חדשות הקולנוע הישראלי (עמוד 9)

טקס פרסי אופיר 2022: כשהקולנוע הישראלי פורח, הטקס מתקיים במחתרת

מתוך "סינמה סבאיא", זוכה פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר 2022. צילום: אלה ברק.

לאחרונה עולים וגוברים הקולות והטענות שהקולנוע, כפי שאנו מכירים אותו, מת וכל מה שנשאר הוא שוברי קופות של מארוול, שהשתלטה כמעט לגמרי על ההכנסות ממכירות כרטיסים בבתי הקולנוע. נטען שמי שמחפש איכות, יכול לפנות לטלויזיה, שם היצירות הבולטות עוקפות את הקולנוע המסחרי, ואולי גם את העצמאי, מבחינת רמת היצירה.
אז אולי הקולנוע מת ואולי ההכרזה הזאת מוקדמת מדי, אבל מה שבטוח הוא שבכל הנוגע לטקס פרסי אופיר, חלון הראווה של הקולנוע הישראלי ב-30 השנים האחרונות, אכן יהיה קשה להגיע נמוך יותר, תרתי משמע, מאשר הלוקיישן שנבחר לשמש כמקלט הזמני של הארוע אתמול – באר ההופעות "זאפה תל אביב", שנמצא מתחת לאדמה בקומפלקס מידטאון במזרח העיר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לראשונה: האקדמיה תקרין את מועמדי האופיר לסרט הטוב בפני הקהל הרחב

"בתולים". איתמר קיגלר, מאור לוי.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה יוצאת לראשונה ביוזמה לקרב את הקהל הרחב אל הקולנוע הישראלי ואל פרסי אופיר, עם הקרנות חד-פעמיות של חלק מהמועמדים לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר 2022 בסינמטק תל אביב שיהיו פתוחות (בתשלום) לקהל הרחב (ולא רק לחברי האקדמיה, כפי שהיה עד כה). הסרטים הם "איפה אנה פרנק", "הדרך לאילת", "ולריה מתחתנת", "סינמה סבאיא", "בתולים" (שאינו מועמד לפרס הסרט וכנראה מחליף את "קריוקי" שעתיד לעלות לאקרנים בסמוך להקרנות) ו"סבוי" (שמועמד לפרס סרט התעודה הטוב ביותר).

ככל הידוע לי זוהי היוזמה הראשונה של האקדמיה להקרין סרטים ישראלים בפני הקהל הרחב, ולא להתמקד רק בתעשיית הקולנוע המקומית והעולמית דרך הרובד היוקרתי של זכיה בפרס (והקרנות האקדמיה הידועות בתעשיה שחושפות את אנשיה לסרטים – לפעמים הזדמנות יחידה לראות סרטים ישראלים מסוימים שלא ימצאו הפצה לקולנוע). כמות הכסף שהשקיעה האקדמיה ביוזמה אמנם לא גבוהה עד כדי הקרנה בודדת לכל סרט ורק ל-6 סרטים מתוך כל המתמודדים (יצוין כי 85 סרטים הוגשו לתחרות הפרסים השנה – כולל סרטי תעודה וקצרים כמובן) כשחלקם יופצו רשמית לקולנוע ויהיה ניתן לצפות בהם בכל בית קולנוע ולא רק בסינמטק ת"א, אבל זו התחלה יפה – בטח כש'יום הקולנוע הישראלי' שהיה אמור להתקיים ב-14 בספטמבר, בוטל-נדחה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המפיקה ומנכ"לית האקדמיה לשעבר דנה לרנר מונתה לסמנכ"ל פעילות ישראל בחברת ההפקה SIPUR

דנה לרנר. באדיבות יח"צ.

המפיקה ומנכ"לית האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה לשעבר, דנה לרנר, מונתה לתפקיד סמנכ"לית פעילות ישראל בחברת ההפקה הבינלאומית SIPUR. מטרתה העיקרית של 'סיפור', המתויגת בתור 'סטודיו בינלאומי לקולנוע וטלויזיה', היא לקדם קו-פרודוקציות של תוכן ויוצרים ישראלים בשוק הבינלאומי.

לרנר מביאה עמה ניסיון של מעל ל-20 שנים בחברות הפקה ובערוצי טלויזיה כדי לקדם הפקה ויצוא של פורמטים ישראלים מקוריים, סדרות מקור ותוכן דוקומנטרי. היא החלה את דרכה המקצועית בתור מזכירה ועוזרת ב'מטר הפקות' לעמי אמיר ולאריק ברנשטיין ("הבורגנים"), ולאט לאט התפתחה והפיקה שם בעצמה. לאחר שאמיר וברנשטיין התפצלו, הקימה ביחד עם ברנשטיין את 'עלמה הפקות'. בהמשך נכנסה ל-HOT בתור עורכת משנה בערוץ הבידור, ומשם למפיקה אחראית (רפרנטית) מטעם החברה להפקות הפנים שלה בערוצי הילדים, ב-HOT3 וב-HOT8 ("עספור" ו"צל של אמת" בינהן). עוד, כיהנה בתור מפיקה ראשית של חטיבת הטלויזיה ב'כאן 11', בין 2018 ל-2020 כיהנה בתור מנהלת פיתוח בחברת 'HSCC סלוצקי אפיקי תקשורת', ובין 2020 לינואר 2022 כיהנה בתור מנכ"לית האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

המפיק הישראלי רוני יעקב ("תעלת בלאומילך") הלך לעולמו

המפיק והמאפר הישראלי רוני יעקב ("תעלת בלאומילך", "דיזנגוף 99", "מחץ הדלתא") הלך היום לפנות בוקר (ג') לעולמו בגיל 91.

רוני יעקב החל את דרכו המקצועית בתור מאפר קולנוע בסרטים כגון "גבעה 24 אינה עונה" (1955) ו"איי לייק מייק" (1961). בשנת 1967 עבר להפיק בפועל את "הוא הלך בשדות" ומשם המשיך במקצוע זה בסרטים כגון "תעלת בלאומילך" (1968), "סלומוניקו" (1972) ו"דיזנגוף 99" (1979). לאחר שעבד עם מנחם גולן בסרט "מבצע יהונתן", הוא המשיך לסרטים ההוליוודים שגולן ויורם גלובוס הפיקו בארץ ובחו"ל, דוגמת "סהרה" (1983) עם ברוק שילדס, "מכרות המלך שלמה" (1985) עם שרון סטון וריצ'ארד צ'מברליין, ו"מחץ הדלתא" (1986) עם צ'אק נוריס. לאחר מכן השתקע בהוליווד בתור מנהל הפקה מטעם חברת 'סרטי קנון' של גולן-גלובוס, עם סרטים דוגמת "ספורט הדמים" (1988) ו"מלחמתה של חנה" (1988). בתקופה הזו שהשתקע בהוליווד, ילדיו ואישתו נותרו מאחור בישראל. הסרט האחרון שניהל את הפקתו היה "עיר רפאים" מ-2002.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הבמאית לינה צ'פלין תקבל פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע

פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה יוענק לבמאית לינה צ'פלין ("אנדרגראונד בלט", "סוזנה הבוכיה", "חצוצרה בואדי"). את בחירתה בצ'פלין בת ה-88 לפרס נימקה האקדמיה: "לינה היא יוצרת פורצת דרך, והיקף פועלה כיוצרת בתעשית הקולנוע והטלויזיה הישראלית הוא אדיר, כאשר מספר הסרטים שהיא יצרה, בכל ז'אנר אפשרי, לאורך עשרות שנים של עשיה, הוא עצום ואין הרבה כדוגמתו."

לינה צ'פלין נולדה ברוסיה הסובייטית, סיימה שם תואר ראשון בכימיה ותואר שני באקדמיה לקולנוע של מוסקבה, והכירה את בעלה הבמאי סלבה צ'פלין. היא החלה ליצור סרטים ברוסיה, ובשנת 1976, כשהיא בת 42, עלתה לישראל והמשיכה ליצור סרטים עם בעלה סלבה עד פטירתו בשנת 2013, ולאחר מכן המשיכה ליצור לבדה. בין יצירותיה: הסרט "חצוצרה בואדי" שזכה בפרס אופיר לדרמת הטלויזיה הטובה ביותר 2002, "אנדרגראונד בלט" שזכה בפרס הסרט התיעודי עד 60 ד' של פורום הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי 2020; המיני סדרה המדוברת "סוזנה הבוכיה" עבור HOT; והסרט "במסתרים" שהתחרה בפסטיבל חיפה 2020. כמו כן, היא כלת פרס שר החינוך והתרבות לבמאים (1999) וכלת פרס לנדאו של מפעל הפיס על תרומתה לקולנוע הישראלי (2016).

הענקת פרס מפעל החיים לצ'פלין תתקיים במסגרת טקס הענקת פרסי אופיר 2022 שיתקיים ב-18 בספטמבר, יועבר בשידור חי בסטרימינג ב-mako וישודר ב-23:00 בערוץ 'קשת 12'.

לינה צ'פלין. צילום: מוטי קיקיון, באדיבות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה.

המפיק מיכה שרפשטיין ("טירונות") הלך לעולמו

"נשים". שרגא הרפז, מיכאל שרפשטיין, עמוס לביא. צילום: יוני המנחם.

המפיק הישראלי מיכאל (מיכה) שרפשטיין הלך היום לעולמו (שבת) בבית החולים בילינסון, והוא בן 74.

מיכה שרפשטיין נולד בגרמניה בדצמבר 1947, וכעבור שנתיים עלו איתו הוריו לישראל, השתכנו ביפו, ובהמשך עברו לרמת גן שם התגורר עד הצבא. לאחר שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב, והחל את דרכו בעולם הקולנוע בתפקידי משחק קטנים בהם "קרלוס" (1971), "שוד הטלפונים הגדול" (1972) של מנחם גולן ו"עיניים גדולות" (1974) של אורי זוהר. לאחר מכן שימש כעוזר תאורה במספר סרטים, כעוזר הפקה של תוכניות של אורי זוהר וצבי שיסל לערוץ הראשון, כמנהל לוקיישנים ב"מסע אלונקות", כעוזר בימוי כמו "יוצאים קבוע" (1979), ואז כמפיק משנה של "הצילו את המציל" (1977).

הסרט הראשון בו שימש מפיק בפועל הוא "לנה" (1980) של איתן גרין, אשר השתתף בפסטיבל קאן, והמשיך והפיק עבור גרין גם את "עד סוף הלילה" (1985). עוד הפיק את הסרט "נישואין פיקטיביים" (1988), "גמר גביע" (1991) של ערן ריקליס, סרט הביכורים "לילסדה" (1995) של שמי זרחין, ועוד. בטלויזיה נחל הצלחה מסחררת עם הסדרה "טירונות" (1998), ובעת האחרונה עמל על הסרט "קרב אוויר" (2022).

שרפשטיין הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בנימה אישית, התארחתי על סט צילומים שלו בעבר. הלוויתו תתקיים מחר (א') בשעה 14:30 בבית העלמין ירקון, שער פתח תקווה.

"סוחרי גומי". זאב רווח, יוסף שילוח, מיכאל שרפשטיין. צילום: יוני המנחם.

"הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן". אריק לובצקי, מיכאל שרפשטיין, ציון ברוך. צילום: יוני המנחם.

הוכרזו המועמדים לפרסי אופיר 2022: "קריוקי" ו"ולריה מתחתנת" מובילים

"ולריה מתחתנת". לנה פרייפלד. צילום: גיא רז.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה הכריזה על המועמדים לפרסי אופיר 2022 (ה-33 במספר), ובינהם מובילים "קריוקי" של משה רוזנטל ו"ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק עם 14 מועמדויות כל אחד. בעקבותיהם במנין המועמדויות נמצאים "סינמה סבאיא" של אורית פוקס רותם עם 12, "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר עם 11 (אחרי שקטף את הפרס הראשי בפסטיבל ירושלים האחרון) ו"סבוי" של זהר וגנר עם 7.

הסרט "איפה אנה פרנק" שמועמד לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, אינו מועמד לאף פרס בולט אחר (אלא רק לפרס הפסקול). דאנה איבגי מגדילה את סיכויה לזכות עם שתי מועמדויות בקטגורית השחקנית הראשית, האחת על "סבוי" והשניה על "סינמה סבאיא", ואם אכן תזכה היא תהפוך לשחקנית הראשונה עם 4 זכיות (אחרי "אור", "את לי לילה" ו"אפס ביחסי אנוש"), ותעקוף את רונית אלקבץ שאיתה היום בתיקו של 3 זכיות. מנין תיקו שכזה יש גם בקטגורית השחקן, ובמידה ויזכה ששון גבאי על "קריוקי" הוא יגיע ל-4 זכיות (אחרי "עונת הדובדבנים", "ביקור התזמורת" ו"גט: המשפט של ויויאן אמסלם"), וישבור את התיקו היום שלו מול ליאור אשכנזי (שמועמד על אותו הסרט בקטגורית שחקן המשנה), אסי דיין ומשה איבגי. במנין הנשים אפשר למצוא שתי במאיות מועמדות, 3 תסריטאיות ו-4 עורכות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מגי אזרזר יודעת ש"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו"

"המילים הטובות". מגי אזרזר. צילום: רפי דלויה.

השחקנית מגי אזרזר תככב בסדרת המשטרה הישראלית "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (שם זמני), המבוססת על הספר המועמד לפרס ספיר לספרות 2021 "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" (הוצאת כתר) מאת יניב איצקוביץ'. הכותב יהיה גם המעבד של הספר לתסריט טלויזיוני, ועל הבימוי הופקד אורן שקדי ("קופה ראשית", "אליפים").

בעלילת הספר-סדרה, החקירה הפשוטה למראה שמוצמדת לחוקרת המשטרה במשבר אמצע החיים איריס אברמוב (אזרזר), מתבררת כפרשת רצח סבוכה שמערבת את משפחות הפשע של חיפה ומעוררת מלחמות עקובות מדם על טריטוריה ונדל"ן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "קריוקי" נרכש להפצה בארה"ב בידי גרינוויץ' אנטנטיינמנט

"קריוקי". ליאור אשכנזי.

הסרט הישראלי "קריוקי" של משה רוזנטל נרכש להפצה בארה"ב בידי חברת 'גרינוויץ' אנטנטיינמנט' (Greenwitch Entertainment). קברניטי גרינוויץ', אדוארד (אד) ארנץ ועודד הורוביץ, ניהלו את המשא ומתן לרכישה מול קרול ברטון מטעם סוכנויות המכירות של הסרט 'שאריידס' (Charades) ו'וו-אמ-אי אינדפנדנט' (WME Independent).

"קריוקי" היא קומדיה המספרת על מאיר וטובה (ששון גבאי וריטה שוקרון), זוג בגיל העמידה, שחי באחת משכונותיה החדשות של חולון בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברת. גולת הכותרת של חייהם היא חופשתם השנתית ברודוס. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (ליאור אשכנזי), סוכן דוגמניות ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המארח מסיבות קריוקי בביתו – מאיר וטובה מתמלאים בתחושת חיות מפתיעה. טובה מתחילה לפנטז על חופשות משותפות וארוחות ערב עם השכן הכריזמטי, ואילו מאיר נוהה אחר סגנונו של איציק ומגלה צדדים חדשים בנפשו שלו. כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים שאיציק מוצא בהם עניין, זיקתם לרווק האטרקטיבי גדלה אף יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מבקר הקולנוע הישראלי אורי קליין הלך לעולמו

מבקר הקולנוע של 'הארץ', וכנראה המבקר הבולט והחשוב ביותר בישראל, אורי קליין, הלך לעולמו היום (ו') בגיל 76. הוא היה חתן פרס סוקולוב לעיתונות 2007 ובעל אות הוקרה על מפעל חיים מפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015.

קליין נולד בתל אביב בשנת 1946. הוא למד ספרות אנגלית וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. בהמשך נמנה על המחזור הראשון של החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, ושם החל את קריירת הכתיבה שלו עם חבריו לספסל הלימודים בהם הבמאי איתן גרין והמבקר גידי אורשר, כשהוציאו יחד את כתב העת לקולנוע 'קלוזאפ', בהשראת 'קאייה דה סינמה' של אנשי הגל החדש הצרפתי. בהמשך עבד כמבקר קולנוע ב'קול ישראל', ובשנת 1979 עבר לעיתון 'דבר'. בשנת 1982 עבר ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק, ועם שובו בשנת 1987 הפך למבקר הקולנוע של עיתון 'הארץ', תפקיד בו שימש 35 שנים, עד מותו. לצד אלו, לימד תיאוריה והיסטוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובבתי ספר נוספים לאמנות.

על פי פרסום בהארץ, קליין נפטר עקב זיהום שהוביל לקריסת מערכות. הוא הותיר אחריו את אישתו, אירמה.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל ירושלים 2022: "הדרך לאילת" הטוב ביותר; "קריוקי" הביכורים

"הדרך לאילת". צילום: עודד אשכנזי.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל קולנוע ירושלים 2022 (ה-39 במספר), ובראשם בפרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר זכה "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר. חבר השופטים שכלל את פולקר שלונדורף (יו"ר), הצלמת הישראלית דניאלה נוביץ, כריסטוף קונייה ואליסה סימון, נימק את בחירתו: "סרט שובר מוסכמות ומרענן שמשלב דרמה, קומדיה וסאטירה חברתית. דיוקן כן ואינטימי, ושופע אנרגיה אנרכית, של דמויות הניצבות מול החברה." הסרט קטף גם את פרס השחקן הטוב ביותר שהלך לשמואל וילוז'ני ואת פרס הצילום לעודד אשכנזי. בפרס GWFF לסרט הביכורים הטוב ביותר זכה "קריוקי" המדובר של משה רוזנטל, אשר את הבחירה בו נימקו אותם השופטים: "סאטירה חברתית משעשעת ונשכנית, שלא מפסיקה לבדר ולסקרן בזכות הופעות מרגשות ובימוי נועז."

בתחרות הבינלאומית זכה הסרט הרומני-צרפתי "מטרונום" (Metronom) של אלכסנדרו בלק בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. חבר השופטים שכלל את מרייטה ריזנביק, לזלו נמש, רונאר רונארסון, נימק את בחירתו: "מבט קולנועי חודר לחוויית הנעורים תחת משטר דיכוי. כוחו המיוחד של הסרט נעוץ במיקוד הברור שלו ובזוית הראיה האישית."

רשימת הזוכים המלאה בפרסי פסטיבל ירושלים 2022:

התחרות הישראלית

הסרט העלילתי הטוב ביותר (פרס חג'ג')
"הדרך לאילת", יונה רוזנקיאר

סרט ביכורים (פרס GWFF)
"קריוקי", משה רוזנטל

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "השכן שלי, אדולף" יתחרה בפסטיבל לוקרנו 2022

"השכן שלי, אדולף". אודו קיר, דיויד היימן. צילום: Luis Cano.

הסרט הישראלי-פולני-קולומביאני "השכן שלי, אדולף" של לאון פרודובסקי יתחרה במסגרת הרשמית 'פיאצה גראנדה' (Piazza Grande) של פסטיבל לוקרנו 2022 (ה-75 במספר) בשווייץ. הסרט יתמודד על פרס השופטים ועל פרס אהוב הקהל. עוד זוית ישראלית היא שמנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי לשעבר כתריאל שחורי ישפוט בתחרות סרטי הביכורים 'קולנועני ההווה' (Filmmakers of the Present).

"השכן שלי אדולף" היא דרמה קומית דוברת אנגלית, יידיש, גרמנית, עברית, פולנית וספרדית אשר מתרחשת בשנת 1960 בעיירה נידחת בדרם אמריקה ומספרת את סיפורו של פולסקי (דיויד היימן, "ידיד הדייגים", "הנער בפיג'מת הפסים"), ניצול שואה זקן, בודד ונרגן שהרצוג (אודו קיר, "הציפור הצבועה"), זקן גרמני נרגן עובר לגור בשכנות אליו. מבט אחד בשכן מספיק לפולסקי לחשוד שמדובר באדולף היטלר, והוא יוצא למבצע בלשי להוכיח את טענתו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »