טורים ופרשנות

חיבוקים בלתי נשכחים בקולנוע

"אדומים". דיאן קיטון, וורן בייטי.

"אדומים". דיאן קיטון, וורן בייטי.

חיבוק משמעו "שלום, התגעגעתי" או "להתראות, אני עוזב". מתחבקים כששמחים, כשמחפשים נחמה, בדרך כלל ללא מילים, כי הכול מובע בחיבוק ובפנים. לפעמים זה מגיע אחרי חיפוש ממושך, ובכל המקרים הבאים בצורה מרגשת, נכונה ובלתי נשכחת.
זו אינה רשימה של כל החיבוקים הטובים ביותר אי פעם בתולדות הקולנוע, כי אני כמעט לא מציין פה סרטים שאני לא אוהב ובטוח שכחתי כמה. באמצע גם הכנסתי חיבוק אהוב עליי מפרק של סדרת טלוויזיה.
ואתם מוזמנים להוסיף בתגובות על חיבוק(ים) שאהבתם במיוחד מסרטים אחרים, כאלה שהחיבוק ולא הנשיקה (עם או בלי הצהרת האהבה) הוא העיקר.

"הבלתי אפשרי" (2012)
צונאמי מכה בתאילנד ב-2004 ומפריד משפחה. בעל (יואן מקגרגור), אישה (נעמי ווטס) ושלושת ילדיהם (הבכור הוא טום הולנד, ספיידרמן הנוכחי) מחפשים זה את זה. מרגש עד דמעות גם בלי לדעת שזה מבוסס על סיפור אמיתי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

וינונה ריידר לנצח

הופעותיה של וינונה ריידר בסרטים ובסדרות. מימין: "מלכות הכיתה", "המספריים של אדוארד", "נערה בהפרעה", "נשים קטנות", "דברים מוזרים".

הופעותיה של וינונה ריידר בסרטים ובסדרות. מימין: "מלכות הכיתה", "המספריים של אדוארד", "נערה בהפרעה", "נשים קטנות", "דברים מוזרים".

באוקטובר תחגוג/תציין וינונה ריידר את יום הולדתה ה-50 (את תגובתה לציון הדרך לא הצלחנו להשיג), וזאת סיבה מעולה להתחקות אחרי הקריירה וחייה הבלתי יציבים של אחת הכוכבות הצעירות הגדולות ביותר של שנות ה-80. היא זכורה בעיקר מהסרטים של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90, ולקהל צעיר היא האמא מהסדרה על הילדים ב"נטפליקס", "דברים מוזרים" (Stranger Things). הסדרה מתרחשת בשנות ה-80 והיא כולה מחוות לסרטים של העשור שבו ריידר הפכה לכוכבת.

שמה האמיתי הוא וינונה הורוביץ, ובגיל 15 השתתפה ב"לוקאס", סרטה הראשון, עם קורי היים וצ'רלי שין. היים, שנולד ב-1971 כמו ריידר, מת ב-2010 בגיל 38 אחרי שאיבד את כל כספו והסתבך עם סמים. שין השתתף בסרטים "פלאטון" ו"וול סטריט" והתפרסם כמו אביו מרטין שין, כיכב בסדרה "שני גברים וחצי", והתרסק גם הוא בשל סמים ושתייה.

בשנים 1990-1988 הופיעה בשבעה סרטים, כולל "נערי 1969" עם רוברט דאוני ג'וניור (סמים, ישיבה בכלא), ובזכותם מיליוני אנשים בכל העולם התאהבו בה. ב"ביטלג'וס" של טים ברטון היא היתה לידיה, נערה שלא ראו הרבה כמוה בקולנוע לפני כן, והיום היו מקטלגים אותה כגותית או אימו אבל אז היא היתה מקורית ואמינה, ולמרות הלבוש השחור וההומור התואם היא היתה מקסימה וכובשת גם מול הדמות הנהדרת והפרועה של ביטלג'וס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת טקס פרסי האמי: קטגוריית עיצוב הפתיח

"משחקי הכס".

"משחקי הכס".

אחת מהקטגוריות הרבות בפרסי האמי, שמחולקת באחד משני הערבים המקדימים לטקס שמשודר בשידור חי, היא קטגוריית עיצוב הפתיח. פעם לכל סדרה (גם הקומיות) היה פתיח בן כדקה עם קטעים מפרקים קודמים ושיר קליט. גם את זה שינתה "סיינפלד" חסרת הפתיח. עם התקצרות משך הפרקים (מעשרים וחמש דקות לעשרים!) העדיפו להוריד את הפתיח. עם זאת, בסדרות דרמה נותרו ברובם הפתיחים ובקטגוריה מועמדים גם סרטי טלוויזיה, מיני סדרות וספיישלים.

פתיח טוב משרה את האווירה והמקום של הסדרה ("טווין פיקס" ו"דם אמיתי", למשל) או הקדמה ("הנסיך המדליק מבל אייר" ו"נני", למשל). ואפשר להיות יצירתיים מאוד. הקטגוריה קיימת מ-1976 ויש גם קטגוריה נפרדת למוזיקת הפתיחה, שהולכת למלחין הפתיח (הוא יכול לזכות רק על העונה הראשונה, בעוד יש סדרות שמשנות את הפתיח ויכולות להיות מועמדות שוב ושוב).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום העשור (2019-2010) חלק ח': 36 הסרטים שהכי אהבתי, כולל אחד ישראלי, ועוד 38 סרטים שנהניתי מהם

"חדר". ברי לארסון, ג'ייקוב טרמבלי.

"חדר". ברי לארסון, ג'ייקוב טרמבלי.

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השמיני והאחרון בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן! ואחרי שתסיימו, תוכלו גם ליהנות מסיכום העשור הקודם.

במשך שבעה מאמרים סיכם יונתן דורון את העשור של 2010 עד 2019 מהיבטים שונים, וכעת במאמר השמיני ימנה את 36 הסרטים שהוא הכי אהב בעשור הזה. "באופן טבעי", רשימת הסרטים בסדר עולה של מספר האותיות בשם הסרט בעברית (ומחולק לנושאים, בערך).

"חדר"
סרט דרמה עצוב/מטריד/מרשים על פי ספר שעל אף המועמדויות לאוסקר (כולל לסרט ולבימוי, וזכייה של ברי לארסון לשחקנית ראשית) לא זכה להצלחה גדולה. קראו את הביקורת שלי, הקצרה בעיקר כדי להימנע מלקלקל את הסרט כמו שנעשה בקדימון.

"בושה"
סרט דרמה, שכבר הוזכר בסיכום העשור הזה, על ניו יורקי מכור למין שאחותו באה לבקרו. עם מוזיקה מהפנטת בהשראת/גניבה של המוזיקה של הנס זימר מ"הקו האדום".

"5 עד 7"
סיפור אהבה בין אמריקאי לצרפתייה נשואה שמבוגרת ממנו, עם אנטון ילצ'ין שנהרג שנה אחרי שהסרט הוקרן בארץ. והסרט שגילה לי שיש הקדשות אישיות על כמעט כל אחד מאלפי הספסלים בסנטרל פארק.

"גאווה"
סרט בריטי שלא זכה בהצלחה ובהערכה הראויות ולפעמים אי אפשר להבין למה (תאריך יציאה? יחסי ציבור?).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2019 בקולנוע

סיכום שנת 2019 בקולנוע.

סיכום שנת 2019 בקולנוע.

התחלת הסיכום הזה יכולה להוות חלק מישיבת בעלי המניות של חברת דיסני, ששולטת בחלק נכבד משוק הקולנוע.
בהמשך למגמה שהתחילה לפני שנים ונראה גם בשנים הקרובות, קיבלנו שלושה סרטים שמבוססים על סרטי אנימציה של דיסני: "דמבו", "אלאדין" ו"מלך האריות", שני האחרונים הצליחו מאוד-מאוד. "מלך האריות" החדש הוא בעצם סרט אנימציה, רק שבמקום הציורים מ-1994 הוקמו לחיים הדמויות באמצעות המחשב.
סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" הגיעה לסיומה עם הסרט השלישי בטרילוגיה הנוכחית, שגם סוגר את התשיעייה שהחלה ב-1977.
כל סרטי "איירון-מן", "ת'ור", "אנט-מן" ו"שומרי הגלקסיה" הסתכמו בשני סרטי "הנוקמים", והפכו את האחרון שבהם "סוף המשחק" (Endgame) לסרט המצליח ביותר אי פעם עם הכנסות של 2.7 מיליארד דולר! זה הסרט האחרון של כריס אוונס כקפטן אמריקה ושל רוברט דאוני ג'וניור כאיירון-מן ונראה שיתקשו לשחזר את ההישג הזה.

