מגזין סרטים (עמוד 56)

"אנה" (מיני-סדרה) – סקירה: גם עם ילדים, העולם רע ואלים

"אנה". ג'יולה דרגוטו.

"אנה". ג'יולה דרגוטו.

"אנה" היא מיני סדרה איטלקית (סלקום טי-וי) שכוללת שישה פרקים ועוסקת בעולם דיסטופי, הנשלט על ידי ילדים ובני נוער, לאחר שכל המבוגרים נספו במגיפה קטלנית. הסדרה נכתבה ובוימה על ידי ניקולו אמניטי, סופר במקצועו, שכתב את הרומן בעל אותו שם אשר עליו מבוססת הסדרה.

בתחילת הפרק הראשון מופיעה כתובית המציינת כי הסדרה הופקה כחצי שנה לפני פרוץ מגיפת הקורונה, ועובדה זאת טוענת את הסדרה במשמעות אקטואלית מצמררת למדי, בעיקר בהתחשב בעובדה שמדובר במדינה שנפגעה הכי קשה בגל הראשון של הקורונה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מטריקס: התחייה" – ביקורת: מפתיע ומרגש בזכות זוית שונה

"מטריקס 4: התחיה". קיאנו ריבס.

"מטריקס 4: התחיה". קיאנו ריבס.

"מטריקס: התחייה" מגיע שנים רבות לאחר טרילוגיית הסרטים המצליחה. באמצעות זווית מעט שונה על הטרילוגיה והעולם של המטריקס, הסרט החדש מצליח להפתיע ולרגש.

כש"מטריקס" יצא ב-1999 הוא היה סרט מסעיר מאוד. הסרט אמנם הכיל עירבוביה של רעיונות פסיכולוגיים, ספרותיים וויזואליים, אך היוצרות, האחיות לנה ולילי וושובסקי, הצליחו ליצור תסריט מהודק ויותר מזה, עולם ויזואלי מרשים כל כך, שהסרט עצמו היה יחודי ונשאר כזה עד היום.
כפי שקורה לא מעט, די מהר הוא קיבל שני סרטי המשך שצולמו יחד ויצאו בשנת 2003. שניהם היו איומים וכמעט בלתי ניתנים לצפייה. ניאו נכנס לחיינו בסערה ויצא בקול ענות חלושה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בשם האח" – ביקורת: שחקנית מצוינת וקטעים מרגשים שלא מספיקים

"בשם האח". נאהימה ריצ'י.

"בשם האח". נהימה ריצ'י.

"בשם האח" הוא עיבוד קנדי דובר צרפתית לטרגדיה היוונית "אנטיגונה" שמקדם נושאים חברתיים כמו זרות, הבדלי מעמדות ופשע. הסרט שיצא בשנת 2019 ומגיע אלינו שנתיים אחרי, משתמש בסגנון האורבני ובאלמנטים מעולם הדיגיטל שרק פוגמים במסר המרכזי, כי הם מרגישים מלאכותיים מדי. עם משחק מצוין של השחקנית הראשית ומספר קטעים מרגשים הוא מלא בפוטציאל שנהרס בגלל מתח שלא מוחזק כראוי לאורכו. יש בו מסר להעביר ומטען רגשי לא מבוטל, שאולי בשבילם הוא שווה צפייה לאוהבי סרטים כבדים.

סופי דראספ עיבדה את המחזה העתיק לתסריט שמלבד שמות הדמויות הראשיות ומהלכי עלילה ספורים לא מזכיר את חומר המקור (ומסתבר שזכרתי לא מעט מהשיעורים בחטיבה). הניסיון לגרום לסרט להיראות עכשווי וצעיר מדגיש עד כמה הוא מנותק מההוויה הטיקטוקית של הנוער. החלקים הטובים בסרט הם דווקא אלו הנקיים מהסחות דעת וסובבים סביב דרמה בין הדמויות. התסריט המעובד והסרט זיכו את דראספ בפרס הקולנוע הקנדי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

קופות מנופצות: למרות אומיקרון, בכורת "ספיידרמן: אין דרך הביתה" העולמית היא השלישית בגובהה

"ספיידרמן: אין דרך הביתה".

"ספיידרמן: אין דרך הביתה".

(עודכן עם השפעות תוצאות האמת) אם עד עתה התרגלנו לחשוב שמגיפת הקורונה מדירה את רגלי הצופים מבתי הקולנוע מסביב לעולם ואפשר לצפות להכנסות נמוכות מהרגיל של כל סרט, בא "ספיידרמן: אין דרך הביתה" וזורק את כל הרעיונות הללו לפח. עם בכורה בגובה 260 מיליון דולרים בצפון אמריקה ועוד 340.8 מיליון דולרים משאר העולם 253 מיליון דולרים בצפון אמריקה ועוד 334.2 מיליון דולרים משאר העולם (על פי הערכות), "ספיידרמן" התמקם שלישי בטבלת הבכורות העולמיות הגבוהות ביותר, ו-587.2 ו-600.8 מיליון הדולרים הללו במצטבר (בלי סין!) עומדים רק מאחורי שני סרטי "הנוקמים" האחרונים ("סוף המשחק" ו"מלחמת האינסוף" קראו כאן וכאן). עדכון תוצאות האמת מה-21.12.21: ההכנסה של 260 מיליון דולרים בצפון אמריקה הפכה את הבכורה שלו לשניה הכי גבוהה בהיסטוריה שם (לא להתבלבל עם העולם כולו), אחרי "סוף המשחק" שעלה עם 357 מיליון דולרים בצפון אמריקה.

עולם הבידור נתפס כאן לא מוכן, כשוריאנט הקורונה 'אומיקרון' החל להכות גלים במהדורות החדשות מסביב לעולם, והצפי היה שהקהל יחשוש להגיע לבתי הקולנוע, מה שגרם לתחזיות הבכורה מ"ספיידרמן" בצפון אמריקה לעמוד על 130-150 מיליון דולר בלבד. לא רק שהתחזיות הללו כמעט הוכפלו בפועל, הסרט גרף 121 מיליון דולרים ביום הבכורה לבדו. ולא רק זה, הוא היחיד שהכניס למעלה מ-100 מיליון דולרים בסופ"ש הבכורה (כולו!) בצפון אמריקה מאז פרוץ המגיפה ("ונום 2" היה הכי קרוב ליעד עם בכורה בגובה 90 מיליון דולרים). ההכנסות של יום הבכורה גם גבוהות מסכום סופ"ש הבכורה של שני קודמיו: "השיבה הביתה" הכניס 92.6 מ"ד, ו"רחוק מהבית" הכניס 117 מ"ד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

למרות אומיקרון: "ספיידרמן: אין דרך הביתה" משך מעל 250 אלף צופים בבכורה בישראל

"ספיידרמן: אין דרך הביתה". זנדאיה.

"ספיידרמן: אין דרך הביתה". זנדאיה משמאל.

למרות וריאנט הקורונה 'אומיקרון' הגורם לחששות ולנקיטת הגבלות חדשות מצד ממשלת ישראל, סרט הקומיקס "ספיידרמן: אין דרך הביתה" הדהים בקופות בישראל עם בכורה של למעלה מ-250 אלף צופים, על פי דיווח המפיצים. בכך, עקף הסרט את "מהיר ועצבני 9" (150 אלף צופים) לבכורה הטובה ביותר בתקופת מגיפת הקורונה. המפיצים תייגו אותו בתור 'הבכורה הטובה ביותר לסרטי מארוול בארץ בכל הזמנים', ובהינתן שמדובר באותם המפיצים של "מלך האריות" מ-2019 אשר משך גם הוא למעלה מ-250 אלף צופים, ניתן להבין כי "ספיידרמן" לא עקף את "מלך האריות", ומסתפק בבכורה השלישית בגובהה בישראל (בצמרת עדין "מהיר ועצבני 8" עם כ-270 אלף צופים).

