מגזין סרטים (עמוד 43)

קופות: בכורה חלשה ל"רכבת הקליע"; "אהבה בשחקים 2" עקף את טיטאניק בארה"ב

"רכבת הקליע". אהרון טיילור-ג'ונסון, בריאן טיירי הנרי.

בכורת סרט הפעולה "רכבת הקליע" תפסה את צמרת טבלת שוברי הקופות של סוף השבוע בצפון אמריקה, עם 30.1 מיליון דולרים בקרב 4,357 בתי קולנוע, על פי הערכות. מצד אחד, בהוליווד אוהבים עמידה בציפיות האנליסטים, ואלו בדיוק הציפיות שהיו מהסרט לפני סוף השבוע. מצד שני, בסרט יש לא-מעט פרצופים מוכרים, בראשו עומד בראד פיט, והוא עלה 90 מיליון דולרים, כך שמדובר בבכורה חלשה יחסית שעשויה להחזיר את ההוצאות בקושי. אפשר לנחש את הסכום הכולל של "רכבת הקליע" בקופות בצפון אמריקה אם משווים לסרט הפעולה "העיר האבודה", שעלה במרץ האחרון בסכום של 30.5 מ"ד, והמשיך לצבור רק 105.3 מ"ד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רכבת הקליע" – ביקורת #2: מבטיח הרבה ובפועל מיותר

"רכבת הקליע". בראד פיט, אהרון טיילור-ג'ונסון.

"רכבת הקליע" הוא סרט שמבטיח הרבה – בראד פיט, אקשן, צבעים, מוסיקה – ברם, בפועל מדובר בסרט מיותר ואף מרגיז.

הסרט מספר כמה סיפורים במקביל שמתרחשים כולם על רכבת הקליע המהירה שביפן בקו שבין טוקיו לקיוטו. הראשון מספר על סוג של רוצח שכיר (בראד פיט) שמקבל את הכינוי ליידיבג (פרת משה רבינו) מהמפעילה שלו. תפקידו הוא לאסוף מזוודה שנמצאת על הרכבת והמפעילה שלו מבטיחה לו שמדובר בעבודה קלה מאוד. השני מספר על שני רוצחים שכירים אחרים (אהרון טיילור ג'ונסון ובריאן טיירי הנרי) שאמורים להחזיר לראש המאפיה הגדול (מייקל שאנון) את אותה המזוודה שליידיבאג מחפש ואת בנו של ראש המאפיה שנחטף כמה ימים קודם לכן. הסיפור השני הוא על בחורה צעירה (ג'ואי קינג) שבעזרת סחיטה מאלצת פושע זעיר לעזור לה במאבקה הצודק אולי בראש המאפיה. בנוסף לאלה, נמצאת על הרכבת גם מחסלת בשם "הצרעה" (זאזי ביטס). כצפוי, בשלב מוקדם מאוד כל הסיפורים מצטלבים בינהם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"רכבת הקליע" – ביקורת #1: המאמץ להיראות מגניב מרגיש לא אותנטי

"רכבת הקליע". בראד פיט.

"רכבת הקליע" הוא סרט פעולה אלים שיקרוץ לבני 16-12; חלקם עשויים להתלהב ולהתרשם. ניכר המאמץ של הבמאי לעשות משהו שייראה מגניב, אך זה מרגיש לא אותנטי, לא מקורי, המקבילה הקולנועית ל"קורבן אופנה" במקום "מסוגנן". גם הדיאלוגים שאמורים להצחיק -מתנקשים שמתווכחים על שטויות, למשל- לא עובדים ויש יותר מדי גימיקים מיותרים, כמו מניין המחוסלים בפעולה קודמת של האחים המכונים מנדרינה ולימון. האלימות היא זו של הסרטונים המצוירים של פעם (ברוח טום וג'רי), עם הרבה דם. בנוסף לאנגלית יש גם קטעים ביפנית, בספרדית וברוסית. לסרט טוב שמתרחש על רכבת עדיף לראות את "רכבת הקרח" (הסרט, לא התקרבתי לסדרה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הסרט הישראלי "קריוקי" נרכש להפצה בארה"ב בידי גרינוויץ' אנטנטיינמנט

"קריוקי". ליאור אשכנזי.

הסרט הישראלי "קריוקי" של משה רוזנטל נרכש להפצה בארה"ב בידי חברת 'גרינוויץ' אנטנטיינמנט' (Greenwitch Entertainment). קברניטי גרינוויץ', אדוארד (אד) ארנץ ועודד הורוביץ, ניהלו את המשא ומתן לרכישה מול קרול ברטון מטעם סוכנויות המכירות של הסרט 'שאריידס' (Charades) ו'וו-אמ-אי אינדפנדנט' (WME Independent).

"קריוקי" היא קומדיה המספרת על מאיר וטובה (ששון גבאי וריטה שוקרון), זוג בגיל העמידה, שחי באחת משכונותיה החדשות של חולון בתחושת פספוס והחמצה לא מדוברת. גולת הכותרת של חייהם היא חופשתם השנתית ברודוס. כשלדירת הפנטהאוז בבניין המנומנם נכנס איציק מרציאנו (ליאור אשכנזי), סוכן דוגמניות ממיאמי, רווק, נהנתן ומוחצן, המארח מסיבות קריוקי בביתו – מאיר וטובה מתמלאים בתחושת חיות מפתיעה. טובה מתחילה לפנטז על חופשות משותפות וארוחות ערב עם השכן הכריזמטי, ואילו מאיר נוהה אחר סגנונו של איציק ומגלה צדדים חדשים בנפשו שלו. כשהשניים מבינים שהם אינם השכנים היחידים שאיציק מוצא בהם עניין, זיקתם לרווק האטרקטיבי גדלה אף יותר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חזרה גנרלית" – ביקורת: פוטנציאל לקאלט מיידי

"חזרה גנרלית". ניית'ן פילדר.

ניית'ן פילדר ("מי זו אמריקה?") חוזר אלינו בסדרה "חזרה גנרלית" מבית ענקית התוכן HBO (הוט, יס, וסלקום טי-וי), שפורצת את הגבול בין יצירת ריאליטי ליצירה עלילתית, נעה בין המופרך להזוי לעוד יותר הזוי וקורעת מצחוק בדרך לשם.

לפני כעשרים שנה פרץ לחיינו ז'אנר הריאליטי, שלא רק שלא נעלם, אלא ממשיך לצבור תאוצה וצופים אדוקים, ואם פעם היינו צריכים להסתפק בתחרויות שירה, הישרדות ואוכל, הרי שהיום המבחר הוא כמעט בלתי מוגבל: החל מהתערבויות לגמילת מכורים למינהם, עבור בנגרים, נפחי זכוכית ומחשלי חרבות באש וכלה באפיית עוגות שאסור להן להראות כמו עוגות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הגיבור" – ביקורת: דילמה מוסרית מדכדכת ששווה כל רגע

"הגיבור". אמיר ג'דידי.

"הגיבור" הוא סרט דרמה איראני על אסיר שמתמודד עם דילמה מוסרית שעשויה להביא לשחרורו מהכלא והמוסכמות החברתיות שממשיכות לכלוא אותו. כמו שאר סרטיו של הבמאי והתסריטאי, אסגר פרהאדי, גם סרט זה איטי ומומלץ אך ורק למיטבי לכת. הסרט אמנם מדכדך ולכן לא יתאים למי שמחפשים אסקפיזם קליל, אבל הרגישות, האותנטיות והמורכבות שבו גורמות לו להיות שווה כל רגע.

פרהאדי, שסרטיו "פרידה" (2011) ו"הסוכן" (2016) זכו באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, חוזר להביא אלינו סרט שבו הדמויות נמצאות בסיטואציה מורכבת, אך רחוקה ממופרכת, ולמרות שהאינטרסים שלהן שונים, אפשר להזדהות עם כולן ולהיות מתוסכל ביחד איתן כשהעלילה ממשיכה להסתבך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האשמה" – ביקורת: התחלה טובה והמשך דידקטי מאכזב

"האשמה". בן אטאל.

‏"האשמה" (שהייתי מתרגם ל"ההאשמה", כדי שיהיה ברור שלא מדובר באשמה) הוא סרט דרמה צרפתי ‏הנוגע בפרשנות ששני צדדים נותנים לאירוע לילי שמטלטל את חייהם וחיי משפחותיהם. הסרט שעלה ‏לאקרנים בחמישי האחרון גם הוקרן בפסטיבל ירושלים בהקרנה חגיגית בהשתתפות יוצריו. מה שמתחיל ‏מצוין מקבל תפנית באמצעו והופך לסרט איטי ונמרח עם הרבה יותר מדי התעסקות בנושאים ברורים ‏מאליהם או לא רלוונטיים לעלילה. התוצאה לא נוראית, רק מאכזבת אחרי התחלה כל כך טובה.‏

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

מבקר הקולנוע הישראלי אורי קליין הלך לעולמו

מבקר הקולנוע של 'הארץ', וכנראה המבקר הבולט והחשוב ביותר בישראל, אורי קליין, הלך לעולמו היום (ו') בגיל 76. הוא היה חתן פרס סוקולוב לעיתונות 2007 ובעל אות הוקרה על מפעל חיים מפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015.

קליין נולד בתל אביב בשנת 1946. הוא למד ספרות אנגלית וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. בהמשך נמנה על המחזור הראשון של החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, ושם החל את קריירת הכתיבה שלו עם חבריו לספסל הלימודים בהם הבמאי איתן גרין והמבקר גידי אורשר, כשהוציאו יחד את כתב העת לקולנוע 'קלוזאפ', בהשראת 'קאייה דה סינמה' של אנשי הגל החדש הצרפתי. בהמשך עבד כמבקר קולנוע ב'קול ישראל', ובשנת 1979 עבר לעיתון 'דבר'. בשנת 1982 עבר ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק, ועם שובו בשנת 1987 הפך למבקר הקולנוע של עיתון 'הארץ', תפקיד בו שימש 35 שנים, עד מותו. לצד אלו, לימד תיאוריה והיסטוריה של הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת חיפה ובבתי ספר נוספים לאמנות.

על פי פרסום בהארץ, קליין נפטר עקב זיהום שהוביל לקריסת מערכות. הוא הותיר אחריו את אישתו, אירמה.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל ירושלים 2022: "הדרך לאילת" הטוב ביותר; "קריוקי" הביכורים

"הדרך לאילת". צילום: עודד אשכנזי.

הוכרזו הזוכים בפרסי פסטיבל קולנוע ירושלים 2022 (ה-39 במספר), ובראשם בפרס חג'ג' לסרט העלילתי הטוב ביותר זכה "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר. חבר השופטים שכלל את פולקר שלונדורף (יו"ר), הצלמת הישראלית דניאלה נוביץ, כריסטוף קונייה ואליסה סימון, נימק את בחירתו: "סרט שובר מוסכמות ומרענן שמשלב דרמה, קומדיה וסאטירה חברתית. דיוקן כן ואינטימי, ושופע אנרגיה אנרכית, של דמויות הניצבות מול החברה." הסרט קטף גם את פרס השחקן הטוב ביותר שהלך לשמואל וילוז'ני ואת פרס הצילום לעודד אשכנזי. בפרס GWFF לסרט הביכורים הטוב ביותר זכה "קריוקי" המדובר של משה רוזנטל, אשר את הבחירה בו נימקו אותם השופטים: "סאטירה חברתית משעשעת ונשכנית, שלא מפסיקה לבדר ולסקרן בזכות הופעות מרגשות ובימוי נועז."

בתחרות הבינלאומית זכה הסרט הרומני-צרפתי "מטרונום" (Metronom) של אלכסנדרו בלק בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. חבר השופטים שכלל את מרייטה ריזנביק, לזלו נמש, רונאר רונארסון, נימק את בחירתו: "מבט קולנועי חודר לחוויית הנעורים תחת משטר דיכוי. כוחו המיוחד של הסרט נעוץ במיקוד הברור שלו ובזוית הראיה האישית."

רשימת הזוכים המלאה בפרסי פסטיבל ירושלים 2022:

התחרות הישראלית

הסרט העלילתי הטוב ביותר (פרס חג'ג')
"הדרך לאילת", יונה רוזנקיאר

סרט ביכורים (פרס GWFF)
"קריוקי", משה רוזנטל

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סקירות מפסטיבל ירושלים 2022: "אגם פלקון", "הקתדרלה", "אמילי הפושעת"

"אמילי הפושעת". אוברי פלאזה.

פסטיבל ירושלים 2022 (ה-39 במספר) מתקיים בימים אלו (21-31.7) בסינמטק ירושלים, לב סמדר ויס פלאנט ירושלים ומביא עמו את מגוון רחב של סרטים, חלקם משתתפים בתחרויות השונות. בנוסף לכל סרטי הבכורה, מוקרנות גם קלאסיקות קולנועיות להנאה מחודשת של מי שהספיק לצפות ולהתאהב ולמי שהסרטים האלו עדיין חדשים לו. מטה מפורטות סקירות קצרות לשלושה סרטים מהבציר השנתי: "אגם פלקון" של שרלוט לה-בון, "הקתדרלה" של ריקי ד'אמברוז, ו"אמילי הפושעת" של ג'ון פאטון פורד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הפרטיזן עם מצלמת הלייקה" – ביקורת פסטיבל ירושלים: מעניין ומרתק

"הפרטיזן עם מצלמת הלייקה".

"הפרטיזן עם מצלמת הלייקה", סרטה הדוקומנטרי הקצר (54 דקות) של היוצרת הדוקומנטרית רות ולק ("דוד פרלוב: דיוקן") אשר מוקרן בפסטיבל הסרטים בירושלים ובהמשך יגיע ל"כאן 11", מנסה לפענח את חידת דמותו של הפרטיזן היהודי מונדק לוקביצקי. הוא נלחם בנאצים במסגרת המחתרת הפולנית "ארמיה קריובה" (צבא העם), שרד את השואה ועלה לארץ עם אשתו, חנה, עם קום המדינה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סקירת טקס הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022 ו"משולש העצבות"

אורחי טקס הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022. מימין: נשיא המדינה יצחק הרצוג, הבמאי רובן אוסטלונד, מנהל הפסטיבל רוני מהדב-לוין, ורעיית הנשיא מיכל הרצוג. צילום: סיון פרג'.

לפסטיבל ירושלים הגעתי השנה בהתרגשות כפולה, שהרי כבר שנתיים שהפסטיבל החליף מתכונת, למעשה לפני שנתיים הוא לא התקיים פיזית כלל ובשנה שעברה במליאה מצומצמת ולכן התחושה היא שהשנה ההשקעה תהיה משולשת. בלי כוונה יצא פה משחק מילים כיוון שהסרט הפותח של הפסטיבל היה "משולש העצבות" של הבמאי רובן אוסטלונד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »