יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 19)

שחקנים שגילמו קרובי משפחה שלהם בסרט

"ילד דבש".

את "ילד דבש", שיוקרן בפסטיבל חיפה בסוכות, כתב שיאה לה-באף והוא מגלם בסרט את אבא שלו. את התפקיד של שיאה (שנקרא בסרט אוטיס) מגלם לוקאס הדג'ס ("מנצ'סטר ליד הים", "ליידי בירד"). במקרה הזה מדובר בתסריט אוטוביוגרפי. יש לא מעט שמבוססים על סיפורים אמיתיים ששומרים על השמות המקוריים של הדמויות, ועם שחקנים שיש להם קשר משפחתי לדמויות שהם מגלמים, כולל שחקן שגילם את אביו בארבעה סרטים!

או'שיאה ג'קסון מגלם את אביו השחקן-זמר הידוע כאייס קיוב (Ice Cube) בסרט "היישר מקומפטון" (Straight Outta Compton) שהצליח מאוד בארה"ב ב-2015.
בסרט קודם שמתרחש בעולם הראפ, Notorious מ-2009 על הראפר .The Notorious B.I.G (שם הבמה של כריסטופר "ביגי" וואלס), מגלם אותו בפלאשבקים בנו כריסטופר ג'ורדן וואלס.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איש מזל התאומים" – ביקורת #1

"איש מזל התאומים". ויל סמית'.

"איש מזל התאומים" אינו גרוע והדיאלוגים טעונים שיפור, אך הוא לא מממש את ההבטחה שבו (מה שמאכזב מאוד) ואינו סוחף או מלהיב. יש מרדף אחד, על אופנועים וברגל, שמתקרב לכך, אבל חוץ מזה זה לא ממש עובד כסרט פעולה. זה נע ומתקדם כמו סרט דרמה, אבל גם דרמה ממשית אין פה. אין פה עיסוק אמיתי בסוגיה, שגם אינה מהפכנית בימינו (התסריט נכתב בשנות ה-90 ואז אולי היה נשמע מעט מקורי וחדשני יותר). והרגעים של ה"נאומים", שבהם במקום דיאלוג אמיתי ישנה דמות שבעיקר מדברת ומעבירה לנו מסרים, הם די משעממים ומיותרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אד אסטרה" – ביקורת

"אד אסטרה". בראד פיט.

בראד פיט מצוין ב"אד אסטרה" ("עד הכוכבים" בלטינית). האם זה מספיק כדי לראות סרט בן שעתיים? לא.

גלים חשמליים מהחלל פוגעים בכדור הארץ וזה איכשהו כנראה קשור לרוי (בראד פיט), אסטרונאוט שמגלה שאביו, שנעלם במשימת חלל בפיקודו 29 שנים לפני כן והוכרז כמת, בחיים ככל הנראה, והוא יוצא ליצור קשר עמו מטעם חברת חלל, שיכול להיות שיש לה אג'נדות נסתרות (זה פחות נכלולי ממה שזה נשמע). את אביו מגלם טומי לי ג'ונס; דונלד סאת'רלנד משום מה מופיע כאסטרונאוט זקן; ליב טיילר נראית עצובה ומודאגת כפי שהיא יודעת בתפקיד מצומצם ביותר שלולא היתה מפורסמת לא הייתי טורח להזכיר; ולרות' נגה תפקיד שמרגיש שאפשר היה לפתח יותר אבל זה לא הסיפור שלה או של האנושות אלא על רוי ואביו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נוכלות בלי חשבון" – ביקורת

"נוכלות בלי חשבון". קונסטנס וו, קיקי פאלמר, ג'ניפר לופז, לילי ריינהארט.