"ספיידרמן: אין דרך הביתה" הוא הסרט ה-27 ביקום הקולנועי של מארוול והתשיעי שמובילה דמות איש העכביש (השלישי במסגרת שיתוף הפעולה בין מארוול וסוני), והגעתו לאקרנים לוותה בהבטחה גדולה להפתעות למעריצים ותחינות של כוכבי הסרט שלא לחשוף את ההפתעות בפני אחרים. בכך, עלה ככל הנראה ההייפ סביב הסרט, וההערכות לגבי ההכנסות שלו בסופ"ש הבכורה, הן בארה"ב והן בשאר העולם, גאו בכל יום שחלף, לקראת ובמהלך סוף השבוע. בישראל הוא עלה בהקרנות טרום בכורה ביום ד' האחרון (15.12.21) והוקרן מספר פעמים בכל שעות הערב, בכל רשתות הקולנוע הגדולות, ומילא את האולמות.

העלילה מתחילה בנקודה שבה הסתיים הפרק הקודם, [ספוילר] אז נחשפה זהותו של ספיידרמן בתור פיטר פרקר התיכוניסט. כעת משפיטר (טום הולנד) אינו יכול עוד להפריד בין חייו הרגילי לבין הסיכונים המלווים את היותו גיבור על, והאנשים היקרים לליבו נפגעים, הוא מבקש עזרה מד"ר סטריינג' (בנדיקט קמברבאץ'). הניסיון שלהם לגרום לכל העולם לשכוח את זהותו של ספיידרמן גורם לקרע ביקום שלהם, ולשחרור הנבלים הכי חזקים שנלחמו בספיידרמן מיקומים אחרים (מבינהם נחשפו כבר ווילם דפו בתור הגובלין הירוק, אלפרד מולינה בתור ד"ר אוקטופוס וג'יימי פוקס בתור אלקטרו).

"ספיידרמן: אין דרך הביתה" – ביקורת: יצירה שנעשתה באהבה ובטוטאליות מוחלטת

"ספיידרמן: אין דרך הביתה".

"ספיידרמן: אין דרך הביתה".

קשה עד כמעט בלתי אפשרי לכתוב על "ספיידרמן: אין דרך הביתה" מבלי להרוס את ההפתעות שהופכות אותו לאחד מהסרטים הטובים ביותר ביקום הקולנועי של מארוול.
שלא כרגיל, אבהיר כבר כאן בהתחלה שמדובר בסרט מצוין, ואמליץ בחום לכל מי שאוהב את הדמות לעצור את הקריאה וללכת לצפות בסרט נקי ככל האפשר מספוילרים.

סיפור הסרט ממשיך באופן ישיר את הסרט הקודם, שבו התגלה לעולם כי פיטר פארקר הוא ספיידרמן. ההשפעה העצומה של הגילוי הזה פוגעת לא רק בפיטר עצמו אלא בכל מי שקרוב לו. מתוך ייאוש וניסיון להחזיר את המצב לקדמותו פיטר מבקש מדוקטור סטריינג' לבצע קסם שימחק את הגילוי הזה. מה שנראה כקסם פשוט משתבש וגורם לפתיחת שער בין יקומים שונים. מצב זה גורם לכך שאויבים מסרטי ספיידרמן השונים מ-20 השנים האחרונות מגיעים לחפש את פיטר פארקר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבת האפלה" – ביקורת: מדויק, יוצא דופן ובלתי מתפשר

"הבת האפלה". אוליביה קולמן.

"הבת האפלה". אוליביה קולמן.

"הבת האפלה" של מגי ג'ילנהול הוא סרט חשוף ואותנטי המבוסס על ספרה של אלנה פרנטה. על המסך ניתן למצוא שמות מוכרים כמו אוליביה קולמן ("הכתר"), דקוטה ג'ונסון ובן זוגה של ג'ילנהול, פיטר סרסגרד. אך עובדה מעניינת יותר היא שמאחורי הקלעים מניעות את הגלגלים שתי מפיקות ענק שגם מגיפה עולמית לא הצליחה לעצור, הלוא הן טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן-קרן הישראליות. אז כפי שנהוג לומר – שאפו ענק.

