"קרוב להפליא ורועש להחריד" – ביקורת
"קרוב להפליא ורועש להחריד" הוא סרט מרגש להפליא ורועש להחריד. מטרתו של הרעש בסרט היא להדגיש את מוחה הקודח של הדמות הראשית בו או להציג את אופיו המיוחד של הספר עליו הוא מבוסס, אך יש ברעש הזה מספיק כדי להרגיז את הצופה ולקלקל את הצפיה. היות ואת הטריקים לרעש ראינו כבר בעבר והיינו צריכים להיות מורגלים להם, לא מדובר בהישג-רע של מה-בכך. בנוסף לזאת, הדמות הראשית של אוסקר בן ה-11 מזכירה יותר את שלדון (ג'ים פרסונס) בסדרה "המפץ הגדול", מאשר ילד בגיל זה שהתמימות יפה לו ושדורש את חיבתנו, אך בזכות משחק מוצלח מתגברים גם על המשוכה הזו.