לג'ניפר לופז בת ה-50 יש פחות שומן מאשר ל"נוכלות בלי חשבון" שבמקום להיות 90 דקות מהודקות מגיע למשקל של 105 דקות עם המון קטעים ארוכים בלי סיבה שמתחבא בהן סיפור טוב. במקום להיכנס, להמם, לעשות את המכה וללכת, נמשך הסרט יותר מדי, מדשדש ומתפזר, ומרגיש בסופו של דבר כפספוס קטן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אחוזת דאונטון: הסרט" – ביקורת

"אחוזת דאונטון: הסרט". אליזבת' מקגאוורן, יו בונוויל, מאגי סמית' ולורה קרמייקל

הסרט "אחוזת דאונטון" מיועד בעיקר למעריצים (הרבים) של סדרת הטלוויזיה שהחלה ב-2010. סרטי המשך בקולנוע לסדרות הם דבר נדיר. מפני שחלפו ארבע שנים מאז ירידת הסדרה וזה לא בא מיד אחרי זה אז הגעגועים לסדרה יביאו להצלחה של הסרט בקרב הצופים הנאמנים -כיף לחזור ולראות את הדמויות הרבות- אבל קשה להאמין שאחרים יאהבו את הסרט או יתרשמו ממנו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לקראת "אחוזת דאונטון": סדרות טלוויזיה שהמשיכו לסרטי קולנוע

"אחוזת דאונטון: הסרט".

בפרק האחרון של העונה השלישית של "משפחה בהפרעה", הסוף המקורי של הסדרה, נאמר שבמקום עונה נוספת אולי ימשיכו קורות המשפחה בסרט. זה לא קרה. במקום זאת הסדרה הוחייתה ב-2013 בתחילת דרכה של "נטפליקס" כמפיקת סדרות טלוויזיה. מאז הופקו שתי עונות נוספות, שלושתן תוספות שלא מתקרבות למקור.
אנדרו לינקולן עזב את התפקיד הראשי בסדרה המצליחה מאוד "המתים המהלכים", אך לא חיכו הרבה זמן לפני שהודיעו שחתם לככב בשלושה סרטי קולנוע שבהם ימשיך לגלם את ריק גריימס.

בסוף השבוע יגיע לבתי הקולנוע הסרט "אחוזת דאונטון", המשך לסדרה הבריטית המצליחה שהחלה כמיני סדרה מעולה ב-2010 ושזכתה להצלחה ובפרסים ששכנעו את היוצר והמפיקים להמשיך אותה כסדרה (זה קרה בסוף שנות ה-70 עם "אדונים ומשרתות" הבריטית). הסדרה ירדה אחרי חמש עונות ב-2015, ועכשיו אחרי 4 שנים הצליחו לקבץ שוב את צוות השחקנים הגדול מאוד כדי לצלם סרט.

סרטי קולנוע כהמשך לסדרת טלוויזיה אינם נפוצים. זו תופעה חדשה יחסית, והתוצאות מבחינה מסחרית חצויות, כמובן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המוח" (1969) – ביקורת

"המוח". בורוויל, ז'אן-פול בלמונדו.

צפיתי בסרט "המוח" בן החמישים, משלוש סיבות: ז'אן פול בלמונדו, דיויד ניבן והז'אנר שלו. בתוך ז'אנר סרטי השודים האהוב יש תת ז'אנר של סרטי שוד רכבות.

"המוח" הוא תוצר טיפוסי ברור של שנות ה-60, כולל שיר הפתיחה האיום, עם נשים בשמלות קצרות, נשים בביקיני, מרדפי מכוניות ברחובות ערים, עיצוב במלוא העוצמה והומור. היום לא היו עושים סרט כזה שדובר אנגלית, צרפתית ואיטלקית אלא כולם היו מדברים באנגלית. מלבד ניבן הבריטי ובלמונדו הצרפתי משחקים גם אלי וולך האמריקאי (שלוש שנים אחרי "הטוב, הרע והמכוער") ובורוויל ("המעגל האדום" המעולה) שבשנות ה-60 שיחק בשלושה סרטים של במאי הסרט ז'רר אוּרי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"פרזיטים" – ביקורת

"פרזיטים".

כשחושבים על סרטים קוריאנים עשויים לחשוב על סרט אטי ומהורהר כמו רבים מהסרטים מהמזרח הרחוק שמגיעים לארץ (להוציא את סרטי הפעולה, שאותם ממעטים להקרין בבתי הקולנוע אצלנו). "פרזיטים" אינו סרט כזה. הוא סרט קוריאני, ללא ספק, אך הוא לא דורך במקומו, עם מתח והומור. הסרט, זוכה פרס דקל הזהב (הפרס הראשי) בפסטיבל קאן השנה, הוא סוחף וכובש. יש סרטים שאפשר להמליץ עליהם לכל אחד ("חומות של תקווה", "הנסיכה הקסומה", למשל), ו"פרזיטים" נכנס לקטגוריה של סרטים טובים שלא מתאימים לכל צופה, גם כי יש בו אלימות ודם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"השיר של רוז" – ביקורת

"השיר של רוז". ג'סי באקלי.

"השיר של רוז" הוא סרט בריטי שמתרחש בגלזגו, סקוטלנד. הוא סרט דרמה "קטן", מהסוג שהבריטים טובים עד מתמחים בהם, אמין, אנושי, עם שחקנים מצוינים שמגלמים אנשים אמיתיים שגרים מחוץ ללונדון, שלא עוסקים בעבודות נוצצות ונחשבות שמצטלמות היטב (עורכי דין, עיתונאים, מעצבים למיניהם, בעולם הפרסום) בתוך חיים זוהרים וגרים בבתים מעוצבים לעילא, שגם בתפקידים הקטנים ביותר יש דמויות עם אישיות ולא קריקטורות (כמו השכנה פה). במקרה הזה מדובר בשחקניות טובות מאוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"כאב ותהילה" – ביקורת

"כאב ותהילה". אנטוניו בנדרס.

ב"כאב ותהילה", סרטו החדש של פדרו אלמודובר, מככב אנטוניו בנדרס כבמאי קולנוע, בן דמותו הברור של אלמודובר (עד השיער). הסרט מרגיש הרבה יותר מ-113 דקותיו כי הוא משעמם לפעמים, עם חלקים מוצלחים ורגעים יפים אבל קשה מאוד להמליץ עליו. אני מעדיף את הסרטים הפרועים של אלמודובר משנות ה-90 ("עקבים גבוהים", "קיקה" ו"אהבת בשר ודם") וגם הדרמות הטובות שלו ("לחזור", למשל) טובות מהסרט הזה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אהבה ממבט שני" – ביקורת

"אהבה ממבט שני". פרנסואה סיביל, ג'וזפין ז'אפי.

"אהבה ממבט שני" היא קומדיה רומנטית צרפתית חמודה ומתוקה עם בסיס פנטזיה/מדע בדיוני, ויותר רומנטיקה מקומדיה. הסרט ואנחנו היינו יוצאים נשכרים לו היו מקצרים אותו בהרבה, בעיקר מהחלק האחרון.

מראים יפה מאוד את הזוגיות המתהווה והמתפתחת של רפאל ואוליביה, סופר ופסנתרנית, שמכירים בתיכון. הוא כותב סדרת ספרי מדע בדיוני-פעולה מצליחה וחי עם אשתו אוליביה בדירה גדולה ויפה. בוקר אחד הוא מתעורר כשכל חייו שונים והוא היחיד שיודע זאת: הוא כבר לא עשיר מפורסם וסופר מצליח, כבר לא נשוי ואשתו לא מכירה אותו. הוא נחוש לחזור לחייו הקודמים (/המקבילים) ולכבוש בשנית את לבה של אוליביה. מכאן השם הלא מושך במיוחד של הסרט בעברית, שבמקור נקרא "אלמונית שלי".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לפרסי אמי 2019: ארבע שחקניות מ"משחקי הכס" מועמדות בקטגוריה אחת

"משחקי הכס". אמיליה קלארק.

לפני שעה קלה הוכרזו המועמדים לפרסי האמי 2019 (ה-71 במספר). ארבע שחקניות משנה מ"משחקי הכס" מועמדות בקטגוריה אחת, ושלושה שחקני משנה מועמדים ב"בארי". פטרישה ארקט מועמדת בשתי קטגוריות, כמו גם פיונה שאו, השחקנית הבריטית הוותיקה.

ב-70 שנה תשע סדרות דרמה בלבד בעבר זכו על עונתן האחרונה (כי בדרך כלל סדרות טלוויזיה יורדות עם ירידה באחוזי הצפייה שנובעת בעיקר מירידה באיכות). בעונה השמינית והאחרונה של "משחקי הכס" היו 6 פרקים בלבד, ואם הסדרה תזכה זה יהיה מניין הפרקים הנמוך ביותר של סדרה זוכה (בשיא של זכייה עם 7 פרקים בלבד מחזיקה "משחקי הכס" על עונתה הקודמת). 9 הסדרות שזכו על עונתן האחרונה: Playhouse 90 ב-1960, "דיק ואן דייק" ב-66', My World and Welcome to It על עונתה היחידה! ב-70', "מרי טיילור מור" ב-77' (כמו "דיק ואן דייק" ירדה כי המפיקים רצו לעבור הלאה ולא מעייפות החומר), "ברני מילר" ב-82' (על עונתה השמינית, והיא לא היתה מועמדת לסדרה הטובה ביותר לפני כן!), "כולם אוהבים את ריימונד" ב-05' והדרמות: "אדונים ומשרתות" ב-77', "הסופרנוס" ב-07' ו"שובר שורות" ב-14'.

גם "ויפ" מועמדת על עונתה האחרונה, וג'וליה לואי-דרייפוס שבאמתחתה 8 פסלונים, יכולה להוסיף לשיאה של 6(!) זכיות ברציפות(!) על תפקידה ב"ויפ". בשנה שעברה הסדרה לא שודרה והיתה מועמדת כי לואי-דרייפוס התמודדה עם מחלת הסרטן.

"ויפ" ו"משחקי הכס" זכו שלוש פעמים לסדרה הטובה ביותר. זכייה רביעית תכניס את "משחקי הכס" לקבוצה הקטנה של סדרות הדרמה שזכו 4 פעמים: "בלוז לכחולי המדים", "פרקליטי אל-איי", "הבית הלבן" ו-Mad Men. שתי סדרות מחזיקות בשיא הזכיות בקומדיה: "פרייז'ר" ו"משפחה מודרנית", שתיהן עם 5 ברציפות (על העונות הראשונות).

בשל מספר הפרקים ששודרו מיוני 2018 עד סוף מאי 2019 נוצר מצב מסובך ויוצא דופן ש"סיפורה של שפחה" לא היתה יכולה להיות מועמדת לסדרה הטובה ביותר (היא היתה מועמדת על שתי עונותיה הראשונות והשלישית שהחלה ביוני השנה תתמודד בטקס הבא) אך זכאית במספר קטגוריות אחרות.

הקטגוריה של המיני סדרות, שסבלה מירידה במספר המתמודדות בשנים עברו, חזרה לפרוח עם שפע של מתמודדות מובילות: "הבריחה מדאנמורה", "צ'רנוביל", "פוסי/ורדון", "חפצים חדים" ו"שערוריה אנגלית למדי".
כרגיל, קטגוריות המשחק של מיני סדרות/סרט טלוויזיה מלאים בשחקני קולנוע מפורסמים.

טקס הכרזת הזוכים יתקיים ב-15 בספטמבר בלוס אנג'לס.

המועמדים בקטגוריות הראשיות של פרסי האמי 2019:

דרמה
סדרה הטובה ביותר
"משחקי הכס"
"סמוך על סול"
"להרוג את איב"
"החיים עצמם"
"שומר הראש"
"אוזרק"
"היורשים"
"פוזה"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »