השחקן והיוצר יהודה בארקן הלך לעולמו
יהודה ברקן, באדיבות yes והסדרה "חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי".
השחקן והיוצר יהודה בארקן, זוכה פרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע, הלך לעולמו אתמול (ו') בגיל 75. הוא נפטר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, לאחר למעלה משלושה שבועות של מאבק בסיבוכים של מחלת הקורונה.
בארקן נולד בנתניה, בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ', ב-29 במרץ 1945 להורים ממוצא רומני. בצה"ל התחיל בחיל ההנדסה הקרבית אך עבר בהמשך לשרת בלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף, שהורכבה ברובה מיוצאי להקות צבאיות (דוגמת ששי קשת, אריה מוסקונה ועדנה לב).
את הקריירה הקולנועית הענפה שלו החל תחת השם יהודה ברקן, בתפקידים קטנים בסרטי הדרמה "הוא הלך בשדות" (1967), "הבן האובד" ו"הפריצה הגדולה" (1970). הוא התפרסם בתפקיד הראשי בסרט הקומי "לופו" של מנחם גולן באותה השנה, שהתבסס על המערכונים שביצע בלהקת פיקוד צפון ובלהקת פיקוד דיזנגוף. ברקן המשיך והופיע בתפקידים בולטים כגון בקומדיה "כץ וקרסו", ובסרטי הדרמה "מלכת הכביש" ו"שתי דפיקות לב", אבל הפריצה הגדולה ביותר שלו אירעה ב-1974 עם סרט הקומדיה "צ'רלי וחצי" ובשנה העוקבת "חגיגה בסנוקר", שניהם לצידו של זאב רווח ובבימויו של בועז דוידזון. שני סרטים אלה הם מהמצוטטים והמוכרים ביותר בקולנוע הישראלי.
"חגיגה בסנוקר". זאב רווח, יהודה ברקן. צילום: יוני המנחם.
במקביל לקריירה הקולנועית, ברקן קיים בתחילת שנות ה-1970 מתיחות טלפוניות ב'פינת המתיחה הקטנה' שבתוכנית הרדיו "חמים וטעים" של גדי ליבנה בגלי צה"ל. בהמשך מינף את יכולותיו אלה לסרטים שביים בעצמו בתחילת שנות ה-1980 כגון "חייך, אכלת אותה" ו"המתיחה הגדולה". סרטו האחרון בז'אנר היה "גברת תפתחי זה אני" (1992) ובשנה העוקבת יצא סרטו האחרון כבמאי "מחפשת בעל על ארבע" (1993), שהכניס אותו לחובות עצומים וגרם לו לפשיטת רגל. ב-1994 הגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" ב'קשת', אך היא ירדה מהאויר אחרי זמן קצר.
