיר מאוהב" (1998). דאנר, ילידת 1943, היתה נשואה לברוס פאלטרו (שמת ב-2002), מפיק ובמאי טלוויזיה, כולל סדרת בית החולים המצליחה "מקום אחר" בשנות ה-80. דאנר משחקת בסרטים ובסדרות מאז שנות ה-70. היא שיחקה בסדרות "האף" שבו גילמה את אמו של הנק עזריה, ומגלמת בתפקיד אורח את אמו של ויל ב"ויל וגרייס". בקולנוע היא מרבה לשחק את אמא של הדמות הראשית. ב"אהבה כמו שלנו" החדש היא סובלת משטיון (דמינציה) ודואגים לה ילדיה (הילרי סווינק ומייקל שאנון) ובעלה (רוברט פרסטון).

1979 "טייס שב הביתה"
אמם של מייקל אוקיף ("רוזאן") וליסה ג'יין פרסקי, נשואה לרוברט דובאל. הסרט בעיקר על מערכת היחסים בין האב והבן. דובאל ואוקיף היו מועמדים לאוסקר על תפקידיהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סרטי הקולנוע של וודי אלן: 34- "מלינדה ומלינדה" (2004)

"מלינדה ומלינדה". ראדה מיטשל, ויל פארל

הרעיון של "מלינדה ומלינדה" מבריק: מלינדה מגיעה במפתיע לדירתם של גבר ואישה נשואים שמארחים חברים לארוחת ערב, ואנחנו רואים במקביל שתי גרסאות של ההתרחשות מאותה נקודת התחלה, גרסה דרמטית וגרסה קומית. אבל ההצלחה בהוצאה לפועל חלקית בלבד.

כתוביות הפתיחה מתחילות עם סטרווינסקי ועוברות ל-Take the A Train של דיוק אלינגטון, קטע שהופיע גם ב"ימי הרדיו". הסרט נפתח בבית קפה-מסעדה שבה שני זוגות חברים (שלושה מהם שחקנים שהופיעו בסרטים קודמים של וודי אלן: לארי פיין, וואלס שון וסטפני רות'). הם מעלים סיטואציה דמיונית על מישהי בשם מלינדה ומראים איך אותו סיפור יכול להיחשב כטרגדיה או כקומדיה על פי זווית הראייה, על פי המספר. חוזרים אליהם מפעם לפעם לאורך הסרט, שגם נגמר אִתם, כמובן. ראדה מיטשל ("תא טלפון", "למצוא את ארץ לעולם לא") מגלמת את מלינדה בשני הסיפורים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »