מגזין סרטים (עמוד 57)

הוט חתמה על הסכם רכש מ-HBO Max: סדרת ההמשך ל"סקס והעיר הגדולה", האיחוד של "חברים" ועוד

"פשוט ככה". קריסטין דייוויס, שרה ג'סיקה פרקר, סינת'יה ניקסון.

הוט חתמה על עסקת רכש עם מפיצת התוכן הבינלאומית וורנר-מדיה (WarnerMedia) שתביא אליה לשידור תכנים של שירות הסטרימינג HBO Max, בינהם סדרת ההמשך של "סקס והעיר הגדולה", "פשוט ככה" (ש.ל.ר, And Just Like That… A New Chapter of Sex and the City), פרק האיחוד של "חברים", החידוש של "אחת שיודעת" ו"הדיילת" (The Flight Attendant) עם קיילי קוקו ("המפץ הגדול").

כזכור, הוט כבר רכשה בעבר תכנים שיועדו ל-HBO Max, דוגמת "ליגת הצדק: גרסת סניידר" (שודר בהוט במרץ 2021). כעת מדובר על הסכם קבוע בין שני הגופים, שיגדיל את היצע התוכן של הוט גם עם הסדרות הבאות שיעלו בסטרימינג בארה"ב. ביחד עם הסדרות-עונות-פרקים החדשים של "סקס והעיר הגדולה", "חברים" ו"אחת שיודעת", גם העונות הישנות של סדרות אלה (ושל "המפץ הגדול") זמינות או יהיו זמינות בשירות ה-VOD של הוט (ובחלק מהמקרים אף יתווסף ערוץ פופ-אפ שישדר את העונות הישנות במהלך היום).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הסרטים הישראלים ב-10 ש"ח של יום הקולנוע הישראלי 2021

"תמונת הנצחון". ג'וי ריגר. צילום: עמית יסעור.

משרד התרבות והספורט והתאחדות ענף הקולנוע הכריזו על הסרטים הישראלים שיוקרנו בעלות של 10 ש"ח בלבד במהלך יום הקולנוע הישראלי 2021 (ה-7 במספר), שנקבע ליום רביעי ה-27 באוקטובר. בין 32 הסרטים שיוקרנו אפשר למצוא את "לשחרר את שולי" למקרה שנותר מישהו רלבנטי שטרם צפה בו בפעם השישית, זוכה פרס אופיר לשנה זו "ויהי בוקר", "תמונת הנצחון" של המותג המצליח אבי נשר, וגם אחרי שבפעם הקודמת נעדרו סרטי התעודה, כעת הם מתקמבקים עם "ענת גוב: על החיים ועל המוות" על המחזאית ענת גוב ו"מחברות שחורות – ויויאן" על השחקנית-במאית רונית אלקבץ.

מבין הסרטים שכבר היתה לצופים הזדמנות לראות ולחוות דעות בפסטיבלים, אפשר למצוא את "מישהו יאהב מישהו" של הדס בן ארויה ו"הסירו דאגה מלבכם" של תום שובל, שזכו במשותף בפרס הראשי של פסטיבל ירושלים האחרון, "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" של דני רוזנברג ו"הנה אנחנו" של ניר ברגמן מפסטיבל ירושלים של השנה שעברה, "תל אביב" של מרט פרחומובסקי שזכה בפרס סרט הביכורים של פסטיבל חיפה מול "אבו עמר" של רוי קריספל.

מבין הסרטים שכבר הופיעו בקולנוע באופן סדור בארץ אפשר למצוא מלבד "לשחרר את שולי" את "עוד סיפור אחד" של גורי אלפי, "אחד בלב" של טליה לביא, "הברך" של נדב לפיד, "אגדת חורבן" של גידי דר, "נתראה בשמחות" של מיכאל מאיר, "הרפסודה" של עודד רז, "פול ספיד" של קובי מחט", "שמלת השבת של חנהל'ה" של רני מגר וסרט הטבע "כנרת: ים של חיים" של משה אלפרט.

אשתקד מגיפת הקורונה גרמה לסגירת בתי הקולנוע ולנתק בהמשכיות של יום הקולנוע הישראלי, אך בשנים 2018 ו-2019 משך יום הקולנוע הישראלי פחות או יותר 120 אלף צופים. אמנם הקורונה עוד איתנו והמשק הישראלי לא חזר לתפקוד מלא ולגדישת כל המקומות כפי שהיה לפניה, מעל מיליון הצפיות בקולנוע של "לשחרר את שולי" הוכיחו שיש קהל ישראלי שצמא לקולנוע מקומי, ויהיה מענין לראות מה תהא כמות הצפיות השנה.

ובהמשך לאותו הישג של צפיות ב"לשחרר את שולי", אות ההוקרה שמעניקה ביום זה התאחדות ענק הקולנוע לקולנוע/ן או שחקנ/ית ישראלים אשר למעלה ממיליון צופים צפו בסרטיו, יוענק השנה לכוכבי הסרט, שלישית 'מה קשור' ציון ברוך, אסי ישראלוף, שלום מיכאלשווילי.

הסרטים הישראלים שיוקרנו ביום הקולנוע הישראלי 2021:
"אבו עמר", רוי קריספל
”אחד בלב", טליה לביא
"אל תחכי לי", דני רייספלד
"בוטיק פריז", מרקו כרמל
"הבית ברחוב פין", עמיר מנור
"הארוחה", אריק לובצקי
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הבאג של רון" – ביקורת: סרט חמוד ללא יחוד

"הבאג של רון".

"הבאג של רון" מממש את הפחד של כל בומר ואת הפנטזיה של כל בן ובת ג'ן זי. אולפני האנימציה לוקסמית' משחררים את סרט הבכורה (!) שלהם ונראה כי זוהי יריית פתיחה חזקה מספיק כדי לבסס את מקומם בין ענקיות האנימציה. מדובר בסך הכל בסרט ילדים די סטנדרטי, מלבד הפרט השולי של נושא העלילה – בוטים מדברים שאמורים לחבר בין ילדים אך למעשה מצליחים רק להפוך אותם לאנטי חבריים (מישהו אמר אייפון מהלך?).

הסרט בוים על ידי שני שמות לא מאוד מוכרים (שרה סמית' וז'אן-פיליפ וין) אך אלו קיבלו סיוע מענק ההפקות אוקטביו אי. רודריגז הידוע בשל מעורבותו בסרטים כמו "משפחת סופר-על", "קוקו" ו"בית ספר למפלצות". למרות שהאנימציה עושה את העבודה, היא לא מראה גוון ייחודי, ונראה שחברת לוקסמית' הטריה טרם מצאה את המפתח לתיבת היצירתיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חולית" – ביקורת #2: פרולוג ארוך, מרשים ומתסכל

"חולית". טימותי שאלאמה, זנדאיה.

"חולית", סרטו החדש של דני וילאנב המבוסס על ספרו המפורסם של פרנק הרברט, מרשים מאוד ברוב התחומים, אבל בסופו של דבר נשאר הקדמה ארוכה מאוד לסרט שאולי עתיד לבוא.

אחד הדברים המקוממים ביותר בשיווק ובהפצה של סרט הוא הניסיון להסתיר את טבעו של הסרט. זה קורה רבות בסרטים מוזיקליים בשנים האחרונות, שם הטריילרים מנסים לפעמים ממש להסתיר את העובדה שמדובר בסרט מוזיקלי. ב"חולית" השיווק מסתיר בכל מקום את העובדה שמדובר בסרט שמהווה את החלק הראשון בסיפור. הקרדיט שמופיע על המסך אומר "חולית, חלק 1", בעוד הקרדיט בפוסטרים אומר "חולית". זה מרגיז מאוד, בעיקר מכיוון שהסרט אינו עומד בפני עצמו בשום אופן. במשך כשעתיים וחצי מציגים לנו דמויות, עולם, מלחמות, אבל הכול מתכנס למה שמתחיל בדקה האחרונה, שם אומרת אחת הדמויות: "עכשיו הכול מתחיל".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חולית: חלק א'" – ביקורת #1: הדגש על העיצוב הזניח את הדמויות והדרמה

"חולית". טימותי שאלאמה.

בשם הסרט בהתחלה מופיעות המילים "חלק ראשון", אבל לא תראו את זה בשום מקום אחר. חשוב לדעת ש"חולית" בן 155 הדקות הוא עיבוד של חלק מהספר ומסתיים במעין "המשך יבוא" אבל אם הסרט לא יצליח מספיק אז לא בטוח שיבוא "חלק שני" (שעדיין לא צולם). הסרט מלא הוד והדר כל כך ששכחו שצריך לספר סיפור.

"חולית" מבוסס, כמובן, על ספרו מ-1965 של פרנק הרברט, אחד מספרי המדע בדיוני המפורסמים והמוערכים ביותר שיש, ספר טוב מאוד שגם מי שלא אוהב מדע בדיוני יכול ליהנות ממנו.
במהלך יוצא דופן בקריירה שלו ביים דיויד לינץ' את הגרסה הקולנועית הראשונה ב-1984, עם קייל מקלקלן בתפקיד הראשי (והמשיך אתו ל"קטיפה כחולה" וכדייל קופר בסדרה "טווין פיקס" המופתית*, כמובן; *אני מתייחס לשתי העונות הראשונות בלבד).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ונום 2" – ביקורת: למי שאהב את הסרט הראשון

"ונום 2".

"ונום 2" הוא סרט פעולה מדע בדיוני המבוסס על דמות שהתחילה בקומיקס "ספיידרמן" הממשיך איפה שהסרט הקודם עצר. הסרט מלא בקטעי פעולה וניסיון מתמשך להצחיק (לפעמים הוא מצליח) והיגיון הוא לא הצד החזק שלו (לא שהוא צריך). טום הארדי לא רק חזר לתפקיד הראשי, בסיבוב הזה גם לקח על עצמו את מלאכת כתיבת התסריט. למי שאהב את החלק הראשון, החלק הזה הוא הימור יחסית בטוח, שמעט טוב יותר (לא שאהבתי את הראשון, או את השני). כמו בקודם, גם בסרט זה הרבה אלימות גרפית, אבל בלי הרבה דם (כאמור, ההגיון לא דומיננטי).

הפעם אנדי סרקיס, שהתמקצע במשחק באמצעות הנפשה ממוחשבת (גולום בסדרת הסרטים של "שר הטבעות", סיזר בסדרת הסרטים החדשה של "כוכב הקופים"), לקח את הגה הבימוי והוא מוביל אותו למחוזות מגובשים ומעניינים יותר, גם בזכות קו העלילה שכבר לא מתעסק בסיפור המקור של אנטי גיבור העל. הסרט פועם בקצב טוב לכל אורכו, אבל נוטה לפעמים לחלקים לא מעניינים במיוחד, כהכנה להומור (לא משעשע, לרוב).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"להיות איתה", עונה 3 – ביקורת: כבר לא שטיקים של "השיר שלנו"

"להיות איתה". צילום באדיבות קשת.

הרומן שלי עם הסדרה "להיות איתה" התניע מספר פעמים עד שתפס. כשיצא לראשונה בקשת אי שם בשנת 2013 נתתי לסדרת הדרמה כמה וכמה ניסיונות שלא תפסו. למרות החשמל הדולף מהמסך בין רותם סלע ואביב אלוש, משהו לא הקליק לי.

שמונה שנים ארוכות עברו, קורונה באה (ונשארה) ואל תיבת המייל שלי הגיעה הזמנה לפרמיירה של העונה השלישית. פייר? הופתעתי. הייתי בטוחה שהסדרה הזו (שמאז ראיתי רק און אנד אוף רגעים נבחרים ממנה) כבר עברה מן הפריים טיים שלנו לעולם שכולו vod. ניסיתי להתחיל שוב, באופן שיטתי, מההתחלה, מה שהיה ברור זה שהפעם אני מחויבת.

כך, במשך כמעט שבוע, נוצר טקס בינג' יומי שהכיל בין שלושה לארבעה פרקים ונגדע רק כששליח הוולט החליט שלצלצל בפעמון זה לגיטימי באמצע פרק. פתאום לא הצלחתי להוריד את העיניים מהמסך וסופו של כל פרק לווה בשבחי אסי עזר, שנדמה שיודע בדיוק מה הקהל צריך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מים שקטים" – ביקורת: סיפור מעניין מזן שהולך ונכחד

"מים שקטים". מאט דיימון, קאמי קוטן.

"מים שקטים" הוא סרט, בכיכובו של מאט דיימון, מזן שהולך ונכחד: דרמה בוגרת על אנשים מהשורה, ללא אפקטים, סיפור אנושי עם דמות מרכזית שהנסיבות מאלצות אותה לפעול בדרך שונה מהרגיל. הבעיה העיקרית היא שמנסים לדחוס יותר מדי לסרט אחד. ב-139 הדקות יש גם חלקים מתוך דרמה רומנטית ומעין מותחן, ובמקרה הזה לא משלבים אותם יחד בצורה טובה. יותר היה קל להמליץ על הסרט אם היו מקצצים ממנו את השומן העודף או מספחים את הקטעים בצורה יותר עדינה ואינטגרלית לסיפור המוביל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

תמונות מהפרימיירה לעונה השלישית והאחרונה של "להיות איתה"

אביב אלוש, רותם סלע, אסי עזר והילה סעדה בפרימיירה של "להיות איתה", עונה 3. צילום: אור גפן.

גילוי נאות: הפרימיירה לעונה השלישית והאחרונה של "להיות איתה" הייתה הפרימיירה הראשונה (לפחות של סדרה) בה נכחתי בארץ וככזו, התהייה הראשונה שלי הייתה "מה לובשים"? שהרי אם אגיע לבושה לקאן ורותם סלע תלבש זוג ג'ינס וסניקרס, אהיה בצרות. אחרי התייעצות קלה עם קולגה אמין הוחלט על לוק ניו-יורקי סולידי וטוב שכך כי האירוע הכיל מיקס לא מוגדר של קהל ומלתחתו.

"להיות איתה" עלתה לראשונה בקשת בשנת 2013 וסיפרה את סיפורם המרגש והאופראי של עמוס דהרי (אביב אלוש), אופה בת-ימי, ונועה הולנדר (רותם סלע), בת של, יפיפייה ובעלת נטייה קלה להרס עצמי. האופה והיפה מתאהבים ומשם, כמובן, הכל מסתבך. לעונה השנייה נאלצנו לחכות 4 שנים ונדמה היה כי קצת כמו באופרת סבון ישראלית (סטייל השיר שלנו), העניינים יוצאים משליטה, אך באופן לא ממש אמין.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צ'או איטליה" – ביקורת #2: משאיר טעם עייף

"צ'או איטליה".

"צ'או איטליה" של השחקן-במאי ג'יאני די גרגוריו, משך את תשומת לבי עוד טרם יצא לאקרנים. עם פרסומים צבעוניים הסרט מספר על שלושה גברים איטלקים מחפשים מקום מושלם לצאת בו לפרישה, אלא שבניגוד לרוב סרטי הפנסיונרים, הסרט אינו מתמקד (רק) במציאת אהבה חדשה או בחידוש קשרים נושנים, אלא באחווה גברית – ועוד כזו שמבוססת על עוני. למרות שהסרט מטפל בנושאים כמו התבגרות, עוני והגירה באופן רגיש מאד, התחושה שמשהו שאמור לקרות לא קורה אופפת את הסרט ומשאירה טעם עייף.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"צ'או איטליה" – ביקורת #1: חסר פואנטה

"צ'או איטליה".