המשיכה לסרטי גיבורי-על גלשה גם ל"ג'וקר", שעוסק בנבל הנודע של באטמן אך הוא סרט דרמה לכל דבר, והצליח מעבר לכל הציפיות (עם מעל מיליארד דולר).
ב"ג'וקר" וב-Last Christmas (אני מסרב לחזור על השם העברי של הסרט שכתבה אמה תומפסון ומתרחש בחג המולד על רקע שירים של ג'ורג' מייקל) יש משהו משותף ואפשר היה לסלוח לחוסר המקוריות באלמנט הזה לולא בשני המקרים רגע הגילוי היה נעשה בצורה שמזלזלת בצופים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מה מצפה לנו בקולנוע ב*עשור* הקרוב?

"אווטאר".

"אווטאר".

התחלתי לאסוף שמות של סרטים שיוקרנו בבתי הקולנוע ב-12 החודשים הקרובים, ועבדתי על סיכום העשור, אז חשבתי: נעזוב את רשימת הסרטים הרגילה, מה מצפה לנו בעשור הקרוב?

א. ג'יימס קמרון יגמור לעבוד מתישהו על "אווטאר 2" ו"3", שהוא מצלם יחד; אם יצליחו, אמר, יצלם יחד את שני ההמשכים הבאים, שאולי יהיו מוכנים לפני 2030.

ב. ל"מארוול" יצאו שני סרטים ב-2020, ארבעה ב-2021, ארבעה ב-2022 ומתישהו -יש לקוות- זה יפסיק או יירגע.

ג. סרט אימה דל תקציב מאוד יהיה שובר קופות ענק ויעשו 6 סרטי המשך זהים ופחות מצליחים.

ד. נראה עוד חידושים לא נחוצים לסרטים משנות ה-80 וה-90. רק אחד מכל שמונה יצליח אבל זה לא ימנע מהם להמשיך לנסות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום העשור (2019-2010) חלק ז': סרטי אנימציה

"סרט לגו".

"סרט לגו".

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השביעי בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן! ואחרי שתסיימו, תוכלו גם ליהנות מסיכום העשור הקודם.

המון סרטי אנימציה מגיעים לבתי הקולנוע שלנו, בעיקר סביב החגים כדי שיהיה לילדים מה לראות בחופש. ביניהם אפשר למצוא סרטים מדובבים שמגיעים מכל העולם ומיועדים בעיקר לילדים, ולעתים רחוקות גם סרטי אנימציה יפניים (מגיע קומץ קטן מהשפע שמופק שם).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלחמת הכוכבים": סופה של הסאגה

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 - הכוח מתעורר".

"מלחמת הכוכבים: פרק 7 – הכוח מתעורר".

"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" (2015) הוא הסרט הכי מצליח בארה"ב אי פעם. "פרק 8- הג'דיי האחרונים", שביים ריאן ג'ונסון, הצליח מאוד אך פחות מהקודם. את פרק 7, כמו את "עלייתו של סקייווקר", כתב וביים ג'יי ג'יי אברמס. עם סרט זה תסתיים הסאגה הנוכחית של תשעה סרטים, שלוש טרילוגיות, 42 שנה.
מוצרי "מלחמת הכוכבים" נכנסו לכל תחום אפשרי לבית, למקלחת, להלבשה, לחצר, למשרד ולמצפה כוכבים בגרמניה.

Image may contain: sky and outdoor

הסרטים והדמויות מוזכרים מאז 1977 בסרטים ובסדרות טלוויזיה רבים, נעשו פרודיות, וזה רק הולך ומתעצם במשך השנים. "מלחמת הכוכבים" הוא אחד משני הסרטים המצוטטים ביותר בהיסטוריה, לצד "הקוסם מארץ עוץ". בשני המקרים מדובר ביותר משורה אחת או שתיים מפורסמות. במקרה של "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939, שמבוסס על ספר ראשון בסדרה של אל. פרנק באום, הדמויות, העלילה, התלבושת של דורות'י (והנעליים האדומות), הקופים המעופפים ועוד- מוזכרים שוב ושוב בסרטים ובסדרות, יחד עם המשפטים הרבים: There's no place like home; Lions and tigers and bears, oh my!; Follow the yellow brick road; Ding dong the witch is dead; Pay no attention to that man behind the curtain; I'm melting, melting! Oh, what a world! What a world!; Are you a good witch or a bad witch?; Toto, I've a feeling we're not in Kansas anymore;  Oil can; The great and powerful Oz; If I only had a brain/heart; I'll get you, my pretty, and your little dog too!; We're off to see the wizard… the wonderful wizard of Oz; Horse of a different color; Surrender Dorothy ועוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום העשור (2019-2010) חלק ה': קטעים של מוזיקה, ריקוד ושירים

"התחלה חדשה". קירה נייטלי.

"התחלה חדשה". קירה נייטלי.

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר החמישי בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן! ואחרי שתסיימו, תוכלו גם ליהנות מסיכום העשור הקודם.

למוזיקה תפקיד חשוב מאוד בסרטים. עוד לפני שהיו בסרטים דיאלוגים בקול היתה בהם מוזיקה. היא משרה אווירה, יכולה להפוך טון של קטע למותח, קליל או מאיים.
בעשור האחרון היו פחות סרטים עם נעימות מזוהות (כמו אלו מ"מלתעות", "חלף עם הרוח" ו"הפצוע האנגלי", למשל), אבל עדיין היו שירים, קטעי ריקוד ומוזיקה טובים. הרשימה הזאת מתחילה ונגמרת עם שירים לא מקוריים אבל השתדלתי להתמקד באלה המוצלחים מסרטי העשור האחרון שגם היו מקוריים (ושאפשר למצוא ביוטיוב).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום העשור (2019-2010) חלק ד': הכרזות היפות ביותר

סיכום 2010-2019: הפוסטרים. מימין: "משחקי שלטון", "להציל את מיסטר בנקס", "בקתה ביער".

סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השלישי בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן! ואחרי שתסיימו, תוכלו גם ליהנות מסיכום העשור הקודם.

לכל סרט יש כרזה, ורובן נראות אותו דבר: שם הסרט באותיות מעוצבות, הפנים של השחקנים המפורסמים ואיזה דימוי שנוגע לסרט- מקום ההתרחשות, חיות, ילדים, רובים, מטוסים, אש ועשן וכו'. כרזה טובה מתארת את הסוגה של הסרט ומקבלת השראה מהעלילה שלו ומעבירה את האווירה של הסרט- אם אתם רואים זוג צמוד, מדובר בסרט רומנטי; לקומדיות לא יהיה רקע שחור.
הנה 17 כרזות יפות, מיוחדות, ייחודיות או יוצאות דופן ל-16 סרטים שיצאו בעשור האחרון ואינם בהכרח טובים, מוצלחים, ייחודיים או מעניינים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

על השחקן אלפרד מולינה

"אויבות". אלפרד מולינה.

"אויבות". אלפרד מולינה.

אני מאמין שכל שחקנית ושחקן רשאיים לשחק מי ומה שהם רוצים. שאמריקאי יגלם רוסי, שגבר יגלם אישה, שלסבית תגלם סטרייטית – ולהפך, כמובן. לא צריכה להיות הגבלה, זו לא גזענות או אפלייה. האדם הטוב ביותר לתפקיד צריך לגלם את הדמות. שחקנים בריטיים רבים מגלמים אמריקאים בסרטים ובסדרות טלוויזיה. אלפרד מולינה הוא שחקן שראיתם בעבר ואולי אתם לא זוכרים מאיפה. הוא הופיע בסרטים מאז שנות ה-80 ועד היום רואים ושומעים אותו בסרטים הוליוודיים גדולים לצד סרטים קטנים יותר כמו "ספיידרמן 2", "לילות בוגי" ו"אפריל הקסום". הוא נולד ב-1953 באנגליה לאם איטלקייה ולאב ספרדי, והוא כנראה גילם אנשים מהכי הרבה מוצאים, אפילו יותר מבן קינגסלי. הוא שיחק רוסי, פרסי, צרפתי, מכסיקני, בברודווי הוא גילם את טוביה ב"כנר על הגג" ועכשיו בבתי הקולנוע הוא אבא של אנה ואלזה ב"לשבור את הקרח 2".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »