"מתוק ומרושע". שון פן, סמנת'ה מורטון.
"מתוק ומרושע" של וודי אלן הוא דרמה על אמט ריי, גיטריסט ג'ז בשנות ה-30. הסרט נבע מאהבתו של אלן למוזיקת ג'ז ונקרא במקור Sweet and Lowdown על שם שיר של גרשווין. בסרט בן 95 הדקות מנגנים ומתנגנים 34(!) שירים. עוד לפני שם הסרט כתוב אודות אמט ריי. וודי אלן מופיע כאחד המרואיינים שמדברים על אמט, ביניהם גם דאגלס מקגארת' שכתב עם אלן את "קליעים מעל ברודווי" (1994).
"החיים האלה". אוסקר אייזק, אוליביה ווילד.
הסרט "החיים האלה" מתחיל חלש ומשם ממשיך לחלש מאוד, גרוע ואיום ונורא. סרט כל כך מניפולטיבי ומרגיז לא ראיתי הרבה זמן.
המלודרמה עמוסת הסבל הזו עוקבת אחר סיפורם של מספר זוגות ומספרת על הקשר הגורלי שנוצר בינהם. הסיפורים מתחילים באושר ונגמרים באומללות או גרוע מכך, כשהכל נעשה בעדינות ורגישות של פיל. מכיון שהסרט הזה כל כך משעמם, לפחות אשאיר לכם לגלות מהו סיפורו של כל זוג ולא ארחיב.
"החיים האלה"
לא במקרה "החיים האלה" הוא אחד הסרטים עם הפתיחה הגרועה ביותר אי פעם בסוף השבוע הראשון להקרנותיו בארה"ב (לפי ממוצע הכנסות לכל מסך), מה שמוכיח שלפעמים אפילו הקהל האמריקאי צודק.
דן פוגלמן, יוצר הסדרה "החיים עצמם" והבמאי והתסריטאי של "החיים האלה", כתב סרטי אנימציה טובים ("פלונטר" ו"בולט") ואת "טיפש, מטורף, מאוהב" המקסים. הסרט הקודם והראשון שכתב וגם ביים היה "דני קולינס" (2015, גם הוא עם אנט בנינג) שראוי לצפייה בזכות הופעתו של אל פצ'ינו בתפקיד הראשי (לא דבר של מה בכך בהרבה שנים האחרונות). לסדרה שלו This Is Us קוראים בארץ "החיים עצמם", אז נאלצו לקרוא ל-Life Itself "החיים האלה". זהו אחד הסרטים הגרועים שאסור לכם לראות השנה.
"סלבריטי". ליאונרדו די'קפריו.
"סלבריטי", סרטו החמישי והאחרון של וודי אלן בשחור-לבן, מתחיל בצילומי סרט ונגמר בבכורה של אותו סרט, שאת הבמאי שלו מגלם גרג מוטולה, לימים במאי Superbad ("חרמן על הזמן") ו"השכנים של ג'ונס" עם גל גדות, ששיחק בשלושה סרטים. זה השני. ב"סוף הוליוודי" (2002) ירד לגלם עוזר במאי.
"רפסודיה בוהמית".
שלוש בכורות הגיעו לבתי הקולנוע בצפון אמריקה, וכולן מכובדות, אבל את טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע הוביל עם הצלחה עצומה סרט הביוגרפיה-המוסיקלי "רפסודיה בוהמית", על סולן להקת 'קווין', פרדי מרקורי. הסרט גרף 50 מיליון דולרים בקרב 4,000 בתי קולנוע, על פי הערכות, וזה הופך את בכורתו בז'אנר הביוגרפיות המוסיקליות המוסיקלים לשניה בגובהה בהיסטוריה, אחרי "סטרייט אאוטה קומפטון" (60.2 מ"ד) ומעל "טופאק: אול אייז און מי" בכמעט פי שניים (26.4 מ"ד). ראוי לשים לב כי גם בז'אנר המוסיקלי הרחב יותר, מצבו של "רפסודיה" מצוין: הוא הרבה מעל סרטים מובילים בקופות בתתי הז'אנר שלהם כמו "מאמה מיה 2" (34.9 מ"ד) ו"היי סקול מיוזיקל 3" (42 מ"ד). ואת כל זה השיג סרט עם ביקורות טובות ותהליך הפקה בעייתי – בהחלט הישג. גם מחוץ לצפון אמריקה הצליח "רפסודיה" עם 72.5 מיליון דולרים – ובזכות הפצה מוקדמת בכמה ארצות כגון בריטניה, הכנסותיו מחוץ לצפון אמריקה כבר עומדות על 141 מיליון דולרים.
"סיפור אחר". ג'וי ריגר, ששון גבאי. צילום באדיבות יח"צ
סרט הדרמה הישראלי "סיפור אחר" של אבי נשר משך כ-100 אלף צופים בעשרה ימים בבתי הקולנוע, ועוד כ-40 אלף צופים בהקרנות המוקדמות של יום הקולנוע הישראלי (17 באוקטובר). סך כל המספרים הלא-מדויקים שמים אותו באיזור של ה-140-150 אלף צופים עד כה. עדכון: הסרט הגיע ל-154 אלף צופים ב-12 ימים. מנכ"ל חברת ההפצה יונייטד קינג, משה אדרי, מסר: "הבמאי אבי נשר מוכיח פעם אחר פעם יכולת נדירה לזכות בביקורות מהללות יחד עם הצלחה קופתית חסרת תקדים."
במרכז "סיפור אחר" עומדת צעירה חילונית (ג'וי ריגר) שמחליטה לעזוב את הבית ולהתארס למוזיקאי הולל שחזר לאחרונה בתשובה (נתן גושן). החלטתה מביאה את הוריה הגרושים (מיה דגן ויובל סגל) ואת סבה הפסיכולוג (ששון גבאי) להניח למשקעי העבר ולחבור זה לזה כדי לנסות ולחבל בנישואין שבדרך. רק שבמלחמה, כמו במלחמה, רבות ההפתעות והתפניות, והדרמה הקומית שהולכת ונפרשת מאפשרת בחינה מחודשת של הקשר הרגשי המרכזי בחוויה האנושית: המשפחה.
הסרט הופץ בישראל ב-46 עותקים. הוא הוקרן עד כה בפסטיבלים טורונטו, חיפה ושיקאגו, ועתיד לפתוח מחרתיים (ג') את פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס.
סרטי האנימציה של 2019: מימין: "סרט לגו 2", "צעצוע של סיפור 4", "מרגלים לא רגילים", "לשבור את הקרח 2".
לוקח הרבה שנים לעבוד על סרט אנימציה, אך מאז שהחלו להפיק סרטי אנימציה במחשב יש יותר ויותר סרטים כאלו. בארץ מוקרנים סרטי אנימציה מדובבים רבים, בעיקר בחגים בשביל הילדים. ברשימה זאת סרטי האנימציה של 2019 אשר יוקרנו בארץ גם באנגלית. רובם יגיעו לבתי הקולנוע שלנו סמוך ליציאתם בארצות הברית, וניתן להיכנס לדפי הסרטים שלהם כאן באידיבי בלחיצה על שמם, כדי לצפות בתאריך ההפצה העדכני בישראל.
"סרט לגו 2"
סרט המשך להצלחה הגדולה והמפתיעה מ-15' (הסרט מוצלח אך כמו הגיע משום מקום). עם קולותיהם של כריס פראט, אליזבת' בנקס, ג'ונה היל, מרגו רובי, אליסון ברי, ניק אופרמן, צ'רלי דיי, טיפאני הדיש, ויל ארנט וצ'אנינג טייטום.
בארה"ב: בפברואר.
"לפרק את הארי". וודי אלן, מיוראל המינגוואי ואריק לויד.
יש משהו בג'ודי דיויס ("בעלים ונשים") שגורם לעריכה להשתנות. כתוביות הפתיחה מופיעות לסירוגין אִתה.
הסרט "לפרק את הארי" נפתח בקן (ריצ'רד בנג'מין), רופא שבוגד באשתו עם אחותה לסלי (ג'וליה לואי-דרייפוס). ואז מתברר שמדובר בסיפור שכתב הארי בלוק (וודי אלן), אשר משתמש בעלילות חייו בספרים שלו. זה לא הסיפור היחיד שנראה במהלך הסרט.
"השתלטות מהירה". רוב ריינר, ג'יימס מרסדן.
"השתלטות מהירה" עוסק בסיפור המעניין על הנסיבות שהביאו להכרזת המלחמה של הנשיא ג'ורג' ו. בוש נגד עיראק אחרי הפלת מגדלי התאומים בספטמבר 2001.
לפני שלושה עשורים היה לבמאי הסרט רוב ריינר את אחד הרצפים הטובים ביותר של במאי. אחרי קריירת משחק, בעיקר בטלוויזיה כולל "הכל נשאר במשפחה", ביים שני סרטים: את סרט הפולחן "ספיינל טאפ" (1984) והקומדיה הרומנטית "רומן על בטוח" (1985). ואז הוא הפציץ עם "אני והחבר'ה" (1986), "הנסיכה הקסומה" (1987), "כשהארי פגש את סאלי" (1989), "מיזרי" (1990) ו"בחורים טובים" (1992). מיד אחזור לאחרון ברשימה, אך לפני כן אתאבל על המשך הקריירה של ריינר שביים סרטים בינוניים וגם גרועים עד כאב.
"רפסודיה בוהמית".
הסרט "רפסודיה בוהמית" כל כך סוחף, ועשיר במוסיקה כה מופלאה, שגם שלל פגמיו לא מצליחים לפגום בהנאה הגדולה שהוא מספק לצופיו.
הסרט מספר את סיפורו של פרדי מרקורי ולהקת קווין. הוא מתחיל במפגש בין חברי הלהקה בתחילת שנות ה-70, באוניברסיטה בה הם למדו, ומסתיים בהופעתם ב"לייב אייד" ב-1985. בין לבין הוא מציג ומסביר את דמותו המורכבת של פרדי מרקורי ומתאר את ההצלחה המטאורית של הלהקה.
"רפסודיה בוהמית". רמי מאלק.
"רפסודיה בוהמית" הוא סרט על פרדי מרקורי, סולן להקת קווין (Queen), עם כל הלהיטים שאתם מכירים, לאוהבי שירי קווין (כמובן) וביוגרפיות מוזיקליות. הוא פחות סרט על הלהקה, כי פרדי מופיע בכל סצנה, לכן הרבה נשען על הליהוק של השחקן הראשי, במיוחד במקרה כמו זה כשמדובר בדמות אייקונית ומוכרת כל כך. לרוב לא מציינים את העריכה בסרט. היא לא בהכרח צריכה להיות "בלתי נראית", כזאת שלא שמים לב אליה כדי להיות טובה, או גרועה כדי שתהיה ראויה לציון (גנאי). "רפסודיה בוהמית" הוא סרט שלעריכה המצוינת שלו יש חלק חשוב בהצלחה שלו, ולא רק בקטעים המוזיקליים שהם החלקים הטובים ביותר לאורך כל 134 דקותיו. הסרט "נקי" מאוד מהבחינות הגרפיות והשפה. לא מתעלמים ממין ומסמים אך לא רואים שום דבר.
"כולם אומרים אני אוהב אותך". אדוארד נורטון.
סרט מוזיקלי של וודי אלן עם שלל שחקנים, קל כקצפת, שמתרחש בערים האהובות על אלן: מנהטן, ונציה ופריז. השירים הם כולם שירים ישנים, בחלקם מישהו שר רק כמה שורות וחלק הופכים למופע עם רקדנים וזמרים רבים.
ישר אחרי כתובית בודדת עם שם הסרט נפתח "כולם אומרים אני אוהב אותך" בשיר ליד מזרקה ברחוב. הולדן ספנס (אדוורד נורטון; שלושת סרטיו הראשונים יצאו במהלך 1996: הסרט הזה, "לארי פלינט: האיש והסקנדל" ו"פחד ראשוני" שעליו היה מועמד לאוסקר) שר לסקיילר (דרו ברימור) את Just You, Just Me. יש לה תואר בעיתונאות והיא רוצה להיות אדריכלית.