"ילד מחוק".
"ילד מחוק" הוא סרט דרמה כבד, המבוסס על סיפור אמיתי, על נער הומוסקסואל ממשפחה נוצרית אדוקה שנכנס לתכנית המרה מתעללת נפשית, שעל אף הבסיס המצוין שלו מפספס את הנגיעה ברגש. הסיפור כשלעצמו מטלטל – יש בו גם חוויה טראומטית, גם מתח משפחתי, גם התבגרות קשה של התמודדות של המתבגר עם עצמו ועם הסביבה שלו וגם שבר של אמונה בדת ובהשקפת העולם עליה הגיבור גדל, אבל משהו נשאר רדוד בדרך בה הסרט מתגלגל וזה פוגע באמפתיה כלפי הדמויות.
"איש ללא היגיון". חואקין פיניקס, אמה סטון.
סרט הדרמה "איש ללא היגיון" הוא סרט שני ברציפות עם אמה סטון, שלא זכתה לקבל מאלן תסריטים טובים למרות שהיא מתאימה מאוד לסרטיו (הוא הפסיק לכתוב תסריטים טובים כשהיא היתה בת 10 בערך).
שקט מתוח בתחילת כתוביות הפתיחה ואז נשמעים גלי ים (שנראה בסוף הסרט). "איש ללא היגיון" נפתח באייב לוקאס (חואקין פינקס) שמרכיב משקפי שמש, נוהג במכונית לצלילי The “In” Crowd של שלישיית רמסי לואיס (ששומעים לכל אורך הסרט) וקריינות שלו שבה הוא מציין את מרכיבי הסרט: מוסר, בחירה, רצח. הוא נוהג ומסתובב עם בקבוק צמוד.
"קסם לאור ירח". אמה סטון.
אחרי ש"מדע מול הלא-נודע" היה אלמנט ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ", "רסיסי אדיפוס" ו"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי", הפעם זה הרעיון שמניע את העלילה ב"קסם לאור ירח": ניסיון של קוסם אנגלי, שמאמין במדע, להפריך את יכולתה העל-טבעית של אמריקאית שטוענת שהיא מדיום.
את השיר You Do Something to Me של קול פורטר שומעים בכתוביות הפתיחה ובמהלך הסרט, ושמענו ב"חצות בפריז" וב"אפרודיטה הגדולה". השיר מופיע גם ב"תמונות מהקניון" (1990) שבו שיחק אלן לצד בט מידלר.
"אקוומן". ג'ייסון מומואה.
סרט הקומיקס "אקוומן" ירד רק ב-23.5 אחוזים בהכנסותיו מהשבוע שעבר בצפון אמריקה, מה שהיתרגם לתוספת של 51.6 מיליון דולרים, על פי הערכות, בקרב 4,125 בתי קולנוע. בסך הכל בשבועיים גרף הסרט 188.8 מיליון דולרים בצפון אמריקה, מה שממקם אותו קרוב מאד ל"ליגת הצדק" שם, שגרף אשתקד 229 מיליון דולרים בלבד בכל תקופת הריצה שלו בבתי הקולנוע. במילים אחרות, בסופה"ש הבא או זה שאחריו נראה את "אקוומן" בתור הסרט החמישי הכי מכניס בצפון אמריקה למותגי הקומיקס של DC, מעל "ליגת הצדק" ומתחת ל"סופרמן: איש הפלדה" (291 מ"ד), שיתכן וגם אותו הוא יעקוף במרוצת הזמן.
בשאר העולם (מחוץ לצפון אמריקה), הכניס הסרט כבר 560 מיליון דולרים, כשהארץ הבולטת ביותר היא סין, עם 260.4 מיליון דולרים עד כה. בסך הכל מסביב לעולם הכניס הסרט כ-748.8 מיליון דולרים, מה שהופך אותו לסרט השלישי הכי מכניס של DC בעולם, מעל "יחידת ההתאבדות" (746.8 מ"ד) ומתחת ל"וונדר וומן" (821.8 מ"ד). אגב, "ליגת הצדק" נמצאת שישית ברשימה הזו עם 657.9 מ"ד בלבד.
"אפקט המים".
"אפקט המים" הוא סרט דרמה קומית צרפתית-איסלנדית משנת 2016 על אהבה בין גבר גמלוני וביישן לאישה קשה וחשדנית שמשנה כיוון באופן חד לאחר השליש הראשון שלו ולא מצליח למצוא את הדרך חזרה למקום קוהרנטי. הדקות הראשונות של הסרט דווקא מסמנות אותו כסרט שעשוי להיות מוצלח ואנימצית כתוביות הפתיחה חמודה למדי. המשך הסרט עובר מהמגוחך בטוב טעם למגוחך הלא ממש משעשע ומשם ללא מגוחך בכלל, אלא סצינות שהקשר ביניהן מקרי בהחלט. האנשים היחידים שאולי יוכלו להנות ממנו היא כאלו שתפיסת המציאות שלהם לא רציפה. לשמחתי (או לצערי?), אני לא אחד מהם.
"יסמין הכחולה". קייט בלאנשט.
"יסמין הכחולה" נפתח במטוס טס מעל לעננים ובפנים ג'זמין [יסמין] פרנסיס (קייט בלנשט) שיושבת במחלקה הראשונה ומספרת לנוסעת התמימה שלידה על עצמה, בעלה וסיבת נסיעתה. היא למדה אנתרופולוגיה באוניברסיטה אך לא סיימה. היא ואחותה ג'ינג'ר, שאליה היא טסה, מאומצות והוריהן מתו.
ג'ינג'ר (סאלי הוקינס, ששיחקה גם ב"חלומה של קסנדרה" של אלן) הגרושה מתגוררת עם שני בניה בסן פרנסיסקו ועובדת במרכול. אוגי (אנדרו דייס קליי), בעלה לשעבר, נהג להכות אותה.
"שתיקה רועמת".
"שתיקה רועמת" הוא סרט דרמה גרמני המבוסס על סיפור אמיתי שמתרחש בגרמניה המזרחית באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת ועוסק בערכי הסולידריות והחשיבה העצמאית תוך תהליכי התבגרות והתפכחות. המסר בסרט חזק וברור והייתי מרחיק לומר שיש לו חשיבות חברתית, בייחוד לנוער המתבגר כיום בעידן המנותק. הבעיה שלו היא שהוא לא מהודק מספיק וצופים רבים יאבדו עניין באמצע הדרך, בייחוד אותו נוער שרגיל לגירויים בלתי פוסקים.
במאי הסרט לארס קראומה עיבד לתסריט את ספרו של דיטריך גרצקה, שנפטר באפריל השנה, אשר התבסס על האירוע המכונן של חייו. נראה שלקראומה יש משיכה לתקופה ההיסטורית הזאת, גם סרטו משנת 2015, "האמת של פריץ באוור", מתרחש בגרמניה של אחרי מלחמת העולם השניה. כמו כן, יש לו משיכה לעיסוק בדילמות מוסריות כבדות, גם בסרט זה וגם בסרטו "טרור" (2012) המבוסס על מחזה, הדמויות צריכות להתמודד עם ההשלכות של מעשיהן ולבחון באופן אינטנסיבי את האמת שמנחה אותן בחייהן.
"ליידי טיטי". אלזה עלמו, צביקה היזיקיאס. צילום: נחשון ארי קפלן.
לפני שאתחיל את הסקירה על הסרט הישראלי "ליידי טיטי", רגע של גילוי נאות. אסתי עלמו-וקסלר, התסריטאית והבמאית של הסרט היא חברה שלי. אלעד וקסלר, המפיק של הסרט, הוא חבר ילדות אהוב. לכן לא תהיה זו ביקורת רגילה, אלא יותר המלצה על סרט מקסים שאהבתי במיוחד.
"ליידי טיטי" מספר את סיפורו של וורקו, מוזיקאי אתיופי כושל שמסתבך בתל אביב עם טיפוסים מפוקפקים מהשוק האפור. כדי לברוח מהם וורקו חוזר לשכונה בה גדל, בבית שמש. כשקדוש, גובה הכספים מתל אביב מגיע לשכונה ומפתיע את וורקו בביתו, הוא נאלץ לאלתר על מנת למצוא דרך מילוט והוא עושה זאת כשהוא מתחפש לבחורה בשם טיטי. בנקודה זו, הקומדיה המקסימה הזו יוצאת באמת לדרך. טיטי/וורקו מתחילה לעבוד במתנ"ס המקומי ומנסה לגייס נשים אתיופיות לכנס העצמה נשית. זה לא פשוט. בדרך הוא ילמד שלהיות אשה אתיופית הוא דבר קשה אף יותר מלהיות גבר אתיופי וגם, איך לא, ימצא אהבה.
עלמו-וקסלר לא מנסה להמציא את הגלגל בסרט הזה. היא בוחרת בתבנית שקיימת מתחילת ימי הקולנוע – קומדיה של החלפת זהויות. במישור הזה הסרט מתפקד כקומדיית טעויות מוצלחת מאוד שפועלת על פי חוקי הז'אנר ועוסקת בנושאים של גבריות ונשיות. הייחוד של הסרט הוא במישור אחר.
בתום שש שנות משא ומתן, "תלי", חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלויזיה בישראל, חתמה על הסכם תמלוגים עם גוגל עבור צפיה ביוטיוב של יצירות מיוצרים המיוצגים על ידה. תלי היא חברת התמלוגים השניה בעולם שחותמת על הסכם כזה מול גוגל, אחרי חברה מקבילה מבלגיה.
מנגנון חלוקת התמלוגים מתבסס על מספר מדדים כגון מספר הצפיות בסרטון ביוטיוב, אורכו, מורכבות כתיבתו, מספר השותפים ליצירה ועוד. כך יוצרים מסוימים יסתפקו בעשרות שקלים לחודש בעוד אחרים עשוים לנסוק לאלפי שקלים. לפי תלי, היקף השימוש ביוטיוב לצפיה ביצירות ישראליות המיוצגות בידי תלי בשנים 2012-2016 (לא כולל וידאו קליפים) עומד על קרוב ל-1.5 מיליארד צפיות. בראש טבלת הצפיה ניצבת "קופיקו".
אופירה לובניצקי, מנכ"לית תלי: "לאחר שש שנים של דיונים בצל יחסי הכוחות הברורים בין תלי לגוגל, אנו שמחים שבסיומו של התהליך הגענו לסיכום, שהוא הישג. במסגרתו היוצרים שלנו יקבלו כספים שמגיעים להם. ההסכם עם יוטיוב הוא תחילתו של רישוי וגביית תמלוגים צודקים ליוצרים גם מפלטפורמות, שלפי פרשנות הנוחה להן, הן פטורות מחובת תשלום תמלוגים ליוצרים שמיצירותיהם הן נבנות. המאבק להשגת צדק ותמלוגים הוגנים עבור יוצרי התוכן ומספקי התכנים לפלטפורמות באינטרנט, הוא בתחילתו ושותפים למאבק ארגוני יוצרים מכל העולם."
סיכום 2018. מימין לשמאל: "ראלף ההורס 2", "הפנתר השחור", "ג'ולייט הגרסה העירומה", "עשיר בהפתעה".
אז מה היה לנו השנה?
"הפנתר השחור" ו"עשיר בהפתעה" הוכיחו שאפשר לעשות סרט איום על גיבור-על שצבע עורו אינו לבן ושגם אסיתיים יכולים לככב בסרט קומי גרוע. כולם שווים.
סרט רביעי הצטרף למועדון המצומצם של הסרטים שהרוויחו מעל שני מיליארד דולר ברחבי העולם: "הנוקמים: מלחמת האינסוף", הסרט השלישי של חבורת גיבורי-העל, שנהנה גם מההצלחה יוצאת הדופן והבלתי צפויה בתחילת השנה של "הפנתר השחור" (הסרט השלישי הכי מצליח בארה"ב אי פעם!). בגזרת גיבורי-העל היו לנו גם את "דדפול 2", "אנטמן והצרעה", "ונום" שהצליח גם הוא הרבה מעבר למצופה ו"אקוומן".
מימין לשמאל: "אלאדין", "מלך האריות", "ספיידרמן: רחוק מהבית" ו"צעצוע של סיפור 4".
עוד לפני ש-2018 הסתיימה היא כבר הוכתרה כשנה עם הכנסות הסרטים הכי גבוהות בארה"ב אי פעם עם יותר מ-12 מיליארד דולר. מסתמן שהשיא הזה יישבר כבר ב-2019. ב-12 החודשים הקרובים צפויים להצליח מאוד הסרטים הבאים. רובם, כמובן, סרטי המשך.
1. "הנוקמים 4: סוף המשחק"
"הנוקמים: מלחמת האין-סוף" (2018) היה הסרט הרביעי בהיסטוריה שחצה את קו 2 מיליארד דולר ברחבי העולם, והוא נגמר ב"המשך יבוא" רציני. אין-ספור גיבורי-על של מארוול פה ובסכנה. זה גם סרטו האחרון של כריס אוונס כקפטן אמריקה. זה הולך להיות ארוך, אפי ומצליח מאוד-מאוד. אפריל
2. "מלחמת הכוכבים: פרק 9"
"מלחמת הכוכבים 8: אחרוני הג'דיי" הרוויח 700 מיליון דולר פחות מהסרט הקודם, "הכוח מתעורר", והסתפק ב-1.2 מיליארד דולר בלבד. כמו הסרט הראשון בטרילוגיה הנוכחית, את הסרט הזה מביים ג'יי-ג'יי אברהמס. גם ללא הריסון פורד וכמעט בלי קרי פישר (שמתה אחרי צילומי הסרט הקודם) הם יסתדרו והסרט יחצה את קו המיליארד, השאלה אם יגיע לשחקים של 2 מיליארד. דצמבר
"לרומא באהבה". גרטה גרוויג, ג'סי אייזנברג, אלן פייג'.
הכרחתי את עצמי לראות שוב את "לרומא באהבה" כי שנאתי את הסרט בצפייה הראשונה (אלה הדברים שכתבתי עליו לפני 6 שנים) ואני עדיין חושב שהוא אחד הגרועים של אלן, אולי הגרוע ביותר.
מתוך 15 סרטיו האחרונים (כולל החדש מ-2018) אלן שיחק רק בשלושה: זה, "סקופ" (2006) ו"כל דבר אחר" (2003) שבו היה לו תפקיד משנה. הוא גם סיפק קריינות ל"קפה סוסייטי" (2016).
שיר הפתיחה הוא הגרסה המקורית של Volare, השיר השני הכי מפורסם שיצא מהאירוויזיון אחרי "ווטרלו" (השיר האיטלקי לא זכה בשנה שלו), שהתפרסם מאוד גם בזכות גרסתו של דין מרטין. בסוף תזמורת מבצעת גרסה אינסטרומנטלית של השיר על המדרגות הספרדיות. הנעימה החוזרת לאורך הסרט היא Amada Mia, Amore Mio.