"לצוד פילים" – ביקורת
"לצוד פילים". מימין: פטריק סטיוארט, גיל בלנק, ששון גבאי ומוני מושונוב. צילום: ורד אדיר
שני זקנים לוחמניים ומתבגר מחליטים לשדוד בנק יחד עם זקן שלישי בעל קלאסה של אצולה ושאיפות תיאטרליות. החבורה הלא שגרתית רוקמת תוכנית פעולה ובדרך מגלה כי הצורך הכספי הוא לא הצורך האמיתי הדורש טיפול. בצורה משעשעת אך גם קצת מאכזבת, "לצוד פילים" מגלה את עצמו כסרט בו היתרון הוא גם החיסרון- היותו יצירה מקומית.
על פניו אין בכך טעם לפגם אלא להיפך, אך השאיפות של הסרט להיות יותר מכך הן שהופכות למכשלה. אין ספק שהאלמנטים של הישראליות המוכרת וההומור המוצלח הם מיתרונות הסרט. לצד זאת, "לצוד פילים" מנסה להציג תסריט שפורץ את גבולות מיקומו ומציע עלילה שאינה מוגבלת למגרש המקומי בו היא מצולמת, ניסיון הניכר בו לאורכו אך הוא אינו מוצלח. על אף צוות שחקנים ישראלי מרשים ביותר ותוספת של סר פטריק סטיוארט לקאסט (הלא הוא קפטן לוק פיקארד), הדיסוננס בין השאיפה לתוצר בולטים וכך הופך הסרט לחמוד ותו לא.
