מגזין סרטים (עמוד 57)

"סיפור הפרברים" (2021) – ביקורת: מראה עוצר נשימה ומשחק כובש

"סיפור הפרברים". אריאנה דה בוסה.

אני מניח שרבים שאלו את עצמם מה מביא את סטיבן שפילברג, אחד מגדולי הבמאים בתולדות הקולנוע, ליצור גרסה קולנועית נוספת למיוזיקל המפורסם "סיפור הפרברים". התוצאה המרשימה שעולה על מסכי הקולנוע נותנת תשובה טובה. שפילברג יצר גרסה יחודית משלו שמתכתבת בו זמנית גם עם המיוזיקל הבימתי שיצא ב-1957 וגם עם הסרט שיצא ב-1961.

"סיפור הפרברים" הוא עיבוד מודרני ל"רומיאו ויוליה" של שייקספיר. שתי חבורות רחוב – הג'טס שחבריה הם לבנים ממוצא פולני והשרקס שחבריה הם מהגרים מפורטו ריקו – נלחמות על השליטה ברחובות. כשטוני, ממקימי הג'טס מתאהב במריה, אחותו של מנהיג השרקס, העניינים מתחממים ומאלצים את טוני ומריה לעזוב את השכונה כדי לממש את אהבתם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מחברות שחורות" – ביקורת: מצבת זכרון מפוארת

"מחברות שחורות – חלק 2: רונית". רונית אלקבץ.

"מחברות שחורות", סרטו הדוקומנטרי של הבמאי-שחקן המוערך, שלומי אלקבץ, הוא, למעשה, פאזל קולנועי שמורכב ממאות שעות של קטעי וידאו ביתיים ביחד עם קטעים משני סרטים עלילתיים שבויימו במשותף על ידי שלומי ואחותו המנוחה, רונית ("ולקחת לך אישה" ו"גט", המהווים חלק מטרילוגיה, ביחד עם הסרט "שבעה" שאיננו מוזכר בסרט זה) ומהווה מצבת זכרון מפוארת לאחת היוצרות הבולטות בקולנוע הישראלי לדורותיו.

אורכו הניכר של הסרט (כמעט 3.5 שעות) הוא כנראה הסיבה העיקרית לכך שחולק לשני חלקים: "ויויאן"- שמו של החלק הראשון, "רונית"- שמו של החלק השני, אולם החלוקה אינה שרירותית וישנו הבדל תימטי בין שני החלקים, כשהראשון עוסק בעיקר ברקע ובמקור שהיוו השראה לדמותה של ויויאן, המגולמת על ידי רונית, כפי שהיא מוצגת בסרט "ולקחת לך אישה"  ואילו החלק השני עוסק יותר בהתמודדותה של רונית עם בימוי הסרט "גט", ובמקביל עם המחלה הסופנית ממנה היא סובלת ושלבסוף תכריע אותה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"המתרגמים" – ביקורת: עיצוב מסוגנן ורמה מסוימת של ענין

"המתרגמים".

"המתרגמים" הוא מותחן צרפתי מסוגנן עם נגיעות קומיות קלות על תשעה מתרגמים לשפות שונות שנשכרים לתרגם את החלק האחרון של טרילוגיית ספרים פופולרית במיוחד. מתחיל באופן מלאכותי במיוחד עם הצגת דמויות קריקטוריות ובהמשך חושף חלקים נוספים לתעלומה שאופפת את הסרט, שמי שראה בעברו סרטי מסתורין יוכל לנחש את הפתרון שלה די בקלות. המשחק של רוב השחקנים מרגיש די מאולץ, אבל האינטראקציה בין הדמויות מייצרת עניין. אני מניח שאנשים שיגיעו עם ציפיות נמוכות יוכלו להנות ממנו.

זהו סרטו השני של הבמאי רז'י רואנסאר, שביים את הקומדיה הרומנטית "פופולרית" (2012), אותו כתב ביחד עם שותפיו לכתיבה של סרטו הראשון, כשהדבר היחידי שמקשר בין שני הסרטים הוא הדגש על הסגנון. בחלקים גדולים מהסרט נראה שרואנסאר מנסה להראות כמה הוא מתוחכם, מה שרק יוצר ריחוק מהדמויות. הסרט מתקדם בקצב אחיד וטוב, אך לקראת הסוף מרגיש כמו מסטיק שאיבד מעט מהטעם שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מהפך" (Upheaval: The Journey of Menachem Begin) – ביקורת

"מהפך".

פסטיבל הקולנוע היהודי 2021 – נסו להסביר את המושג "מהפך" לאמריקאי.
"Upheaval" או בתרגום מעט רופף – "מהפך" – היא מילה שכולנו מכירים היטב, הקונוטציה שלה היא בלתי נפרדת שמשמעה רגע אחד היסטורי אי שם בבחירות 77'. סרטו של ג'ונתן גרובר, הנושא את אותו שם, משרטט את דמותו של מנחם בגין, אחת הדמויות המסקרנות של הימין הישראלי.

גרובר, יהודי-אמריקאי, התחנך על סיפורי העבר היהודי של משפחתו. בשנת 98' תיעד בסרטו הראשון את חזרתה של סבתו פולה, ניצולת שואה, לפולין. ב-2012 הוא צלל אחר דמותו של יוני נתניהו בסרטו "Follow Me: The Yoni Netanyahu Story".
גרובר מצליח לשרטט דמויות בעלות דיגנטי מן העבר היהודי-ישראלי ונראה שמטרתו היא לייצר מקור גאווה יהודי בתוך גל האנטישמיות אשר לעולם הולך ומתחדש.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אירועי סינמטקים דצמבר 2021: פסטיבל סולידריות, דוקאביב-נגב, בחירות הנשיא ריבלין

"הרעות".

חודש דצמבר 2021 מביא איתו את פסטיבל סולדיריות לקולנוע וזכויות אדם, פסטיבל דוקאביב בנגב, וסט בחירות קולנועיות מאת נשיא מדינת ישראל לשעבר, ראובן "רובי" ריבלין.

פסטיבל סולדריות 2021

פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2021 (ה-11 במספר) חוזר להתקיים בסינמטק תל אביב ובמהדורה מוארכת של 10 ימים, אחרי שעבר לשידור באינטרנט אשתקד בעקבות מגיפת הקורונה. הפסטיבל יתקיים בין ה-9 ל-18 בדצמבר, בתמיכת הקרן החדשה לישראל, ארגון בצלם, מכון גתה, מזון: תשובה יהודית לרעב, זולת, בריטיש שלום-סלאם טראסט (BSST), האיחוד האירופי ועירית תל אביב.

בין האירועים שיתקיימו בפסטיבל:
מחווה לעמוס גיתאי, בין היתר עם סרטו האחרון "לילה בחיפה" שהוקרן בפסטיבל ונציה, כמו גם סרטיו "אזור חופשי", "קדוש", "אנה ערביה", "אסתר" ועוד;
מחווה לזכרו של יהודה ג'אד נאמן המנוח, שמלבד יצירתו הקולנועית היה ממייסדי העמותה שמאחורי הפסטיבל, עם סרטו "רחובות האתמול" (1989) והסרט שאהב "הקרב על אלג'יר" (1966);
אירוע לכבוד הסרט "המדריך לג'נטריפיקציה" של קרן שעיו, לביא ונונו ואסנת טרבלסי, אשר הספיק לגרוף ביקורות חיוביות בגרסתו כסדרה לטלויזיה;
והקרנה בנוכחות הבמאי קרל-לודוויג רטינגר של "התזמורת האדומה", סרט על אופי הצגתה הקולנועי של רשת הריגול בראשותו של ליאופולד טרפר בימי מלחמת העולם השניה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

יום הקולנוע הישראלי 2021 חוזר לסיבוב שני של סרטים ישראלים ב-10 ש"ח

"זרים מושלמים".

משרד התרבות והספורט והתאחדות ענף הקולנוע הכריזו על סיבוב שני של יום הקולנוע הישראלי 2021 (ובסיבוב זה, יהיה ה-8 במספר), שנקבע ליום רביעי ה-8 בדצמבר. תהיה זו הפעם השניה בתוך קצת יותר מחודש שבה סרטים ישראלים יוקרנו בעלות של 10 ש"ח בלבד. המארגנים נותנים את הקרדיט להצלחה של הסיבוב הראשון, ברם ראינו שכמות המבקרים בו לא שברה שיאים אפילו שהיתה גבוהה ממה שהיה אפשר לצפות עקב מגיפת הקורונה. סביר יותר שהתקדים הזה, בצפיפות הזו, מתרחש כדי לצ'פר את הקולנוע הישראלי על השבתת בתי הקולנוע בזמן הקורונה (העלות המוזלת ממומנת מכספי המדינה, שהובטחו להתרחב בעולם התרבות עוד במהלכה).

רשימת הסרטים שתוקרן בסיבוב השני של יום הקולנוע הישראלי השנה לא השתנתה מהסיבוב הראשון (מצורפת בהמשך לנוחיותכם), רק שמאז "זרים מושלמים" של ליאור אשכנזי (שדורג שלישי בכמות הצופים שגדשו אל האולמות שלו) הספיק הסרט לצאת לאקרנים ולזכות בביקורות חיוביות בסך הכל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חסד נצחי בע"מ" – ביקורת: הומור שחור ופשע בסגנון האחים כהן

"חסד נצחי בע"מ". בן קינגסלי.

אם לשפוט מפרק אחד, "חסד נצחי בע"מ" תהיה כנראה אחת מהסדרות המוצלחות שנראה בקרוב על המסך. הסדרה שעלתה בסלקום TV משחקת על הגבול הדק והמוכר בין הומור שחור ופשע, וברור כי התחנכה על ברכי האחים כהן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"בית גוצ'י" – ביקורת #1: ליידי גאגא נהדרת

"בית גוצ'י". ליידי גאגא.