"צ'או איטליה" הוא סרט דרמה קומי על הזדקנות, בעיות חברתיות על רקע פער גילי, יחס המדינה לבני הגיל השלישי והרבה טוב לב. הסרט מרגיש ארוך יותר משעה וחצי, בעיקר בשל חוסר בהתפתחויות מעניינות בעלילה. הדיאלוגים טובים בסך הכל, והקטעים ההומוריסטים הצליחו לשעשע את הקהל שהיה איתי בהקרנה (אותי קצת פחות), אך חוסר הפואנטה של הכל די מוציא גם מהם את החיוביות. מניח שצופים שנהנים מסרטים צנועים ואיטיים, ששזורים בדיחות שנובעות מבלבול או מפשטות מחשבה של הדמויות, יוכלו להנות ממנו.

לג'יאני די גרגוריו ניסיון עשיר בכתיבה, ומאז הסרט הראשון אותו ביים "ארוחות אמצע אוגוסט" (2008), הוא נהנה לחבוש שלושה כובעים בפרויקטים שלו – במאי, תסריטאי ושחקן בתפקיד ראשי, וזאת הוא עושה גם בסרט זה. הוא יצר עולם שמרגיש אותנטי ומתרכז ברגעים הקטנים של דמויותיו, אבל יחד עם זאת, מתרחק מבאמת לצלול למורכבות שלהן, וזה ניכר. לשלוש הדמויות הראשיות יש בעיות שנוגעות רק להן, לכן מאכזב שהבעיות לא מקבלות את המקום הראוי בעלילה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בית הדרקון", טיזר טריילר לפריקוול של "משחקי הכס": "דרקונים הפכו אותנו למלכים"

"בית הדרקון". מאט סמית', אמה דרסי.

כמעט חצי שנה אחרי התמונות הפרסומיות של כמה מכוכבי הסדרה, HBO סוף סוף משחררת מראות אמיתיים מתוך "בית הדרקון" (House of the Dragon), הסדרה-המקדימה (פריקוול) של "משחקי הכס", באמצעות טיזר טריילר אפלולי ומלווה במוסיקה ובמשפטים מבשרי רעות.

"בית הדרקון" תמנה עשרה פרקים בעונתה הראשונה, ותתרחש 200 שנה לפני אירועי "משחקי הכס" באירועים שיובילו למלחמת האזרחים שתהיה ידועה בתור 'מחול הדרקונים' ופורטו בספר "אש ודם" של ג'ורג' ר. ר. מרטין (הוצאת אופוס, 2019). העלילה מתרחשת כאשר משפחת טרגריאן היא השליטה בווסטרוז, וכמו שנאמר בטיזר: "לא חלומות הפכו אותנו למלכים, אלא דרקונים." הדובר הוא הנסיך דיימון טרגריאן (מאט סמית', "הכתר"), אחיו הצעיר של המלך ויסריז טרגריאן הראשון (פאדי קונסידין, "היום השלישי", "הזר") והדוד של רהאינירה (אמה דרסי, "התנהגות בלתי הולמת"), בתו של ויסריז. מלחמת האזרחים 'מחול הדרקונים' תתחולל בין שני ילדיו של ויסריז, בתו רהאינירה מול אחיה החורג אאיגון השני, והיא שתכחיד כמעט-לחלוטין את הדרקונים (עד שנראה אותם שוב בעזרת דאינריז, צאצאיתה של רהאינירה, שב"משחקי הכס" גולמה בידי אמיליה קלארק). אאיגון השני הוא הבן הראשון מנישואיו השניים של ויסריז עם אליסנט הייטאואר (אוליביה קוק, "שחקן מספר אחת"), בתו של יד המלך אוטו הייטאואר (ריס אייפנס).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »