מגזין סרטים (עמוד 345)

"פעילות על טבעית 3" טוען: יש משתמשי טוויטר בישראל

ההודעות בטוויטר.

תל אביב תהיה אחת הערים הראשונות שיקרינו את הסרט "פעילות על טבעית 3" – בזכות ציוצים בטוויטר, כך הודיעו המפיצים גלובוס גרופ. במקור, חשבתי שזה אומר שיש הרבה משתמשי טוויטר בארץ – שזה מופרך לחלוטין לדעתי. בכלל, מי צריך את הרשת החברתית הזו חוץ ממפורסמים שרוצים להזכיר למעריצים שלהם בקביעות על קיומם, וחוץ מגיקים מוקצנים של טכנולוגיה? אז יצאתי לבדוק מיהם כל המשתמשים הנאמנים שהביאו את הגביע לעיר הישראלית ומצאתי שבעצם לא מדובר בכל כך הרבה משתמשים – אלא במשתמש/ת אחד/אחת שקרויה yafa33, שפשוט שטפ/ה את טוויטר במחרוזת הנדרשת לזכיה, והטה/תה את הכף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

6 סרטים ישראלים לפסטיבל התעודה אמסטרדם 2011

"שישה מיליון ואחד".

שלושה סרטים ישראלים יתמודדו בתחרות הרשמית לסרטים באורך מלא של פסטיבל אמסטרדם לסרטי תעודה IDFA 2011 (ה-24 במספר) בהולנד, ועוד שלושה ישתתפו במסגרות נוספות. השלושה שמוקרנים בתחרות לסרטים באורך מלא הם "5 מצלמות שבורות" של גיא דוידי ועימאד בורנט (קופרודוקציה בין ישראל-צרפת-הולנד), "שישה מיליון ואחד" של דוד פישר (שמוקרן בימים אלו בפסטיבל חיפה), ו"סינמה ג'נין" של מרקוס וטר ואלכס בכרי (קופרודוקציה בין גרמניה-ישראל). עוד, ישתתפו "ילדי היטלר" של חנוך זאבי יוקרן במסגרת הפנורמה, ו"מסביב לשעון" (Carte Blanche) של אלכס גוצ'מן (שהוקרן בפסטיבל ירושלים) ו"סוסיא" של דני רוזנברג יוקרנו במסגרת 'המיטב של הפסטיבלים'.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הצצות לסרט הישראלי "מורעלים"

קומדית האימה הישראלית "מורעלים" של דידי לובצקי, התחדשה בכמה קליפים שמציצים לסרט, לקראת ההקרנה בפסטיבל אייקון TLV 2011 ביום ב' הקרוב (17.10). הרעיון לסרט צץ במהלך לימודיו של לובצקי באוניברסיטת תל אביב, ובמהלך כתיבת התסריט עבר תהפוכות שונות, עד שהפך לסרט הקצר בן 40 הדקות, שיוצג גם בפסטיבל חיפה שלושה ימים מאוחר יותר (20.10). עם "חתולים על סירת פדלים" שיוקרן יום קודם, זה נראה כאילו "כלבת" פתח את הצוהר בקולנוע הישראלי ופתאום קומדיות אימה הן דברים שעושים בישראל; אך למרות שכבודו של "כלבת" במקומו, מדובר על שלושה פרויקטים שיצאו לדרך כמעט במקביל (ואף יוצריהם התנהגו כמו שותפים וודאי לא כמתחרים על הצלחה). בעוד "חתולים" מוכן כבר למעלה מחצי שנה (הוקרן בפסטיבל דרום באפריל ובהקרנות האקדמיה בקיץ) אך מתכנן לצאת לאקרנים רק בפסח, לובצקי מנסה להציג את הסרט בהקרנות סדירות כבר בחודש הבא.

הסרט בו מככבים דוד שאול, אורנה שיפריס ורודי סעדה; מספר על עובד רס"ר בבסיס של יחידת העילית 'נחליאלי' אי שם בדרום הארץ, שחוזר לבסיס בערב פסח מעבודות רס"ר ליליות, רק כדי לגלות שחיילי היחידה הפכו לזומבים רצחניים, בעקבות חיסון חדשני. תהנו:

קדימון

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

פלדה אמיתית – ביקורת

"פלדה אמיתית". יו ג'קמן.

