"אלטו נייטס" – ביקורת: מנסה להידמות ל"חבר'ה הטובים" ככל יכולתו
"אלטו נייטס". רוברט דה נירו.
הבמאי הותיק בארי לוינסון ("איש הגשם", "באגסי") משלב כוחות עם התסריטאי ניקולס פילג'י ("החבר'ה הטובים", "קזינו") ליצירת סרט מאפיה נוסף "אלטו נייטס", שאמנם מהנה למדי לצפיה אבל נטול ערך של ממש, ויתאים בעיקר לכאלה שרוצים עוד קצת מאותו דבר.
עלילת "אלטו נייטס" מגוללת את היריבות בין שני המאפיונרים הידועים (והאמיתיים) ויטו ג'נובזה ופרנק קוסטלו (שניהם בגילומו של רוברט דה נירו) שבצעירותם היו חברים ובהמשך נפרדו דרכיהם והם הפכו להיות יריבים מרים שאינם מצליחים לבטוח אחד בשני. כשויטו מוציא חוזה על פרנק, העניינים מתחילים לצאת משליטה ופרנק מנסה לחלץ את עצמו בשלום מהסיטואציה שנכפתה עליו.