לג'ילנהול בת ה-44 קריירת משחק מבוססת, והיא בעיקר זכורה מתפקידה בקומדיה השנונה "המזכירה" ומ"דוני דארקו" שם שיחקה לצד אחיה ג'ייק ג'ילנהול. זהו סרטה הראשון באורך מלא של ג'ילנהול כבמאית וגם התסריט המשובח הוא פרי עשייתה. הבחירה בספר של פרנטה (שם העת של הסופרת האיטלקייה שזהותה לא ידועה) היא צעד אמיץ אך משתלם – והתוצאה מדויקת ויוצאת דופן. הסרט מצליח לשמר תחושת של עמימות נרטיבית, כשהעבר וההווה משחקים תופסת, אך גם לא מפחד לבעוט בביקורתיות בתפיסת האימהות ונשיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ענת גוב: על החיים ועל המוות" – ביקורת #2: פורטרט של דמות המקבלת את חוק הטבע

"ענת גוב: על החיים ועל המוות". ענת גוב.

"ענת גוב: על החיים ועל המוות". ענת גוב.

בתאריך ה-9 לדצמבר 2012 הלכה לעולמה המחזאית, התסריטאית והפובליציסטית ענת גוב. כעבור כמעט עשור, עלה בקולנוע וכעת על מסכי הטלויזיה (הוט 8) הסרט הדוקומנטרי "ענת גוב: על החיים ועל המוות" בבימויה של תמר טל ענתי, שחומר הגלם העיקרי שלו הינו ראיון שערך סוכן השחקנים, אריק קנלר, עם גוב, כשנה לפני שהלכה לעולמה ממחלת הסרטן, בשילוב עם טקסטים פרי עטה וצילומי ארכיון מתקופות שונות בחייה.

יצירות דוקומנטריות שנודעו בכינוי "ראשים מדברים", קיבלו את כינויין מכיוון שרוב החומר המצולם המופיע בהן, מופיע בצורה של ראיונות פרונטליים, שבהם רואים בעיקר את פניו של המרואיין ואת הדברים שהוא אומר למצלמה. הקונוטציה של הכינוי היא שלילית מאחר והיא מעידה, לרוב, על טיבו של המוצר- סרט נטול יומרות אמנותיות והשראה, שמסתפק בראיון עם נושאי הסרט, בערך כמו בתכניות אקטואליה טלויזיוניות, אולם במקרה הנוכחי מדובר בבחירה נכונה ואף הכרחית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לגלובוס הזהב 2022: "בלפסט" מוביל במועמדויות; "משחק הדיונון" מועמדת

"משחק הדיונון". ז'אנג ז'ה לי.

"משחק הדיונון". ז'אנג ז'ה לי.

הוכרזו המועמדים לפרסי גלובוס הזהב 2022 (ה-79 במספר), ובראשם קצר "בלפסט", שמסתמן כמועמד המוביל לאוסקר, 7 מועמדויות. התופעה הכלל-עולמית "משחק הדיונון" מועמדת לפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר – מחזה נדיר מאד לסדרה שאינה דוברת אנגלית (ויצוין כי אמנם "פרזיטים" הפסיד את גלובוס הזהב אבל זכה באוסקר). ג'סיקה צ'סטיין מועמדת כשחקנית ראשית בסרט דרמה ובשחקנית ראשית במיני סדרה "תמונות מחיי נישואין" של הישראלי לשעבר חגי לוי.
שתי במאיות מועמדות לבימוי סרט: ג'יין קמפיון על "כוחו של הכלב" ומאגי ג'ילנהול על הסרט הראשון שלה כבמאית, "הבת האפלה".

לא ברור איך ואיפה ישודר טקס גלובוס הזהב ה-79 אחרי שנה שבה ארגון הכתבים הזרים בארה"ב (Hollywood Foreign Press Association, HFPA) זכה למבול של ביקורת, לא בפעם הראשונה אך בצורה אולי מוגזמת. כך או כך, הטקס יתקיים ב-9.1.22.

רשימת המועמדים הבולטים לפרסי גלובוס הזהב 2022:

סרט דרמה

סרט הדרמה הטוב ביותר
1. "כוחו של הכלב"
2. "בלפסט"
3. "משפחה מנצחת"
4. "חולית"
5. "CODA"
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לילה בחיפה" – ביקורת פסטיבל סולידריות: האמירה היא העיקר

"לילה בחיפה".

"לילה בחיפה". צילום: אוליבר פיטוסי.

פסטיבל הסולידריות 2021 – בעידן של ריחוק חברתי ופילוג משסע בוחר הבמאי עמוס גיתאי להעמיד את הניגודים הגדולים שעולים על דעתו, בבר אחד, לערב אחד. "לילה בחיפה" מביא את סיפורן של חמש נשים, במהלך לילה בבר 'פטוש' שבחיפה – בר שמקבל אליו כל שפה, דת ומגדר. במהלך הערב נרקמים ונחשפים הקשרים בין הדמויות תחת עלטת החשיכה והפרינג'.

את שמו של גיתאי מכיר כל חובב קולנוע, שכן הוא אחראי על יותר מ-50 סרטים בארבעת העשורים האחרונים ומוכר בשל סגנונו האירופאי. סרט האנסבל "לילה בחיפה" מתאפיין גם הוא במקצב איטי ודיאלוגים תיאטרליים, אך נדמה שחסר בו את המרכיב המיוחד, העמוק, שמזוהה עם סרטים כמו "כיפור" או "הארץ המובטחת".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נקודת מפנה" – ביקורת הפסטיבל היהודי: רהוט ומהודק

"נקודת מפנה".

"נקודת מפנה". צילום באדיבות הסרט.

פסטיבל הקולנוע היהודי 2021 – "נקודת מפנה" של הבמאי נועם סובוביץ' הוא סרט רהוט ומהודק המייצג קו התפתחות לינארי ביחסי ישראל-גרמניה דרך עולם הכדורגל. הלוואי שזה היה כל כך קל בעולם האמיתי.

במאי הסרט נועם סובוביץ', בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ("ביקורת מולדת", "מערבולת"), שוזר בדייקנות אינפורמציה על עולמות שבלשון המעטה ניתן לומר כי אינם קלים לגישור. האחד, של עמנואל שפר, מאמנה האגדי של נבחרת ישראל והשני של קבוצת הכדורגל הגרמנית 'בורוסיה מנשנגלדבך'. שיאו של הסרט הוא משחק ידידות המתקיים בארץ בפברואר 1970 בו מארחת ישראל את הקבוצה הגרמנית ובא שלום על ישראל (וגרמניה!).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מחיר החיים" – ביקורת: סרט הולמרק רדוד

"מחיר החיים". סטנלי טוצ'י, מייקל קיטון.

"מחיר החיים". סטנלי טוצ'י, מייקל קיטון.

"מחיר החיים" היה אמור להיות סרט מטלטל אשר תוקף את הנושא הכה שחוק של 9/11 מנקודת מבט מעט שונה, אך למעשה הוא סרט הולמרק רדוד בתחפושת. הסרט מבוסס על התמודדות פוסט 9/11 בה נדרש עורך הדין קן פיינברג לייצר אומדן, או נוסחה אשר תקבע כמה שווים פיצויים עבור נפש שנלקחה באסון התאומים, או למעשה לדון בשאלה האתית – כמה שווים חיי אדם?

במאית הסרט, שרה קולאנג'לו, זכורה לנו בעיקר מעיבודה לסרט הישראלי "הגננת". במקור הישראלי של נדב לפיד, "הגננת" הוא סרט בועט אשר עורר תגובות סוערות מצופיו ומבקריו סביב העולם ואילו גרסתה של קולאנג'לו, על אף כיכובה של מגי ג'ילנהול, ממוקם בדירוג אנמי יותר מזה המקורי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »