סרטי הקולנוע של וודי אלן: 5- "אהבה ומלחמה" (1975)

"אהבה ומלחמה". וודי אלן

"אהבה ומלחמה" היא קומדיה בת 85 דקות מאת וודי אלן עם הומור שטותי ונפלא שנקראת במקור Love and Death, "אהבה ומוות".
הסרט מתרחש במאה ה-19 ברוסיה, לכן במוזיקה אלן השתמש ביצירות של המלחין הרוסי פרוקייב (פטר והזאב). גם ב"קומדיה סקסית של ליל קיץ" (1982) ישתמש במוזיקה של מלחין קלאסי (מנדלסון) לפס-קול.

"אהבה ומלחמה" נפתח בבוריס (אלן) מקריין לקראת הוצאתו להורג. הוא מספר על בני משפחתו; כילד היה ג'ינג'י עם משקפיים שחורי מסגרת ואומר שהוא נועד לכתוב שירה. הוא מאוהב בסוניה (דיאן קיטון) אבל היא לא אוהבת אותו. היא אומרת ברצינות גמורה משפטים מפותלים ושטויות גמורות. היא משחקת את זה ברצינות גמורה וזה מצחיק מאוד. התסרוקת של הנסיכה ליאה ב"מלחמת הכוכבים" (1977) מזכירה את הצמות המגולגלות מעל האוזניים של קיטון.
כשנפוליאון פולש עם צבאו לאוסטריה יוצא בוריס עם אחיו למלחמה. בסרט יש עשרות ניצבים בתלבושות תקופתיות באופרה ובשדה הקרב.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן, דיאן קיטון

במהלך הסרט בוריס מדבר למצלמה (יותר מפעם אחת). הוא אומר שיש לו כיב קיבה (ב"ישנוני", סרטו הקודם, זו היתה הסיבה שנכנס לניתוח ב-1973) וגם אומר: I can’t shower with other men. [אני לא יכול להתרחץ עם גברים אחרים.] דברים דומים יגיד בסרטים עתידיים (כולל בסרטו הבא, "אנני הול").

כמו ב"קח את הכסף וברח", הוא יורד על סוכני ביטוח (שוב) בצורה נהדרת ומצחיקה, יש מונטז' של אימוני קרב צבאי ויש דיאלוג עם שמות ספרים של דוסטוייבסקי. מוזכרים גם: שפינוזה, "הדיבוק", שאלת קיומו של אלוהים, התאבדות ו"חליל הקסם" של מוצרט.
את אחד הקטעים הטובים ביותר שמר לסוף: "דיאלוג" נפלא של סוניה עם נאטשה, כשכל אחת בתורה מדברת ארוכות וזה מצחיק מאוד.

"אהבה ומלחמה". וודי אלן

בסוף יש שני אזכורים לאינגמר ברגמן, פארודיה-מחווה לזוויות הצילום של ברגמן ("חיטה") והליכתו של בוריס עם המוות (דמות המוות קיבלה דחיפה תרבותית ב"החותם השביעי" של ברגמן מ-1957).
זה הסרט האחרון שבו אלן משתטה ועושה הכול כדי להצחיק. בהמשך פחות השתמש בהומור פיזי.

קריינות

אלן מרבה להשתמש בקריינות. כשהיא מצחיקה או מוסיפה מידע היא נהדרת, במקרים אחרים היא יכולה להיות נוראית, משענת מיותרת. אלו הסרטים שבהם יש קריינות (narration), בלי אלו שבהם שומעים בקריינות מחשבות של דמות (כמו ב"חנה ואחיותיה", "סלבריטי" ועוד).

1969 קח את הכסף וברח: עשוי כמו סרט תיעודי, ג'קסון בק מקריין.
1975 אהבה ומלחמה: בוריס (אלן) מציג את המשפחה שלו ומוביל את הסיפור.
1977 אנני הול: אלווי זינגר (אלן) מתמרן את הסיפור של ההיכרות, היחסים והפרידה שלו מאנני.
1983 זליג: כמו סרט תיעודי, פטריק הורגאן מקריין.
1984 דני רוז האיש מברודווי: סנדי בארון (שמגלם דמות באותו שם) יושב סביב שולחן עם חברים-קומיקאים ומספר להם את סיפורו של דני.
1987 ימי הרדיו: וודי אלן מקריין את הסרט הנוסטלגי הזה שמורכב מסיפורים רבים.
1988 אשה אחרת: לפני כתוביות הפתיחה מריאן (ג'נה רולנדס) מסבירה בקריינות את נקודת הפתיחה של הסרט.
1992 בעלים ונשים: ג'פרי קורלנד, שמראיין את הדמויות לאורך הסרט, גם מקריין. לא רואים אותו, רק שומעים, והוא מעצב התלבושות בסרטים רבים של אלן.
1994 קליעים מעל ברודווי: כשמתחילות החזרות על ההצגה שלו מתחילה הקריינות של דיויד (ג'ון קיוזאק).
1995 אפרודיטה הגדולה: במקום מספר יחיד או קבוצת קריינים יש מקהלה יוונית שמלווה את הסרט.
1996 כולם אומרים אני אוהב אותך: די-ג'יי (נאטשה לאון) מדברת על ניו יורק, המשפחה שלה, מסבירה ומגשרת על ההתרחשויות.
2002 סוף הוליוודי: כתבת על סט הצילומים כותבת הערות ומתחילה ללוות את הסרט בקריינות, כולל דברי הסבר שהדמות שלה לא בהכרח עדה להם.
2004 מלינדה ומלינדה: שני קריינים, אחד לחלק הדרמטי ואחד לחלק הקומי.
2005 נקודת מפגש: כריס (ג'ונתן ריס-מיירס) מקריין בהתחלה ולא שומעים ממנו יותר (גם מה שהוא אומר מיותר).
2008 ויקי כריסטינה ברצלונה: אחד מהמקרים של הקריינות המיותרת בתולדות הקולנוע.
2009 מה שעובד: בוריס (לארי דיויד) מדבר למצלמה, ובשתי פעמים פשוט מקריין, בלי שהמצלמה תהיה עליו.
2010 כשתפגשי זר גבוה ומסתורי: עדכון- יש קריינות יותר מיותרת מב"ויקי כריסטינה ברצלונה". זו מפי זאק אורת', ששיחק בתפקידים קטנים ב"מלינדה ומלינדה" וב"ויקי כריסטינה ברצלונה".
2012 לרומא באהבה: שוטר תנועה רומאי מציג דמויות בהתחלה (תפקידו היחיד אי פעם של פיירלואיג'י מרקיונה).
2015 איש ללא הגיון: לפעמים יש קריינות לסירוגין של אייב (ויאקין פינקס), פרופסור לפילוסופיה, וג'יל (אמה סטון), סטודנטית שלו.
2016: קפה סוסייטי: וודי אלן מקריין.
2017 גלגל ענק: מיקי (ג'סטין טימברלייק), דמות בסיפור של מציל שרוצה להיות מחזאי, מקריין.
2019 יום גשום בניו יורק: גטסבי (טימות'י שאלמיי), סטודנט, שמבלה את סוף השבוע בניו יורק עם חברה שלו, מקריין למרות שקורים דברים שהוא לא עד להם.