"בית גוצ'י" מגולל פרשיה לא מוכרת על אנשי בית האופנה המפורסם ולא מתמקד בעיצוב ותככנים בעולם הדוגמנות. הוא לא ייזכר עם הטובים שבסרטיו של הבמאי רידלי סקוט אבל הוא מהוקצע ולא נגרר לפרודיה או לקאמפיות בזכות סקוט.

רידלי סקוט יהיה בן 84 בשבוע הבא, והוא ממשיך לביים בקצב מעורר התפעלות. לאורך הקריירה הארוכה שלו ביים סרטים רבים, כולל אבני דרך משפיעים, שאת רובם אהבתי: "הנוסע השמיני" (1979), "בלייד ראנר" (1982), "תלמה ולואיז" (1991), "גלדיאטור" (2000), "להציל את מארק וואטני" (The Martian, 2015).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" – ביקורת #2: מהנה אפילו שברורה סחיטת הנוסטלגיה

"מכסחי השדים 3: החיים שאחרי". מקנה גרייס.

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" הוא סרט שקשה לי לכתוב עליו. המעריץ שבי נהנה בו עד אין קץ. צופה הקולנוע המיומן ראה בעיקר פגמים.
אנסה להסביר איך ניתן לצפות בסרט בינוני ועם זאת להנות ממנו כל כך.

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" פועל בעולם בו האירועים אותם אנו מכירים מהסרט המקורי שיצא ב-1984 באמת התרחשו בניו יורק של אותה השנה. הסרט החדש מתעלם לחלוטין מסרט ההמשך ומהסרט שיצא לפני כמה שנים. ביננו, טוב שכך. סרט ההמשך היה בינוני מאוד והסרט בעל הקאסט הנשי היה חלש מאוד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנקאנטו" – ביקורת #2: כמו יצא מספר הדרכה לסרט דיסני

"אנקאנטו".

"אנקאנטו" הוא סרט האנימציה ה-60 של אולפני וולט דיסני. לכבוד המאורע המרגש הם יצרו סרט שהוא הדוגמה המושלמת לבינוניות.

הסרט מספר על משפחת מדריגל. המשפחה גרה במקום קסום בשם אנקאנטו (קסם בספרדית). נר תמידי מגן עליהם בעזרת הקסם שהוא מפזר והוא גם מספק כוח מיוחד לכל אחד מבני המשפחה, למעט לאחת מהנכדות – מיראבל. עכשיו משהו מאיים על הקסם ודווקא מיראבל היא זו שתצליח לגבור על האיום ולהציל את המשפחה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנקאנטו" – ביקורת #1: צבעוני ומקסים

"אנקאנטו".

"אנקאנטו", סרט האנימציה באורך מלא ה-60 של דיסני, נראה מקסים, עם צבעוניות ועיצוב נהדרים, אך הוא רחוק מהסרטים הטובים ביותר של דיסני, ואף נופל ברמתו משלושת הסרטים הקודמים של ביירון האוורד, אחד הבמאים החתומים עליו: "בולט", "פלונטר" ו"זוטרופוליס" היו טובים ומבדרים יותר, וגם מצחיקים יותר.

כמו ברוב הסרטים המצוירים של דיסני בשנים האחרונות, יש מישהי במרכז העלילה והפעם מדובר במירבל מדריגל, שמגיל צעיר עד בגרות מרכיבה את אותם המשקפיים. היא הכבשה השחורה במשפחה שמתגוררת בקולומביה, שכוללת סבתא, שלושה ילדים ונכדים רבים. לכל אחד מהם יכולת קסומה (כמו "כוח-על" אבל לא מדובר במשפחה של גיבורי-על): לשנות צורה, חוזק יוצא דופן, יכולת ריפוי וכדומה. הם משתמשים ביכולת שלהם בעיקר באופן חד-גוני שחוזר על עצמו. מירבל היא האכזבה של המשפחה אחרי שבטקס החגיגי לגילוי היכולת שלה התברר שלא ניחנה בדבר, היא רגילה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" – ביקורת #1: רק פורט על מיתרי נוסטלגיה

"מכסחי השדים 3: החיים שאחרי". מקנה גרייס.

"מכסחי השדים: החיים שאחרי" הוא סרט שכולו מהול בנוסטלגיה לחובבי הסרט מ-1984, סרט נהדר שראיתי אין-ספור פעמים בילדותי/נעוריי ואוהבים מאוד להזכיר אותו בסרטים ובסדרות אמריקאיים.

אייבן רייטמן ביים את "מכסחי השדים" באמצע שורה של קומדיות מצליחות עד 1990, כולל "תאומים" ו"שוטר בגן ילדים" עם ארנולד שוורצנגר. הסרטים הבאים שלו פחות הצליחו ובשנים האחרונות הוא מתמקד בעיקר בהפקה. את "מכסחי השדים: החיים שאחרי" ביים בנו ג'ייסון רייטמן, שזוכה להערכה גדולה מאביו עם הסרטים שהוא מביים, וכוללים את "ג'ונו" ו"תלוי באוויר". כמוהם, יש בסרט הנוכחי משהו אמין ויפה ביחסים בין הדמויות, ליהוק מוצלח וכולם משחקים טוב.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »