"קריוקי" – ביקורת: כתוב היטב ועם תצוגות משחק מצוינות
עלילת "קריוקי", סרטו הראשון באורך מלא של משה רוזנטל, שעולה בבתי הקולנוע ושזכה לפני ימים מספר ב-4 פרסים בטקס אופיר (שחקן ראשי לששון גבאי, שחקנית ראשית לריטה שוקרון, סאונד ומוזיקה מקורית), סובבת את המתרחש בבניין רב קומות באחת השכונות החדשות בחולון, כאשר כניסתו של דייר חדש ועשיר אל הפנטהאוס בקומה העליונה מנערת חיי הדיירים משלוותם המשועממת ומכניסה קצת ריגוש לחייהם וגם תקוות לעתיד טוב יותר, ומתגלה כיצירה מינימליסטית ומאופקת, כתובה היטב, עם תצוגות משחק מצוינות.
מאיר (ששון גבאי) וטובה (ריטה שוקרון) הם גיבורי הסרט והדמויות שדרך נקודת המבט שלהן אנחנו חווים את ההתרחשויות בסרט. בעוד שטובה, בעלת בוטיק, הינה מוחצנת, אסרטיבית ולכאורה, מלאת ביטחון עצמי, הרי שבעלה, מורה בשנת שבתון, הוא בדיוק ההיפך ממנה: נחבא אל הכלים, מופנם וחסר בטחון עצמי. יחסי הכוחות בינהם מתחילים להשתנות כאשר איציק, סוכן דוגמניות שמגיע ממיאמי (ליאור אשכנזי המצוין), נכנס אל הפנטהאוס ומנסה להתחבב על שכניו על ידי הזמנתם לדירתו ועריכת מסיבות קריוקי, אלכוהול וחומרים משמחים אחרים בהשתתפותם. כמו כן, הוא מבטיח לקדם את מאיר מקצועית ולהגשים את חלומו להפוך לשחקן מפורסם.