אולי יהיה מי שינסה למכור לכם את "פלדה אמיתית" כלא-פחות מ'רובוטריקים 4 פוגש את סטריט-פייטר 2', אך דעו שאין זה המצב. לא מדובר בסרט לא-טוב, או לא-שווה צפייה; אלא בסרט מאוד פשטני ולא מאתגר במיוחד, שמדבר בגובה העיניים של הילדים מבינכם – והכוונה לילדים של ממש, שנולדו אחרי שנת 2000, לא לכאלה שמסרבים להתבגר או כאלה שאוהבים סרטים מצוירים. זוהי גרסה רובוטית ל"קרטה קיד" שבעיקר ילדים כאמור, יהנו ממנה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרטים הזרים המתמודדים על אוסקר 2012

"הערת שוליים". שלמה בראבא, ליאור אשכנזי. צילום: רן מנדלסון.

הלילה (ו') הודיעו באופן רשמי על 63 הסרטים המתמודדים על חמשת המקומות בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר של אוסקר 2012. את ישראל מייצג "הערת שוליים" של יוסף סידר, אשר ביים את המועמד לאוסקר "בופור" (2007). ישראל היא המדינה עם הכי הרבה מועמדויות ללא זכייה (9), אחריה פולין ומכסיקו (8). שלא כמו בישראל, שבה הסרט הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר אוטומטית מייצג אותנו באוסקר, ברוב המדינות יש ועדה לבחירת הסרט שייצג את המדינה בקטגוריית הסרט הזר. למרות הרתיעה מוועדות עם חברים אינטרסנטיים בישראל, יש להנחיל את הדבר גם בישראל כי הסרט הטוב ביותר הוא לא בהכרח הסרט הטוב ביותר לאוסקר, כפי שלאירוויזיון לא שולחים את השיר הטוב ביותר אלא משתדלים לבחור את השיר המתאים לתחרות.

המצביעים לאוסקר נוטים לבחור בסרטים מאירופה הן כמועמדים והן כזוכים. מתוך 55 סרטים זרים זוכים (מאז שנוסדה הקטגוריה התחרותית), רק 8 סרטים באו ממדינות מחוץ לאירופה, חמישה מהם מאז 2000, אז יש שינוי מבורך במגמה הזאת.

צרפת ואיטליה, שתי המדינות שהיו מועמדות הכי הרבה פעמים וזכו הכי הרבה פעמים בקטגוריה, שולחות את "הכרזת מלחמה" ו"טרה פרמה", בהתאמה. ספרד, המדינה השלישית במספר המועמדויות והזכיות, שוב לא בחרה בסרט של פדרו אלמודובר ("העור בו אני חי") והעדיפה על פניו את Pa negre ("לחם שחור"). שני סרטים של אלמודובר היו מועמדים לסרט זר "נשים, נשים" (1988) ו"הכל אודות אמא" (1998) שזכה. אלמודובר היה מועמד על בימוי וזכה על התסריט של "דבר אליה" (2002) ו"העור בו אני חי" יכול תיאורטית להיות מועמד לכל פרס, מלבד לסרט הזר הטוב ביותר.

בין 60 הסרטים המתמודדים ישנם שני סרטי המשך: "שמש בוגדנית 2" (רוסיה) בבימוי ניקיטה מיכאלקוב, שביים גם את הסרט הראשון שזיכה אותו בַּפּרס ב-1994 ו"יחידה עילית 2" (ברזיל).

מיכאלקוב הוא לא הבמאי המוכר היחיד שמתמודד. בקטגוריה זו מרבים להשתתף סרטים של במאים שכבר התמודדו על הפרס. את The Flowers of War (סין) ביים ז'אנג יימו ("מחול הפגיונות", "הפנסים האדומים") שביים את שני הסרטים הסיניים היחידים שהיו מועמדים לסרט זר ("ז'ודו" ו"גיבור"). הסרט Beyond (שוודיה) הוא סרטה הראשון כבמאית של השחקנית פרנילה אוגוסט ("כוונות טובות", אמא של אנקין סקייווקר ב"מלחמת הכוכבים- פרק 1: אימת הפנטום"). בסרט מככבים נומי ראפיס ("נערה עם קעקוע דרקון", "שרלוק הולמס 2") ובעלה. את סרט השואה In Darkness (פולין) ביימה אגנישה הולנד, שכתבה את שניים מהסרטים הטובים ביותר על השואה, "קורצ'ק" (1990) ו"אירופה אירופה" (1991) שאותו גם ביימה. היא עובדת גם בארה"ב ובין השאר ביימה את "העלמה מכיכר וושינגטון", "להעתיק את בטהובן" ופרקים של "הסמויה".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הדרך חזרה – ביקורת

"הדרך חזרה". קולין פארל, ג'ים סטרג'ס.

"הדרך חזרה" הוא אך ורק סרט מסע, מסע רגלי, ארוך וקשה, של קבוצת אסירים שנמלטים מגולאג בסיביר, כל הדרך אל הודו. כתובית בתחילת הסרט מבשרת שהשנה היא 1940 וששלושה אסירים חצו את הרי האלפים והגיעו להודו. לא מתעכבים יותר מדי על הבריחה שלהם מהמחנה הרוסי. החלק הזה הוא בעצם רק הקדמה הכרחית כדי להציג את קבוצת הצועדים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

משחקי שלטון – ביקורת #2

"משחקי שלטון". ג'ורג' קלוני, פיליפ סימור הופמן.

אל תטעו: "משחקי שלטון" הוא לא בדיוק דרמה פוליטית כפי שהוא מנסה להציג את עצמו, אלא יותר דרמה על תככים ומזימות המתרחשת מאחורי הקלעים של הפוליטיקה, זו שאנשים רגילים לרוב לא נחשפים אליה. כך שמי מכם שמצפה לסערת בחירות, דרמה פוליטית הכוללת בתוכה נושאים אקוטיים כגון משברים כלכליים לצד מלחמות, מקבל מאבק קטן יחסית (או לפחות כך מוצגת הזווית שלו) בעל השפעה גדולה מידי, בארה"ב הנאורה. מדובר למעשה בסרט נחמד, שמבטיח קצת יותר ממה שנותן, אבל ממש לא משהו שאי אפשר בלעדיו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

משחקי שלטון – ביקורת #1

"משחקי שלטון". ג'ורג' קלוני, ריאן גוסלינג

טוב שיש לנו את ג'ורג' קלוני. בין הסרטים ההוליוודים שהוא משתתף בהם (סרטי "אושן") הוא משחק גם בסרטים פחות תבניתיים ("האמריקאי" ו"מייקל קלייטון", למשל, גם אם הם לא תמיד כה מוצלחים), והסיבה העיקרית שטוב שהוא עובד בימינו הוא "משחקי שלטון". קלוני כתב, ביים ומשתתף ב"משחקי שלטון", דרמה פוליטית טובה עם סיפור לא-'גדול' שהופכת לסרט טוב בזכות דיאלוגים טובים, שחקנים מעולים והבימוי של קלוני.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

העור בו אני חי – ביקורת #2

"העור בו אני חי". אנטוניו בנדרס, אלנה אניה.

"העור בו אני חי" הוא מותחן נהדר ומזעזע שגורם לך אי נוחות, על סף הבחילה, ומצמיד אותך לכיסא ללא כל יכולת התנגדות. מדובר בסוג הסרטים שבסופם לא תדע האם להמליץ ללכת לראותו, וכאשר כנראה תבחר שכן – תצטרך לסייג את עצמך טוב-טוב כדי לא לפתח ציפיות שווא בעיני הקורבן שלו שבחרת להמליץ על הסרט. כן, האמביוולנטיות נעה פה מקצה לקצה, כאשר הסרט הינו, מצד אחד, כל כך חולני ומטריד, ומצד שני עשוי בצורה מעוררת הערצה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

העור בו אני חי – ביקורת #1

"העור בו אני חי". אנטוניו בנדרס.

השחקן הספרדי אנטוניו בנדרס התחיל את הקריירה שלו והתפרסם בסרטים הפרועים לטובה של פדרו אלמודובר בשנות ה-80, ביניהם "חוק התשוקה" ו"נשים, נשים". סרטם המשותף האחרון היה "קשור אותי! אהוב אותי!" (1990), ושנתיים לאחר מכן החל בנדרס להופיע בסרטים אמריקאים. אלמודובר המשיך לעשור פורה של סרטים טובים, בין השאר "עקבים גבוהים" ו"אהבת בשר ודם", ולשיא הצלחתו הבינלאומית עם "הכל אודות אמא" (1999). מאז זכו הסרטים שלו לחשיפה גדולה והוא צבר לו קהל צופים נאמן ורחב. כעת ב"העור בו אני חי" (מבחינה דקדוקית היה עדיף "העור שבו אני חי"), אחרי שהרוויח הרבה כסף והשתתף בעיקר בסרטים נשכחים, חוזר בנדרס לשפת אמו ולבמאי שאתו התחיל את דרכו כשחקן קולנוע.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אניה בוקשטיין ויאנה גור מחפשות "מקום אחר"

מימין לשמאל: אניה בוקשטיין ויאנה גור

השחקניות אניה בוקשטיין ("כלבת") ויאנה גור ("לאהוב את אנה") תככבנה בסרט העצמאי הקצר "מקום אחר" של מיכל זילברמן (סרט ראשון). עוד יככבו בסרט גם עלי סולימאן, מעין בלום, אלדד פריבס, הילה עופר, מולי שולמן ואפרת ארנון.

העלילה חובקת שבעה חברים שירדו מהארץ מסיבות שונות, וחוזרים ארצה לכבוד חתונתה של חברה טובה. במרכז הפגישה המחודשת עומד סיפור אהבה בין עו"ד מפולפלת ישראלית (בוקשטיין) ונשואה (פריבס), לבין איש עסקים ערבי מצליח ושקט (סולימאן) שמתגורר בהונג קונג עם חברתו (גור). בלום ושולמן מגלמים זוג הומואים שגר בלונדון, והילה עופר מגלמת צעירה שחיה לבדה בניו יורק.

"מקום אחר" יחל להצטלם בשבוע הבא. זילברמן ניצחה לפני שנתיים עם קבוצת 'המילה האחרונה' בתחרות "סרט ב-48 שעות" עם הסרט המוקומנטרי הקצר "אות משמיים". היא שימשה בעבר כמנהלת התוכן של חברת ההפקה 'מטר הפקות'.

"בוקר טוב אדון פידלמן" ו"מבול" יתמודדו בפסטיבל אסיה פסיפיק 2011

"בוקר טוב אדון פידלמן". ששון גבאי עם הנרי דוד. צילום: עמוס צוקרמן.

ששון גבאי מועמד על תפקידו בסרט "בוקר טוב אדון פידלמן" לפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל אסיה פסיפיק 2011 (ה-5 במספר) שבאוסטרליה, והסרט "מבול" מועמד לפרס סרט הילדים הטוב ביותר. גבאי זכה בפרס הזה ב-2007 על תפקידו ב"ביקור התזמורת", ומסר כעת: "אני מופתע ומתרגש. לקולנוע האסיאתי יש מסורת אדירה, ואנחנו פה בישראל לפעמים שוכחים שאנחנו בעצם חלק מאסיה. המועמדות הזו מחזירה אותי להבנה הזו וזה הופך אותה למיוחדת."

"אדון פידלמן" הוא רסטוראטור קשיש (גבאי) שמוצא את עצמו נלחם למנוע את סגירת הסדנה שלו, לאחר מותו של שותפו מזה ארבעים שנה. הוא נאלץ להיאבק בבנו המנוכר נוח (נבו קמחי) שמבקש לסגור את הסדנה ולבנות במקומה בית דירות. היחיד שנרתם לעזרתו של פידלמן הוא אנטון השוליה (הנרי דוד), בחור צעיר ואבוד שמסתתר מהעולם בסדנה ומבקש להמשיך את דרכו של פידלמן.

עלילת "מבול" מציגה לנו את יוני (רוטמן) בבר המצווה שלו, עם שום ברירה אלא להתבגר בן לילה, כשעליו להתמודד עם חזרתו הבלתי צפויה מהוסטל של אחיו האוטיסט, תומר (מושונוב). במהלך מסע התבגרותו המהיר יוני מגלה כמה עובדות מכאיבות על הוריו.

"בוקר טוב אדון פידלמן" זכה בפרס אופיר למוסיקה המקורית הטובה ביותר, פרס הסרט של פסטיבל ירושלים, פרס הסרט של פסטיבל קארלובי וארי ופרס התסריט של פסטיבל סאנדנס. "מבול" זכה בפרס הסרט של פסטיבל חיפה ובציון לשבח מפסטיבל ברלין.