"חיים של אישה אחרת". ז'ולייט בינוש.
מי שאוהב את ז'ולייט בינוש אל לו להחמיץ את הסרט הצרפתי "חיים של אישה אחרת". היא נפלאה בסרט שביימה סילבי טסטו, הידועה יותר כשחקנית ("אדית פיאף – החיים בוורוד"). עלילת הסרט היתה משתלבת נהדר בפרק מתוך הסדרה "אזור הדמדומים", והפורמט הקצר היה משרת אותה בצורה טובה יותר מסרט באורך מלא.
"נעולים". גאי פירס.
גיא – אני כועס. טוב אני גם מאוד מאוכזב, אבל אני בעיקר כועס. עתה אנסה להסביר מדוע: "נעולים" יכול היה להיות סרט מצוין ולהיות מוזכר באותה נשימה יחד עם האלמנט החמישי המעולה, יש בו הרבה פוטנציאל – החל מליהוק מעניין, כגון גיא פירס המעולה והמניירות המיוחדות-חצי-מחקות-את-בראד-פיט, המשך בעלילה המבטיחה אלימות בתנאי היעדר כבידה למכביר וכלה בתסריט משובץ הומור רב ומוצלח. אולם, למרבה האכזבה, בפועל מדובר בסרט די עלוב, וכפי שאחד מחברי לצפיה הגדיר זאת היטב – יש בו די חורים בעלילה שרק מהם ניתן לייצר עלילה שלימה.
"העדינות". אודרי טאטו.
סרט קטן וחמוד על פי הספר הצרפתי שיצא לאחרונה בתרגום לעברית "העדינות" מאת דיויד פואנקינוס, שעיבד את ספרו רב המכר, וביים את הסרט יחד עם אחיו המלהק סטפאן פואנקינוס. זה הסרט הראשון של השניים כבמאים, והם עושים עבודה טובה מאוד.
"מסע אל האי המסתורי". לואיס גוזמן עם מייקל קיין.
"המסע אל האי המסתורי" אינו עוד סרט ילדים – כזה שרק הילדים יתלהבו מהיותו בתלת מימד – אלא מדובר בסרט די מוצלח אשר חרף עלילה פשוטה וצפויה לחלוטין, מציע חוויה מהנה למדי, הן עבור הילדים והן עבור ההורים או הדודים המשקיענים – בהחלט סרט מומלץ לחול המועד.
"התנגשות הטיטאנים 2: זעם הטיטאנים". סאם וורת'ינגטון.
אמנם זיכרון חווית הצפיה בסרט הקודם עדיין צרוב בזכרוני, ובכל זאת לא דמיינתי שסרט ההמשך שלו יהיה כה גרוע… כל כך גרוע, שאיני מצליח להבין מה גרם לאותו קאסט שחקנים נפלא (ראו הרחבה בהמשך) להשתתף בזוועה התלת ממדית הזאת של "התנגשות הטיטאנים 2: זעם הטיטאנים". אוכל רק לשער כי כולם, עד האחרון בהם, נפלו קורבן להונאת הפונזי של מיידוף, ולכן קיבלו את התפקיד בסרט בשל מחסור חמור במזומנים.
"רחוב ג'אמפ 21". ג'ונה היל עם צ'אנינג טאטום.
כבר עכשיו אפשר לקבוע ש"רחוב ג'אמפ 21" הוא אחד הסרטים המצחיקים של השנה. יש בו כל מה שצריך בקומדיה טובה: מצבים מבדרים, משפטים מצחיקים, דמויות מוצלחות, השחקנים הנכונים ותזמון קומי מושלם. בדומה לחלק מההומור בסרט "החבובות" (2011), הסרט מודע לעצמו, משחק עם החוקים ועושה זאת בצורה נהדרת.
"משחקי הרעב". ג'ניפר לורנס.
"משחקי הרעב" היה יכול להיות סרט מתח ופעולה די מוצלח, אם היה נדרש לפנות לקהל הבוגר. במקום זאת, הסרט מותח ביקורת שאולי נראית חדשנית לבני ה-13 שכלפיהם פונה הסרט, אך מציג רמת ברוטאליות שכלל וכלל לא מתאימה לטווח הגילאים הזה. כמו כן, הפיתוח הרומנטי בסרט נראה די מצוץ מהאצבע, וכאילו ירד רק כעוד הנחיה של מנהלי המשחקים.
"בושה". מייקל פסבנדר.
"בושה" הוא סרט מעוצב ומשוחק נפלא, ברם אינו מכיל ערך מוסף כלשהו למבט החטוף שהוא מעניק על חייו של גבר עם התמכרות. כבר ראינו סרטים שהציגו בצורה נועזת את ההתמכרות לסמים, וכעת מגיע סטיב מקווין עם הנטיה הנועזת שלו להציג דברים בדיוק כמות שהם במציאות – מבלי חסמים – ומציע לצופיו פרק בחייו של מכור לסקס, בלי הרבה מה לומר בנושא. הצופה לא יוצא מ"בושה" עם תובנות כלשהן או סימפטיה או רגש אחר. מקווין מציג את מה שיש לו, ועם זה מסיימים את הצפיה.
"רעב". מייקל פסבנדר.
"רעב" אינו מציג מבנה עלילתי שגרתי, אך באמצעות ריאליזם בלתי מתפשר של הבמאי סטיב מקווין ומחויבות יוצאת דופן מצד הכוכב שלו מייקל פסבנדר מתקבלת תוצאה מאלפת. גם אם לא ידעתם כלום על מאבקה של המחתרת האירית בממשל הבריטי שהובילה לשביתת הרעב ב-1981 ושעומדת במרכז הסרט, עדין תוכלו להפיק ממנו את המיטב בזכות כל מעלותיו הפילמאיות.
"מלון מריגולד האקזוטי". טום ווילקינסון, ג'ודי דנץ'.
"מלון מריגולד האקזוטי" הוא סרט מוצלח שעתיד להיות אחד הסרטים המצליחים ביותר השנה בישראל, להוציא את סרטי הפעולה והאפקטים למיניהם, דהיינו: זהו סרט בעיקר לקהל מבוגר- דבר כל כך נדיר ומבוקש(!) בימינו. מהסרט ייהנה הקהל שנהנה מסרטים כאלה, כלומר, מסרט דרמה עם סיפור נחמד, מאוכלס בשחקנים בריטיים מושלמים, צילומים יפים של הודו, ומינון נכון ומדויק של קטעים מרגשים ושורות מצחיקות.
"ג'ון קרטר". טיילור קיטש.
כבר במאי מתחילה עונת הקיץ בקולנוע האמריקאי. העובדה ש"ג'ון קרטר" נמנע מהתחרות החריפה של סרטי הקיץ, על אף שיש בו את כל המרכיבים של סרט קיץ שובר קופות: פעולה, אפקטים ותקציב גבוה, מצביעה שמקבלי ההחלטות ידעו משהו על הסרט שבידם: הוא לא סרט מוביל, הוא לא סרט שישבור שיאים.
"אודם". קלרה ח'ורי.
לא ברורה לי מה היתה כוונת התסריטאי-במאי יהונתן סגל עם סרטו השני "אודם". אני לא מתכוון ל"מה המסר שהתכוון להעביר" אלא: איזה סיפור בדיוק רצה לספר?