"האדם הגרוע בעולם" – ביקורת: חיפוש עצמי מרגש לצפייה
"האדם הגרוע בעולם" הוא דרמה נורווגית על אישה צעירה שמנסה להבין מה היא באמת רוצה בחיים ומגלה זאת דרך מערכות היחסים שיש לה עם האנשים בחייה. ללא ספק, זהו סרט חכם, רגיש ומהנה לצפייה (גם בחלקים הקשים). הוא בהחלט לא חף ממגרעות, ודווקא לקראת הסוף שלו, כשכבר הקשר לדמויות וההזדהות איתן מבוססים, הוא נמתח שלא לצורך. מלבד צופים שרגישים לעירום ולפתיחות מינית, יתאים לצפייה של אוהבי הדרמות המקורקעות.
יואכים טרייר שביים את "אוסלו, 31 באוגוסט" (2011), "השקט שבפנים" (2015) ואת "תלמה" (2017), חבר לשותף לכתיבה הקבוע שלו אסקיל ווגט ויצר סרט שמצליח לשקף נקודת מבט נשית למדי על התחלת חיים בוגרים וחיפוש עצמי. הסרט מכניס את הצופים אליו במהירות באמצעות מעבר סצינות תכוף וקריינות עד שנכנס לקצב רגיל בצורה מושלמת. משם הדרך נסללת לדיאלוגים אותנטיים וסיטואציות חברתיות שמוכרות מאוד לכולם, וגם כאלה שקצת פחות. אלמנט שפחות עבד בסרט היה החלוקה המאולצת לפרקים, שגם חושפת מראש את מה שהולך להתרחש.