"גלגל ענק" הוא הסרט האחרון של וודי אלן, לפי שעה, שהוקרן בבתי הקולנוע. "אמזון" גנזו את הסרט שלו מ-2018, "יום גשום בניו יורק" (A Rainy Day in New York), עם טימות'י שאלמיי ("קרא לי בשמך"), אל פאנינג, ג'וד לאו, רבקה הול ("ויקי כריסטינה ברצלונה"), לייב שרייבר, צ'רי ג'ונס ודייגו לונה. יכול להיות שאם היה עושה סרטים טובים בשנים האחרונות לא היתה משפיעה על הקריירה שלו קול הצעקה הממוחזרת של האשמות בתו נגדו. זהו סיום (זמני?) צורם ליוצר ענק של המון סרטים טובים, מהנים, מוצלחים, עם הרבה יצירות מופת, כפי שברור למי שקרא את הסקירות שלי.
"קפה סוסייטי" נפתח ב-iris shot (דבר שהיה נהוג בסרטים של התקופה שבה מתרחש הסרט) על בית עם ברכה שבו מתנהלת מסיבה וקריינות מפי וודי אלן, שלא משחק בסרט. הסרט מצולם להפליא (הצלם הוא ויטוריו סטוררו, אלוף הצבעים, כולל: "דיק טרייסי", "הקיסר האחרון", "אדומים"), הוליווד וניו יורק של סוף שנות ה-30 משוחזרות במלוא התפארת, עם תלבושות משגעות.
המסיבה נערכת בביתם של פיל סטרן (סטיב קארל, "המשרד", שהופיע ב"מלינדה ומלינדה" של אלן מ-2004), סוכן-על בהוליווד, ואשתו קארן (שריל לי, "טווין פיקס") הנשואים מזה 25 שנה ויש להם ילדים. רוז (איליין מיי, "נוכלים בגרוש"), אחות של פיל, מודיעה לו בטלפון מהברונקס שבנה בובי דורפמן (ג'סי אייזנברג, "הרשת החברתית", "לרומא באהבה") בדרך ללוס אנג'לס. בובי עבד עם אביו היהלומן מרטי (קן סטוט). "הוריו רבו על כל דבר," אומר אלן הקריין, כפי שאמר על הוריו ב"אנני הול" וב"ימי הרדיו".
סרט הדרמה "איש ללא היגיון" הוא סרט שני ברציפות עם אמה סטון, שלא זכתה לקבל מאלן תסריטים טובים למרות שהיא מתאימה מאוד לסרטיו (הוא הפסיק לכתוב תסריטים טובים כשהיא היתה בת 10 בערך).
שקט מתוח בתחילת כתוביות הפתיחה ואז נשמעים גלי ים (שנראה בסוף הסרט). "איש ללא היגיון" נפתח באייב לוקאס (חואקין פינקס) שמרכיב משקפי שמש, נוהג במכונית לצלילי The “In” Crowd של שלישיית רמסי לואיס (ששומעים לכל אורך הסרט) וקריינות שלו שבה הוא מציין את מרכיבי הסרט: מוסר, בחירה, רצח. הוא נוהג ומסתובב עם בקבוק צמוד.
את השיר You Do Something to Me של קול פורטר שומעים בכתוביות הפתיחה ובמהלך הסרט, ושמענו ב"חצות בפריז" וב"אפרודיטה הגדולה". השיר מופיע גם ב"תמונות מהקניון" (1990) שבו שיחק אלן לצד בט מידלר.
"הפנתר השחור" ו"עשיר בהפתעה" הוכיחו שאפשר לעשות סרט איום על גיבור-על שצבע עורו אינו לבן ושגם אסיתיים יכולים לככב בסרט קומי גרוע. כולם שווים.
סרט רביעי הצטרף למועדון המצומצם של הסרטים שהרוויחו מעל שני מיליארד דולר ברחבי העולם: "הנוקמים: מלחמת האינסוף", הסרט השלישי של חבורת גיבורי-העל, שנהנה גם מההצלחה יוצאת הדופן והבלתי צפויה בתחילת השנה של "הפנתר השחור" (הסרט השלישי הכי מצליח בארה"ב אי פעם!). בגזרת גיבורי-העל היו לנו גם את "דדפול 2", "אנטמן והצרעה", "ונום" שהצליח גם הוא הרבה מעבר למצופה ו"אקוומן".
מימין לשמאל: "אלאדין", "מלך האריות", "ספיידרמן: רחוק מהבית" ו"צעצוע של סיפור 4".
עוד לפני ש-2018 הסתיימה היא כבר הוכתרה כשנה עם הכנסות הסרטים הכי גבוהות בארה"ב אי פעם עם יותר מ-12 מיליארד דולר. מסתמן שהשיא הזה יישבר כבר ב-2019. ב-12 החודשים הקרובים צפויים להצליח מאוד הסרטים הבאים. רובם, כמובן, סרטי המשך.
2. "מלחמת הכוכבים: פרק 9"
"מלחמת הכוכבים 8: אחרוני הג'דיי" הרוויח 700 מיליון דולר פחות מהסרט הקודם, "הכוח מתעורר", והסתפק ב-1.2 מיליארד דולר בלבד. כמו הסרט הראשון בטרילוגיה הנוכחית, את הסרט הזה מביים ג'יי-ג'יי אברהמס. גם ללא הריסון פורד וכמעט בלי קרי פישר (שמתה אחרי צילומי הסרט הקודם) הם יסתדרו והסרט יחצה את קו המיליארד, השאלה אם יגיע לשחקים של 2 מיליארד. דצמבר
"לרומא באהבה". גרטה גרוויג, ג'סי אייזנברג, אלן פייג'.
הכרחתי את עצמי לראות שוב את "לרומא באהבה" כי שנאתי את הסרט בצפייה הראשונה (אלה הדברים שכתבתי עליו לפני 6 שנים) ואני עדיין חושב שהוא אחד הגרועים של אלן, אולי הגרוע ביותר.
מתוך 15 סרטיו האחרונים (כולל החדש מ-2018) אלן שיחק רק בשלושה: זה, "סקופ" (2006) ו"כל דבר אחר" (2003) שבו היה לו תפקיד משנה. הוא גם סיפק קריינות ל"קפה סוסייטי" (2016).
שיר הפתיחה הוא הגרסה המקורית של Volare, השיר השני הכי מפורסם שיצא מהאירוויזיון אחרי "ווטרלו" (השיר האיטלקי לא זכה בשנה שלו), שהתפרסם מאוד גם בזכות גרסתו של דין מרטין. בסוף תזמורת מבצעת גרסה אינסטרומנטלית של השיר על המדרגות הספרדיות. הנעימה החוזרת לאורך הסרט היא Amada Mia, Amore Mio.
"חצות בפריז" נפתח בצילומים מרחבי פריז, כולל כל האתרים והבניינים המפורסמים ופארק שעשועים. זו העיר שאלן דיבר עליה בכל כך הרבה סרטים ובה מתרחש וצולם הסוף של "כולם אומרים אני אוהב אותך" (1996), ורק אז שם הסרט וכתוביות הפתיחה, שעל הרקע שלהן שומעים את בני הזוג גיל ואינֶז מדברים על פריז והוא אומר שבווודאי היה מדהים לגור בעיר בשנות ה-20.
המוזיקה ששומעים בפתיחה, בסיום ולכל אורך הסרט: Si tu vois ma mere של סידני בכט.
"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי". וודי אלן, אנטוניו בנדרס, נעמי ווטס.
בסרט "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" מתנגן על רקע הכתוביות בפתיחה ובסיום השיר When You Wish Upon a Star המקסים בגרסה של ליאון רדבון. שם הסרט, המנוסח כמו דברי נבואה של מגדת עתידות, כל כך ארוך במקור (You Will Meet a Tall Dark Stranger) שהוא מופיע בשלוש שורות.
"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" הוא הסרט הרביעי ברציפות שאלן כתב וביים אך לא משחק בו. גם בבא הוא לא מופיע, רצף של חמישה סרטים מאחורי המצלמה בלבד, שיא חדש בשבילו.
…זה היה רק עניין של זמן: כתוביות הפתיחה של "מה שעובד" על רקע שיר של הקומיקאי-שחקן האהוב על אלן, שמוזכר בסרטים רבים שלו, Hello I Must Be Going של גראוצ'ו מרקס מתוך Animal Crackers. רק חבל שלשיר, למילותיו, לאחים מרקס או לסרטם אין שום קשר למשהו שקורה אחרי זה. היה יותר מתאים שיר דרומי/ממיסיסיפי.
מאז שני התפקידים הקטנטנים שלו ב"ימי הרדיו" (1987) ו"רסיסי אדיפוס" (1989) הצליח לארי דיויד כיוצר ותסריטאי של "סיינפלד" וכיוצר והשחקן הראשי של "תרגיע". כאן הוא תפקידו הראשי היחיד בסרט.
אחרי שלושה סרטים באנגליה הלך הפעם אלן בעקבות הכסף לצלם סרט בספרד. אחד ה"גילויים" המוצלחים של אלן: שיר הפתיחה Barcelona שמתנגן מספר פעמים בחצי הראשון של הסרט וגם בסיום.
בכרזה של "ויקי כריסטינה ברצלונה" אין את ויקי או את ברצלונה אלא את שלושת השחקנים המפורסמים שבסרט: סקרלט ג'והנסון, חוויאר ברדם ופנלופה קרוז, על אף שקרוז מופיעה רק אחרי 49 דקות, והיא אדירה.
בפתיחה ויקי וכריסטינה יוצאות מנמל תעופה בספרד ישר אל מונית שלוקחת אותן לברצלונה. והקריינות המיותרת ברובה -כמו עיבוד גרוע מספר- יוצאת לדרך. לחצו לקריאת הפוסט המלא »
אחים (ולא אחיות, לשם שינוי) עומדים במרכז "חלומה של קסנדרה", שאותם מגלמים יואן מקגרגור וקולין פארל (שאמר שאם אלן יפגוש אותו לא בטוח שהוא יזכור אותו). אחרי המלחין מרווין המליש, שעבד על שני סרטיו הראשונים, אלן השתמש בסרטיו במוזיקה קלאסית ובשירים ישנים. הפעם, באופן יוצא מן הכלל, עבד עם המלחין פיליפ גלאס ("השעות", "רמז לסקנדל").
זהו הסרט השלישי ברציפות שאלן צילם באנגליה. בשלושתם אין פלאשבקים או מישהו שמדבר על משהו שקרה לו לפני כן ורואים את זה, אולם בסרטו הבא, "ויקי כריסטינה ברצלונה", אלן כבר חוזר למנהג הזה שלו. בראשון ("נקודת מפגש") מתרחש רצח אחרי יותר מחצי סרט, השני ("סקופ") הוא על לכידת רוצח סדרתי, והסרט הזה עוסק בדילמה מוסרית בנוגע לרצח שעל האחים לבצע.
