"מפגשים" – ביקורת
"מפגשים". ג'ון הוקס.
הסרט "מפגשים" מציג את הסיפור האמיתי של מארק אובריאן, משורר שעקב מחלת ילדות שותק כמעט בכל גופו. כאשר בגיל 38 מחליט מארק כי הגיע זמנו לדעת אישה, הוא פונה לסרוגייט (מטפלת מינית), ועל מאמרו המתאר מפגשים אלה מבוססת העלילה. על אף האהדה לה זכה הסרט בפסטיבלי קולנוע שונים, מדובר בסרט שמרכיביו נחמדים אך הם אינם מפותחים מספיק. הסרט נותר פשוט וקטן ומפספס הזדמנות לרגש כפי שהיה צריך וכפי שללא ספק, יכל.
לאחר שחלה בגיל 6 במחלת הפוליו, הופך אובריאן (ג'ון הוקס, "קר עד העצם"), למשותק כמעט בכל חלקי גופו. כתוצאה הוא כבול רוב שעות היום לריאת ברזל המסייעת לו לנשום ונסמך על טיפול צמוד. כאשר אובריאן מפתח רגשות לאחת מהמטפלות שלו, גבריותו מתחילה להעסיק אותו יותר ויותר. המשורר המשותק, שמעולם לא התנסה במגע מיני, מחליט לנסות ולאבד את בתוליו ובעקבות כך הוא פונה לסרוגייט (הלן הנט, "מה נשים רוצות"), המסייעת לו לבחון את מיניותו.
על מפגשים אלה כתב אובריאן מאמר אותו עיבד בן לוין לתסריט. לוין גם ביים את הסרט והתוצר מוגדר כאחד הסרטים העצמאיים הבולטים של 2012 (זוכה פרס חבר השופטים ובחירת הקהל בפסטיבל סאנדאנס ועוד). לצד קרדיטים אלה, ראוי לציין שלמעשה "מפגשים" היה יכול להיות סרט גדול הרבה יותר ומאחר ולוין הוא בעל תפקיד מפתח ביצירה, האצבע המאשימה על כל מה שקטן ולא מפותח בו, מופנית אליו.
